מטה קוגניציה אצל בני אדם וחיות אחרות

היכולת שלנו לחשוב על המחשבות שלנו נקראת מטה קוגנציה. בני אדם עוסקים בזה כל העת. דמיינו למשל שאתם מנסים להיזכר בשם של מישהו אבל לא ממש מצליחים. זה עומד לכם על קצה הלשון ואתם יודעים שאתם מכירים את אותו אדם אבל לא זוכרים את שמו. ההרגשה המתסכלת הזו היא דוגמא אחת למטה קוגניציה. רוב המחקרים שעוסקים במטה קוגניציה אצל בני אדם עוסקים במטה קוגניציה של הזיכרון. לדוגמא, אם אתם נשאלים מתי ארעה ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים, אתם יכולים לענות: "לפני 65 מיליון שנה בקירוב", או "אין לי מושג". בשני המקרים מדובר בשיפוט של הזיכרון.

דוגמאות אחרות מגיעות מכל מחשבה שאנחנו חושבים על תהליכים קוגנטיביים שעוברים עלינו. אם למשל אנחנו מנסים לחשוב על אסטרטגיה טובה לפתרון בעייה מסוימת, זו מטה קוגניציה. אם מנסים לחשוב על איך לזכור טוב יותר את החומר לפני מבחן, זו מטה קוגניציה וכן הלאה. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שרק לבני אדם יש את היכולת הזו. מחקרים אחרונים שנסקרים במאמר שהתפרסם לאחרונה מראים שזה כנראה לא נכון.

בעלי חיים מתמודדים כל הזמן בסביבות אקולוגיות קשות למחייה שמלאות באי ודאות. כשדוב עומד לפני עץ גבוה ומהסס אם לטפס עליו, או חתול מתעכב לפני בור גדול וחוכך אם לקפוץ מעליו, מעורר את הרושם שאין הם יודעים אם יצליחו במשימתם. אבל אי הידיעה הזו אינה סימן למטה קוגניציה, השאלה היא האם הם יודעים שהם לא יודעים?

סוג אחד של מטה קוגניציה נקרא מטה קוגניציה של בקרה. מדובר ביכולת לשפוט האם הזיכרון שלנו טוב או לא. במחקרים שנעשו בעבר התנו קופי רזוס ודולפינים התנייה קלאסית כך שהם קיבלו פרס על ביצוע משימה מסוימת, ועונש אם נכשלו בה. המשימות היו בעלות דרגות קושי משתנות. כשהציגו בפניהם משימה קשה במיוחד, נמנעו הקופים והדולפינים מהמשימה ובכך מנעו מעצמם עונש צפוי. זו דוגמא למטה קוגניציה אצל חיות מכיוון שהקופים והדולפינים יכלו לדמיין מה יקרה אילו נטלו חלק במשימה ולבחור לא לבצע אותה (יונים אגב, נכשלו בכך).

דרך אחרת לבחון מטה קוגניציה אצל חיות היא להציג בפניהן גירוי מסוים ומייד אחרי זה להעלימו. אחר כך, לאפשר לחיה לבחור אם היא רוצה להיבחן על אותו גירוי או לא. כך למשל, הציגו בפני קופי רזוס תמונה מסוימת, ואחרי השהייה מסוימת הם היו צריכים לבחור את התמונה שהוצגה להם ביחד עם שלוש תמונות אחרות (מסיחים). במקרים מסוימים איפשרו לקופים לא להשתתף במבחן אחרי שהוצגה בפניהם התמונה המקורית. כשלקופים הייתה בחירה אם לעבור את המבחן או לא, הזיכרון שלהם היה טוב יותר מאשר כאשר הוכרחו לקיים את הבחינה. בכל מקרה, בניגוד לבני אדם, קופי הרזוס זקוקים לפרק זמן ארוך למדי של אימונים, על מנת להפגין מטה קוגניציה. אצל בני אדם, היכולת הזו מתפתחת באופן טבעי וספונטאני, ללא צורך בהכוונה חיצונית.

הסוג השני של מטה קוגניציה נקרא מטה קוגניציה של שליטה. כאן מדובר ביכולת לקבל החלטות לגבי העתיד, למשל, איך ללמוד למבחן. כדי לבדוק האם היכולת הזו קיימת בחיות אחרות איפשרו חוקרים לקופי רזוס לבקש עזרה כשהם לא היו בטוחים במשימה מסוימת. הקופים אומנו ללחוץ על 4 תמונות על המסך בסדר שרירותי כלשהוא. בחלק מהמקרים יכלו הקופים ללחוץ על כפתור בצד ימין של המסך שנתן להם רמז לגבי איזו תמונה צריכה להילחץ להבא (מסגרת הופיעה מסביב לתמונה). אלא מאי? אם הקופים השתמשו ברמז, הפרס על זיהוי נכון של התמונות היה גלולה בטעם בננה, בעוד שאם הצליחו ללחוץ על כל התמונות על פי הסדר הנכון ללא עזרה, הפרס היה סוכריית M & M שהיא מאכל הרבה יותר נחשק.

התוצאות הראו שהקופים השתמשו ברמזים פחות ופחות ככל שהשתפשפו יותר במשימה, וכתוצאה מכך יכולתם השתפרה. על ידי זה שהם השתמשו ברמזים רק כאשר הם ידעו שהם אינם יודעים הם הפגינו מטה קוגניציה מסוג שליטה. זהו שלב חשוב מכיוון שהקופים לא ניסו לנחש מה תהיה התמונה הבאה כשהם לא ידעו בוודאות מהי, במקום זאת הם פעלו למזער את חוסר הידיעה שלהם.

מחקרים אחרים מראים שגם אוראנגוטנים, שימפנזות וילדים בני שנתיים וחצי שראו היכן מוחבא אוכל, יחפשו אותו במקום הנכון, אבל אם הוא יוחבא מפניהם בהעדרם, הם יסרקו את המקום קודם שיחפשו באחד ממקומות המסתור הפוטנציאליים שנחפשו אליהם קודם לכן. מעניין אגב שקופי הרזוס זקוקים לאימון מאסיבי על מנת להפגין מטה קוגניציה מכל סוג, בעוד ש-Apes כמו שימפנזות ואוראנגוטנים לומדים את המשימות תוך זמן קצר למדי. בנוסף, שימפנזות ואוראנגוטנים נבדלות מפרימאטים אחרים במשימות של זיהוי עצמי במראה. בדומה למשימות של מטה קוגניציה זיהוי עצמי במראה מראה כנראה על מודעות עצמית, ודרגה גבוהה יותר של קוגניציה. לא מפתיע לפיכך למצוא שהשימפנזות, שהם שארי בשרנו הקרובים ביותר מתעלים בעניין הזה על פרימאטים אחרים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • יאיר  On 15/06/2009 at 9:54 am

    שלום גיל,

    תסלח לי על שאלת התם,
    אבל לעיתים במאמר השתמשת בביטוי מגה ולעיתים מטה.
    האם יש הבדל בין השניים ופיספסתי משהו בקריאה,
    או שמדובר בשני שמות לאותו דבר

    תודה

  • יולי  On 15/06/2009 at 10:08 am

    מעניין אותי מה שאתה כותב ואני קוראת אותך גם אם אני לא מגיבה.
    הייתי רוצה, אם מתאים לך, שתכתוב על הקשר בין כל מה שאתה יודע/חוקר/לומד/מלמד
    לבין
    מדיטאציה

    אם אפשר.
    תודה

  • גיל  On 15/06/2009 at 10:09 am

    תודה שהסבת את תשומת ליבי, זה כמובן צריך להיות מטה.

  • גיל  On 15/06/2009 at 10:10 am

    שהאמת היא שאני לא מומחה בו כל כך. אם אתקל במשהו מעניין שקשור להיבטים המדעיים שלה אני אכתוב על זה בשמחה.

  • צור  On 15/06/2009 at 10:27 am

    עד כמה אפשר להיות בטוחים שהתוצאות האלה גוררות מטה-קוגניציה?
    האם זה מוחלט, או שייתכן למשל שהקופים פשוט למדו התנייה מסובכת מהרגיל?

  • גיל  On 15/06/2009 at 10:32 am

    זו הסיבה שממציאים כל הזמן משימות חדשות ומורכבות יותר שמחייבות שלפי הגדרת החוקרים ביצוע שלהן מחייב חשיבה על חשיבה. בלתי אפשרי לדעת באמת מה עובר להם בראש ולכן ההיסקים תמיד יהיו בצורה בלתי ישירה אבל יש הסכמה די רחבה בהקשר הזה עד כמה שאני מבין.

  • ענבל  On 15/06/2009 at 12:41 pm

    אם כבר הייתה פה בקשה על מדיטציה, אני ארשה לעצמי לשאול שאלות לגבי שני נושאים שאני לא באמת מוצאת להם שום אדיפטציה שיכולה להועיל להישרדות שלנו או להבאת צאצאים ואפילו פוגעת ביכולות האלה: התאבדות (שקיימת בבע"ח אחרים, במספר מינים) והתמכרויות, שככל הידוע לי קיימת רק אצל בני אדם. אשמח לקבל מאמרים בנושא 🙂

  • צור  On 15/06/2009 at 6:22 pm

    אם אני לא טועה, התמכרות היא תופעת לוואי של הדרך בה הגוף שלנו פועל. אין מנגנון מיוחד בשביל התמכרות, זה פשוט מצב בו מנגנון צורך רגיל יוצא מתיפקוד רגיל.
    לגבי התאבדות אין לי רעיון, אני מקווה שלגיל יש.
    אגב, יש בעלי חיים שמתאבדים? תוכלי לפרט אילו מינים?

  • גיל  On 15/06/2009 at 6:40 pm

    http://www.notes.co.il/greengross/41045.asp

    וגם אפשר לקרוא פה:

    http://www.notes.co.il/greengross/40408.asp

    התאבדות היא אכן שאלה מעניינת אבל לא צריך להניח שהיא אדפטיבית. מקובל לראות בהתאבדויות קריאה לעזרה שהלכה צעד אחד רחוק מדי. רוב מוחלט של מי שמנסה להתאבד ונכשל או שזה נמנע ממנו, שמח על כך אחרי שהוא מתאושש ומתגבר על המחשבות האובדניות. נשים למשל, נוטות לנסות להתאבד הרבה יותר מגברים אבל נכשלות בזה מה שמגדיל את הסבירות שהן לא באמת רצו להתאבד וזה סוג של בקשת עזרה.

  • תנו לחיות  On 17/06/2009 at 10:09 am

    כמה גולגלות עוד ינוסרו לקופים בשביל ניסיונות בסיסים מאחל למדענים בגילגול הבא להיוולד כקופי מעבדה

  • גיל  On 17/06/2009 at 6:10 pm

    ניסויים כאלו דווקא מאוד חביבים על החיות.

  • יהונתן לבנה  On 18/06/2009 at 8:43 am

    שלום רב גיל
    אחרי ויכוחים דיונים וחיפוש אינטרנטי מצאתי כי הדעה הרווחת היא שאין אלטרואיזם בטבע
    חוק ההכבדה למשל הסביר תופעות שונות אשר בני אדם בטעות פירשו כאלטרואיזם
    כשלמעשה המעשה הוא אגואיסטי לחלוטין
    מעניין אותי לשמוע את דעתך בנושא=
    האם קיים אלטרואיזם בטבע?
    אם לא אז איך מגדירים חיי נמלה פועלת למען המלכה למשל?

  • גיל  On 18/06/2009 at 5:14 pm

    על סמך אתה קובע שאין אלטרואיזם על פי עקרון ההכבדה? כתבתי על זה כמה פעמים. יש אלטרואיזם הדדי וסוגים נוספים כולל אפילו אלטרואיזם טהור כנראה.

  • mm130f  On 18/06/2009 at 7:19 pm

    אם אתה מתייחס ליצור חי כאל היחידה שלך, אז אפשר למצוא אלטרואיזם בתופעות שונות.
    לעומת זאת, אם היחידה היא הגן עצמו החיפוש יהיה קשה הרבה יותר.

  • אוריאל  On 21/06/2009 at 6:29 pm

    אחותי סיפרה לי שבבסיס שהיא שירתה בו יש הרבה כלבים ויום אחד כלב הגיע למקום גבוה עלה על החלון הסתכל למטה וקפץ\נפל
    ובקשר לאלטרואיזם ולאגואיזם אני חושב שהמושגים האלה חוסמים לנו את המוח ומאמין שהמציאות הטיבעית משלבת בין שתיהן בכך שאם אתה עושה טוב לעצמך אתה עושה טוב לסביבתך ואם אתה עושה טוב לסביבתך אתה עושה טוב לעצמך אני מבסס את זה על הרבה דברים ואם זה מעניין מישהו הוא מוזמן לכתוב לי

  • יהונתן לבנה  On 01/07/2009 at 2:09 am

    שלום
    אני בהחלט מוצא היגיון בדברייך
    עם זאת נדמה לי, אם כי אינני בקיע
    בתחום, כי רעיון זה אינו מתיישב היטב עם התנהגויות שונות המשקפות תחרות תוך מינית
    כמובן, אשמח אם תיהיה מוכן להסביר את דברייך ולתת דעתך

%d בלוגרים אהבו את זה: