כמה חמוד התינוק? השפעות הורמונליות על תפיסת החמידות של תינוקות אצל נשים

כמעט כל תינוק שנולד נראה חמוד בעיניי הסובבים אותו ובמיוחד להוריו. תינוקות חמודים מעוררים רגשות עזים של חיבה ואמפתיה ולא סתם פרסומות רבות משתמשות בתינוקות כדי למשוך תשומת לב ולקדם מוצרים שונים. יש סיבות אבולוציוניות ברורות לכך שתינוקות נראים חמודים ומעוררים רצון לטפל בהם. תינוקות הם הצאצאים חסרי הישע ביותר בעולם החי. הם דורשים תשומת לב תמידית ולאורך זמן ארוך, יותר מכל חיה אחרת בטבע. ההיסטוריה האבולוציונית של יונקים, ובמיוחד הברירה המינית, הביאה לכך שהנקבות הן המטפלות העיקריות בשלבים הראשונים אחרי הלידה והן אלו שמקדישות את מירב הזמן לצאצא. נשים משקיעות הרבה יותר בהריון, בלידה עצמה ובהנקה של התינוק. סיכוייו של תינוק לשרוד ללא אם וללא עזרה טכנולוגית מודרנית, בחברה של ציידים לקטים קטנים מאוד. לא מפתיע אם כך שהאבולוציה פיתחה מנגנונים מיוחדים שיבטיחו שהאם תטפל בתינוק. רבים מהמנגנונים הללו הם מנגנונים הורמונליים שמתפתחים בזמן ההריון, כאלו שמפתחים את האינסטינקט האימהי. אחד המנגנונים הללו הוא לגרום לתינוק להיות אהוב על ידי האם מהרגע הראשון, או פשוט להראות חמוד כך שהאם תרצה לטפל בו.

בפוסט הקודם כתבתי על מנגנונים הורמונליים שמשפיעים על ההתנהגות המגדרית של הילדים בעתיד. מחקר אחר (שאפשר למצוא אותו במלואו כאן) עוסק בהשפעות הורמונליות אצל נשים על תפיסת רמת החמידות (Cuteness) של תינוקות.

האתולוג הנודע קונארד לורנץ היה הראשון שעמד על המנגנונים שהופכים את התינוק לחמוד יותר בעיניי מבוגרים. לתינוקות יש לחיים בולטות, מצח גדול ובולט ובמיוחד עיניים גדולות מאוד. לא במקרה דמויות מצוירות רבות נראות כמו תינוקות. הם נבנות כך כדי להגביר את חיבתנוכלפיהן. הדוגמא המפורסמת ביותר היא האבולוציה שעבר מיקי מאוס. שימו לב איך הדמות שלו השתנתה מדמות עכבר לדמות תינוק לאורך השנים (כולל עיניים גדולות ומצח רחב). סטיבן ג'יי גולד כתב על כך מאמר קלאסי.

מטרת כותבי המאמר הנוכחי הייתה לבחון איך שינויים הורמונליים אצל נשים משפיעים על תפיסת החמידות של תינוקות. לצורך כך נערכו שני מחקרים. במחקר הראשון, הושוותה קבוצה של 24 נשים בגיל 22 בממוצע, ל-24 גברים באותו הגיל כמו גם ל-35 נשים בגיל המעבר שלא קיבלו טיפולים הורמונליים ו-11 גברים מבוגרים (גיל ממוצע 56). הנשים הצעירות היו ללא ילדים בעוד הנשים המבוגרות היו כולן אימהות. 58 תמונות של תינוקות (28 בנים ו-30 בנות) נבחרו מתוך מאגר גדול של תינוקות. כל התינוקות היו לבנים כדי לשלול הטיות שקשורות למוצא אתני. קבוצה של 30 שופטים בלתי תלויים (10 צעירות, 10 צעירים ו-10 מבוגרות) דירגה עד כמה חמודים התינוקות בסולם מ1-7. על בסיס הדירוג הזה, נבחרו 40 תמונות (20 בנים ו20 בנות) שייצגו את רמת החמידות הגבוהה והנמוכה ביותר לכל מין. התמונות הללו עובדו במחשב כך שמכל תמונה נוצרו 5 תמונות חדשות שמייצגות רצף של חמידות לאותו תינוק (אפשר לראות דוגמא לתמונות הללו במאמר עצמו). בשלב הבא, הוצגו בפני כל נבדק 100 צמדים של תמונות, כל צמד מציג את אותו התינוק ברמת החמידות שונה, והיה עליו או עליה לקבוע באיזו משתי התמונות התינוק חמוד יותר.

התוצאות הראו שנשים באופן כללי, היו טובות יותר מהגברים בניחוש רמת החמידות של התינוקות. נשים צעירות היו מדויקות יותר מנשים מבוגרות ואלו בתורן היו מדויקות יותר מהגברים. רמת הדיוק גברה ככל שהפער ברמת החמידות של התינוקות היה בולט יותר בתמונות שהוצגו.

מחקר המשך בחן את רמת ההשפעה של הפוריות של נשים מבוגרות על הדירוגים. במחקר הזה הושוו 20 הנשים שהיו לאחר גיל הפסקת הוסת (גיל ממוצע 55) ל-10 הנשים המבוגרות שעדיין קיבלו וסת (גיל ממוצע 54.5). שתי הקבוצות לא היו שונות במספר הילדים שלהן, גיל הילדים, גיל הילד הצעיר ביותר, עד כמה הן אהבו ילדים, או עד כמה זמן הן היו במגע עם ילדים. התוצאות הראו בבירור שנשים שעדיין קיבלו מחזור היו מדויקות הרבה יותר בקביעת רמת החמידות של התינוקות מהנשים שחוו הפסקת וסת.

מחקר שלישי בחן את השפעת עוצמת ההשפעות ההורמונליות על תפיסת החמידות של התינוקות. לצורך כך הושוו שתי קבוצות נשים בשיא הפוריות שלהן. קבוצה אחת של 12 נשים (גיל ממוצע 21) השתמשה באמצעי מניעה הורמונליים, וקבוצה שנייה של 12 נשים (גיל ממוצע 21) לא השתמשה באמצעי מניעה כאלו. אף אחת מהנשים במחקר הזה לא דיווחה שהיו לה ילדים וגם לא היו הבדלים בשאיפות שלהן להביא ילדים לעולם. התוצאות הראו בצורה ברורה שנשים שהיו על אמצעי מניעה הורמונליים היו טובות יותר בזיהוי רמת החמידות של התינוקות, בהשוואה לנשים בעלות הביוץ הרגיל. ההבדלים היו בעיקר בולטים כאשר ההבדלים בתמונות היו מזעריים (כלומר התינוקות שהוצגו היו שונים מעט בעד כמה חמודים הם נראו).

באופן כללי, התוצאות מראות שנשים בגיל הפוריות טובות יותר בזיהוי חמידות של תינוקות (לא היה הבדל בין נשים בגילאים 19-16 לנשים בגילאים 45-51). מעבר לכך, כמויות גדולות של אסטרוגן ופרוגסטרון, הורמונים הקשורים לרבייה, מגבירים את הרגישות של אותן נשים לאותם תינוקות שנתפסים כחמודים עוד יותר. זה גם מסביר למה נשים היו טובות יותר בזיהוי מגברים באופן כללי, וגם את העובדה שנשים בתקופה פוסט וסתית היו פחות טובות בזיהוי מכיוון שרמת ההורמונים שלהן נמוכה יותר בגיל כזה. באופן כללי, כמויות גדולות של ההורמונים הללו ידועים כמשפיעים על החיבה שחשות נשים כלפי תינוקות. המחקרים האחרונים תומכים בסברה שתינוקות מפעילים מנגנונים מיוחדים אצל אימהות כך שיגבירו את הטיפול בהן, ובכך ומווסתים את התתנהגות האימהית.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ליאור  On 14/04/2009 at 4:43 am

    לפי מה שהבנתי, השופטים שקבעו את ה-"ground truth" של החמידות כללו שני שליש נשים ורק שליש גברים. קבוצת הבדיקה כללה מספר זהה של גברים ונשים. זה נראה לי די צפוי שכאשר מי שקובע את החמידות יהיו בעיקר נשים, תהיה לכך התאמה גבוהה יותר לטעם של נשים אחרות מאשר לטעם של גברים אחרים. במקרה הזה זה נראה לי שגם אם היו בודקים תיקי יד היו מגיעים לאותה תוצאה. לנשים יהיה טעם דומה יותר לטעם של נשים אחרות מאשר לגברים.

  • גיל  On 14/04/2009 at 5:32 am

    אבל השיפוט נעשה רק לסינון הראשוני כדי לקבל תמונות בעלות שונות גדולה. בסופו של דבר נבחרו 40 תמונות מתוך ה58 וכל אחת מהן עברה מניפולציה ממוחשבת שגרמה להפקה של 5 תמונות בדרגות חמידות שונות. ההבדלים שנצפו היו בין התמונות של אותו תינוק ולא בין תמונות שונות.

  • ג'יימס הופה  On 14/04/2009 at 1:22 pm

    הניסוי שאתה מתאר נשמע מופרך לגמרי. הדבר היחיד שאפשר להסיק ממנו הוא שלנשים, נשים מבוגרות וגברים אין אותה תפיסת חמידות. ואת זה אפשר היה להסיק בדרך פשוטה בהרבה, במקום להשתמש בקבוצת "שופטים בלתי תלויה" (???) ולפצל את רמת החמידות של אותם התינוקות (??????).

    חגיגה מאוחרת של אחד באפריל?

  • SilentMike  On 14/04/2009 at 2:43 pm

    אני חייב לציין שהתוצאה הזו עושה רושם ממש משונה. אני לא מבין למה זה כל-כך תלוי בהורמונים נשיים וכו'. האם אין טעם בכך שכולם יוכלו לזהות חמידות?

    אז בעצם זה אומר שנשים צעירות שלוקחות גלולות ממש אוהבות את מיקי מאוס?

  • גיל  On 14/04/2009 at 5:47 pm

    כי יש יתרון אבולוציוני בחיזוק הקשר של נשים מבייצות לתינוקות. יכול להיות שזה מוביל גם לאהוב את מיקי מאוס יותר.

  • דנה  On 14/04/2009 at 6:45 pm

    אני נהנית מאוד מהפוסטים שלך, הם מעוררי מחשבה
    ומשתקפים בחיי היומיום. זה מרתק.

  • גיל  On 14/04/2009 at 7:05 pm

    טוב לשמוע ממך.

  • SilentMike  On 15/04/2009 at 12:29 am

    אצל בני אדם גם גברים וגם קרובי משפחה שאינם הורים מטפלים בתינוקות. היית מצפה שכולם יגיבו לחמידות.

  • גיל  On 15/04/2009 at 1:01 am

    אלא נשים מבייצות בכלל. העובדה היא שכולם מגיבים רק שנשים מגיבות חזק יותר, כנראה בגלל שאבולוציונית הן היו המטפלות המרכזיות והוודאות האימהית הייתה גדולה אצלן מאשר אצל גברים.

  • גדי  On 15/04/2009 at 8:57 pm

    נהדר,מובן,פשוט
    תמשיך ואל תפסיק ,בסוף אולי יותר אנשים יבינו ויקבלו שהטבע פועל בתוך גופנו בהורמונים שהם המסנג'ר של מערכת ההפעלה.

  • שרון  On 15/04/2009 at 9:03 pm

    האם בניסוי בדקו גם אם התינוקות הזכריים חמודים יותר מהנקבות?
    והאם הייתה בדיקה האם הגברים או הנשים העדיפו תינוקות לפי מין? זאת אומרת משיכה של יותר גברים/נשים למין מסוים?
    אחלה בלוג 🙂

  • גיל  On 15/04/2009 at 9:45 pm

    לשרון, לא בדקו בניסוי הזה הבדלים בין המינים, אבל זו בהחלט שאלה מעניינת.

  • אריאל  On 15/04/2009 at 10:45 pm

    אישית, לא הייתי צריך את המחקר הזה, כי כמו שגיליתי אחרי שנולד לי ילד – אין "צ'יק מגנט" יותר גדול מאשר תינוק קטן וחמוד. וככל שהן צעירות ומושכות יותר – כך ההשפעה שלו גדלה.
    מישהו צריך לגלות את הסוד לעולם הגברי, ויפה שעה אחת קודם..

  • גיל  On 15/04/2009 at 10:47 pm

    הרבה פעמים נחשב שנוי במחלוקת אם אתה זורק מילים כמו ביולוגיה או הורמונים.

  • גבי  On 16/04/2009 at 12:38 pm

    לא ברור מה בודק המחקר ואיך הוא עושה זאת
    הייתי אומר שהמחקר בודק מרחק מהגדרת חמידות ממוצעת לפי גיל ומגדר

    הבעיה שהמושג חמידות ממוצעת לא מובהק מכיוון שסטיית התקן די גדולה בין חברי קבוצת השיפוט "האוביקטיבית"

    נסיוני האישי גורם לי להאמין שנשים יותר רגישות לחמידות של תינוקים מגברים אבל מכאן ועד מחקר מדעי הדרך רחוקה

    נראה כאילו החוקר סימן מטרה ובנה מחקר ש"מוכיח" את דעתו (שבמקרה היא גם דעתי, אבל זה בשוליים)

  • אינדי  On 16/04/2009 at 3:13 pm

    1. מה עם העניין של הסבתות? אין ספק שסבתות חושבות שתינוקות זה דבר חמוד, אבל לפי המחקר נראה שהן מגיבות פחות לסימני חמידות הורמונליים.
    אז – קודם כל בכל זאת יש שם מנגנון אבולוציוני שפועל – סבתות מגיבות גם לנכדים שלהן וגם הרבה פעמים בתגובה חזקה יותר לתינוקות בכלל. אם זה לא מנגנון הורמונלי – אז איזה מנגנון זה?
    ושנית – אם יש ילדים לא חמודים ביולוגית, זה אומר אולי שסבתא שלהם אוהבת אותם יותר מאמא שלהם? או יותר נכון לומר – בצורה שוויונית יותר מאמא שלהם? יש כל מיני סיפורים על ילדים שהפלו אותם והם הלכו להסתתר אצל הסבתא… פתאום הסיפורים האלה מקבלים גוון מעניין

    ולעניין מיקי מאוס
    תמיד תהיתי לגבי התגובה שלי לדמויות דיסני וגורים של חיות, לעומת חוסר התגובה שלי לתינוקות. האם זה אומר שסף הרגישות שלי פשוט גבוה (אולי בגלל סף הורמונים גבוה) ואני זקוקה לתינוק ממש *חמוד באופן יוצא דופן*, יעני – דמות מלאכותית של דיסני שהונדסה בדיוק כדי להיות חמודה, כדי לעורר את מנגנון החמידות שלי?

  • גיל  On 16/04/2009 at 6:14 pm

    מה שאמרת בכלל לא הופך אותו למפוקפק. בכל תופעה שתבדוק יש סטיית תקן אז על סמך מה אתה קובע שהוא גדול דווקא כאן? בנוסף, החלק של השופטים הבלתי תלויים די שולי למסקנות.

  • גיל  On 16/04/2009 at 6:19 pm

    לא בטוח שסבתות מגיבות פחות לסימני חמידות. צריך לזכור שבחברות ציידים לקטים, נשים מולידות ילדים בגיל מוקדם כך שלא נדיר לראות סבתות בסוף גילאי ה-30, גיל ה-40 כשהן עדיין מבייצות (כך שהמנגנונים עדיין עובדים עליהן).

    מה שכן, יש כנראה מנגנונים אחרים שפועלים על סבים וסבתות רסח לא בטוח שהם מווסתים באותה צורה. ידוע למשל שתינוקות מעדיפים הרבה פעמים את חברת הסבים והסבתות, כי אלו לא מגבילים אותם ומפנקים אותם כל הזמן (בניגוד להורים שמגבילים אותם בצורות שונות).

    אינדי, לא הייתי ממהר להסיק מסקנות אינדיבידואליות. קשה לדעת מהם הגורמים שמשפיעים על אדם בודד. לא כולם מגיבים באותה צורה גם בלי קשר להורמונים למרות שיתכן שיש משהו במה שאמרת.

  • ענבל  On 19/04/2009 at 1:00 am

    1.במקום אחד כתבת שנשים צעירות הצליחו יותר מנשים מבוגרות ובמקום אחר כתבת שהמידה של האיבחון מי חמוד זהה. הכיצד זה ייתכן?
    2.אם הביוץ או רמת ההורמונים משפיעה לטובה בדיוק הדירוג של הנשים, איך ייתכן שנשים שמשתמשות באמצעי מניעה הורמונלי שמונע ביוץ הצליחו יותר מנשים שמבייצות באופן טבעי והן כשיורת יותר להיות אימהות?

  • גיל  On 19/04/2009 at 1:24 am

    באופן כללי, נשים מבייצות ללא אמצעי מניעה יהיו טובות מנשים שחוו את הפסקת הווסת. בהשוואה בין צעירות על גלולות לאלו שלא, אלו על הגלולות היו טובות יותר באיבחון.

    הנשים הצעירות היו טובות יותר מהמבוגרות שהיו בגיל הפסקת הווסת אבל לא מהמבוגרות שעדיין היה להן מחזור. כל ההבדלם הללו מוצגים בצורה ברורה בגרפים במאמר שמצורף (העמוד הרביעי).

  • גבי  On 19/04/2009 at 3:07 pm

    גיל
    המאמר מגדיר מדד חמידות אונברסלי ואז מדרג אנשים לפי כמה קרוב דירוג החמידות שהעניקו לתמונה למדרג ה"נכון"

    הבעיה שאיו מדד אונברסלי, ולכן המדד הינו בעצם כמה אתה קרוב לממוצע שרירותי (10 צעירות, 10 צעירים ו-10 מבוגרות)
    אם היינו קובעים ממוצע לפי 10 צעירים 10 מבוגרים ו10 צעירות היינו מקבלים מדד אונברסלי שונה

    אני אפילו לא בטוח מה המשמעות למדד שנקבע ע"י ממוצע (אלא אם כן סטיית התקן נמוכה מאוד)

    אם נקיים מבחן דומה על תמיכה במפלגה נקבל ממוצע שנופל בין הליכוד לקדימה

    עכשיו אם נבדוק את אופי ההצבעה בישראל נגלה שאף אחד לא הצביע למפלגה הממוצעת שכרגע המצאתי

  • גיל  On 19/04/2009 at 6:27 pm

    אם תסתכל בנתונים תראה שבכל הממוצעים סטיית התקם קטנה מ1, וזה בסולם של 1-7. מה שמראה שיש אחידות מאוד גדולה בדירוגים. העובדה היא שלא קובעים מדד רק על סמך תת קבוצה אלא מנסים להגיע לממוצע של כל האנשים. אז יתכן שאדם ספציפי יחשוב שתמונה מסוימת קצת יותר או פחות חמודה בממוצע, אבל שים לב שאנשים לא שופטים את הממוצע אלא משווים בין תמונות שונות אחרי שהן שונו. מכיוון שהן עוותו לכיוונים שונים בצורה שיטתית שגורמת להם להראות פחות או יותר טוב אין בזה שום בעייה. כלומר, בסופו של דבר משווים מגמה מסוימת וזה לא ממש קריטי אם אתה תופס תמונה ספציפית קצת שונה מאחרים כל עוד המגמה קבועה אצל כולם.

  • ענבל  On 24/04/2009 at 6:55 pm

    הבנתי את ההשוואה, אבל לא הבנתי את ההיגיון לפי ההסבר שרשמתי- אישה עם גלולות למניעת היריון, יהיו לה רמות שונות של הורמונים מאישה ללא אמצעי מניעה הורמונליים, ובגלל שהיא לא יכולה להכנס להיריון, היא אמורה להיות כמו אישה בלי מחזור בכלל או מעט יותר טובה ממנה, כי בטח רמות ההורמונים שלה נמוכות משמעותית משל אישה עם מחזור.
    גם לא ברור לי למה אישה מבוגרת עם מחזור טובה יותר מאישה צעירה עם מחזור, אם הרי מבחינה ביולוגית איש צעירה פוריה יותר ותלד תינוק בריא יותר סטטיסטית ממבוגרת?…

  • גיל  On 24/04/2009 at 9:08 pm

    מצד אחד את מכירה בזה שאישה על אמצעי מניעה הורמונליים יש לה יותר הורמונים אבל אחר כך אומרת בדיוק ההפך.

    אישה מבוגרת עם מחזור לא טובה מצעירה במצב דומה. שניהן תהיינה טובות באותה מידה בזיהוי. יש לה יתרון על מי שהמחזור שלה כבר נפסק.

  • אחת  On 29/01/2010 at 3:40 pm

    אני משתגעת מחמידות של תינוקות, וכן של גורי כלבים, אפרוחים ודמויות קטנות מסרטים מצוירים..
    וזה מעולם לא עשה לי חשק לעשות ילדים, לטפל בילדים או להכנס להריון חלילה. וגם לא יעשה לעולם.

    המאמר נראה הגיוני, אבל שוב יוצאים מנקודת הנחה מסוימת ואז מוצאים אותה כנכונה, כמו בכל מחקר של הבדלים בין המינים .
    חבל שלא מחפשים מחקרים קצת יותר מעמיקים
    ופחות מאוג'נדים סטראוטיפית.

%d בלוגרים אהבו את זה: