האם אפשר לנחש את ההתנהגות המינית של בחורה בלי להכירה כלל?

ישנה חשיבות אבולוציוניות רבה לקבל מידע על עניינים הקשורים להתנהגות מינית אצל בני זוג קיימים או פוטנציאליים. המידע הזה חיוני בקביעת ההתאמה הזוגית האפשרית אצל שני המינים. כך למשל, אם ידוע שבן או בת הזוג מקנאים בצורה אובססיבית בבן הזוג כאשר הם במערכת יחסים, הדבר יכול להדליק נורה אדומה ולהרתיע מכניסה למערכת יחסית עם אותו אדם. מידע כזה גם משפיע בצורות שונות כתלות בסוג היחסים שמעוניינים בהם. למשל, מידע שיעיד על בוגדנות של בן זוג פוטנציאלי ירתיע קרוב לוודאי מי שמעוניין ביחסים לטווח ארוך, אבל לא ישנה יותר מדי למי שמעוניין במין מזדמן. 

דפוס ההתנהגות המינית של בן זוג פוטנציאלי הוא מידע רב ערך שמאוד מעניין בני זוג פוטנציאליים, אם כי עם הבדלים בולטים בין גברים ונשים. מתירנות מינית יכולה להרתיע גם גברים וגם נשים, מכיוון שהיא מעלה את החשש שבן או בת הזוג יבגדו בהם. החשש מבגידה מינית במיוחד קריטי לגברים. מחקרים מראים שהסבירות לכניסה להריון גבוהים יותר אצל אישה בוגדת, מה שמעלה את הסיכוי שגבר נבגד יגדל ילד לא שלו, הפסד עצום מבחינה אבולוציוניות. אצל נשים אגב, החשש העיקרי הוא בגידה רגשית, כלומר שהגבר שאיתו הם ביחסים יתאהב בבחורה אחרת. דבר זה יכול להוביל להעברת משאבים למאהבת, משהו שללא ספק פוגע באישה. השקעה הורית מצד הגבר היא קריטריון חשוב ביותר לבחירת בני זוג אצל נשים, שפעמים רבות היו תלויות בגבר כמפרנס במהלך ההיסטוריה האבולוציוניות שלנו. למרות שכיום נשים רבות עצמאיות כלכלית והבעייה לא קיימת, הנטייה הזו עדיין מושרשת ומשפיע על התנהגותן.

מחקר חדש, שאת התקציר שלו אפשר לקרוא כאן, ניסה לבחון את השאלה האם ניתן להעריך את ההתנהגות המינית של נשים בלא שיהיה ידוע שום מידע מוקדם עליהן. המחקר מתבסס על מדד מקובל למדידת התנהגות מינית שנקרא מדד הסוציו-סקסואליות. המדד כולל שאלות לגבי ההיסטוריה המינית של האדם, למשל הגיל שבו קיימו יחסי מין לראשונה, מספר הפרטנרים המיניים לאורך החיים, מספר הפרטנרים המיניים בשנה האחרונה, כמה פעמים הם קיימו יחסי מין מזדמנים (פעם אחת בלבד), או כמה פעמים הם נכנסו למיטה בשבוע הראשון של ההכרות. בנוסף, השאלון בודק עמדות שונות לגבי יחסי מין. נבדקים מתבקשים לדרג עד כמה הם מסכימים למשפטים כמו: זה בסדר לקיים יחסי מין בלי אהבה, אין לי בעייה לשכב עם יותר מאדם אחד בו זמנית, הסקס המרגש ביותר זה עם בן זוג חדש וכו'. בסופו של דבר, מה שבעצם מתקבל, זה מדד של מתירנות מינית.

השאלה המרכזית, אם כך, היא האם ניתן להעריך איפה על סקאלת ההתנהגות המינית יהיו נשים שזה עתה פוגשים ושאין לנו שום מידע עליהם רק על סמך רמזים לא מילוליים? לצורך כך נעשו שני מחקרים נפרדים. במחקר הראשון השתתפו 24 סטודנטיות שלא היו במערכת יחסים כלשהיא בזמן המחקר ושהייתה שונות גבוהה ביניהן במדד הסוציו-סקסואלי. הן צולמו בוידאו בזמן שהן ניסו לפתור קובייה הונגרית ביחד עם משתף פעולה (נסיין), כל אחד עם יד אחת. המטרה הייתה ליצור קירבה מסוימת ביניהם שאולי תאפשר לצופים אובייקטיבים להסיק משהו בקשר למיניות של הנבדקת. עשרה שופטים בלתי תלויים (4 גברים, 6 נשים), צפו בוידאו של כל אחת מהנשים ללא קול, וניסו להעריך את מידת המתירנות המינית שלהן. באופן כללי, הייתה התאמה גבוהה מאוד בין מידת המתירנות בפועל לבין תפיסת המתירנות של השופטים על פי צפייה בוידאו.

המחקר השני נועד לבדוק, אלו רמזים בדיוק מובילים אנשים להערכה של ההתנהגות המינית של נשים. התוצאות של המחקר הראשון שוחזרו אבל הפעם נתבקשו השופטים להעריך שורה ארוכה של התנהגויות מצד הנבדקות בזמן האינטרקציה עם הנסיין ופתירת הקובייה. ההתנהגויות שניבאו בצורה הנכונה ביותר את ההתנהגות המינית של הנשים היו, עד כמה הן התרכזו בפתירת הקובייה (ככל שהתרכזו פחות, כך מדד המתירנות המינית היה גבוה יותר), הרמות הגבה (ככל שהיו יותר הרמות גבה, כך המדד היה גבוה יותר. הרמת גבה נחשבת לסימן זיהוי, ומזמינה אינטרציה בין אישית), והפניות מבט חטופות לנסיין משתף הפעולה.  רמזים שלא תרמו דבר היו הטיית הראש, הצורה שבה נעמדו, כמה פעמים נגעו בשיער, ונגיעות חטופות בידיים מצידן ומצד הנסיין. מה שמעניין הוא, שרמזים מסוימים היו מטעים והובילו להערכה מוטעית של השופטים. המדדים הללו כללו מספר חיוכים וצחוקים, קירבה פיסית לנסיין, אטרקטיביות חיצונית וצורת הלבוש של הנבדקות.

התוצאות מעניינות למדי כי הן מראות שניתן להעריך בצורה מדויקת למדי, ועל סמך צפייה של מספר דקות בלבד, את ההיסטוריה המינית ומידת המתירנות המינית של נשים. מה שעוד מעניין זה שבניגוד למה שרבים סבורים, ליופי החיצוני או ללבוש פרובוקטיבי אין קשר להערכה עד כמה בחורה מתירנית מבחינה מינית והם מהווים אפילו רמזים מטעים. יתכן שבנסיבות אחרות, למשל כאשר אפשר לשמוע את האינטרקציה בין האישה לגבר, הם היו מהווים מדד מהימן יותר.

הממצא בנוגע לאטרקטיביות החיצונית אינו מפתיע מבחינה מחקרית. לגברים יש נטייה בולטת להעדיף נשים אטרקטיביות, מכיוון שיופי חיצוני נשי הוא סממן של בריאות כללית ופוריות. הנטייה הזו מובילה להערכת שגויות של אותן נשים. גברים למשל, יפרשו מגע סתמי אם נשים כאלו כאילו הן מעוניינות בהם מבחינה מינית והם מגזימים במידת העניין האמיתי שיש לאותן נשים. גברים היו רוצים ביחסים עם אותן נשים אטרקטיביות והם למעשה מרמים את עצמם. הרמייה העצמית הזו מובילה אותם לנסות וליזום קשרים עם אותן נשים. מכיוון שיחסים עם נשים כאלו רצויים מאוד, גם אם הם טועים ברוב המקרים, עדיין משתלם להם לנסות.

לקריאה נוספת בנוגע ליופי מבחינה אבולוציונית ולמיתוס היופי, אפשר לקרוא כאן.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אמיתי סנדי  On 23/03/2009 at 8:29 pm

    מי שמרמה בהצלחה אטרקטיבי לא פחות ממי שקוראים אותו נכון.

  • מיכאל  On 23/03/2009 at 9:46 pm

    הרבה זמן לא נהניתי מרשימה שכזו. אני מקווה שתמשיך לפתח ולטפל בנושא. תודה רבה!

  • גלי  On 23/03/2009 at 9:47 pm

    כתבת:
    לגברים יש נטייה בולטת להעדיף נשים אטרקטיביות, מכיוון שיופי חיצוני נשי הוא סממן של בריאות כללית ופוריות

    מי היא אשה אטרקטיבית? בעיני אחד אני יכולה להיות אטרקטיבית ובעיני אחר בכלל לא.
    מה זה יופי חיצוני נשי? להדמות לשחקנית קולנוע? או להדמות לסינדרלה מאגדת העם?
    לפעמים רואים גבר עם אשה שלך נראית מכוערת והוא חושב שהיא נהדרת, ודרך אגב אותה אשה היא גם מאוד בריאה ופוריה – ואולי אף ילדה לו כמה ילדים.
    היו כמה וכמה מכוערות מאוד – לפי הסטנדרטים של מעשיות העם – שהיו סופר בריאות ופוריות.
    והיו כמה יפהפיות שהיו חולניות מאוד.
    כן נכון דרווין לא יאהב את זה, כי הוא גבר… אבל המוטציות הן לאו דוקא ממין זכר.
    המשפט שכתבת לכן נראה כלקוח לא ממחקר מדעי אלא הישר ממעשיות או אגדות עם.

  • גיל  On 23/03/2009 at 9:57 pm

    זה נכון שיש שונות בין אנשים אבל יש גם תכונות שנחשבות אטרקטיביות והם אוניברסליות. ביניהן אפשר למנות את המשיכה לנשים צעירות בגיל הפוריות, סימטריה בפנים ובגוף, רמות אסטרוגן גבוהות (אבל לא יותר מדי), יחס מותניים-ירכיים ועוד. יש על זה הרבה מאוד מחקרים בשנים האחרונות. זה לא אומר שכל אחד ימשך לתכונות הללו, אבל בממוצע זה נכון וזה אוניברסלי. יש הסכמה מאוד גדולה בקרב אנשים למה נחשב יפה ומה לא. נכון שיש גם מאפיינים תרבותיים שמשפיעים על היופי אבל זה לא סותר.

  • עמיחי  On 23/03/2009 at 10:35 pm

    מה היתרון האבולוציוני של מתירנות מינית?
    אם יש לנו יכולת טובה כל כך לזהות אותה, התכונה הזו לא אמורה הייתה להעלם?
    או שאולי החרמנות הגברית דווקא נופלת ברשת של נשים אלה ואז הם נאלצים לטפל בילדים..

  • עא  On 23/03/2009 at 10:38 pm

    אני יודעת שכתבת כאן לא פעם שליופי יש תפקיד אבולוציוני רב מעלה וכדומה. ממליצה לך לעיין בספר מיתוס היופי של נעמי וולף, שהוא אומנם מקומם לעיתים, אבל נותן מכה אחת אפיים לטענה כי יופי נשי הוא חלק מהברירה הטבעית.
    בקצרה, יופי הוא ערך נתפס, ומונע בעיקר ממוסכמות חברתיות. אומנם סימטריות נחשבת ליפה תמיד, אבל בעבר נשים עשירות היו שמנמנות ולכן זה היה אידיאל היופי. היום נשים עשירות הן רזות ומנותחות פלסטית ובין היתר זו אחת הסיבות לאידיאל הרזון. בנוסף, לפני שלוש מאות שנה יופיה של אישה היה בערך במקום האחרון בשיקוליו של גבר לקחתה לאישתו – מעמד, כסף ובתוליות היו הרבה יותר חשובים.

    נקודה למחשבה

  • יוסי בן-אדרי  On 23/03/2009 at 10:49 pm

    אני ממליץ לך לכתוב לעיתים קרובות יותר סייגים כמו "לפי השערות שפותחו בהשראת תורת האבולוציה".

    בעוד שהאבולוצויה היא תיאוריה שהוכחה היטב (אם כי יש הרבה מאוד שאלות ספציפיות לגבי תת-תיאוריות אבולוציוניות), הרי שמה שכתוב בפוסט הזה אלו בעיקר ניחושים מושכלים שעושים שימוש בעקרונות האבולוציה. וכמובן, שני ניסויים שניתן לפרש את תוצאותיהם בדרכים שונות, וכמובן, ללא שום צורך בתיאוריות אבולוציוניות.

  • קורא אנונימי  On 23/03/2009 at 10:59 pm

    ממתי נעמי וולף היא סמכות מדעית בכלל ופסיכולוגיה אבולוציונית בפרט?

    להזכירך: זו אותה אחת שטענה שהרעלה, החיג'אב והצ'אדור בעצם משחררים את האשה המוסלמית.

  • אחד  On 23/03/2009 at 11:15 pm

    אם כבר, עדיף שנעמי וולף תקרא פוסטים מהסוג הזה, ולא להיפך. היא לחלוטין מתעלמת מאלמנטים אבולוציונים בהערכת יופי, ומכפיפה את המציאות לתזות שלה.
    יש מחקר אחד, למשל, שהציג סט זהה של עשר תמונות של נשים בפני גברים – פעם באמריקה ופעם באפריקה. החוקרים ביקשו מהגברים לסדר את התמונות מהיפה ביותר למכוערת ביותר.
    למרות ההבדלים התרבותיים המאוד משמעותיים בין שתי החברות – גם האמריקאים וגם האפריקאים סידרו את התמונות באותו הסדר בדיוק.
    מה ששוב מוכיח, שאכן אלמנטים כמו פרופורציות וסימטריה "מוטבעים" בנו כ"יופי".

  • עא  On 24/03/2009 at 12:27 am

    היא קצת משוגעת, והשתגעה עוד יותר בשנים האחרונות, אבל זה לא אומר שדברים שהיא כתבה ב-91' הם אוטומטית שטות רק בגלל שהיום היא מדברת עם ישו.
    ולענייננו, 'אחד', אני בהחלט מכירה את ניסוי התמונות, וזה נכון, סימטריות היא יופי אובייקטיבית. מצד שני, היא חשובה גם בגבר. תענה לי בבקשה למה רק במאות (אם לא בעשורים) האחרונות יופי נעשה כל כך חשוב בתהליך בחירת חברה/אישה? התשובה, לדעתי, היא שיופי היום הוא תחליף לייחוס ולכסף של פעם. לתכונות האלו יש השפעה על מעמדו החברתי של הגבר.
    דוגמה עדכנית – כמה גברים רוצים להביא הביתה אישה שמנה? אפילו אם הם נמשכים אליה, הם יודעים שזו פגיעה במעמדם החברתי להיראות איתה בציבור.

    לא שאני אומרת שנשים חפות מזה. נשים הרבה פעמים לא ירצו להביא הביתה גבר מאד נמוך או מאד מכוער. ובכל זאת, אידאל היופי תקף בעיקר לגבי נשים, וצריך לתת את הדעת על השאלה עד כמה הוא משעבד אותן.

  • עא  On 24/03/2009 at 12:36 am

    מסכימה בחום עם יוסי בן-אדרי. פסיכולוגיה אבולוציונית מוכלת בבלוג הזה על כמעט כל נושא אפשרי, ועם מעט מאד אם בכלל סייגים. כתיבה מדעית רצינית צריכה להיות ביקורתית ומסוייגת הרבה יותר, אפילו שאלו "רק" מדעי החברה.

  • גיל  On 24/03/2009 at 1:05 am

    ומה לעשות שהוא מלא בשגיאות עובדתיות? הבעייה המרכזית של וולף הוא שבשם אידיאולוגיה ורצון לביקורת היא שופכת את התינוק עם המים. אין ספק שיש גם גורמים חברתיים ותרבותיים שמשפיעים על תפיסות היופי ושנעשות בו מניפולציות שונות, אבל מה לעשות שהדיעה היום בקרב מדענים היא שכן יש דבר כזה יופי אוניברסלי ואובייקטיבי וזה לא עניין פוליטי שרירותי? זה גם בוודאי לא איזה כלי שרת בידי גברים זדוניים להשתלט על העולם ולדכא נשים, ורבים מהתופעות שקשורות ליופי מוסברים היטב על ידי התיאוריה האבולוציונית ולידי דיוק על ידי הברירה המינית. אני ממליץ לך (ולאחרים שקראו את וולף) לקרוא את הספר של ננסי אטקוף שמהווה תשובה לוולף, כמו גם הספרים של הלן פישר ובהם אנטומיה של אהבה שעוסק בנושאים דומים.

    באופן ספציפי, בוודאי שיופי חשוב גם לנשים שבוחרות גברים אבל הם קריטריון הרבה פחות חשוב. זה לא משהו שקיים רק בתרבות המערבית העכשווית. יש מחקרים היסטוריים שמראים שההבדלים הללו בין גברים ונשים היו קיימים תמיד, כמו גם שהם קיימים בחברות של ציידים לקטים שלא היו חשופים להשפעות מערביות.
    אני בהחלט מסכים שבעולם המערבי, הדברים מגיעים לידי קיצוניות שלא קיימים בחברות אחרות. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא ההיפר תחרותיות שקיימת בעולם המערבי שמביאה לידי קיצוניות הרבה מאוד תופעות. אגב, משקל הגוף אינו מהווה את אחד מגורמי המשיכה שבסיסם אבולוציוני.

    ליוסי, הכתיבה בבלוג היא כתיבה חופשית ואינה מאמר מדעי. אי אפשר בכל פוסט לכתוב את אלף ואחד הסייגים שעולים מכל מחקר כזה. אתה מוזמן לקרוא את המאמר עצמו ולקרוא סייגים שונים שלו שמוזכרים שם. אתה גם יותר ממוזמן להציג סייגים או פרשנויות אחרות שלדעתך עולות בקנה אחד הם הממצאים וסותרות את הפרשנות של המאמר.

    מעבר לכך, אני מוצא בדרישות החוזרות ונשנות הללו (לא בהכרח שלך) קצת צביעות וניסיון לנגח כל הסבר אבולוציוני כאילו הוא מוגבל, ותמיד לא בהכרח נכון. האם בכל מאמר שאתה ואחרים קוראים על הסברים תרבותיים ליופי יש אותה מידת ביקורת עצמית שדורשים מהסברים אבולוציוניים? האם כשמוצע הסבר חברתי מסוים מוצג כנגדו ההסבר האבולוציוני החלופי? בוודאי שלא! תקרא למשל את ההסברים של וולף או מה שעא כתבה כאן שנאמרים בנחרצות, כאשר הם אפילו לא מבוססים על מחקרים מדעיים. מחקר מדעי בודד מטבעו מוגבל ונתון לפרשנוית, אבל ביקורת חברתית כמעט תמיד נחרצת, כוללנית וחסינה מכל הפרכה וזו הנקודה האמיתית למחשבה בעיניי.

  • גיל  On 24/03/2009 at 1:08 am

    בשביל גברים, נשים מתירניות מינית מהוות בעייה מכיוון שהסיכוי שהן יבגדו בהן, יכנסו להיריון (או שהן כבר בהיריון) במהלך ההכרות הראשונית – גבוה. היום כמובן יש אמצעי מניעה ואין הקבלה של אחד לאחד בין יחסי מין להיריון, אבל הנטייה לקשר ביניהם עדיין קיימת. נשים עם היסטוריה מינית עשירה מרתיעים את רוב הגברים ולכן חשוב להם לדעת על אודותיה.

  • גלי  On 24/03/2009 at 7:26 am

    גם לגבי התכונות שנחשבות אטרקטיביות יש ויכוח.
    כאשר קוראים מעשיות ואגדות-עם אז ישנן לכאורה "עובדות אוניברסאליות" כמו: הציד הגיבור, או הנסיכה היפה. לא תמצא במעשיה למשל ציד יפה. אלא תמצא ציד חזק וגיבור. ולא תמצא נסיכה גיבורה, אלא תמצא נסיכה יפה ועדינה.
    ואז אים הדרוויניסטים ומשליים את זה לגבי יחסי זוגיות.
    לגבי מה נחשב יפה, יש מעבר לדרוויניזם ולאבולוציה. זה מזכיר לי את הדרוויניסטים הספרותיים שמנסים למצוא מוטיבים דרוויניסטיים ב"גאווה ודעה קדומה". אבל זה מאוד שנוי במחלוקת הניתוח הדרוויניסטי.
    בפסיכולוגיה יש כמה זרמי חשיבה מקבילים ופסיכולוגיה אבולוציונית הוא אחד מהם.
    להבדיל מביולוגיה ומתורת האבולוציה.

  • גלי  On 24/03/2009 at 7:29 am

    המשפט באמצע התגובה שלי צריך להיות:

    ואז באים הדרוויניסטים ומשליכים את זה לגבי יחסי זוגיות

    סליחה המקלדת שלי ישנה….

  • גיל  On 24/03/2009 at 7:47 am

    איפה בדיוק נטען שהתכונות האוניברסליות שמצאו במחקרים מתבססים על אגדות עם? כן, יש מחקרים על אגדות עם וספרות, אבל הפכת את הסיבה והמסובב. המחקרים הללו מנסים למצוא בסיפורים הללו אישוש למה שנובע מהברירה המינית.

    בהחלט יש סיבה להתייחסות הגדולה יותר ליופי חיצוני נשי, כי יש אי סימטריה במידע שיופי כזה מעביר לגברים שנובעת מהברירה המינית. למעשה, כל ביולוג אבולוציוני יוכל לנבא בקלות את חלק מההבדלים הנצפים בין גברים ונשים אילו היו אומרים לו שמדובר בחיה שאינה אדם. משום מה כשזה מגיע לבני אדם, פתאום האבולוציה נעצרת.

    בקשר לאגדות עם וגם בקשר למיתוס היופי, אני מפנה אותך לפוסט אחר שדן בנושא:

    http://www.notes.co.il/greengross/44823.asp

  • אבי  On 24/03/2009 at 8:12 am

    אני לא מבין מזה סימטריה בפנים? גם פנים עגולות, שמנות ונפוחות יכולות להיות סימטריות אבל הן יחשבו כפנים שמנות ומכוערות.
    בכלל אפילו אם קיים מושג שכזה, הוא יכול רק להראות מה לא יפה (פנים לא סימטריות), אבל לא מדוע אני מעדיף פנים של בחורה אחת על-פני רעותה.
    בקשר למתירנות מינית, זהו מושג יחסי ואני משער שמה שהיום הנורמה, לפני חמישים שנה היה נחשב למופקר מינית.

  • גיל  On 24/03/2009 at 8:18 am

    פנים שמנות סימטריות בהחלט נחשבות ליפות יותר מלא סימטריות. אולי אתה אישית מעדיף פנים רזות באופן כללי, אבל ההעדפה הזו היא בעיקר תרבותית היום.

    לגבי מתירנות מינית, בהחלט יש שינויים לאורך השנים. המדד אינו דיכוטומי וקובע מי מתירני ומי לא, אלא קובע באופן יחסי מי יותר מתירני מאחרים בלי לערוך שיפוט ערכי אם זה טוב או רע.

  • מיכל  On 24/03/2009 at 11:04 am

    והמניפולציה הניסויית עם הקוביה ההונגרית חכמה.

    האם יש דרך לוודא שהנסיין (והתנהלותו) אינו מושפע ממידת האטרקטיביות של הנבדקת למשל?

  • אבי  On 24/03/2009 at 12:38 pm

    אתה יכול להסתכל בפניה של דוגמנית העל נעמי קמפבל, האם פניה סימטריות? זה לא נראה כך. אז כיצד היא מוגדרת כאחת הנשים היפות ביותר?
    http://images.google.com/images?hl=en&q=naomi+campbell&gbv=2
    אני גם לא חושב שפניה של קלאודיה שיפר סימטריות יותר משל בחורה ממוצעת. יופיה לא קשור לסימטריה של פניה.
    http://images.google.com/images?gbv=2&hl=en&q=claudia+schiffer
    כיצד אפשר להגדיר סימטריה?

  • חיה  On 24/03/2009 at 2:10 pm

    מה זה אומרת, כיצד אפשר להגיד סימטריה? זו תכונה מתמטית עם הגדרה מאוד ברורה וחד-משמעית,
    זה לא איזה מושג אמורפי ונתון לפרשנות.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94

    כמו כן יופי, באופן כללי, בהגדרתו המקובלת מכיל התייחסות לסימטריה- ופרופורציות- גם כשמדובר במושג הכללי של יופי ואסתטיקה, לא רק ביופי אנושי.
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99

    רוב הדוגמניות, במיוחד דוגמניות הצילום (להבדיל ממסלול) הן בעלות פנים סימטריות מאוד, ביחוד ביחד לאוכלוסיה הכללית.

    בנוסף רציתי להעיר שלהבדיל ממה שנכתב כאן ע"י ע"א, זה ממש לא עניין של העשורים האחרונים לרדוף אחרי יופי נשי ולבחור בזכותו בבת-זוג, עובדה- היופי הנשי והמשיכה שהוא גורם מוזכרת ברבים מסיפורי התנ"ך.

    ולסיום, מאמר מעניין של צבי ינאי
    http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9255&kwd=6458

  • עא  On 24/03/2009 at 2:38 pm

    העריצו בעיקר יופי גברי, וגם בתנ"ך יש איזכורים רבים ליופי גברי לצד איזכורי יופי נשי.
    אבל האם היום יופי גברי הוא שווה ערך בחשיבותו ליופי נשי? בטלוויזיה נעורים, רזון ויופי תקפים בעיקר לגבי הייצוג הנשי. מחקר על זמן מסך בארה"ב גילה כי הגיל השכיח ביותר של נשים בטלוויזיה הוא בין 15 ל-25, ואחריו ירידה תלולה עד אחוזים ספורים אחרי גיל ארבעים. לגברים לעומת זאת יש שני שכיחים – בגילאי העשרים ובגילאי החמישים.

    ואצלנו? כמה נשים מגיל חמישים ומעלה אתם רואים על המסך (נגיד שנתעלם מפרסומות שבכלל מורידות את הגיל הנשי הממוצע לסביבות 19)?

    נסו למצוא 15. אתגר.

  • גיל  On 24/03/2009 at 4:49 pm

    מיכל, אפשר היה לשאול את הנסיין ישירות אבל לא עשו את זה. אפשר גם לשאול את השופטים אם נראה להם שהוא התנהג שונה, אבל זה קצת מסובך כי האינטרקציה בין האנשים יכולה לנבוע גם מההתנהגות שלה.

    אבי, יש הגדרות מדויקות למדידת סימטריה. זה בעצם מדד של הרבה מדידות שונות שביחד נותנים את מדד הסימטריות. דוגמניות מאוד סימטריות ביחס לאוכלוסייה.

    עא, ביוון העריצו יופי גברי כי ההומוסקסואליות הייתה מקובלת אז. זוהי תופעה מעניינת אבל לחלוטין לא סותרת שגם העריכו יופי נשי ולמעשה יש הרבה עדויות שלא.

    למה את חושבת שגילאים 15-25 נחשבים להכי אטרקטיביים ויש ירידה תלולה אחרי גיל 40? מחקרים מראים שמה שתארת הם בדיוק גילאי השיא של האטרקטיביות ואחרי גיל 40 יש ירידה דרסטית בתפיסת היופי של נשים. זה נובע במידה רבה, כי הגילאים הללו הם שיא הפוריות שיורדת בצורה חדה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. האטרקטיביות החיצונית של הגברים לא נפגעת באותה מידה. זה לא אומר שרק נשים יפות צריכות להופיע על המסך, אבל זה נותן לך הסבר אבולוציוני למה ההבדלים הללו קיימים.

  • קרן  On 25/03/2009 at 7:51 am

    הם אטרקטיביים יותר מבחינה חיצונית. אני לא רואה הבדלים חיצוניים בדרך שבה מתבגרים גברים ונשים.
    מחקרים מראים? אולי. הם גם באים לאושש את הטענה הישנה שנשים מבוגרות הן בלויות וגברים נשמרים כמו יין ישן. וכיוון שגברים הם אלה שקובעים מי ייראו בטלוויזיה, אנחנו גם אמורים להאמין לשובניזם הזה. יופי.

  • גיל  On 25/03/2009 at 8:57 am

    אין עם זה שום בעייה, באמת. כמו כל המחקרים במדעי החברה אנחנו מדברים על ממוצעים ותמיד שונות בין אנשים.

    לא ממש הבנתי על סמך מה את קובעת מה המחקרים הללו באו לאושש. האם לשאול נבדקים, למי הם נמשכים היא שאלה שוביניסטית? מילא אם זה היה מחקר בודד, אז אולי אפשר היה לטעון שיש איזו שהיא אג'נדה שעומדת מאחוריו, אבל יש עשרות מחקרים שנעשו על ידי חוקרים וחוקרות עצמאיים, ובתרבויות שונות, וכולם גילו עקביות מרשימה. איך תסבירי את זה?

  • עוז  On 25/03/2009 at 11:09 am

    ראיתי כתבה בYNET בנושא, וישר נזכרתי בך. רצתי לכאן והרי זה פלא – זו אותה הכתבה ! 🙂

    סלבריטי, מפרסמים אותך ללא הרף 🙂

  • ענבל  On 25/03/2009 at 7:24 pm

    נראה לי שעמיחי התכוון לזה שהפקרות מינית היא לא תכונה אידיאלית ורצויה והיא הייתה אמורה להיכחד, כי גברים יעדיפו לבחור נשים חסודות כדי להמשיך איתן את המין ולהביא איתן את הצאצאים, ומכאן נובע שנשים מופקרות יכחדו, אז מה בעצם האדפטיביות של התכונה הזו ולמה היא קיימת בכלל?

  • גיל  On 25/03/2009 at 7:44 pm

    קודם כל, יש שונות גדולה בכל התנהגות (מינית או אחרת) ולכן אפשר לצפות לראות מגוון התנהגויות.

    דבר שני, העובדה שזה לא תכונה טובה עבור הגברים לא אומרת שאין לה יתרונות אצל הנשים. הברירה המינית פועלת כך שכל צד מנסה למקסם את היתרונות שלו והצד השני מסתגל ומשנה את האסטרטגיות שלו כך שלו יהיה יתרון.

    באופן ספציפי, לנשים יש רצונות סותרים. מצד אחד, נשים (ונקבות יונקות בכלל) היו שמחות מאוד למצוא בן זוג שיהיה נאמן, שישאר איתן ושלא יזנח אותן ברגע שהן בהריון או כשיש ילדים. מצד שני, הן רוצות מבן הזוג גנים טובים כדי להעביר אותם הלאה. שני הדברים לא תמיד הולכים ביחד, וגברים שמשקיעים בצאצאים לא תמיד בעלי הגנים הכי טובים ולהיפך. המצב האידיאלי עבור נשים יהיה למצוא בן זוג נאמן אבל כזה שאולי לא בעל הגנים הכי טובים, ולהוליד ילדים מבן זוג בעל גנים טובים. כמו שכתבתי, מחקרים מראים שנשים שנמצאות במערכת יחסית שבוגדות בבן הזוג, מגדילות את הסיכויים להיריון. יש גם נשים שבמודע מחפשות גבר לבגוד איתו והערכות מדברות על עד 10% של גברים שמגדלים ילד לא שלהם. זה מוביל גברים לפתח חשדנות לגבי נשים שתהיה להם נטייה לבגוד ואחד המדדים לזה הוא כמות הפרטנרים המיניים בעבר, מתירנות מינית וכו' (שגם מעידה בעקיפין על זה שהבחורה מאוד מבוקשת, מה שמטריד הרבה גברים).

    כל זה כמובן לא בא לומר שאין גברים ונשים נאמנים ושכל אחד עושה מה שתיארתי, אבל אנשים פועלים במידה רבה על פי התסריט הגרוע ביותר ולא מה שקורה בפועל, כדי למזער נזקים עתידיים.

  • צור  On 28/03/2009 at 12:09 am

    יש לי דה ז'ה וו.
    הדיון לגבי נעמי וולף כבר התרחש, או שאני מדמיין?
    זכור לי אפילו שדיברת ספציפית על הטענות שלה.
    בכל מקרה, נהניתי מאוד מהפוסט הזה. תמיד כיף לגלות פוסט חדש אצלך.

  • גיל  On 28/03/2009 at 5:48 am

    צודק, יש הרבה טענות מממוחזרות שעולות שוב ושוב. אני נוטה להאמין שברוב המקרים מדובר פשוט באנשים שלא קראו פוסטים קודמים בנושא.

  • אסף  On 28/03/2009 at 4:09 pm

    לא שאני כופר לרגע בכך שפנים סימטריים נחשבים יפים באופן חוצה-תרבויות (ביחד עם עוד כמה פרמטרים מנבאים, בעיקר ממוצעות וסממני-מגדר), אבל יצא לי לקרוא לאחרונה מחקר מעניין (אני יכול לאתר אותו אם זה חשוב למישהו): הראו לאנשים פנים שהוגדרו כסימטריים, אבל הראו רק את מחציתם. כלומר, לא נותרו כמעט כל רמזים לסימטריה, ועדיין אותם פנים נחשבו כיפים יותר. כלומר, המסקנה המתבקשת היא שאיננו שופטים סימטריה באופן ישיר (או לא רק), אלא שהסימטריה היא תוצא של מאפיינים אחרים שעדיין לא ממש ברור לנו מה הם.

%d בלוגרים אהבו את זה: