מסתרי הריח – היבטים אבולוציוניים ואחרים לחוש הריח

חוש הריח הוא כנראה החוש הכי פחות מוערך על ידי בני אדם. ריח נתפס כאח החורג של חוש הראייה או השמיעה המפותחים מאוד אצל בני אדם, ובמידה רבה בצדק. הייצוג של ריח במוח (בעיקר בקליפת המוח המוטורית והסנסורית-מוטורית) קטן יחסית לחושים ואיברים אחרים. התמונה הבאה ממחישה את גודלם היחסי של איברים אם היו מקבלים את אותן פרופורציות שבהן הן מיוצגות במוח. שימו לב למשל לייצוג היתר של אצבעות הידיים, לשון, שפתיים, אזניים ועיניים. האף קטן יחסית ומבין החושים השונים הוא נחשב להכי פחות מפותח אצל בני אדם, שריד חייתי שאיבד מחשיבותו, דבר שהוביל בעבר להתעלמות כמעט גורפת ממנו על ידי מדענים. אבל בשנים האחרונות המגמה משתנה, ומחקרים מהעת האחרונה מראים שחוש הריח הרבה יותר חשוב ממה שחשבו בעבר ומשמש אותנו כל הזמן.

 

חוש הריח נחשב בעיניי רוב האנשים כמשהו אסתטי, משהו שסופרים ומשוררים כותבים עליו (או מבקרי מסעדות אניני טעם) אבל לא משהו שימושי ביום יום. אצל רוב בעלי החיים חוש הריח חשוב ביותר לזיהוי אוכל, טורפים ובני זוג ומהווה את החוש החוש החשוב ביותר, כזה שמאפשר להם לתקשר עם אחרים, לפרש את התנהגותם ולשרוד בסביבה עוינת.

לכל אחד מאיתנו יש ריח ייחודי רק לו, דבר הנקבע בצורה גנטית. הזהות הריחנית הזו משולבת ביכולת שלנו להבחין בין ריחות שונים. רבים לא מודעים לכך, אבל בני אדם מסוגלים להבחין בין 10,000 סוגי ריחות שונים, שנעים בין הריח הנעים של פרח רענן ועד לריחו המבחיל של בואש במצוקה. לבעלי חיים אחרים יש אפילו רגישות גדולה יותר לריחות. כלבי גישוש למשל, ידועים ביכולות המופלאות שלהם. יש להם פי 300 תאים הרגישים לריח באפם והם מסוגלים להריח תא עור בודד של בן אדם שנמצא בשדה פתוח (בני אדם משילים תאי עור ומצמיחים חדשים כל הזמן), או לעקוב אחרי ריח שמישהו השאיר אחריו גם אחרי כמה ימים. לכלבים ועכברים יש אפים ארוכים יותר, עם שטח פנים גדול יותר, ויש להם מערכת מיוחדת שמנקה ומחממת את האוויר הנכנס. כלבים גם מרחרחים הרבה יותר מהר מבני אדם, מה שיכול להסביר למה הם כל כך טובים בלעקוב אחרי ריחות.

בני אדם מבחינים בריחות רבים בצורה מודעת, אבל יש גם ריחות רבים שהם אינם מודעים אליהם ומשפיעים על התנהגותם, רגשותיהם ותחושתם כלפי אחרים. אחת הסיבות המרכזית לכך שאנחנו ממעיטים מחשיבותו של הריח היא בגלל שרבות מהשפעותיו אינן מודעות. אבל מתברר שלריח יש תפקיד חשוב בבחירת בני זוג, הוא יכול לעזור לנו להבחין בין קרוב לזר, גבר מאישה ואפילו הומוסקסואלים מהטרוסקסואלים. נקל לראות איך הדברים הללו עוזרים להישרדות שלנו ולרבייה, ומכאן חשיבותו האבולוציונית של הריח. לפני שניכנס לכל ההשפעות הללו, חשוב להבין איך אנחנו מעבדים ריחות.

בקצה האחורי של האף יש איזור קטן שמורכב מיותר מ-12 מיליון קצות עצבים שמהווים את הקשר בין העולם החיצוני למוח. כשאנחנו שואפים מולקולות שנושאות ריח מסוים, המולקולות הללו נקשרות לחלבונים מיוחדים הידועים כקולטני חלבונים. הקשירה הזו מובילה לשליחת איתות חשמלי שמגיע למוח, קצת מאחורי האף עצמו. בשלב הבא, המסר מועבר לקליפת המוח האזור במוח שאחראי לעיבוד רגשות והתנהגויות.

 

עד כמה רגיש חוש הריח של בני אדם?

מדענים גילו לאחרונה עד כמה רגישים בני אדם לריחות. מחקר שנעשה לא מזמן חשף שריח לבדו יכול לעזור בניווטים. המחקר כלל 16 נשים ו-16 גברים שלבשו כיסויי עיניים ואטמי אזניים, ונתבקשו לזחול על ארבע בשדה פתוח ולנסות למצוא חבל שהיה מצופה בשוקולד. שני שלישים מהנבדקים מצאו את המסלול המפותל באורך 10 מטרים שהוביל לשוקולד. הם עשו זאת על ידי רחרוח בזיג זג בדיוק כמו שכלבים נוהגים לרחרח. בניסוי נוסף, נבדקים התאמנו על אותה משימה במשך שלושה ימים, שלוש פעמים כל פעם. לאחר האימונים הללו הם קיצרו את משך ההגעה לשוקולד מ-10 דקות ל-3 וחצי דקות, ועשו כן במסלול מדויק יותר. הם עשו זאת על ידי הגדלת מספר הרחרוחים. כלומר, אפשר לאמן את חוש הריח שלנו כדי לשפר את יכולת הניווט.

ניסוי נוסף מדגים שניתן לעדן את חוש הריח שלנו. חוקרים נתנו לקבוצה של נבדקים להריח שני ריחות נעימים שהיו דומים מאוד זה לזה. בתחילת הניסוי הנבדקים לא יכלו להבחין בין הריחות. לאחר שהחוקרים התנו בהתנייה קלאסית את אחד הריחות לשוק חשמלי אותו הנבדקים קיבלו, כל הנבדקים למדו את ההבדלים בין הריחות ויכלו להבחין בין אחד לשני ללא קושי. המחקר מוכיח שבתנאים מסוימים אנשים יכולים ללמוד הבדלים בין ריחות שבמצב נורמלי נראים זהים זה לזה.

לא כל בני האדם רגישים לריח באותה מידה כמובן. נשים, בממוצע, רגישות יותר לריחות. רגישותן של נשים לריחות שונות נושאת בחובה יתרון בקשר עם תינוקות, ויכולה לתרום להשרדותם של ילדיהן. נשים מסוגלות להבחין בריח המיוחד של תינוקן תוך שעה מרגע לידתם. תינוקות בני יומיים בלבד מזהים ללא קושי את ריחן של אמם. הרגישויות הללו שומרות שתינוקות יהיו בטוחים בזרועות אמם.

בחירת בני זוג

ריחות של גברים ונשים נבדלים זה בגלל יחס שונה של הורמוני מין שגורמים להפרשות במינון שונה מבלוטות הגוף. הריחות שמועברים למוח מעובדים במידה רבה על ידי המערכת הלימבית שמווסתת רגשות בני אדם, האמיגדלה שמווסתת רגשות כמו פחד ותוקפנות, וההיפוקמפוס שאחראי על הזכרון. כך, לפני שהריחות מגיעים לקליפת המוח כדי שיעברו שם עיבוד מודע, הם עוברים בחלקים של המוח שמחוץ למודעות המיידית שלנו.

כאמור, נשים רגישות יותר מגברים לריחות. מה שמעניין הוא שהן רגישות הרבה יותר בזמן הביוץ, והרגישות הזו יכולה לעזור בבחירת בן זוג. במחקרים שנעשו לאחרונה הריחו נשים חולצות טי-שירט של גברים שהתבקשו ללבוש את החולצה למשך יומיים ברציפות (כולל בשינה) ללא מקלחת וללא שימוש בדיאודורנט. הנבדקות נתבקשו לציין לאלו ריחות הן הכי נמשכות. באופן כללי, נשים נמשכות לריחות של גברים שמבחינה גנטית שונים מהם (כפי שנמדד על ידי MHC, מערכת גנים שיש לה תפקיד חשוב במערכת החיסונית). הסיבה לכך היא ששונות גנטית של שני בני הזוג מובילה לילדים עם גנטיקה מעורבת יותר, כאלו שיש להם מערכת חיסונית חזקה יותר. נשים שהיו בשלב הביוץ חשו משיכה חזקה יותר לגברים השונים מהן גנטית בהשוואה לנשים לא מבייצות. גם גברים שהריחו חולצות טי שירט של נשים הראו נטייה דומה, אם כי היא הייתה חלשה יותר, דבר המרמז על ברירה מינית חזקה שפועלת בעיקר על נשים (מחקרים דומים שבחנו את הנושא דרך דגימות ריח מבית השחי השיגו תוצאות דומות).

מחקר אחר מצא שריחות יכולות לעזור לנו לזהות אפילו נטייה מינית של בן אדם. במחקר נתבקשו גברים ונשים בעלי נטיות הטרוסקואליות והומוסקסאוליות ללבוש רפידה מצמר גפן תחת בית שחיים למשך 3 ימים רצופים. 80 מתנדבים שלא ידעו על הנטייה המינית או את מין הנבדקים הריחו את הרפידות ונתבקשו לומר מה מריח הכי טוב. גברים ונשים הטרוסקסואליים ונשים לסביות העדיפו את הריחות של גברים ונשים הטרוסקסואליים וגם של נשים לסביות אבל לא את אלו של גברים הומוסקסואלים. גברים הומוסקסואלים העדיפו את הריח של הומוסקסואלים אחרים. להומוסקסואלים יש מסתבר ריח שונה, והסיבות לכך עדיין לא ברורות לגמרי.

להריח פחד

לריחות שונים יש את היכולת לאותת על מצבי רוח שונים. בשיטה דומה למחקרים קודמים, חוקרים ביקשו מנבדקים ללבוש רפידה תחת בית השחי בזמן שהם צופים בסרט מפחיד או בקומדיה. מתנדבים שהריחו את הרפידות מאוחר יותר יכלו ללא קושי להבחין מתי האנשים חשו פחד ומתי היו שמחים. כלומר, לבני אדם יש את היכולת להריח פחד אצל אחרים, למרות שהם לא ממש מודעים לכך.

יכולת ההרחה יכולה אפילו לשנות התנהגויות. נבדקים שכמו בניסוי הקודם הריחו "זיעת פחד" הוציאו ציונים גבוהים יותר במבחן מילולי בהשוואה לאנשים שהריחו ריחות נייטרליים. הממצאים רומזים לכך שהיכולת להריח פחד משמשת כאיתות ומשפרת את הדריכות של האנשים, כמו גם את חריפות המחשבה שלהם, שתי תכונות החשובות מאוד להשרדות במצבי פחד. 

במחקר נוסף, שנעשה הפעם על ידי הדמייה מגנטית, הריחו נבדקים חולצות עם ריח של ידיד קרוב, של זר ושל עצמם. לא היה להם שום קושי לזהות את הריח של עצמם או של הידיד, ואת הריח של הזר הם הגדירו כלא נעים ויותר חזק מזה של חברם. האיזורים במוח שהופעלו בזמן שהריחו את ריחו של הזר היו האמיגדלה והאינסולה שמעבדים מידע הקשור בפחד וגועל. ריחו של הידיד הביא לפעילות מוחית באיזור שקשור לאינטימיות ויחסי קרבה.

תתרנות

אנשים מסוימים סובלים מחוסר יכולת להריח ונקראים תתרנים. אפשר ללמוד הרבה על חשיבות הריח על ידי בחינה של אנשים שלא יכולים להריח כמו כולם. מחקר אחד שנעשה על סכיזופרנים גילה ממצאים מעניינים. סכיזופרנים לא מסוגלים לזהות ריחות כמו אנשים אחרים (למשל, ריח שוקולד, עשן ואפילו פיצה). ככל שהחולים הסכיזופרנים היו במצב קשה יותר, מנותקים יותר מהמציאות וחסרי יכולת לתקשר עם הסביבה, כך יכולתם לזהות ריחות הייתה חלשה יותר. מחקרים על קבוצות אחרות של אנשים שנמצאים בשלבי פסיכוזה ראשונים וסובלים מהזיות מגלים שהם מאבדים את היכולת לזהות ריחות.

לסיכום, נראה שהמחשבה שחוש הריח אינו חשוב אצל בני אדם שגויה. נראה שריחות מהווים אינדיקטור חשוב לקשרים עם אנשים אחרים ויכולות לעזור לנו בתקשורת איתם, גם אם בחלקם הגדול איננו מודעים להם.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אסתי  On 13/11/2008 at 12:30 pm

    אני חושבת שכולם מודעים לכך שיש לו חשיבות אינסופית באחריות ליחסי אהבה ולמיניות.
    אולי האדם לא נותן לעצמו דין וחשבון מודע, אבל בפירוש הוא יודע שהוא מונע על ידי הריח של האובייקט בו הוא חושק או ממנו הוא סולד.
    כל תעשיית הבשמים והדאודורנטים עושה את המיליארדים שלה הודות למודעות לחוש הזה.

  • עומר  On 13/11/2008 at 3:34 pm

    יותר ויותר סטודנטים לוקחים ריטלין כדי להתרכז טוב יותר בתקופות לחוצות בלימודים. אם זה כל כך מוצלח, אז למה לא לשווק רפידות עם הריח של הפחד. אתה פשוט מסניף קצת לפני חשוב ומשפר את הממוצע!
    או שאולי זה לא כל כך פשוט והקשר לא לגמרי ישיר?

  • דינה ראלט  On 13/11/2008 at 6:09 pm

    קראתי גם שהריח משפיע על החלום
    http://www.eurekalert.org/pub_releases/2008-09/aaoo-osm091508.php

  • מיכל  On 13/11/2008 at 6:41 pm

    ידוע שהזכרונות הסנסוריים החזקים (מבחינת שהם לא נמחקים ונשארים ברורים מאוד – משאירים עקבות ברורים – traces of memory) וארוכי הטווח ביותר הם אלו של הריח.

    התמונה הזו של פרופורציות הגוף על פי החשיבות במוח מגעילה נורא. מה, כך אנחנו בעיני עצמנו?
    עכשיו שאלה רצינית: האם, מבחינה התפתחותית, הגוף שואף להתחקות אחר חשיבויות אלו, כלומר האם אנחנו צפויים להיראות כך בעתיד הרחוק? :))

  • גיל  On 13/11/2008 at 6:52 pm

    ונכון שריח משפיע עלינו הרבה פעמים, אבל רוב האנשים מתייחסים אליו במונחים אסתטיים של נעים ולא נעים ולא מודעים למה זה ככה.

    התמונה אגב, היא מה שנקרא הומונקולוס (homunculus). לצערנו, או לשמחתנו, הגוף לא יראה כך בעתיד הנראה לעין. תחשבי כמה קשה יהיה לבצע פעולות פשוטות כמו שריכת נעליים עם ידיים ענקיות כאלו!

  • יעל  On 14/11/2008 at 12:47 am

    בתור בחורה בעלת חוש ריח מפותח אני יכולה להעיד שזה סיוט
    ריח יכול לגרום לי לעיקצוץ בגרון (בדומה לזמן מחלה), להפרשה מוגזמת של רוק ולטשטוש
    בגלל שבעולם שאנו חיים בו היום קיימים המון ריחות שאינם טבעיים, ללכת ברחוב או בקניון, אפילו לשבת בבית קפה יכול להיות מאד לא נעים

  • SilentMike  On 17/11/2008 at 5:56 pm

    ובכל זאת, הייתי מוותר על הריח ולא על השמיעה או הראיה, אם היו מכריחים אותי לבחור.

    זה מאוד משעשע לגלות כמה אנחנו בכל זאת מריחים. להרחה אקטיבית יש דימוי "חייתי" משהו. שוב מתברר שאנחנו בכל זאת בע"ח עם מלבושים.

  • גיל  On 17/11/2008 at 6:26 pm

    ויוותרו על הריח אם הייתה להם בחירה. הנקודה היא שזה כנראה ישפיע הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים על החיים שלנו.

  • אסף  On 18/11/2008 at 2:54 am

    ראוי לציין שהירידה בכמות הרצפטורים לריח הגיעה בערך במקביל להתפתחות הראייה הטרי-כרומטית. ככל שנסתמכנו יותר על הראייה ופחות על הריח, חלו מוטציות מזיקות בקולטני הריח, עד שנעלמו. מאחר ולא הסתמכנו על הריח לשרידה, הרי שהאבולוציה לא פעלה כנגד מוטציות מזיקות אלו. תהליך זהה קרה אצל קופי-אדם בעולם החדש, שפיתחו ראייה טריכרומטית באבולוציה מקבילה.

    כל שכן, ביחס ליונקים אחרים, חוש הריח שלנו מנוון למדי. מצד שני, מחקרים שנערכים בשנים האחרונות מביאים ראיות לקיומם של פרומונים גם בקרב בני האדם, גם אם הראיות עדיין לא חותכות. ככלל, פרומונים אנושיים הם נושא מרתק בפוטנצייה, שהמחקר המדעי נגע רק בקצהו.

  • SilentMike  On 21/11/2008 at 7:15 pm

    מי חי יותר טוב? תתרנים, חירשים או עיוורים?

    למרות הכל בלי הריח הכי קל. למרות שתופעת לוואי היא שאין גם פתרונות מפצים. אף אחד לא טרח לעבוד על הכשרת כלבי הרחה לתתרנים (למרות שזו אולי העבודה האופטימלית לכלבים), ורק לאחרונה התחילו להתעניין ברובוטים שמסוגלים לקלוט ריחות.

  • indigo  On 30/11/2008 at 3:08 pm

    יש מה שנקרא 'הזיות ריח' , והם מריחים דברים לא מציאותיים, על אותו רעיון של לשמוע קולות או לראות חזיונות….

    מעניין מה זה אומר,

    לגבי תתרנים, אין זו דרגת התפתחות מתקדמת יותר באבולוציה ?
    אם פעם כולנו יכולנו להריח מאוד טוב ובמהלך האבולוציה חוש הריח הולך ונעלם… ?
    נעשו מחקרים לבדוק אם יש לתתרנים איזשהן יתרונות מוחיות כפיצוי על התתרנות?

  • Dafna  On 07/12/2008 at 6:30 am

    The taste we have from food is actualy the smell. try to taste something when your nose is blocked and you wouldn't be able to fell any taste.

  • גיל  On 07/12/2008 at 9:17 am

    זה מסוג הדברים שאנשים לא חושבים עליו עד שהם מאבדים את היכולת להריח (נניח כשהם מצוננים).

  • yyy  On 30/12/2008 at 10:39 am

    אז נשים משודכות הרבה יותר סובלות ממה שהעלנו על הדעת

    איזה מסכנות, גם חתונה, גם כפיה וגם עם יצור לא מושך לא החיים.
    וממנו להביא ילדים זה בכלל נשמע סיוט

    אגב, למה ברוב הפעמים רק צד אחד נמשך לריח והצד השני כלל לא
    נניח כשגבר מריח גנים טובים/משלימים ואישה מריחה משהו פגום
    כנראה שבמקרה כזה הילדים יוצאים עם מערכת חיסונית חצי סבירה

    או מה

  • אלי טבת  On 25/07/2009 at 6:47 pm

    שלום לך קראתי כתבה מדעית שבה החוקרים טוענים שריח הוא בעצם תדר מסוים והם הצליחו לשנות ריח עיי שינוי תדר בלבד . מה דעתך והאם שמעת על המחקר הזה ? תודה
    אלי טבת

  • גיל  On 25/07/2009 at 6:49 pm

    איפה קראת את זה? ואם יש לך קישור למחקר אשמח לראות.

  • רחל  On 15/08/2009 at 7:53 pm

    לפני שבועיים הופיע בעיתון ידיעות אחרונות בדף הכותרת מספר טלפון של בי"ח העורך מחקר בנושא תתרנות ומחפשים מועמדים תתרנים למחקר.
    אודה לכם אם מישהו ראה את הכתבה ויוכל למסור לי את הטלפון שלהם.
    ליצירת קשר: yra@walla.com
    נא כתבו בנושא "מחקר לתתרנים" על-מנת שאני אוכל לזהות שזהו לא דואר זבל…
    תודה רבה.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: