מותר האדם? האבולציה של האינטליגנציה האנושית

בפוסט הקודם ניסיתי לענות על השאלה מה הופך אנשים חכמים למה שהם, והאם המוח שלהם פועל בצורה אחרת מאלו שפחות חכמים מהם. בפוסט הנוכחי אני מעוניין להרחיב את היריעה לכלל בני האדם. מה הפך אותנו ליצורים האינטליגנטיים ביותר על פני כדור הארץ וכיצד בכלל ניתן להשוות את האינטליגנציה שלנו לזו של חיות אחרות?

כבר עמדתי בעבר על ההגדרה הבעייתית של אינטליגנציה כשמדברים על אינטליגנציה של בני אדם. הבעייה מחמירה כאשר מנסים להשוות אינטליגנציה של בני אדם לאלו של בעלי חיים אחרים. אחרי ככלות הכל, גם אם לא ראינו כלב שהלחין סימפוניות או תוכי שפתר משוואות דיפרנציאליות, אולי אנחנו משתמשים במונח אינטליגנציה בצורה לא נכונה, מואנשת, כך שתתאים רק לבני אדם? בסופו של דבר, כל חיה מותאמת אבולציונית לחיים בסביבה אקולוגית שמתאימה לה, ויש הרואים את ההתאמה הזו כמבחן העליון לאינטליגנציה של חיות. מצד שני, רבים סבורים שמעטות החיות שפיתחו מורכבות מחשבתית שהובילה אותן אפילו לאפס קצהו של המוח האנושי. מוח שמאפשר לנו לעסוק בדברים שלא קשורים ישירות בהישרדותנו או ברבייה. אף חיה אחרת לא משתווה לנו ביצירת דברים כל כך מתוחכמים כמו מחשב, או עוסקת מחשבות פילוסופיות עמוקות. נסיון לחפש תשובה לשאלה הזו חייבת להמצא, אם בכלל, במוח.

מבחינות רבות, המוח האנושי דומה למוחות של חיות אחרות, במיוחד של פרימאטים שחלקו איתנו אב קדמון משותף לפני 7 מיליון שנים לערך. למוח האנושי אין תכונות חיצוניות בולטות שמבדילות אותו מאלו של קופי על אחרים. למשל, רבות מההתנהגיות החברתיות, או אפילו יכולות קוגנטיביות, קיימות בצורה זו או אחרת אצל שימפנזות וקופי אדם אחרים. אבל כאמור, רוב מוחלט של ההתנהגויות הללו מכוונות לרבייה או הישרדות, וקשה להשוות את המורכבות של היכולות הללו לאלו של בני אדם. שימפנזות בודדות למשל, למדו שפת סימנים וידעו לתקשר עם בני אדם בצורה סבירה, אבל אי אפשר להשוות את זה לשפה האנושית המורכבת עם כל הניואנסים שיש בה, או שאולי כן?

איך משווים את היכולות הקוגנטיביות של חיות לאלו של בני אדם? מכיוון שחיות אינן יכולות לדבר, המציאו המדענים שורה של מבחנים התנהגותיים שונים שיכולים לשפוך אור על יכולת החיות ללמוד משימות חדשות, לזכור דברים ולפתור בעיות. למשל, אם תולים בננות מחוץ להישג ידן של שימפנזות, רואים כיצד הן מפתחות טכניקות שונות להגיע אליהן. הן יכולות לשים כמה תיבות ביחד ולעמוד עליהן או ליצור מקל ארוך במיוחד שעוזר להן להגיע לבננות. יונים למשל, יכולות גם להבחין בין ציורים של גברים ונשים.

הגישה הנ"ל מאפיינת בעיקר פסיכולוגים שחוקרים חיות במעבדה. הם ממציאים מבחנים שונים ובוחנים האם חיות טובות בפתרונן או לא. אקולוגים התנהגותיים מעדיפים לבחון את החיות במרחב המחייה הטבעי שלהן, ולראות כיצד הן מתאימות עצמן למשימות הרלוונטיות להן. על פי הגישה הזו, אינטליגנציה התפתחה כתגובה לסביבה אקולוגית מסוימת. מה שחשוב לכן הוא לבחון כיצד חיות פותרות בעיות חדשות שהן נתקלות בהן. אנפות למשל, זורקות חפצים שונים למים כדי לפתות דגים. ההתנהגות הזו נצפתה אצל מיני עופות שונים במקומות מרוחקים זה מזה, מה שהוביל צפרים למסקנה שכל קבוצה המציאה את ההתנהגות הזו בצורה בלתי תלויה.

חיות מפגינות גם אינטליגנציה חברתית גבוהה שדומה במובנים רבים לבני אדם. קופים מסוגים שונים יודעים היטב לרמות אחרים כדי להשיג את מבוקשם. דולפינים מפגינים אמפתיה כלפי דולפינים אחרים שנמצאים במצוקה (למשל, כאלו שנפצעו). דולפינים ולוויתנים מסוגלים אפילו לזהות את עצמם במראה (מבחן שנוי במחלוקת לבדיקת מודעות עצמית של החיה, ובעקיפין של יכולות קוגנטיביות גבוהות).

ממחקרים אלו ודומיהם יצרו המדענים מעין היררכיה לאינטליגנציה של החיות השונות. פרימאטים עליוניים בראש כשאחריהם הלוויתנים והדולפינים שנחשבים בין היונקים החכמים ביותר. גם בתוך כל קבוצה יש היררכיה מסוימת. בני אדם חכמים יותר משימפנזות ובונובו, שבתורם חכמים יותר מקופי גיבון, אוראנגאוטנים וגורילות. בקרב עופות וציפורים, התוכי, הינשוף וסוגי עורבים שונים נחשבים לחכמים ביותר. ההיררכיות הללו הן כנראה עדות לכך שאינטליגנציה לא התפתחה בצורה ליניארית שמקבילה לאבולוציה ששיאה בני אדם, אלא בצורה עצמאית ובלתי תלויה אצל ממלכות חיות שונות.

הגודל לא קובע

בפוסט הקודם הזכרתי שיש קשר מסוים בין גודל המוח, או חלקים מסוימים בו, לאינטליגנציה של אנשים בודדים. אבל כשבוחנים מינים שונים התמונה נעשית מורכבת הרבה יותר. ברור למשל שבני אדם חכמים יותר מעכברים ושהמוח שלהם גדול יותר. אבל ללוויתנים ולפיל האפריקאי יש מוחות גדולים וכבדים יותר משל אנשים (ולדולפין באותו המשקל) והם עדיין נחשבים לנחותים מבני אדם מבחינה אינטלקטואלית. מוחו של אדם ממוצע שוקל 1350 גרם, בעוד  מוחות של לוויתנים מסוימים שוקלים 9000 גרם ויותר. בנוסף, לתוכי ולעורב יש מוח קטן יחסית, ועם זאת הם נחשבים אינטליגנטיים מאוד ביחס לסוסים ופרות בעלי מוח גדול הרבה יותר.

מדד ידוע בוחן את הגודל היחסי של המוח. במדד הזה מחושב היחס בין גודל המוח למאסת הגוף (המדד מהווה חלק מענף ביולוגיה, אלומטריה, העוסק במדידת היחס בין איברי הגוף לשאר הגוף). הגרף הבא מציג את היחס בין משקל המוח לגוף, ומיקום האדם ביחס לחולייתנים אחרים על הציר הזה.

 

כפי שניתן לראות מהגרף, בני אדם חריגים על ציר ה-Y, מה שאומר שהם בעלי מוח כבד יחסית ביחס למשקל גופם, אבל הם לא החריגים היחידים ולא בטוח שאפשר ללמוד משהו ממיקומם. המוח של בני אדם בהחלט כבד יחסית ומהווה כ-2% ממשקל הגוף. אבל קשה להסיק מהיחס הזה לאינטלגינציה האנושית בכללותה. מוחו של הלוויתן הכחול לדוגמא (יצור אינטליגנטי מאוד), הוא פחות ממאית האחוז (1 חלקי 10,000) ממשקל גופו! לעומת זאת, לחדפים וסנאים יש מוח שמהווה כ-10% ממשקל גופם והם לא נחשבים לחכמים במיוחד. באופן כללי, חיות קטנות מחזיקות במוח גדול יחסית, בעוד שלחיות גדולות יש מוח קטן יחסית לשאר הגוף. כך שלמרות שמאסת המוח גדלה עם מאסת הגוף, הפרופורציה של מאסת המוח קטנה עם העלייה במשקל הגוף.

מדד ידוע אחר שנקרא Encephalization quotient מחשב את המידה שבה משקל המוח היחסי סוטה מהמשקל של בעלי חיים אחרים מאותה קבוצה (למשל יונקים). המדד מראה שמשקל המוח של בני אדם גדול בין 7-8 פעמים ממה שהיינו מצפים מיונק במשקל דומה. על פי המדד הזה בני אדם נמצאים בראש הרשימה ולאחריהם הדולפינים, קופי קאפוצ'ין, גיבונים ושימפנזות. הבעייה היא שקופי קאפוצ'ין וגיבונים נחשבים לפחות אינטלגינטיים מהשימפנזות ולכן גם המדד הזה לא מייצג נאמנה את ההיררכייה המשוערת של האינטליגנציה. גם גודל קליפת המוח, או אפילו  גודל האונה המצחית שאחראית לעיבוד מידע ברמות הקוגנטיביות הגבוהות ביותר, לא נמצאות במתאם גבוה במיוחד עם אינטלגינציה.

חוסר היכולת לאפיין את עליונות המוח שלנו על פי מדדי גודל שונים גורמים לחוקרים שונים לחשוב שאולי האינטליגנציה האנושית אינה כה ייחודית כמו שנטו לחשוב בעבר ודווקא כן ניתנת לחיקוי. קופי אדם אחרים מסוגלים להבין סיבה ותוצאה, יוצרים ומשתמשים בכלים, ממציאים ומבינים שפה ברמה מפותחת למדי, ומסוגלים אפילו לשקר לקרובים להם ביותר. חלק מהפריאמטים אולי אפילו מחזיקים במה שקרוי Theory of mind, היכולת לייחס כוונות, אמונות, רצונות וכו' אצלם ואצל אחרים ולפעול בהתאם. בני אדם פשוט משתמשים בתכונות הללו בצורה שוטפת יותר, והם באים להם בקלות רבה יותר, אבל ההבדל הוא בעיקר כמותי ולא איכותי והם לא מחזיקים בתכונות קוגנטיביות שלא נמצאות אצל חיות אחרות.

תמיכה לגישה הזו מתקבלת על ידי התמקדות בנוירונים (תאי עצב) שמעבירים מידע במוח. ככל שיש יותר נוירונים במוח, הרשת המוחית פועלת בצורה יעילה יותר, בעלת יכולות גבוהות יותר ונחשבת לחכמה יותר. למוחות גדולים אין בהכרח יותר תאי עצב. למעשה, ההפך הוא הנכון בדרך כלל. למוחות גדולים יש יותר כלי דם הנדרשים לתמיכה בנוירונים. לבני אדם יש 11.5 מיליארד נוירונים, יותר מכל חיה אחרת, בגלל הצפיפות הגדולה של המוח. הפיל האפריקאי והלוויתן במקום השני עם 11 מיליארד תאים ולאחריהם שימפנזות, דולפינים, גורילות, קופי רזוס וכו', אותן חיות שהיינו מצפים שיהיו בסדר אינטליגנציה יורד.

לפיל האפריקאי וללוויתן יש כמעט אותה כמות תאי עצב והם עדיין נחשבים לנחותים משמעותית מבני אדם מבחינת אינטלגינציה. מה בכל זאת שונה? לבני אדם יש הרבה יותר תאי עצב בקליפת המוח. זה כשלעצמו עדיין לא מסביר את ההבדלים הגדולים באינטליגנציה בין בני אדם לחיות אחרות. מה שכן קובע זה לא רק מספר הנוירונים שיש במוח אלא גם מהירות הקשרים ביניהם. ככל שהחומר העוטף את סיבי העצב, מיאלין, עבה יותר, הוא משמש לבידוד טוב יותר של הנוירונים, מה שמוביל לתקשורת עצבית מהירה יותר ביניהם. המיאלין אצל הפיל האפריקאי והלוויתן דק הרבה יותר מזה שאצל פרימאטים מה שמסביר את ההבדלים באינטליגנציה בינם לבני אדם. מעבר לכך, הנוירונים צריכים לנוע מרחקים גדולים יותר אצל הפיל האפריקאי והלוויתן מפני שמוחם גדול הרבה יותר. המוח האנושי קומפקטי יותר מה שהופך את התקשורת בין תאי העצב למהירה יותר ויעילה הרבה יותר. היעילות הזו היא מה שהופכת את בני אדם לאינטליגנטיים יותר אבל לא בצורה כל כך בולטת כפי שנטו לחשוב בעבר. יתכן, שאנחנו בסך הכל שידרוג של יכולות קוגנטיביות שקיימות בטבע ורק באות לידי ביטוי בצורה יוצא דופן אצל בני אדם.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אלי אבידר  On 30/10/2008 at 10:49 pm

    מבלי להתפלמס עם המאמר עצמוקריטריון חשוב הוא לא אינטליגנציה אלא השרידה. מבחינת האבולוציה והברירה הטבעית הצלחה של מין נמדדת על פי יכלת ההשרדות והעברת הגנים לדור הבא. הקריטריון הוא ,כך לדעת הספרות בנושא, אינו איזה מין נעלה יותר אלא מי מותאם יותר לסביבתו. אמבות ותיקנים לכן הם מצליחים מבחינה אבולוציונית למרות שהם בוודאי לא דוגמא לבינה מעמיקה אינטליגנציה היא לדעתי אחד הכישורים בנוסף לאישיות וילדות ארוכה שמאפשרים למין האנושי להיות אופורטונסטים .
    ולהסתגל לשינויים..

  • יוליה  On 01/11/2008 at 6:18 pm

    "על הפלנטה הקרויה ארץ, האדם הניח תמיד שהוא אינטיליגנטי יותר מהדולפינים, וזאת משום כל אותם הישגים שהצליח להשיג – הגלגל, ניו יורק, מלחמות וכיוצא באלה. בעוד שכל מה שהדולפינים עשו מסתכם בלהשתכשך במים ולבלות זמנם בנעימים. לעומת זאת האמינו הדולפינים כי הם אינטיליגנטים הרבה יותר מהאדם, מאותן הסיבות בדיוק."

    יש בעיה מסויימת בגישה שאינטליגנציה היא בהכרח התנהגות הדומה לזאת של בני האדם. לא פלא שהכתרנו את אבותינו הקופים כאינטליגנטים ביותר.

    אפשרות נוספת שהמחקרים לא לקחו בחשבון היא שהאינטליגנציה של גזעים חיים לא באה לידי ביטוי אצל אינדיווידואל מהגזע, אלא אצל הקבוצה הגדולה. דבורים, נמלים, ציפורים – הן צורות חיים מאוד אינטליגנטיות, אפילו שהפרט כשלעצמו לא נוטה להרהר במשמעות היקום.

  • גיל  On 01/11/2008 at 8:53 pm

    של האנשה, או שהעובדה שאנחנו אלו שעושים את הבדיקות גורמת להטייה. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהמורכבות של החיים האנושיים ביחד לחיות אחרות. למרות שאספקטים שונים של החיים שלנו באים לידי ביטוי אצל חיות אחרות זה לא באותה מורכבות ואין חיה שעושה כל מה שאנחנו עושים.

  • עמי  On 02/11/2008 at 12:40 am

    גיל,
    קצת בלבלת אותי –
    מצד אחד, הגעת למסקנה ש"הגודל לא קובע" ,ולכן אי אפשר לאפיין את עליונות המוח האנושי, ומכאן שהאינטלגנציה האנושית אינה ייחודית.
    מצד שני הסברת שיש יותר פעילות של נוירונים בקליפת המוח, לכן המוח האנושי "מוצלח" יותר – כלומר כן ייחודי.
    לא הבנתי מה המסקנה הסופית…

    יוליה – "מדריך הטרמפיסט"?

  • גיל  On 02/11/2008 at 1:36 am

    כשמדברים על גודל הכוונה לנפח ומשקל. זה מדד חלקי ביותר לאינטליגנציה. מה שחשוב הוא לא המבנה החיצוני אלא הפעילות של הנוירונים וזה משהו שאפשר למדוד לפי כמות הנוירונים. יכול להיות שאפשר לקרוא לזה בדוחק גודל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 09/11/2008 at 9:01 am

    בדיוק פגשתי אתמול את פטריק שהוא ביולוג ימי אירי(היינו יחד באותה קבוצה בחידון בפאב) ושאלתי אותו בקשר לאינטליגנציה של דולפנים ולויתנים והאם זה נכון שיש להם יכולות טלפתיות .הוא ענה שהיונקים הללו בהחלט אינטיליגנטים והלויתן אף עולה על הדולפין בחוכמתו אך בנוגע לטלפתיה הוא די צחק עלי ושלל זאת.
    ועדיין אני חושבת שכל עוד אנחנו בודקים תבונה לפי מדדים אנושיים לעולם לא נדע את התשובה המדוייקת. כמו שכשמדברים על חיים מחוץ לכדור הארץ תמיד חושבים במושגים של יצורים פיזיים דמויי אדם.

  • ע  On 05/06/2012 at 2:18 pm

    נובע מהמאמר, כאילו יש איזה יתרון בכך שהמוח דווקא קטן ו"דחוס" יותר..ובכך בעצם הנוירונים יכולים לתקשר טוב יותר אחד עם השני?

    • גיל  On 05/06/2012 at 3:49 pm

      לא יתרון, אבל זה בהחלט לא חיסרון בהכרח.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: