הבסיס הביולוגי לגאונות

הנושא של אינטליגנציה אנושית הוא אחד הנושאים הנחקרים ביותר במדעי החברה, אבל גם אחד השנויים ביותר במחלוקת בו. כתבתי על הנושא בעבר פעמים רבות (כאן, פה, וגם כאן) והנה נקרית בפניי ההזדמנות לכתוב על הנושא בעקבות סדרת כתבות בכתב העת סיינטיפיק אמריקן מיינד. הכתבות עוסקות בנושאים שונים הקשורים לאינטליגנציה ושני הפוסטים הבאים יעסקו בנושא. הפוסט הנוכחי מתבסס על המאמר הזה שעוסק בבסיס הביולוגי והניורולוגי של גאונות. הפוסט הבא יעסוק בגורמים שהובילו לפיתוח האינטליגנציה האנושית ומה מבדיל אותנו מחיות אחרות.

המוח הנחקר ביותר בעולם הוא מוחו של אלברט איינשטיין. שעות ספורות אחרי מותו ב-1955 חתכו את המוח שלו ל-250 חתיכות ואיכסנו אותם בצנצנות פורמאלין. מאז ועד היום חוקרים רבים ניסו לעמוד על סוד גאוניותו של איינשטיין. אבל בעוד גאוניותו של איינשטיין ברורה לכל, ההגדרה של גאונים אחרים או סתם אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה במיוחד אינה פשוטה. ההערכות המקובלות של אינטליגנציה מתבססות על מבחנים שונים. מבחן ה-IQ המפורסם ביותר הוא מבחן ווקסלר, שבו מי שמקבל ציון מעל 130 נחשב למחונן. ציון של 130 ומעלה מאפיין 2% מהאוכלוסיה או אחד ל-50 אנשים. המצאות ב-2% האחוזונים העליונים במבחן ווקסלר או מבחן סטנפורד-בינה (מבחן מקובל אחר) מקנה לאדם חברות במועדון האינטליגנציה הידוע בעולם, מנסה.  ציון של 145 ומעלה כבר הרבה יותר נדיר ורק אחד ל-1000 אנשים מחזיק בו. אינטליגנציה גבוהה מקנה באופן כללי הצלחה בלימודים אקדמיים ותחומים אחרים.

רוב המחקרים מראים שלאנשים חכמים יש מוח גדול יותר, אבל הוא גדול רק בחלקים מסוימים של המוח (יש קורלציה חלשה למדי בין הגודל הכללי של המוח לאינטליגנציה). המוח של איינשטיין למשל היה גדול יותר באונה הפריאטלית (מאחורי העיניים) בשיעור של 15% בהשוואה למוחות של אנשים בעלי תפקוד קוגנטיבי נורמלי. החלק הזה של המוח אחראי בין השאר לחשיבה מתמטית וחזותית. האונות הקדמיות באופן כללי, נוטות להיות גדולות יותר אצל אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה.

לא רק גודל חלקים מסוימים במוח מעיד על אינטליגנציה אלא גם הכמות. כמויות גדולות יותר של חומר אפור ולבן נמצאה אצל אנשים אינטליגנטיים בלפחות עשרה חלקים שונים במוח (כולל שלושה באונה הפרונטאלית ושניים באונה הפריאטלית שמאחוריה). אצל מוסיקאים למשל, נמצאה צפיפות גדולה יותר של חומר אפור באיזור ברוקה, האחראי בין השאר לקישור בין ראייה חזותית להפעלה מוטורית של השרירים, בהשוואה לאנשים אחרים. הקישור הזה חשוב למוסיקאים המנסים לקרוא את התווים העומדים בפניהם ולנגן על פיהם.

פרנסיס גאלטון, איש האשכולות הנודע מהמאה ה-19, טען לשאנשים חכמים יש מערכת עצבים מרכזית שפועלת ביעילות גדולה יותר מאנשים פחות חכמים. מחקרים מודרניים שנעשו על המוח מאששים את הקביעה הבסיסית הזו. אנשים חכמים מנצלים ביעילות רבה יותר את המוח, ונדרשים לפחות אנרגיה להפעלתו. למשל, אנשים אינטליגנטיים מסוגלים לפתור חידות מהר יותר מאחרים מכיוון שהם מזהים את המידע הרלוונטי החיוני לפתרון החידה במהירות רבה יותר מאחרים פחות חכמים. כך הם מנצלים בצורה יעילה יותר את משאבי המוח, ובעיקר את זיכרון העבודה (זיכרון זמני שנועד לאפשר למוח לעבד מידע נגיש במהירות). אנשים בעלי כישורים יוצאי דופן מפעילים את המוח ביעילות הרבה ביותר דווקא כשהמשימה הניצבת בפניהם היא הקשה ביותר. מחקרים שנעשים עם הדמיות תהודה מגנטית מראים שככל שהמשימה קשה יותר, כך חילוף החומרים בחלקים רבים של מוח אצל אנשים חכמים קטן יותר. מהצד השני, חילוף החומרים אצל אנשים בעלי אינטליגנציה מתחת לממוצע גבוה הרבה יותר מהממוצע.

איטריות וכמות ההורמונים ברחם

לא, אנחנו לא מדברים על אטריות מאכל אלא על שמאליים. הרבה מתמטיקאים, מוסיקאים ואנשים יצירתיים אחרים הינם שמאליים, בכמות לא פרופורציונלית לשיעורם באוכלוסייה. חוקרים מצאו שאותם אנשים מוכשרים סובלים במקרים רבים מפגמים שונים כמו גימגום או דיסלקציה שמקורם בהמיספרה השמאלית, זו ששולטת על ידי ימין דווקא. החוקרים משערים שהדומיננטיות שמופגנת על ידי ההמסיפרה הימנית מקורה בכמויות גדולות של טסטוסטרון ברחם. מחקרים הראו שכמות גדולה של טסטוסטרון ברחם מעכבת את התפתחות ההמיספרה השמאלית, ואז כפיצוי, ההתפתחות של ההמיספרה הימנית מואצת. באופן טבעי, בנים נחשפים לכמויות גדולות יותר של טסטוסטרון מבנות, ועובדה זו יכולה להסביר את הכמות הגדולה יותר של מתמטיקאים גברים מחד, ואת הכמות העצומה של גברים עם הפרעות התפתחותיות של השפה מאידך.  

החשיבות של הסביבה בטיפוח אינטליגנציה

למרות שלאינטלגינציה יש מרכיב גנטי בולט, חשוב לזכור שבמקרים רבים אנשים שמים דגש חזק מדי על הקשר בין אינטלגיניציה או כישרון ומזניחים צדדים אחרים החשובים לא פחות וכנראה אפילו יותא. אינטלגינציה בסיסית היא דבר חשוב, אבל היא לא עומדת בחלל ריק והיא זקוקה לטיפוח ואתגור תמידי.  אינטליגנציה שאינה מטופחת ומתורגלת שווה הרבה פחות ממי שמתאמץ לטפח תחומים שאין הוא מוכשר בהם במיוחד.

הבעייה בולטת במיוחד אצל ילדים מחוננים, שבה ההורים והסביבה מייחסים חשיבות גדולה מדי לכשרון הטבעי של הילד בלי לטפח אותו או לדאוג לכשרונות אחרים שבהם הילד חלש. המחשבה הכוזבת היא שלא צריכים להתאמץ יותר מדי כדי להצליח. המחשבה הזו מתבססת פעמים רבות על העובדה שלילדים מחוננים מאוד קל בכיתות הנמוכות והם משיגים ציונים גבוהים בלי להתאמץ (ואפילו קופצים כיתות). הבעיות מתחילות כאשר הילד נתקל בקשיים הראשונים ומכיוון שהוא לא מורגל בהתמודדות איתם הדבר יכול להוביל לנסיגה גדולה ביכולת שלו. במקרים רבים ילדים כאלו חסרי כישורי למידה בסיסיים ביחס לבני גילם, או שהם פשוט לא יכולים לקבל את העובדה שהם נכשלים. במקרים כאלו הביצועים שלהם יכולים להשאר מתחת לממוצע זמן רב. בעייה נוספת קשורה להתפתחות החברתית והרגשית של הילד. ילד מוצלח במיוחד יכול לסבול מנידוי חברתי, במיוחד אם הוא קפץ כיתה וילדים בכיתה החדשה מתבגרים מהר יותר ממנו. המגמה כיום היא להשאיר ילדים כאלו בחברת בני גילם, אלא אם מדובר במסגרות חינוך מיוחדות דוגמת שיטת מונטסורי שבהם ילדים בגילאים שונים לומדים ביחד, ויש דגש חזק על לימוד עצמאי.

 

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דינה ראלט  On 21/10/2008 at 10:41 am

    בלי להיכנס להגדרתה הלא פשוטה של גאונות, תמיד הפליא אותי שלפעולה כל כך רבת עוצמה מחפשים תשובה בעיקר במח, שהוא האחראי הטכני על ההוצאה לפועל של הליכי החשיבה. אני הייתי מחפשת תשובה אינטגרטיבית שתכלול יישום כלל מערכתות גופנו…זאת כמובן אחת הסיבות המרכזיות למחקרי על הגז הרדיקלי ניטריק אוקסיד
    http://www.notes.co.il/dina/32100.asp

  • אלי אבידר  On 21/10/2008 at 11:50 am

    השאלה האם במהלך הברירה הטבעית הייתה עדיפות להתפתחות מוחית שתוארה, אצל גברים
    כלומר האם הייתה עדיפות לכישורים מתמטיים אצל גברים בעברנו הקדום כאשר כישורים תקשורתיים העניקו פחות עדיפות
    באשר לחלוקה של קשיים בין בנים ובנות וההיפך אצל נשים] אני יכול להעיד כפסיכולוג חינוכי כי העדויות בשטח הן אכן כך. [יותר ליקויי למידה אצל בנים] בברכה אלי אבידר פסיכולוג
    ]

  • ליאור  On 21/10/2008 at 3:48 pm

    אף אחד לא באמת יודע מה בודק מבחן האיי. קיו, אבל ברור לכולם מה הוא לא בודק, וזה את האינטיליגנציה המולדת.

    קשה לקבל מסקנות להבדלים פיסיולוגיים בין נשים לגברים שיסבירו את ההבדל בין כמות המתימטיקאים. זה בגלל שההבדלים הסביבתיים הם עצומים ולמעשה בלתי ניתנים לבידוד. חוקר מאונ' הרווארד שדיבר על הנקודה לא הובן כהלכה (לדעתי) וחטף עליהום תקשורתי.

    דווקא בהקשר הזה שיטת מנטסורי יוצרת סביבה שאינה מבדילה בין בנים לבנות. מעניין אם ההישגים של בנות שלומדות דרך השיטה גבוהים יותר מהממוצע בשיעור גבוה יותר ביחס לבנים. מה שבטוח זה שההישגים של ילדים שלומדים בשיטת מנטסורי הם גבוהים מהממוצע באופן די משמעותי. קל להבין למה.

    אגב, המתנגדים לשיטה מציינים את הסיבה החשובה שציינת בפיסקה האחרונה. בשיטת מנטסורי הילדים למעשה לומדים ללא לחץ הישגי. גם אני, למען האמת, מוטרד מהנקודה הזאת.

  • גיל  On 21/10/2008 at 5:29 pm

    דינה, מתעסקים בעיקר במוח כי הוא שולט על כל הפעולות של הגוף. כמובן שאפשר לבחון גורמים אחרים אבל אני חושב שבסופו של דבר הכל יווסת על ידי המוח.

    אלי, קשה באמת לדעת האם להתפתחות מתמטית לבדה יש יתרון, אבל לאינטגלינציה על כל היבטיה בוודאי.

    ליאור, מבחן הIQ בוודאי לא בודק את האינטליגנציה המולדת אבל אפשר לבודד במידה רבה את ההשפעות המולדות על הIQ על ידי מחקרי תאומים מסוגים שונים.

    אני דווקא חושב שכן אפשר לבודד השפעות ביולוגית על הצטיינות במתמטיקה. ההבדלים נעוצים בשונות הגבוהה של הציונים דווקא ולא בממוצעים, וגם קשורים להבדלים מוטיבציוניים שונים. כתבתי על כל הנושא הזה בעבר (בהקשר של הדברים של נשיא הרווארד לורנס סאמרס שדבריו אכן הוצאו מהקשרם):

    http://www.notes.co.il/greengross/42231.asp

    http://www.notes.co.il/greengross/42420.asp

    העובדה שאפשר לשפר ביצועים של נשים (או של כל קבוצה אחרת) לא מעידה כשלעצמה שיש אפלייה, כי באותה מידה אפשר לטעון שכל קבוצה שתזכה לחיזוק תשפר את הציונים שלה.

  • אפרת  On 25/10/2008 at 11:28 pm

    אני שמה לב שאתה כותב בעיקר על מחקרים של אחרים ואין לך פה יותר מידי חומר מקורי שלך או מחקרים משלך.
    למצוא את המאמרים האלה ולקרוא אתם לבד, גם אני יכולה. אתה רק מסכם ומתרגם לי אותם.
    לא באה לבקר פה יותר מידי, אבל סתם תהיתי האם יש לך חומר מקורי משלך פה או שאתה מתכוון לכתוב כזה או שלא?

  • גיל  On 25/10/2008 at 11:54 pm

    בהם אישית, למשל כאן:

    http://www.notes.co.il/greengross/41900.asp

    מן הסתם אם הייתי כותב רק על מחקרים שלי אז היה לי פוסט פעם בחצי שנה או משהו כזה. המטרה של הבלוג היא להביא לידיעת אנשים מחקרים שמעניינים אותי, כמו בלוגים מדעיים אחרים ברשת. לא לכולם יש נגישות לכל המחקרים הללו ולא כולם מודעים אליהם וחלקם הגדול לא קיים בעברית. זה ממש לא חשוב בעיניי מי המקור אלא האם הנושא מעניין או לא, תוך תקווה שאני לא היחיד שזה מעניין אותו.

  • קורא  On 30/10/2008 at 8:08 pm

    התחלה מבטיחה של הכיתות התחתונות עד כדי הקפצת כיתה כמעט, כשלונות בהמשך בגלל העדר כישורי לימוד בסיסיים וכמובן – דיסגרפיה. מה שבטוח, אינטיליגנציה מבוססת על תורשה וסביבה.

  • צבי  On 17/11/2008 at 11:04 pm

    בשנות השמונים פורסם מחקר מאוניברסיטת אדינבורו שמצא כי יש קורלציה ישירה בין מהירות עיבוד הנתונים במוח ובין מדד האינטליגנציה.

    מדידת מהירות החשיבה נעשתה ע"י היכולת להבחין בין קו קצר וקו ארוך שהוצגו על מסך במיקום אקראי בזמן הולך וקצר.

  • גאוס  On 27/12/2008 at 4:15 pm

    בתור מתמטיקאי, ומי שבמהלך לימודיו ובמסגרות שונות נתקל באנשים שנכנסים להגדרה של גאונים
    הייתי רוצה להעיר מספר הערות שלא מתבססות על מחקר (לא שאני מודע להן) אך הן דעתי

    מבחנים אמריקאיים – לא מייצגים גאונות, כן יכולים לייצג מהירות מחשבה
    ז"א שאם מישהו קיבל 800 בפסיכומטרי אין הדבר אומר שהוא גאון.
    אני סמוך ובטוח שאם היית מושיב כל אחד מהגאונים ,שלא קיימים בתקופתינו אפילו דומים להם (!), (גאוס,קושי,רימן,וכו'… ) על הפסיכומטרי של תקופתו, היית מופתע מאוד.
    ז"א שפסיכומטרי לא ימצא לנו ת'גאוס הבא. כנ"ל לגבי מבחני IQ
    מעבר לזה, שאין קשר ישיר בין גאונות לבין גנטיקה-מורשת, כך לפחות על פי ההיסטוריה
    תראו מי היו הוריהם של גאוס,קושי,רימן וכו'…

    אני כן חושב שהקשר הגנטי הוא שילד נולד גאון ולא רוכש את זה תוך כדי שנות קיומו.
    ובאופן כללי, אני בכלל חושב בימינו להיות ממוצע + לרוב, עם האופי המתאים, שווה הרבה יותר מלהיות ב2% העליונים של האוכלוסיה. הסיבה היא , שלרוב אנשים שהכל בא להם בקלות כמו שנאמר כאן, כולל לימודי מתמטיקה לדוגמא, יפלו בדברים שאנשים שעובדים קשה על שיפור היכולות שלהם ומתעמקים יותר, לא יפלו עליהם.

    מה שכן, כבר הוכח שיש קשר בין ראייה חזותית לבין גאונות בחום מסויים, ז"א שאצל אמני שח, שעברו MRI , ראו שכשמציגים להם מצבי משחק של לוח שח, חלקים בראייה שלא מופעלים אצל רוב האנשים או מופעלים לעיתים רחוקות, פועלים בצורה חריגה. כנ"ל אצל גאונים אחרים. לי בעצמי יצא להתקל בכמה גאוני מתמטיקה שהיו עיוורים ולא סוואנטים.

  • גיל  On 27/12/2008 at 6:51 pm

    כמו פסיכמוטרי לא בודקים גאונות, אבל מבחני IQ שאינם בהכרח אמריקאיים כן נמצאים במתאם עם גאונות (ולראייה אגודת מנסה).

    אין קשר בין זה שלהורים או הילדים של גאונים לא היו כאלו לבין העובדה שהתכונה מורשת. ראשית, אנחנו לא יודעים אם ההורים של גאונים היו גם כאלו והישגים במתמטיקה או בכל תחום אחר אינם המדד היחיד לגאונות. גם היום יש גאונים עניים או כאלו שלא קרובים למצות את הפונציאל שלהם. שנית, העובדה שמשהו מורש לא אומר שהוא מורש אחד לאחד. מחקרים מראים שאינטליגנציה כן עוברת בתורשה בצורה חלקית וילדים להורים חכמים יהיו כאלו גם כן בממוצע. שלישית, כמובן שחשובים הגירויים הסביבתיים שיביאו את הגאונות לידי ביטוי. בלעדיהם אין להם תקומה.

    אין שום ספק שבזכות עבודה קשה של אדם רגיל אפשר להגיע הרבה יותר רחוק מאשר עצלנות של גאון, כבר כתבתי על זה אבל זה לא ממש קשור לנושא. תאר לך לאן יגיע גאון שגם עובד קשה.

    לגבי ממצאי MRI שונים צריך להזהר עם המסקנות. כל מי שמשיג מומחיות בתחום מסוים מבנה המוח שלו יהיה שונה משל אחר. זה לא בהכרח בא להעיד שהאדם גאון מלידה או פשוט עבד קשה כל חייו. אחרי 10 שנות עבודה מאומצת בתחום מסוים המוח של כל אחד יראה שונה.

  • RAKDANIT  On 09/02/2010 at 8:40 pm

    טוענים שלאינטיליגנטים יש מוח גדול יותר בממוצע וזה לא מסתדר לי עם העדויות לכך שלאוטיסטים יש מוח גדול מהממוצע (תקן אותי אם אני טועה) וכן גם לאדם הניאדרטלי.

    ועוד יעניין אם תוכל לכתוב עוד על אוטיסטים.
    זכור לי משהו עם ריבוי החומר האפור גם לגביהם.

  • שחר עולי  On 10/03/2012 at 9:53 am

    אני עושה עבודת חקר:"מהם הגורמים לאינטליגנציה גבוהה?ומהם הבעיות שחלות על אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה?"אומרים ש-30% מהאוטיסטים הם גאונים ולעומת זאת 50% מאובחנים כמפגרים,אבל מה היחס בין אנשים רגילים לאוטיסטים?זה לא חייב להיות אוטיסטים…
    ולפי המאמר שכתבת אפשר לומר שהגורמים הם הסביבה,כמות ההורמונים ברחם,ותורשה?
    אשמח עם תעזור…ומה השם משפחה שלך(לביבליוגרפיה)

    • גיל  On 10/03/2012 at 11:08 am

      מי אומר ש30% מהאוטיסטים גאונים? אני לא מכיר מדען רציני שטוען את זה. אם אתה עורך עבודת מחקר אז אני ממליץ לך להשתמש במאמרים אקדמיים ולא בפוסט. אני מניח שאתה יכול למצוא אותם לבד. אתה יכול למצוא אותם בחיפוש בגוגל סקולר לדוגמא.

%d בלוגרים אהבו את זה: