האם רמת האושר משתנה עם הזמן?

מקובל לחשוב שרמת האושר של בני אדם קבועה פחות או יותר. על פי התפיסה המקובלת, ברגע שמתמלאים צרכיו הבסיסיים של אדם מסוים (אוכל, קורת גג וכו') רוב האנשים ישמרו על רמת אושר זהה. גם אם יתרחש אירוע קיצוני בחייהם, זכייה בלוטו מצד אחד או תאונת דרכים מצד שני, רמות האושר יעלו או ירדו לתקופה קצרה, שלאחריה האדם יחזור להיות מאושר כמו קודם. לכל אדם יש כנראה נקודת שיווי משקל של אושר שקשה לחרוג ממנה ביום יום (הרחבתי על הנושא כאן).

והנה, מחקר שהתפרסם לאחרונה מציג מבט אחר על האושר וסותר את המחקרים הקודמים שנעשו בנושא. המחקר, שמתבסס על נתונים מעשרות מדינות (שמרכיבות 90% מאוכלוסיית העולם) ושנאספו במשך למעלה מ-25 שנה, מצביע שאושר הוא מושג הרבה יותר גמיש ומשתנה ממה שנהוג היה לחשוב קודם (לצערנו, ישראל אינה מיוצגת במחקר).

מחקרים שונים הראו בעבר שאנשים אינם מאושרים היום יותר מהדורות הקודמים למרות העובדה שיש בבעלותם רכוש רב יותר ואינספור מוצרים אלקטרוניים שההורים שלנו רק יכלו לחלום עליהם. הסיבה היא שאם הורינו היו למשל בני המעמד בינוני וגם אנחנו כיום שייכים אליו, עדיין המיקום היחסי שלנו ביחס לאחרים נשאר קבוע. כך שתמיד יש לנו לאן לשאוף, ויש אינסוף דברים שהיינו רוצים שיהיו לנו והיו משפרים את רמת חיינו אבל ואינם בהישג ידנו. גם אם אנחנו מתקדמים מעט במעלה הסולם החברתי (העלאה במשכורת, עבודה חדשה וכו'), אחרי תקופת התאקלמות קצרה יהיו לנו שאיפות חדשות להתקדם הלאה וכך יוצא שאף פעם לא נהיה לגמרי מרוצים. על פי אותו הגיון, למרות שמצבם של העניים היום טוב לאין ערוך מאשר עניים שחיו לפני 100 שנה, הם עדיין חלא מרוצים מחייהם בדיוק כמו העניים בעבר מכיוון שהם נמצאיםן בתחתית הפירמידה.

המחקר הנוכחי רצה לבדוק האם באמת כל זה נכון. החוקרים בחנו את רמות האושר ושביעות הרצון מהחיים במדינות שונות ולאורך תקופה של למעלה מרבע מאה. בחמש נקודות זמן שונות בין השנים 1981-2007 נבדקה רמת האושר של האנשים במדינות הללו (4 רמות שונות) ושביעות רצון כללית מהחיים (בסקאלה 1-10). שני המדדים הללו נחשבים למרכיבים החשובים ביותר במה שנקרא תחושת רווחה סובייקטיבית (Subjective well being).

הממצא הכללי היה מפתיע למדי. שביעות הרצון הכללית מהחיים עלתה אצל 63% מהמדינות במחקר, בעוד רמת האושר עלתה אצל 83% מהן. אלו אחוזים גבוהים מאוד, שעל פי המודלים הישנים של אושר נחשבים למפתיעים מאוד.

אחד הדברים המעניינים ביותר שנמצאו היה שרמת האושר הכללית של האנשים עלתה בד בבד עם ההתפתחות הכלכלית והדמוקרטיזציה של המדינות. השנים הנסקרות במחקר כוללות מדינות רבות שעברו משלטון טוטאליטרי לדמוקרטי שמלווה בצמיחה כלכלית גדולה. ב-77% מהמדינות הללו דיווחו האנשים שהם מאושרים יותר. התוצר הלאומי הגולמי (GDP) היה המנבא הטוב ביותר לרמת האושר של התושבים. המדד הזה משקף את העלייה בייצור המקומי וזו אינדיקציה טובה מאוד להתפתחות כלכלית.

אבל עלייה ברמות האושר לא מבטיחה עלייה בשביעות רצון מהחיים כפי שמתבטאת בעיקר במדינות מזרח אירופה שהשילו מעליהן את השלטון הקומוניסטי. התפרקות ברית המועצות לשעבר גרמה לאנשים להיות מאושרים אמנם, אבל לא שבעי רצון מהחיים, אולי בגלל שההתפתחויות הכלכליות במדינות הללו איטיות למדי. קומוניזם כשלעצמו אינו מוביל לשביעות רצון קטנה יותר מהחיים, כפי שמעידות רמות גבוהות של שביעות רצון במדינות כמו סין ווייטנאם. העלייה הגדולה ברמות שביעות הרצון מהחיים התרחשה בעיקר במדינות דרום ומרכז אמריקה.

אז למה חוקרים בעבר גרסו שרמות האושר יציבות פחות או יותר לאורך זמן? החוקרים מציעים מספר הסברים. ההסבר החשוב מכולם נעוץ כנראה בעובדה שרוב המחקרים הקודמים נעשו על מדינות מערביות שבהן השינויים הכלכליים היו קטנים יחסים והן לא חוו מעבר משלטון טוטאליטרי לדמוקרטי. בחינה של מדינות שעברו שינויים גדולים נותנת לנו את השונות המתאימה כדי להבין את הקף התופעה במלואה. גם העובדה שדמוקרטיזציה, מעבר לכלכלה חופשית וחוקים המגינים על הפרט, היו תופעות שהתרחשו במדינות רבות רק לאחרונה, גרמה לכך שלחוקרים פשוט לא היה מידע בנושא והם לא יכלו לראות שינויים ברמות האושר במחקרים היסטוריים אחרים. בנוסף, מחקרים רבים התמקדו בעיקר בשביעות רצון מהחיים ולא ברמת האושר של התושבים, שאמנם מהווה חלק משביעות הרצון הכללית אבל גם גורם נפרד.

מה זה אומר לגבי כל אחד ואחד מאיתנו? כנראה שלא הרבה. בתור פרטים, אין לנו שליטה גדולה על תהליכים כלכליים גלובאליים ובהנחה שרוב העולם עובר דמוקרטיזציה ומעבר לכלכלת שוק שמעודדת צמיחה יתכן מאוד שמהגמות הללו יתיישרו ורמות האושר ושביעות הרצון מהחיים יהיו קבועות פחות או יותר עם הזמן. כל אחד צריך לנסות למקסם את רמת האושר שלו עצמו ובסביבה הקרובה לו ביותר, דרך קשרים חזקים עם חברים ובני משפחה שמהווים את המדד הכי טוב לניבוי אושר אישי.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 14/08/2008 at 9:57 pm

    ישנם הרבה מחקרי אושר עם תוצאות שונות מבחינת דירוג המדינות בהן הנה אחד המפורסמים בהם
    http://en.wikipedia.org/wiki/Satisfaction_with_Life_Index
    אבל באופן מעניין בשני המחקרים הנ"ל המדינה הכי מאושרת היא מדינת רווחה סוציאל דמוקרטית (דנמרק) ולא מדינה בה יש שיטה של שוק חופשי.

  • גיל  On 14/08/2008 at 10:00 pm

    אבל מה שמעניין במחקר הנוכחי זו ההשוואה לאורך זמן, מה שלא קיים בהרבה מקומות. עם זאת, תמיד הסקנדינביים יוצאים בין הראשונים.

  • ז'ניה  On 14/08/2008 at 10:58 pm

    לא הבנתי מה ההבדל בין אושר לשביעות רצון כללית מהחיים.

  • עודד  On 15/08/2008 at 12:03 am

    ראשית אסייג שאני לא יודע כיצד מדדו החוקרים את האושר או את שביעות הרצון (או מה באמת ההבדל ביניהם לשיטתם), המאמר המקורי מוצע בשתלום של $42.63 plus tax, כך שאיני יכול/רוצה לקרוא אותו.

    תחת הסייג הזה ובהתייחס לטיעון שהצגת המסביר מדוע רמות האושר צפויות להישאר יציבות – האם לא יתכן כי רמות האושר במדינות שונות השתנו מכיוון שהמדד לפיו אנשים מדדו עצמם היה גלובאלי ולא פנים – מדינתי?

    אדם החי בדיקטטורה טוטאליטרית עשוי להיות מאושר אם אינו משווה עצמו לאדם בדמוקרטיה (רצוי סוציאל דמוקרטיה, אבל זו כבר העדפה אישית שלי אולי). אולם ככל שהשתפרו ונעשו נפוצים אמצעי התקשורת ותקשורת ההמונים האופציה האחרת (כל אופציה אחרת, הטיעון עובד לשני הכיוונים) נעשתה מוחשית יותר ועל כן השפיעה על מדד האושר באותה המדינה. לא בכדי מוגדרת השליטה באמצעי התקשורת (לפחות למיטב ידיעתי) כאחד התנאים היסודיים הדרושים ליציבותו של משטר טוטאליטרי.

    הטיעון בדבר קביעות רמות האושר קורס בהינתן נקודת יחוס חיצונית למבנה המעמדי התוך מדינתי.

  • גיל  On 15/08/2008 at 12:52 am

    היא מרכיב אחד של מדד האושר. אפשר לקרוא את המאמר אם מחפשים את שם המאמר בגוגל.

    לעודד, אנשים לא השוו את עצמם למדינות אחרות. אלו היו משאלים תקופתיים פנים מדינתיים שפשוט שאלו אותם על רמות האושר שלהם. יכול להיות שההשוואה נעשית בצורה לא מודעת אבל אני לא חושב שזה המקרה.

  • אבי  On 15/08/2008 at 11:27 am

    אולי הסיבה שהדנים כל כך מאושרים היא השוויון הגבוה בהכנסות שקיים אצלם.
    דנמרק ידועה כמדינה בה מדד ג'יני שבודק אי שוויון כלכלי הוא הנמוך ביותר בעולם המערבי.

  • יוסי  On 15/08/2008 at 1:49 pm

    מעניין,
    האמירה שלך באחת התגובות שהסקנדינבים יוצאים תמיד ראשונים היא חידוש בשבילי.
    פעם שמעתי היכן שהוא שהסקנדינבים, במיוחד הפינים, הם אנשים דכאוניים בגלל שהם לא מקבלים מספיק שמש.
    מה אמת בכך?

  • גיל  On 15/08/2008 at 6:20 pm

    אפ תסתכל בקישור שהובא למעלה תראה שהשבדים, פינים, איסלנדים וכו', כולם מדורגים גבוה.

  • יוסי  On 16/08/2008 at 11:41 am

    גיל,
    הנה ציטוט ממאמר העוסק בדיכאון:

    "חשיפה לשמש מביאה את הגוף לייצר חומרים רבים, ביניהם חומרים המשפיעים על מצב רוחנו. רוב האנשים מכירים את המונח "דיכאון חורף" וניתן להבין מדוע החשיפה לאור היום חשובה בזמני דיכאון. דיכאון מתקיים במדינות בהן יש חורף עם חושך מלא המתמשך מספר חודשים. האוכלוסייה לא רואה אור שמש תקופה ארוכה, דבר הגורם לירידה בחומרים מסויימים בגוף".

    קישור למאמר:

    http://2biz.co.il/bizArticle.asp/a/214/%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%94%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99/

  • גיל  On 16/08/2008 at 6:39 pm

    ההבדל הוא שהם מתייחסים לדיכאון קליני שבו בכל מקרה לוקה חלק קטן מהאוכלוסייה. כלומר, יתכן שיש יותר אנשים בנורבגיה שחווים דיכאון ממקומות אחרים, אבל עדיין ברמת האושר הכללית שהם חווים הם עולים על מדינות אחרות. בכל מקרה, אין ספק שיש שונות גדולה בתוך המדינות.

  • אבי  On 17/08/2008 at 7:21 am

    הדבר היחידי שמבדיל את מדינות סקנדינביה ממדינות מערביות אחרות זה שהן סוציאליסטיות (סוציאל דמוקרטיות), האם המחקרים הללו הם לא הוכחה שסוג משטר זה גורם לאושר רב יותר?

  • גיל  On 17/08/2008 at 7:48 am

    במחקרים מתאמיים אבל גם במדינות קומוניסטיות אנשים די מאושרים אז אולי.

  • יואב  On 18/08/2008 at 11:06 am

    האם יכול להיות שהיכולת שלי לתת ציון לאושר שלי הוא משתנה תלוי תרבות? כלומר מדינה שמפתחת תרבות של "קיטורים" תתן ציונים נמוכים יותר מנתון מייצג, אמונות טפלות ("עין הרע" וכו') עשוים להטות ציונים והם גם תלויי תרבות משתנה, כמו גם תרבויות "הכל בסדר, במיוחד אם זר שואל".

    יש לי בעיה נוספת עם המדד וזה ההשפעה התרבותית על יכולת נתינת הציונים. הציון 5 למשל יכול לציין "מצב ממוצע – לא טוב לי, לא רע לי" ולעומת זאת תעשיית הציונים של בתי ספר תטה את אותה הגדרה לציון 8 בהרבה מקומות (הממוצע של הכיתה). הרי אנשים מתאפסים על הממוצע כפי שהם רואים אותו ומעלים ומורידים לפי איך שהם רואים את מצבם.

    לפני שנתיים עיינתי בספר של פרופ כהנמן שמנסה למצוא מדדים לאושר. יכול להיות שבעיית מדד לוקחת מאמץ מחקרי כזה רציני והופכת אותו ללא רלוונטי?

  • גיל  On 18/08/2008 at 6:12 pm

    זה לא הופך אותו לנכון או מדויק, אבל חשוב לזכור שמספרים בפני עצמם חסרי משמעות אבל כשמשווים אותם למשהו הם מקבלים את המשמעות שלהם. כלומר, הערך שמישהו נותן שרירותי אבל לא סביר שכאשר ישאלו אותו בעתיד את אותה השאלה והוא יתן מספר, הוא יתייחס לסולם בצורה שונה.

  • האזרח דרור  On 09/09/2008 at 12:10 am

    המחקר הזה הוא כמו שנכתב , בא על רקע מחקרים רבים שנעשו בתחום – חלק מהם היו על פני תקופות זמן ארוכות -30 שנה לדוגמה

    חבל להתייחס למחקר בודד בלי להתייחס לשאר המחקרים שמהווים לו רקע – במיוחד בגלל שהתוצאות סותרות את המחקרים הקודמים

    ההגיון שלי אומר שחופש ובטחון כלכלי הם דברים שחשובים לאושר – אבל שעוד ועוד צריכה של מוצרים היא לא דבר שממש עוזר לאושר – במיוחד כשהיא מלווה בפרסום שנועד לגרום לאנשים להרגיש רע כדי שיקנו עוד דברים

%d בלוגרים אהבו את זה: