האם נשים הגרות יחד מסנכרנות את המחזור החודשי שלהן?

בשנת 1971 פרסמה חוקרת אלמונית בשם מרתה מקלינטוק מאמר בכתב העת Nature, שבו היא הציעה טענה מהפכנית לזמנה: נשים מסנכרנות את המחזור החודשי שלהן אם הן חיות ביחד או בסמיכות זו לזו. את המחקר שלה (שאפשר להורידו במלואו כאן) היא ביססה על סמך תצפיות שערכה במעונות של וולסלי קולג', שם קיבלה את התואר הראשון שלה שנתיים קודם לכן (בין מקבלי התואר באותה שנה הייתה גם אחת בשם הילארי רודהאם קלינטון).

הרעיון למחקר עלה בראשה כשהיא השתתפה בין השנה השלישית לרביעית ללימודיה בכנס שבו דנו ביולוגים ידועי שם בפרומונים (כימיקלים המעבירים מסרים לפרטים אחרים באותו מין). אחד הביולוגים הזכיר שאצל עכברים נמצאו פרומונים שגורמים לסינכרון המחזור החודשי. מקלינטוק (אז בת 20), לא התביישה, ומל החוקרים הבכירים קמה ואמרה שאותו הדבר קורה אצל בני אדם. מה, הם לא יודעים את זה?

לא, הם לא ידעו את זה (והעובדה שרובם ככולם היו גברים אולי מסבירה גם למה) וזה לחלוטין לא ממצא טריוויאלי. החוקרים שאלו אותה האם יש לה הוכחות אמפיריות לקיומה של התופעה, וכאשר התברר שהמידע ששאבה הוא מנסיונה האישי בלבד ולכן לא תקף מדעית, היא החליטה לבצע מחקר כזה בעידודם.

בשנה האחרונה שלה לתואר היא אספה נתונים בקרב 135 סטודנטיות שגרו במעונות באוניברסיטה שבה למדה, וביססה עליה את התיזה שלה לתואר הראשון. בשנה שלאחריה, כעת עובדת על התואר השני שלה בהרווארד, עודד אותה הסוציוביולוג הנודע אדוארד וילסון לשלוח את המאמר לכתב העת Nature. כך, בגיל 23, מחקר שהיה בסיס התיזה שלה לתואר הראשון, הפך למאמר באחד מכתבי העת החשובים בעולם, הקנה לה שם של פורצת דרך בתחום, והפך לסנסציה בקרב מדענים והדיוטות כאחד.

מה כלל המחקר שלה? במחקר התבקשו הסטודנטיות לדווח על זמן ומשך המחזור החודשי בשתי נקודות זמן שונות במהלך השנה. נקודה אחת היא זמן התחלת הלימודים כשהסטודנטיות רק עברו למעונות, ונקודה הזמן השנייה לאחר 5 חודשים. מקלינטוק ביקשה מהן לדווח מיהן שותפיהן לחדר, ועם מי מהסטודנטיות האחרות הן מבלות את זמנן. מקלינטוק מצאה שזמן התחלה הווסת של החברות הקרובות והשותפות לחדר התקרב זו לזו בנקודת הזמן השנייה בהשוואה לראשונה, מכאן הסינכרוניזציה של זמני המחזור החודשי. זהו המחקר הראשוני שאפילו קיבל את השם אפקט מקלינטוק.

בשנת 1998 כתבה מקלינטוק מאמר נוסף בכתב העת Nature שבו דיווחה על סדרת ניסויים, שבהם דגימות ריח מבתי שחי של נשים (שנטבלו בצמר גפן) נוגבו בשפתיהן של נשים אחרות. הטענה במאמר הייתה שהניגוב גרם לשינוי המחזור החודשי שלהן כך שהן סונכרנו עם הנשים שמהן נלקחו הדגימות.

על הבעייתיות של אמיתות מדעיות מסוימות

בתחומים מדעיים שונים, ישנן לפעמים אמיתות שאנשים מקבלים כמובנות מאליהן ואיש לא טורח לבדקן. האמיתות הללו לפעמים כה מושרשות שלא עולה בדעתם של אנשים וחוקרים בתחום שאולי הן לא נכונות ואולי הן לא כל כך מובנות מעליהן. פעמים רבות האמיתות הללו נובעות ממחקר בודד או סדרה של מחקרים שנעשו בעבר הרחוק, שלאחריה נראה שלא כדאי יותר לבדוק את התופעה והיא מתקבלת כאקסיומה. לחוקרים יש דברים חשובים יותר מלאשש משהו שברור לכולם שהוא נכון והם מעדיפים לחקור תחומים אחרים. במקרים רבים, האמיתות הללו אכן נכונות ואז אין אם זה שום בעייה. לרוב, אם תופעה מסוימת המקובלת כנכונה מהווה בסיס לתיאוריה חשובה בתחום, או שהרבה מחקרים מבוססים עליה, מהר מאוד יתגלה אם יש בעייה איתה. במקרים אחרים, מתקבלת אמיתה מדעית מסוימת כנכונה ואף אחד לא מתייחס אליה בהרחבה, פשוט כי היא אזוטרית מדי לתחום ולא משפיעות על מחקרים אחרים או אלו אינם תלויים בה.

המקרה של סינכרון המחזור החודשי הוא מועמד טוב לאמיתה כזו. למרות שהממצא של סינכרון המחזור החודשי עורר גלים, לא היו יותר מדי מחקרים בתחום עד לאחרונה. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מטילים ספק רב בקיומה של תופעת הסינכרון מכמה סיבות.

ראשית, מעולם לא היה ברור למה בעצם נשים צריכות לסנכרן את המחזור החודשי שלהן. איזה היגיון אבולוציוני עומד בבסיס מחזור חודשי משותף לנשים? מקלינטוק לא ממש מצאה הסבר כזה במאמרה המקורי, ותלתה אותו בהשפעות אור-חושך שמשפיעות בצורה זהה על נשים וגורמות לסינכרון, בלחץ נפשי דומה ואפילו בהשפעות הירח על המחזור (טיעון שמתבסס בין השאר העובדה שאורכו של מחזור ירח אחד חופף בצורה מקרית את זמן המחזור החודשי של האישה).

אבל אם נשים מקבלות מחזור באותו הזמן, משמע זמן הביוץ שלהן דומה. קשה לחשוב על ההיגיון האבולוציוני שעומד מאחורי תהליך כזה. בניגוד לקופי אדם אחרים, נשים פיתחו אסטרטגיות אבולוציוניות שמטרתן היא דווקא להסתיר את זמן הביוץ, בעיקר על מנת לגרום לגברים לשהות בקרבתן כמה שיותר זמן ולהשקיע בהן ובילדיהם. למרות שבני אדם אינם מונוגומיים לגמרי, רמת המונוגומיות שלנו גבוהה למדי, כי ההשקעה של ההורים בילדים גדולה לאין ערוך מכל יונק אחר. נוכחותו של אב חשובה מאוד בקרב בני אדם יותר מכל פרימאט אחר (בחברות ציידים-לקטים תמותת תינוקות גבוהה בעשרות אחזוים כאשר האב לא נוכח), ויחסים ארוכי טווח הם חלק חשוב מהאבולוציה שלנו. אם כך, איזה היגיון יכול לעמוד לטובתן של נשים בנקיטת אסטרטגיה שחושפת לעיניי הגברים את זמני המחזור המדויקים שלהן (מספיק שגבר ידע את זמן המחזור של אישה אחת, הוא יוכל לדעת את זמני המחזור והביוץ של כל הנשים)? מצב כזה יכול בקלות לעודד בגידות משהו שפועל כנגד האינטרנס של הנשים.

שנית, המחקר המקורי ומחקרים שנעשו בעקבותיו לוקים כנראה בבעיות מתודולוגית שונות, כמו גם בניתוחים סטטיסטיים שגויים. Jeffrey Schank מאוניברסיטת קליפורניה בדיוויס, סקר לאחרונה את כל המחקרים שמצאו את אפקט הסינכרון, כולל מחקרה המקורי של מקלינטוק,  ומצא בהם בעיות מתודולוגיות שונות. אחת הבעיות המרכזיות היא שפעמים רבות, מה שנראה כסינכרון, הוא רק ארטיפקט סטטיסטי, ואפשר לייחס אותו למקריות סטטיטת בלבד. למשל, מכיוון שמחזור חודשי נמשך בין 2-7 ימים הגיוני שתהיה חפיפה רבה בין מחזורים חודשיים של נשים הגרות יחד גם במקרה. המוח האנושי נוטה למצוא קשר סיבתי גם כשאין כזה, ולכן במקרים רבים של קבלת המחזור בזמנים דומים (אך לא זהים) תתקבל כ"הוכחה" לסינכרון.

בנוסף, רוב המחקרים שנעשו עד לאחרונה היו רטרוספקטיביים, כלומר ביקשו מנשים לזכור מתי התחיל המחזור וכמה זמן הוא נמשך. מחקרים כאלו נוטים לסבול מבעיות של אחזור מדויק של זמנים. עוד נקודה בעייתית בכל התיאוריה של הסינכרון היא עניין הפרומונים. כלל לא ברור אם הפרומונים שאמורים לווסת את זמני המחזור בכלל קיימים ואין למעשה שום הוכחה אמפירית לקיומם. גם העובדה שלנשים רבות יש מחזורים לא סדירים לא נלקחה בחשבון במחקר המקורי.

שלישית, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מפריכים את הטענה המקורית. כך למשל, שני מחקרים שנעשו במעונות סטודנטיות (אחד בסין ואחד בפולין) והתפרשו על פני חודשים רבים, לא מצאו שום סינכרון כזה. אחת הטענות המרכזיות נגד האפשרות לסינכרון המחזור החודשי היא שאין משמעות לסינכרון כזה אצל נשים בעלות אורך מחזור שונה. נשים שזמן התחלת הווסת שלהן יהיה זהה בחודש מסוים, עשויות להתחיל אותו בזמן שונה בחודש הבא מה שמעקר את הטענה מכל תוכן ממשי. אם לאישה מסוימת יש זמן מחזור של 25 יום, היא עשויה להתחיל אותו באותו היום כמו אישה עם מחזור של 27 יום, אבל בחודש הבא הן תתחלנה את המחזור שלהן בהפרש של יומיים.

התופעה של סינכרון המחזור החודשי מדגימה בפנינו את הבעייתיות שבקבלת אמיתות מסוימות בלי בדיקה מקיפה. בקרב אנשים רבים התופעה של סינכרון מחזור חודשי נחשבת ל"עובדה" למרות שהמחקרים מראים כנראה אחרת. נקודה נוספת היא טענות חוזרות ונשנות כנגד הסברים אבולוציוניים להתנהגות בני אדם, שרבים סבורים שאינם ניתנים להפרכה או שהפסיכולוגיה האבולוציונית סתם ממציאה סיפורים חדשים שלא תואמים למציאות. לפעמים הפרכה היא רק הפרכה, ולא עומד מאחוריה שום דבר.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אסתי  On 03/08/2008 at 11:14 pm

    ולהוכחות ולפוסט
    מה שנשאר לי להגיד זה שנשים אכן מסנכרנות את המחזור שלהן.
    ידע אישי – 50 שקל מסטודנט(ית)

  • גיל  On 03/08/2008 at 11:19 pm

    אבל רק מחקרים מדעיים יכולים לאשש או להפריך אותך. השאלה היא אם באמת מדובר על תופעה שאולי טרם נחשפה במלואה (למשל, אולי היא מתרחשת רק בתנאים מסוימים ולא אחרים), או שפשוט מה שנראה לפעמים כנכון הוא רק איזה שהוא הטייה של המוח שלנו.

  • ימימה  On 03/08/2008 at 11:50 pm

    ולא חייבים לחיות יחד. מספיק להיות חברות טובות.

    רעיון לרווח שיכול לצאת מזה – דווקא עידוד מונוגמיה. גבר שחי עם הרמון נשים יתקשה לעבר את כולן כשהן מבייצות באותו זמן, לא?

    (כן, כמובן, הוא יכול לעבר בכל חודש מישהי אחרת. אני עוד צריכה לעבוד על הטיעון הזה… אבל לא ב-12 בלילה.)

  • עמית  On 04/08/2008 at 4:22 am

    כשהוא מפריך "אמיתות לכאורה" כאלה בלי לרדת לעומקן.

    בהחלט ייתכן שנשים אינן מסנכרנות את המחזור החודשי שלהן. בא המדע ומראה לנו את זה בניגוד לאיזה שהיא אמיתה רווחת. אבל השאלה המעניינת באמת היא, אוקיי, אם נשים לא באמת מסנכרנות את המחזור החודשי שלהן כפי שחשבנו, מה כן עומד מאחורי אותה אמיתה רווחת. מה הוא הדבר שאותו אנחנו כן יודעים, ומנסחים אותו לא נכון כאילו נשים מסנכרנות את המחזור.

    המדע לא עונה על השאלה הזו. הוא פוטר אותה בטענה שזה רק נדמה לנו…. אולי בגלל אורך המחזור החודשי. אוקיי זו השערה מעניינת. האם המדע בודק אותה בכלים מדעיים? בד"כ לא, הרי כל מה שהם עשו זה להפריך טענה קיימת. לא להוכיח טענה חלופית

    ואנחנו עדיין נשארים עם המסתורין הזה. מה עומד מאחורי אותה דיעה רווחת ש"כולן" יודעות במשך שנים. האם יש מאחוריה אמת מדעית מעניינת? אסטרטגית סנס-מייקינג שראוי לאפיין? אולי משהו אחר?

    מה יש שם באמונה הרווחת הזו?

  • דובי  On 04/08/2008 at 4:25 am

    אחת הבעיות עם פסיכולוגיה אבולוציונית היא שמאוד קל לדמיין סיבות ללמה מצב אחד הוא טוב יותר מאחר, במיוחד כשאי אפשר באמת להשוות ביניהם.

    למה טוב שנשים שחיות יחד יקבלו מחזור ביחד? שתי אפשרויות:

    1. למנוע בגידות. ידוע שגברים נמשכים יותר לנשים שנמצאות בתקופת הביוץ שלהן, ומובן שגברים יהיו פחות מעוניינים באישה בזמן המחזור. אם כל הנשים בשבט מקבלות מחזור באותו הזמן, גבר שנשותיו במחזור לא יכול ללכת לחפש מישהי אחרת בשבט לשכב איתה – כי הן כולן במחזור.
    2. לעודד מונוגמיה. אם כל הנשים בהרמון שלך מקבלות מחזור באותו הזמן, אתה לא נהנה מכך שאם אישה אחת במחזור יש לך אופציות חלופיות: הן כולן במחזור.

  • גיל  On 04/08/2008 at 4:42 am

    צריך קודם כל להוכיח שהן קיימות וכנראה שסינכרון המחזור החודשי אינה תופעה קיימת.
    יש הרבה אמונות רווחות שאינן נכונות חלק גדול מהן נובע מהטיות בסיסיות בחשיבה האנושית (תוצר האבולוציה). למשל, אנשים חושבים שהסיכוי שלהם לזכות בלוטו גבוה הרבה יותר ממה שהוא באמת, שהסכנה מכרישים גדולה מאוד, שטרור מסוכן יותר מתאונות דרכים וכו'. אלו דברים מתועדים היטב.

    אנשים גם נוטים לחפש ולמצוא סיבה ותוצאה בהרבה תופעות גם אם הן לא ממש קיימות, ומתבססים במקרים רבים על דיווחים אנקדוטיים. לכן ההסבר יכול להיות נעוץ בצורה שהמוח שלנו מפרש נתונים.

    אני לא יודע על סמך מה קבעת שהמדע לא בדק את הנושא בכלים מדעיים אחרי שציינתי במפורש שמחקרים שנעשו לאחרונה בדקו את הנושא מחדש בצורה מדעית. המחקרים הללו לא רק מצאו פגמים במחקרים קודמים אלא כמו שתארתי בדקו את הנושא מחדש על ידי שימוש בכלים הסטטיסטיים הנכונים, וגם לא מצאו את הפרומונים שאמורים היו לווסת את כל הסינכרון.

    ימימה ודובי, לפני שאנחנו ממהרים לחפש הסברים אבולוציוניים או אחרים לתופעה, קודם צריך להראות שהיא קיימת. במקרה הזה נראה שהיא לא וכל עוד המדענים לא יקבלו את קיומה אין הרבה יותר מדי מה לעשות איתה. אני מודה שיש לתופעה כוח משיכה רב וזו הסיבה שקשה להרבה אנשים לחשוב שהיא לא נכונה. אבל כמו שנדמה לי איינשטיין אמר פעם, עובדה אחת מכוערת הורסת תיאוריה יפה.

  • יהושע  On 04/08/2008 at 5:39 am

    מרתק! בעקבות קריאת הרשימה הוספתי ערך בנושא לויקיפדיה העברית:
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%9E

  • דפנה לוי  On 04/08/2008 at 6:29 am

    מצטרפת לאסתי וימימה, ומתנצלת שניסיון חיינו (ביחד אנחנו צוברות איזה טריליון מחזורים) לא אינו תואם את ממצאי המחקרים האחרונים…
    לכו תדעו, אולי זה קשור לצריכה דומה של הורמונים שמכניסים לנו במים או במזון…

    מה שגרוע בכל הסידור הזה, זה שגם הפי אם אס משותף- ואז כל אחת מאתנו צריכה לתמוך בחברותיה, שגם הן בדיוק יורדות מהפסים. קשה, קשה, אני לא יודעת איך אנחנו עושות את זה

  • עמית  On 04/08/2008 at 6:32 am

    התופעה שדיברתי עליה איננה האם הווסת מסתנכרנת או לא. אלא העובדה שכמעט כל אישה "יודעת" שהווסת מסתנכרנת. אני חושב שזו תופעה די ידועה, ואני לא חושב שיש על זה ויכוח.
    עכשיו השאלה המדעית היא – מה התופעה הפיזיולוגית (או חברתית, או אחרת) שעומדת מאחורי הידיעה הזו.

    כל מה שהמדע אמר בינתיים זה שמאחורי ה"ידיעה הנשית" הזו לא עומדת כנראה הסתנכרנות של הווסת, לפחות לא כפשוטה. המדע בינתיים לא מצא מה *כן* עומד מאחוריה. מה גורם לה, והאם אפשר למדוד את זה.

    גם בכדורסל יש כאלה פרדוקסים. כולם למשל יודעים ורואים שיש שחקנים שתופסים יום טוב. או שיש להם "יד חמה". אבל עד היום לא נמצאו ראיות סטטיסטיות שמאשרות את ה"ידיעה" הזו. האם זה אומר שאין כזה דבר "יד חמה", או שאולי זה אומר שהמדע לא עבד מספיק קשה כדי לגלות מה היא תופעת ה"יד החמה"?

    למשל, לא מזמן כן נמצאו ראיות לקיום streakiness בבייסבול. ההוכחות נמצאו רק כשמצאו איזה פרמטרים נכון לבודד ולשלוט עליהם בניתוח הסטטיסטי, ואיזה מהווים רק רעש. המקרה הזה רק מעיד על כך שמאחורי "ידע פופולרי" עומד לעתים משהו אמיתי שקשה לפעמים להגדיר מהו בדיוק. לכן ההגדרות העממיות של הידע הזה אינן מדוייקות, אבל זה לא אומר שהתופעות בלבוד כזה או אחר, ולאו דווקא כפשוטן, קיימות.

  • גיל  On 04/08/2008 at 6:50 am

    על סמך מה אתה קובע את זה? יש דיווחים של נשים שזה קרה להן בדיוק כמו שיש דיווחים הפוכים. על מנת להסביר למה נשים חושבות שהמחזור החודשי מסתנכרן צריך להסתכל על הסיטואציות שבהן הן טוענות שזה קורה. מאוד אפשרי למשל שנשים לא מודעות עד כמה יש חפיפה גדולה בין הווסת שלהן רק במקרה, ורק כשהן גרות יחד הן פתאום שמות לב אליהן אז בשבילן זה משהו חדש, למרות שאין כאן שום דבר מיוחד.

    לגבי היד החמה יש דווקא המון הסברים, ויש סדרה של מאמרים קלאסיים של עמוס טברסקי על הנושא שמראים שמדובר במיתוס. ניתנו הרבה הסברים פסיכולוגים למה זה קורה כמו זה שאנשים שמים לב לרצפים מוצלחים ולא להחטאות, העובדה שאנשים לא תופסים אקראיות בצורה נכונה וכו'. אלו תופעות מאוד נחקרות ושוב לא ברור לי למה אתה אומר שהן לא.

    מאחורי תחושות של אנשים יכולים לעמוד דברים אמיתיים ולא אמיתיים. מחקרים יכולים לאשש או להפריך את הידע הזה, כמו גם להסביר ממה התחושות המוטעות נובעות. כמובן שתמיד יתכן שהמדענים מפספסים משהו אבל אי אפשר לקבל בתור הנחה שידע אנקדוטי נכון ורק המדענים לא מצאו דרכים להוכיח אותו. אם רוצים להוכיח משהו צריך להראות שהוא קיים בכלים מדעיים.

  • דובי  On 04/08/2008 at 7:07 am

    גיל, מה שניסיתי להראות לא קשור לשאלה אם האפקט קיים או לא, אלא רק להדגים את הבעיתיות שבמציאת הסברים אבולוציוניים: זה מאוד קל למצוא סיבות טובות לכך שדבר מה הוא כך או אחרת, בלי קשר לשאלה אם הדבר אכן כך ולא אחרת.
    זה שה"פונקציונליות" הפוטנציאלית של דבר מה כלל לא מלמדת אותנו על הסיכוי של הדבר להיות נכון, רק מצביעה על כך ש"הסברים" אבולוציוניים אינם הסברים כלל, אלא תרוצים לממצאים קיימים. אם נגלה שהממצאים היו שגויים, נוכל בקלות לשנות את התרוץ שלנו.

  • גיל  On 04/08/2008 at 7:13 am

    אותו להסבר תקף. על מנת שההסבר תקף הוא צריך להיות נכון וכזה שניתן לבדיקה. למשל, אם נניח הסינכרון היה קיים היה צריך להראות שנשים שמסכרנות את המחזור ייטו יותר ליחסים מונוגומיים או להיפך. רק בגלל שמישהו קם עם "סיפור" כלשהו לא הופך אותו לנכון. זה גם כלל לא ייחודי להסברים אבולוציוניים, אלא להסבר מכל תחום שתמיד אפשר להביא הסבר אד הוק.

    אין אגב בעייה בשינוי ההסבר כל עוד הוא עומד במבחן האמפירי. ככה מדע מתקדם. אם ממצאים מסוימים סותרים הסבר מסוים, בהכרח יהיה הסבר אחר נכון שאפשר להעלות השערות שונות למהו בדיוק. אחרי זה, צריך לתת ניבויים מדויקים על סמך ההסבר החדש. זה לא שהוא הופך אוטומטית לנכון.

  • רולי  On 04/08/2008 at 7:52 am

    מקריאת הרשימה עלו לי כמה שאלות לראש –
    1. מה המניע האבולוציוני של עכברות לתאם את המחזור? (אולי גם זו טעות מדעית וצריך לבחון אותה מחדש?)
    2. למה המניע הזה לא קיים יותר בבנות אדם?
    3. האם לא כדאי לבדוק יותר זמן ביוץ, שאמור להיות מדויק יותר?
    4. האם התופעה קיימת בשימפנזים? בבונובו? (עליהם כנראה גם קל יותר לעשות ניסויים, לשלוט מי תפגש עם מי, מאשר עם בני אדם)

    בנוסף לא הייתי שולל את התופעה רק בגלל שלא נמצאו פורומונים בבני אדם, מכיוון שאצל בני אדם היא יכולה להתרחש כתוצאה מאינטרקציה חברתית. אני מבין ששללו את התופעה בגלל חוסר ראיות סטטיסטיות, אבל זה היה חשוב לי לציין שאי אפשר להאשים את הפורומונים בכל?

  • גיל  On 04/08/2008 at 8:15 am

    אני לא מכיר מחקרים שמסבירים למה בדיוק זה קורה או אם זה מתרחש בקופי אדם אחרים.

    זמן הביוץ לא בהכרח מדויק יותר ובכל מקרה, הרבה יותר קשה לדיווח עצמי.

    האינטרקציה החברתית היא הגורם לא ההסבר. צריך להסביר למה אינטרקציה חברתית תגרום לסינכרון כזה.

  • גבר סטריוטיפי  On 04/08/2008 at 8:32 am

    שמגיבות פה יכולות להיות?
    נסיון החיים שלכן מוכיח משהוא?
    זאת התגובה שלכן למחקר סטטיסטי?

  • שכ"ג  On 04/08/2008 at 3:21 pm

    מהסיבה שהעלית במאמר: אין טעם להסתיר את המחזור וגם לסנכרן אותו עם כל השאר.

    מעניין שכמה נשים שהגיבו ממשיכות להחזיק בדעתן. אני משער שזה כשל של האינטואיציה ההסתברותית שלהן (שהוא לכשלעצמו בעיה מעניינת לפס' אבולוציונית), בדומה לאמונה בתופעת היד החמה שמישהו הזכיר ולכשלים מוכרים אחרים. רוב האנשים מופתעים לדעת שבקבוצה של 23 אנשים יש יותר מ 50% סיכוי שלשניים יהיה אותו יום הולדת.

  • אחת  On 04/08/2008 at 5:26 pm

    כמי שחיה הרבה מאד שנים עם בנות זוג שונות ומסתובבת בחברת לסביות אחרות, הרי מנסיוני האישי והמאד לא מדעי, הנשים שאני מכירה לא מסנכרנות מחזורי וסת באופן קבוע. מדי פעם זה נופל ביחד, מדי פעם לא.
    נכון הוא שנשים נוטות לזכור יותר את הפעמים שכן יש סנכרון, אבל זהו מנגנון שעונה על היוריסטיקת הזמינות, כמדומני (לעצם הזכרון, לא לעצם הסנכרון).

  • א א ביביסיטר  On 05/08/2008 at 9:40 am

    כתבת אם לאישה מסוימת יש זמן מחזור של 25 יום, היא עשויה להתחיל אותו באותו היום כמו אישה עם מחזור של 27 יום, אבל בחודש הבא הן תתחלנה את המחזור שלהן בהפרש של יומיים.
    אבל הרעיון של ההסתכרנות שתמיד יפתיע מחדש הוא שבחודש הבא לשתיהן יהיה מחזור של 26 ימים
    או שאם היה הפרש של 10 ימים אז לאורך בערך כשלושה חודשים המחזור של כל אחת יתקרב או יתארך בהתאמה לצורך ההסתכרנות
    יכול להיות מאוד שאין לזה הסבר מדעי
    אבל יש דברים שפשוט יודעים
    משהו שמגלים במהלך החיים
    במקרה הזה מגלות
    וכל אישה שהתחברה לפתע עם חברה חדשה יודעת זאת

  • ניר  On 05/08/2008 at 2:57 pm

    לפני כמה שנים פנתה אלי סטודנטית ממכללת עמק יזרעאל בבקשה לעזור לה עם הניתוח הסטטיסטי של מחקר שהיא ערכה בתחום הזה בדיוק.

    בעיקרון, היא דיי שחזרה את המחקר המקורי אם כי במקום לבצע מדידה בכניסה למעונות ולאחר חצי שנה היא ביקשה מקבוצת סטודנטיות דתיות (כלומר שלא נוטלות גלולות למניעת הריון) במעונות של אוניברסיטת בר-אילן לערוך בדייקנות רישום של תחילת המחזור החודשי שלהן וסופו. בנוסף כל חודש היה עליהן למלא רישום של הפעילויות המשותפות שלהן עם בנות המעונות האחרות.

    הנתונים שנאספו הם לכן, לא רטרוספקטיביים ועשירים יותר במידע ממהנתונים שאספה מקלינטוק במקור.

    הניתוח הסטטיסטי היה מורכב מאד – ראשית היה קושי להגדיר אופרציונלית מהו סינכרון של מחזור.
    לאחר התמודדות עם הבעייה הזו היה צורך לתת את הדעת לגורמים רבים שעלולים היו להתערב באפקט בעיקרם סטטיסטיים.

    אני זוכר עם זאת שנראה היה שמתקיים דפוס ברור של "סגירת פערים" בין זמני תחילת המחזור של הסטודנטיות. במילים אחרות ניתן היה לראות יותר דפוס של סגירת פערים מאשר פתיחת פערים בין שותפות לחדר אבל לא בין סטודנטיות חברות שנהגו לבלות יחד.

    לצערי אני לא זוכר את שמה של הסטודנטית שערכה את המחקר בפועל ואני לא יכול לתת לה קרדיט על זה.

  • גיל  On 05/08/2008 at 6:43 pm

    אין ספק שהתופעה דורשת ניתוחים סטטיסטיים מורכבים למדי מה שהופך אותה למעניינת גם מהמבחינה הזו.

  • רותי  On 06/08/2008 at 5:41 am

    לכולנו מוכרת התופעה של "מגיפת" הריונות במקום עבודה, או בסביבה חברתית מסוימת.
    אפילו בתנ"ך התופעה כבר היתה מוכרת עד כדי כך שאימותינו העקרות שלחו את השיפחה להתעבר מהבעל כדי להעלות את הסיכוי שלהן להיכנס להיריון.

  • גיל  On 06/08/2008 at 7:01 am

    אני יודע ששיש מחקרים שמראים שבמצבי מלחמה או מצוקה קשים יש סיכוי גדול יותר להיכנס להיריון. גם אם יש חורף קשה אז יש יותר הריונות. אני לא ממש מכיר את התופעה של הריון מסונכרן במקום העבודה.

  • אביבה  On 06/08/2008 at 11:32 am

    חוץ מזה, כתבת משהו על "טיעון שמתבסס בין השאר העובדה שאורכו של מחזור ירח אחד חופף בצורה מקרית את זמן המחזור החודשי של האישה".

    עד שנמצא כבר מתאם כלשהו שאתה לא חולק עליו, אז דווקא הוא מושלך הצידה כ"מקרי"? אולי הנשים מסתנכרנות לא זו עם זו, אלא "מתאמצות" להסתנכרן עם הירח? אולי עם גורם אחר, שקשור גם לווסת וגם לירח?

  • סתו  On 06/08/2008 at 2:53 pm

    גיל, עניין ושימח אותי לקרוא את המאמר הזה שכן גם אני וחברותיי חיינו בתחושה שהמחזור שלנו מסתנכרן עם נשים שאנו ישנות איתן (הצבא הוא הדוגמא הנפוצה) ולא הצלחנו למצוא לזה כל הסבר אבולוציוני. כך ששימח לקרוא שכנראה שבכלל אין תופעה כזו.

    אנקדוטה מעניינת היא שבצבא, גם שכל הבנות בחדר לקחו גלולות, עדיין היה נראה שכולנו מקבלות מחזור ביחד. מה שרק מראה כמה קל להיסחף למחשבה הזו (הרי סה"כ המחזור הוא כמה ימים מתוך כל חודש, הגיוני שיהיו ימים חופפים בין כמה נשים).

    אולי- השערה שלי (שעונה על השאלה של עמית)- התחושה שכל הנשים שחיות יחד מקבלות את המחזור באותו זמן גורמת לתחושה של קרבה, אינטימיות וגיבוש בין הנשים? זה דווקא יכול להיות יתרון אבולוציוני.

  • ירחית  On 06/08/2008 at 2:58 pm

    אם הנשים היו "מסתנכרנות" עם הירח, לכל הנשים בעולם (או לפחות באזור מסויים) היה מחזור ביחד. כלומר לכל הנשים בישראל היה מחזור ביחד.

  • גיל  On 06/08/2008 at 6:32 pm

    אלא האורך של שניהם דומה. אל תשכחי שמחזור הירח הרבה יותר קבוע בעוד שמחזור חודשי יכול להיות בין23 יום או אפילו 35 יום. גם העובדה שהאורכים דומים לא אומרת שהם מתחילים באותו זמן ואיזו סיבה יש נניח שמחזור של אישה מסוימת יתחיל ביום הראשון של מחזור הירח, אישה שנייה ביום השני וכו'? אגב, אצל יונקים אחרים אורך המחזור שונה ממחזור הירח מה שמראה שזה סתם מקרי. העובדה שיש קורלציה מסוימת לא אומרת ששזה מראה על סיבתיות. יש מה שנקרא "מתאם מזויף" והמוח שלנו כל הזמן מגלה מתאמים כאלה שאין מאחריהם דבר.

  • גיל  On 06/08/2008 at 6:34 pm

    אבל צריך לחשוב איך התחושה הזו תורמת לפרט. האבולוציה אינה עוסקת ביתרון שיש לקבוצה מסוימת אלא ליחידים.

    אגב, חשוב לציין שכל המחקרים שעוסקים בנושא לוקחים בחשבון את נושא הגלולות ולא בודקים את הסינכרון אצל בנות על גלולות.

  • סתו  On 07/08/2008 at 12:04 pm

    * לגבי הגלולות, רק ציינתי זאת בניסיון לחזק את הרעיון שזו רק תחושה ולא סינכרון אמיתי.

    אז איך זה תורם לפרט? אנחנו יצור חברתי שחי בקבוצות. תחושות של לכידות חברתית ושייכות לקבוצה מעודדות התנהגויות של ערבות ועזרה הדדיות ולכן מועילות להשרדות של הפרט.
    נשים מטבען נוטות לתחרותיות זו עם זו, בייחוד שהן חיות יחד עם נשים אחרות (כמו שקורה בפנימיות, בצבא וכו' שם גם יש יותר בעיות אכילה). אולי תחושה כזו תגרום לנשים לעזור זו לזו, בייחוד בימים ה"קשים" של המחזור.

    אבל- עכשיו כשחשבתי על זה קצת יותר לעומק- בימים עברו נשים לא היו מקבלות מחזור כל כך הרבה פעמים כל היום- היו הריונות מרובים, רעב וכו'. אולי זו תופעה יחסית מודרנית? אם כך לא צריך להסביר את התופעה באופן פרטי אלא להסתפק בתופעה של "מתאם מזויף" שציינת.

  • נעמה  On 16/08/2008 at 2:15 pm

    לאורך השנים היו לי פרטנריות להליכות ערב, כמה פעמים בשבוע, ותוך שניים-שלושה מחזורים היינו מתחילות להסתנכרן.

    אח"כ היתה לי חברה קרובה שבילינו יחד במשך חודשים ברמת אינטנסיביות משתנה. לי היו מחזורים סדירים ולה, עד לבילוי הזמן האינטנסיבי, מחזורים ארוכים מאוד ולא סדירים. בתקופה שבילינו יחד הרבה, המחזורים שלה הפכו להיות הרבה יותר קצרים, וכשהקשר הפיזי ניתק, הם חזרו להיות ארוכים.

    ברור, גם זו רק עדות אנקדוטלית. אני כותבת אותה כדי לעודד את מי שמתעניין בזה לחקור שוב 🙂

    אולי לא מספיק לגור יחד אלא צריך קשר רגשי/חברי קרוב, כדי שהפרומונים או מה שלא יהיה – יופרשו?

    אפשר לבדוק את זה גם במשפחות שיש בהן כמה בנות, אמא ובת, וכו'.

  • רולי  On 16/08/2008 at 4:36 pm

    באיחור רב קראתי את המאמר של Schank (מכיוון שזה מאמר הביקורת היחידי שהצלחתי לאתר בשלמותו באינטרנט ללא תשלום).
    הוא עונה שם על כמה שאלות –
    1. נעשו מחקרים על שימפנזות וגם אצלן מצאו את התופעה.
    2. בעצם כל המחקרים, על בני אדם, שימפנזות, עכברים מכילים שגיאות סטיסטיות, ותופעת הסינכרון לא קיימת (לפי שנק).
    3. הוא נותן סימולציה שמדגימה שדווקא סינכרוניזציה אינה טובה מבחינה אבולוציונית מכיוון שהיא מעודדת תחרות בין נשים.

    בכל מקרה, חשבתי לעצמי שמכיוון שאנחנו מדברים על מערכות מאוד דינמיות, שאם קיים בהן סינכרון, רק מכילות כל מיני לולאות הזנה חוזרות שמקשות על החיים, גם אם היה קיים מנגנון לסינכרון בין מחזורים של נשים לא נראה לו עדות סטטיסטית לכך, אלא אם כן נבודד שתי נשים, נכלא אותן במערה בלי כל אינטרקציה עם נשים אחרות, ונבדוק מה שלומן (ומה מחזורן) לאחר שנה.

    לשם הוכחת הנקודה שלי כתבתי סימולציה קטנה של סטודנטיות במעונות, שם לכל אחת יש שותפה לחדר, חברה טובה, סתם חברה , ומפגשים אקראיים עם בנות אחרות. כל סטודנטית מנסה לסנכרן את המחזור שלה עם הבנות שהיא פוגשת. פרטים מלאים כאן:
    http://www.rouli.net/2008/08/mcclintock-effect-synchronize-your.html

    בכל מקרה, לאחר הרצת הסימולציה במשך "שנה" שלמה, יוצא שלא ניתן להבחין בשום סינכרון בין הסטודנטית לחברות/שותפות שלה. הרעש שכל מפגש מוסיף למערכת פשוט מפריע להווצרות כל אפשרות לסינכרון אפקטיבי.
    אבל אולי, בחברות שבטיות קטנות, של עשר נשים שכל היום נמצאות אחת עם השנייה ולא עם אף אחת אחרת, אפשר למצוא עדויות לסינכרון המשוער.

  • גיל  On 16/08/2008 at 6:46 pm

    שווה לך לשקול לפרסם את זה כי עד עכשיו לא נתקלתי בסימולציות דומות. אני חושב שרוב האנשים שמאמינים בסנכרון (בעיקר נשים) לא לוקחות בחשבון את ההיבטים הסטטיסטיים המורכבים של הנושא. לכן, לא נראה לי שהם ממש ישתכנעו מהסימומלציה שלך 🙂

  • גיל  On 16/08/2008 at 6:47 pm

    בדקו בין השאר את אורך המחזור ולא מצאו שום קשר לשהות יחד. יכול להיות שלא עלו על איזה גורם חשוב שהוא זה שיכול לגרום לסנכרון אבל אני די בספק האמת כי נעשו לאחרונה די הרבה מחקרים על הנושא בלי שום ממצאים.

  • מני  On 21/08/2008 at 1:10 pm

    כי אינני רוצה להביע דעה לגבי הסינכרון מעוררת בי אי נחת החולשה היחסית שאתה מייחס לטעמי לעוצמת הקשר הזוגי בבני האדם.רמת המונוגמיות שלנו איננה רק "גבוהה למדי" אלא גבוהה מאוד לפי כל קנה מידה. אין שום תקדים המוכר לי בעולם החי למשהו מקביל במשכו ועוצמתו ודי אם נציין כי הקשר הזוגי בבני האדם נמשך עשרות רבות של שנים גם בעידן המודרני שבו קל לנו יחסית לנתקו אחרי זמן קצר. הדבר נובע כמובן מאסטרטגיית הרביה שאימצו אבותינו הקדומים שנועדה להוציאנו מהמבוי הסתום האבולוציוני שאליו נקלעו קופי האדם. אימוץ הקשר הזוגי איפשר לנו לגדל בו זמנית יותר מצאצא אחד ובכך איפשר את התפשטות המין והצלחתו גם בסביבות לא אידיאליות השונות מיערות הגשם מקום מושבם הבלעדי של קופי האדם. לכן יש להתייחס יותר בכבוד לקשר זה כיוון שהוא המפתח להצלחתנו האבולוציונית שהביאה אותנו עד הלום.

  • גלי  On 19/11/2008 at 2:50 pm

    כשגרתי עם אמי עדיין המחזור שלנו היה כל חודש באותו זמן והיה מרחץ דמים בבית, כולם היו עצבניים
    כשעברתי לגור עם חברה שלי זה קרה גם איתה
    ואז התחלתי לקחת פמינט והיא לא לקחה גלולות ולאט לאט המחזור שלה שוב הסתנכרן עם שלי

  • גיל  On 19/11/2008 at 7:20 pm

    זה שנראה שזה התקיים אצלך ואצל חברותייך לא הופך את זה להוכחה במובן המדעי. כמו שמחקרים מראים כנראה שהתופעה לא ממש מתקיימת במציאות אלא יותר נדמה לנשים שהיא מתרחשת.

%d בלוגרים אהבו את זה: