הפסיכולוגיה של פסיכופתים

לאנשים מהשורה יש הרבה תפיסות שגויות לגבי הפרעות נפשיות שונות. כתבתי כבר בעבר איך במקרים רבים מציירים אוטיסטים כגאונים למרות שרובם אינם כאלו. ישנו בילבול שיטתי בין סכיזופרניה לפיצול אישיות (אישיות סכיזופרנית אינה סובלת מפיצול אישיות). לכך אפשר להוסיף את התפישות השגויות שיש לאנשים לגבי פסיכופתים.

פסיכופת הוא כינוי השמור לרוב לאלו המבצעים פשעים היוצאים דופן באכזריותם, או כאלו המערבים נסיבות יוצאות דופן שמעבר לפשע "רגיל". כך למשל מכונים רוצחים שחלק ממעשי הרצח שלהם מלווה בפולחנים שטניים כמו רצח שרון טייט על ידי צ'ארלס מנסון. דוגמאות אחרות הן רוצחים סדרתיים כדוגמת ג'ק המרטש, טד באנדי, או רוצחים פדופילים כדוגמת ג'פרי דאמר.

למעשה, הציבור הרחב תופש את המילה פסיכופת בצורה שגויה ומערבב הגדרות פסיכולוגיות שונות שאין להן קשר הכרחי למושג. מאמר שפורסם לאחרונה מנסה לעשות סדר בהגדרות, כמו גם להפריך כמה מיתוסים הנוגעים לאישיות פסיכופתית.

באופן עקרוני, פסיכופתים סובלים מפסיכופתלוגיה, שהיא הפרעה נפשית, ובדומה להפרעות נפשיות אחרות כמו סכיזופרניה יש לה מאפיינים אישיותיים והתנהגותיים ברורים. אישיות פסיכופתית נוטה להיות מקסימה בהיכרות שטחית. פסיכופתים עושים רושם ראשוני טוב, והרבה אנשים שנתקלו בפסיכופתים לא יוכלו לדעת שהם כאלו בלי היכרות מעמיקה עימם, והם יחשבו שהם נורמלים לחלוטין. עם זאת, היכרות מעמיקה יותר איתם תגלה שהם מרוכזים בעצמם בצורה קיצונית, שקרנים, לא סומכים על אף אחד אחר, ולעיתים קרובות מעורבים בהתנהגויות לא אחראיות ללא סיבה הנראית לעין (אבל כזו שמספקת להם הנאה בצורה חולנית משהו). לפסיכופתים אין יותר מדי רגשי אשמה, הם חסרי אמפתיה, וללא אהבה אמיתית בחייהם (מחליפים סדרתיים של בני זוג). הם פועלים לעתים קרובות על פי דחפים רגעיים, ומאשימים כמעט תמיד אחרים כשהם מעורבים בהתנהגות פוגענית או הרסנית. הם לא לומדים מהשגיאות שלהם וכל ביקורת על ההתנהגות שלהם לא עושה עליהם רושם, ורק מכעיסה אותם. יש מבחן מיוחד שמטרתו להעריך האם אדם מסוים פסיכופת או לא. כמובן שרק קלינאי מומחה יכול לבדוק אתכם כך שכל שימוש שאתם עושים במבחן הוא על דעתכם בלבד. האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה אישיות פסיכופתית או סוציופתית כהפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

כצפוי, רוב הפסיכופתים הם גברים. פסיכופתים קיימים בכל חברה ולא רק בחברות מערביות. כלומר, העובדה שבעולם המערבי יש חשיפה גדולה לתופעה דרך אמצעי התיקשורת ההמונים, לא בהכרח גורמת לעלייה במספר הפסיכופתים. הגורמים לפסיכופתלוגיה לא כל כך ידועים. הם קשורים כנראה לחוסר איזון הורמונלי (למשל, עודף טסטוסטרון) כמו גם למבנה מוח שונה.

שלא במפתיע, אחוז גבוה של פסיכופתים נמצא בבתי כלא. הערכות שונות מדברות על זה שרבע מהאסירים הם בעלי אישיות פסיכופותית. מה שכן מפתיע הוא שיש אחוז גדול של פסיכופתים שמתהלכים חופשי בינינו. חלק מהחוקרים משערים שפסיכופתים מיוצגים ייצוג יתר בעיסוקים מסוימים כמו פוליטיקה, עסקים ובידור.

למרות ההתקדמות במחקר בשנים האחרונות קיימים כמה מיתוסים שהשתרשו לגבי פסיכופתים ושאינם נכונים. הנה שלושה מהם:

מיתוס מספר 1: כל הפסיכופתים אלימים. פסיכופתים הם אנשים שיש סיכוי גבוה יותר שיפעלו בצורה אלימה (פיסית או מינית). כמה מהרוצחים הסדרתיים הגדולים ביותר ואנסים רבים הם בעלי מאפייני אישיות פסיכופתיים. למרות זאת, רוב הפסיכופתים אינם אלימים ורוב האנשים האלימים אינם פסיכופתים. הסטודנט שרצח לפני שנה בדיוק 33 סטודנטים באוניברסיטת וירג'יניה טק תואר כפסיכופת, למרות שמי שהכיר אותו מקרוב תיאר אותו כביישן, מסתגר בעצמו ומוזר, מאפיינים שהם ההיפך הגמור מאלו שמאפיינים פסיכופת.

מיתוס מספר 2: כל הפסיכופתים סובלים מאישיות פסיכוטית. אנשים הסובלים מאישיות פסיכוטית כמו סכיזופרניה מאבדים קשר עם המציאות. בניגוד אליהם, פסיכופתים כמעט תמיד מתנהגים בצורה רציונלית. הם מודעים היטב שמעשיהם אינם חוקיים או שאינם מקובלים בחברה, אבל לא ממש איכפת להם. צ'ארלס מנסון שהוזכר קודם למשל, הוא רוצח שהראה סימנים של אישיות פסיכוטית ולא פסיכופתית (הוא האמין שהנשמה של ישו עברה עליו בגילגול נשמות). פסיכופתים רק לעיתים נדירות סובלים מאישיות פסיכוטית.

מיתוס מספר 3: אי אפשר לטפל בפסיכופתים. בסידרה האלמותית הסופרנוס, הפסיקה המטפלת ד"ר מלפי את הטיפול בטוני בגלל שעמיתיה שיכנעו אותה שאי אפשר לטפל באישיות פסיכופתית. לבד מן העובדה שטוני הראה התנהגויות שלא אופייניות לפסיכופתים (למשל, נאמנות למשפחה והיקשרות לברווזים שבבריכה בביתו), זה פשוט לא נכון. פסיכופתים יכולים לשפר את מצבם בטיפול פסיכולוגי. למרות שמאוד קשה לשנות את האישיות של פסיכופתים, אפשר ללמוד לחיות איתה ובעיקר לשלוט על ההתנהגויות האלימות הפליליות הנלוות אליה. הבעייה העיקרית היא שפסיכופתים הם בעלי מוטיבציה נמוכה לגשת לטיפול מלכתחילה.

פסיכופתיה היא מחלה כמו מחלות נפשיות אחרות, והכרה בה ככזו יכולה להיות שלב ראשון בטיפול בה, כמו גם בתיאור נכון של הסובלים ממנה. חשוב להפריד בין התפישות השונות של מחלות נפשיות לבין מה שהן בפועל לאותם אנשים חולים: מחלות קשות מאוד שקשה להם מאוד להתמודד איתן. התפישה השגויה שלהן על ידי הציבור הרחב רק הופכת את ההתמודדות לקשה יותר.

פרסם תגובה או השאר עקבות: טראקבק.

תגובות

  • אחת שמכירה  On 20/04/2008 at 9:10 pm

    טוענים כי רוב הפסיכופטים התייתמו בגיל צעיר מאוד מאמם או שגדלו ללא אם, או סבלו מהתעללות קשה בילדות. זה כנראה ההסבר לחוסר יכולתם לחוש אמפתיה לזולת וליחסם הנצלני לזולת.

  • אחת שמכירה  On 20/04/2008 at 9:12 pm

    בין המשפט הראשון והשני.

  • אחת  On 20/04/2008 at 9:13 pm

    רק לא היה ברור לי משהו בסעיף 1: אם כל הפסיכופתים אלימים, איך (בהמשך המשפט) רוב הפסיכופתים אינם אלימים?

  • גיל  On 20/04/2008 at 9:19 pm

    לכן המיתוס הוא שפסיכופתים אלימים תמיד למרות שבמציאות זה לא תמיד ככה. באותה מידה, בסעיף השני המיתוס הוא שהם פסיכוטים אבל זה לא המצב במציאות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20/04/2008 at 9:59 pm

    פסיכופתים פסיכוטים או לא? במשפט הראשון . לטענתך הם כן ובמשפט האחרון לא.

  • גיל  On 20/04/2008 at 10:03 pm

    אלו הם מיתוסים שאינם נכונים ולכן פסיכופתים אינם פסיכוטיים.

  • חובבן  On 20/04/2008 at 10:47 pm

    אני מציע לסמן את המשפטים שמתארים מיתוסים.
    גם אותי, כמו את אלה שמעלי זה הצליח לבלבל.

  • אור ברקת  On 20/04/2008 at 10:57 pm

    האם אין מושג חלופי, נכון יותר מהמושג פסיכופת. על פי הידוע לי הפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה מוגדרות בין הייתר על פי בוחן מציאות שגוי. על פי סעיף 2 לרוב הפסיכופתים דווקא אין את הבעייה הו. למה התקבע המושג פסיכופת?

  • מושמט  On 20/04/2008 at 11:19 pm

    אחוז הפסיכופתים הגבוה המשרת בזרועות הבטחון השונות?
    ועד כמה אופי השירות משפיע על רמת הפסיכופתולוגיה (למשל עירור יתר של הטסטוסטרון, או שיבוש תאי המוח הבריאים, בהנחה שקיימים כאלה גם בפסיכופת)?

  • גיל  On 20/04/2008 at 11:47 pm

    מקווה שכעת יותר ברור.

    לאור, אני לא יודע למה התקבע המיתוס הזה אבל יכול לשער. במקרים רבים נוח לאנשים לתייג עבריינים בתיוגים שונים כדי להבדיל אותם מאנשים נורמלים. זה די מפחיד לחשוב על אנשים אחרים כנורמלים במידה רבה. בנוסף, בגלל שלרוב מיוחס לפסיכופתים כל מיני עבירות בעלות אופי פולחני, נוח יותר לחשוב שהם סובלים מהפרעה נפשית שפוגעת ביכולת שלהם לבחון את המציאות בצורה נכונה.

    למושמט, אין לי מושג לגבי זרועות הביטחון. אתה מעלה עם זאת נקודה חשובה: בעוד שסביר שיש פרה דיספוזיציה לפסיכופתים, גירויים שונים מהסביבה יכולים להוות טריגר גדול יותר והשירות בצבא יכול להיות אחד מהם.

  • א  On 20/04/2008 at 11:59 pm

    אני מצטט מהפוסט שלמעלה :"…ומאשימים כמעט תמיד אחרים כשהם מעורבים בהתנהגות פוגענית או הרסנית. הם לא לומדים מהשגיאות שלהם וכל ביקורת על ההתנהגות שלהם לא עושה עליהם רושם, ורק מכעיסה אותם…"

  • מ  On 21/04/2008 at 12:10 am

    שמעלי, שמתחזה לסטטיסטיקאי, ישנו סיכוי טוב שהוא לוקה בסוג מסויים של פסיכופתולוגיה, הנראית במקרה זה כענף, ולפיכך המחשה, של פסיכופתולוגיה בטחונית.

  • ישראל  On 21/04/2008 at 12:53 am

    הם אולי השפויים והנורמליים ביותר שיש.

  • גורו יאיא  On 21/04/2008 at 9:07 am

    מה שרשמת איננו מאפיין. ואני אבהיר:
    נניח וכדי לקבוע שאדם הוא פסיכופט, יש לנו רשימה של תכונות כמו חוסר אמפטיה, נטיה להתעללות בבעלי חיים, הומור שחור, ראיה מפוכחת ורציונאלית ונטיה להתפרצויות זעם (סתם לקחתי מאפיינים, שום קשר בינם לבין מאפייני הפסיכופט האמיתיים). נניח ואדם יחשב לפסיכופט, אם ימצאו אצלו שלושה מתוך השישה כדי שאדם יחשב לפסיכופט. אם נוסיף את "התייתם מאימו בגיל צעיר לרשימת המאפיינים, פירושו של דבר שאדם שהתייתם מאימו בגיל צעיר, יזדקק לשני מאפינים מהרשימה כדי להיחשב לפסיכופט.
    יכול להיות שנכון יהיה לומר שאדם שהתייתם בגיל צעיר מאימו הוא בקבוצת סיכון (או אפילו כמעט בטוח) להפוך לבעל אישיות פסיכופטית. אבל התייתמות אינה תכונה ברשימת התכונות המאפיינות פסיכפט. היא אולי גורם.
    גילוי נאות: אני עצמי התייתמתי בגיל צעיר. זה בהחלט עצוב, אבל אני לא חושב שזו כשלעצמה תכונה פסיכופטית.

    • סוקרטס  On 25/09/2012 at 10:26 am

      במחקרים החדשים דווקא אמפתיה היא הכלי המרכזי בו משתמש הפסיכופט ללכוד ולשכנע אנשים. זו אמפטיה מזויפת אבל היא הכלי בו הוא יודע שאפשר לשכנע וללכוד אנשים רגלים. להם יש רגש ואשמה אותם הוא מעורר. הפסכופט סובל מפגם מוחי של נתק בין ההחלק של המח הגבוה הרציונלי והאמגדלה. החלק שמופעל כאשר מתעוררים רגשות. אצלהם אין התעוררות של פעילות באמיגדלה. כולם נתפסים אצלם כטוביקטים לניצול. נפגשת עם כזה תברח כמה שיותר מהר.

      • גיל  On 25/09/2012 at 10:50 am

        נכון מאוד, הבעייה היא שאתה לא יכול הרבה פעמים לדעת שנפגשת עם מישהו שמזייף אמפתיה ולא מישהו אמפתי באמת.

  • שכ"ג  On 21/04/2008 at 9:42 am

    "כצפוי, רוב הפסיכופתים הם גברים" – למה כצפוי?

    • סוקרטס  On 25/09/2012 at 10:42 am

      ברצף יש בקצה אתה הרוצחים. אבל רוב הפסיכופטים נמצאים דווקא בתחום האפור. בתפקידי ניהול וממשל ועסקים. הנישואין שלהם הם עיסקה. בעבודה אין להם שום בעיה לנצל אנשים באמצעות ניצול החולשות שלהם. אין להם רגשות אשמה. השכיל עחד כזה לאמר ולגלות שהוא הכלי המרכזי שלו לנצל וללכוד זו האמפטיה. כלומר הם מבינים מה עובד על אדם נורמלי ויודעים שאצלם משהו חולה. אבל העובדה שבילדותם היו אוביקט בלבד גורמת להם לנצל אנשים בדיוק כמו שניצלו אותם. או שאביהם יצל את אימם ואמם פצצה אותם במכות. הם תמיד יספרו על שאלת האושר. כביכול המחפשים. אבל יכולת ההנאה שלהם פגומה. הם במתח נוראי כל הזמן אבל יודעים להסתיר זאת רק שפת גוף עדינה מסיגרה זאת. תפוף רגל וכו. אלה אנשים שאין להם מנוחה כלל.
      הדבר הכי מסוכן הוא אם נכנסת לפריים של פסיכופט. הוא מתביית עליך.והתגובה שלך הרגשית שהיא זרה לו אבל הוא מזהה אותה. מגרה אותו. הוא נהנה לראות שאחר מגיב רגשית. וזה מהנה אותו שאחר מגיב וסובל.
      כלל חשוב נלמד מכך. להמנע מתגובה ככל האפשר. לצאת מהפריים שלו. סביר שמשהו אחר יפול ברשת. לפעמיים אפילו מילה אקראית או פגישה מקרית חוזרת בלי מילה רק עצם זה שראה אותך יכולה לעורר אותו לפעול נגדך.מסתבר שהמקרים הפחות חמורים בינהם חסרי בטחון וכיוון שהם די רציונלים בהרבה מקרים שהם מזהים שאתה חזק מהם ו או מתעורר שקול של הפסד יש סיכוי ששקול קר לוא דוקא פחד יגרום להם לרדת ממך. בטוח שחולשה לא עובדת לטובתך אלא מגרה אותם. הבעיה הקשה שמרגע שנחשפת לטיפוס כזה עולמך כבר לא יהיה כשהיה. עדיין רצוי מאוד לא להסתכן. יותר מכך כושר הסבל שלהם בהעדר רגשות כשל אדם רגיל אשמה וחרטה. מאפשרת להם לתפקד בתהליך של מאבק או עימות לאורך הרבה יותר זמן בלי להתפרץ עם איפוק שהוא חלק מהפתולוגיה של השגת הנאה מ בלו של האחר והשליטה בו כמו בבובה על ידי פגיע ה וראית התגובה הרגשית. ראו הוזהרתם. יש לכם בוס כזה? תברחו מהר. בלי להתווכח ולהכנס לעימות שום דבר לא שווה את זה.

  • אביבה  On 21/04/2008 at 12:47 pm

    ספר (לא קל לקריאה) שמתאר היווצרות של פסיכופט, אבל תולה את כל האשמה בפרידת הוריו בגיל צעיר, בדיכאון אחרי לידה של האמא ובניתוקים חוזרים ונשנים מהאם אחרי גירושי ההורים.

  • מגיבה  On 21/04/2008 at 12:47 pm

    יש ייצור כזה שהכרתי, כל התכונות שציינת יושבות עליו בול, והוא מתחום הבידור כפי שגם ציינת. קסם אישי, נצלנות, שקרנות וגם פגיעה בלי שום ייסורי מצפון ואי לקיחת אחריות על כלום, אהבה עצמית אדירה וחוסר אמפטיה תוך דורסנות מאוד מתוחכמת של כל הסובבים אותו, אבל גם הכל בפוזה הפוכה ומתהפכת, בתיחכום וביהירות בלתי אפשרית, מפחיד … והפוסט שלך חשוב מאוד משום שצריך להיות מודעים לטיפוסים כאלה ולדעת לזהות.

  • רמי  On 21/04/2008 at 1:02 pm

    לא ברור לי מהמאמר אם קיימים בכלל "פסיכופטים" במציאות.
    האם אתה יכול להפנות אותי לתיאור מקרה של פסיכופת בספרות המקצועית?

  • אחת שמכירה  On 21/04/2008 at 4:04 pm

    מה שכתבתי כתבתי בעקבות מחקר שקראתי, ואולי הייתה זו הגדרה בספר פסיכיאטריה.
    אין הכוונה, כמובן, לכך שכל מי שהתייתם בגיל ציר מאמו הוא פבסיכופט, חלילה. מי שגדל בקרב משפחה אוהבת קרוב לוודאי שלא יהיה כזה. אלא שרבים מבפסיכופטים , על פי הממצאים שקראתי, התייתמו מאם בגיל צעיר, וכנראה הפכו לכאלה מכיוון שלא גדלו במשפחה אוהבת.
    אני גם מכירה אישית טיפוס כזה (למזלי לא מקרוב מדי), והוא אכן מתאים למאפיין הנ"ל.
    אגב, כדאי לציין עוד מאפיין של אנשים אלו, שאולי הוא מובן מאליו ובכל זאת יש להזכירו: מדובר באנשים אכזריים מאוד, סדיסטים, וכמו שנאמר ברשומה מניפולטיביים מאוד. הם מסוכנים כל כך משום שהם יודעים להסוות היטב את מופרעותם, ורק מי שאיתרע מזלו להתקרב אליהם, נוכח באופיים האמיתי.
    ולרמי, הם אכן קיימים וכדאי מאוד שלא להיתקל בהם.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 21/04/2008 at 5:28 pm

    הכי מבהיל ומפחיד אצל הפסיכופתים זה מה שגיל ציין כדבר הראשון האופייני – המון המון קסם אישי חייכנות מדהימה ונתינת הרגשה שהוא הכי נחמד אליך בעולם, הכי מקסים שיש, הכי מקשיב שיש והכי נהדר שיש, אחרי שהוא שבה אותך בקיסמו עם ההסתמכות על כך שאחרי המאמץ הקטן והמתגמל מצידו אתה תהיה עבד לרגליו, אז מגיעה השיטה הכי מכוערת ומרושעת שיש, לא לפני.
    האלימות שלו לא נבעה ממכות פיזיות אלא ממכות נפשיות משקר והונאה וממצב שאתה אף פעם לא יודע עם מי אתה בדיוק מדבר, או עם מי אתה משתף פעולה. ואז כשכבר תלויים בו ושצריך לחתום על הסכמים, צריך ללכת קדימה עם פרוייקט הוא זורק הכל מעליו בדקה ה 90 ואחרי מאמץ אדיר שהושקע, ובא בטענות אליך כי הוא "לא ביקש כלום". אתה רק נגררת אחריו.
    אין המון אנשים כאלה אבל מספיק שיש כמה בשביל להרוס חיים של מאות אלפים.

  • גיל  On 21/04/2008 at 5:52 pm

    כמה תשובות:

    גורו צודק. יכול להיות שיהיו מאפיינים מסוימים להפרעה נפשית מסוימת אבל אין זה אומר שכל מי שמחזיק בהם סובל ממנה. רחוק מזה. רוב האנשים אינם סובלים מהפרעות נפשיות ובגלל המגוון האנושי תמיד יהיו הרבה אנשים יתומים שלא יגדלו להיות פסיכפטים.

    חשוב גם לזכור שאין שום אפשרות לאבחן אדם רק על סמך הכרות איתו (ואפילו אם זו הכרות מעמיקה). כל מי שלומד רפואה או פסיכולוגיה חושב שהוא חולה בשלל מחלות ומוצא תסמינים בו ובאחרים.

    שכ"ג: הסיבה שאני משער שזה צפוי שרוב הפסיכופתים גברים היא בעיקר בגלל שזה קשור כנראה לרמות טסטוסטרון גבוהות וגם בגלל הפשעים האלימים שהם מעורבים בהם שלרוב מאפיינים גברים.

    אביבה, תודה על ההמלצה, לא הכרתי את הספר.

    מגיבה ואלמוני, באמת צריך להיזהר מטיפוסים כאלו, אבל אני מקווה שאתם לא מתהלכיםבתחושת פחד תמידית. צריך לזכור שרוב האנשים אינם פסיכופתים ומצד שני יש הפרעות אחרות או אפילו אנשים שנחשבים נורמלים שיכולים להיות מסוכנים לנו. אבל אין ספק שהם יכולים לגרום הרבה נזק.

  • קורא  On 22/04/2008 at 2:00 am

    הבעיה היא שאנשים קוראים דברים כאלה ואז אומרים לעצמם שהם מכירים מישהו שעונה על כל הסטראוטיפים, אז הוא בטח פסיכופת. האמת היא שאנשים חולי נפש די דומים לאנשים בריאים לגמרי, עם אותן תכונות שנמצאות אצלם רק ברמה קיצונית יותר. לכן, לפני שממהרים להגיד "אני מכיר מישהו כזה" כדאי לחשוב על זה שוב ולהבין שבסך הכל כולנו מכילים חלקים כאלה ואחרים מקווי האישיות הפסיכופתית, רק במידה מועטה.

    • סוקרטס  On 25/04/2012 at 9:37 pm

      זה נכון. יש דרגות שונות על רצף. אבל הטיפוס הזה בנגוד להפרעות אחרות הוא מתעתע. ואז שמגלים זה גם לפעמיים מסוכן וגם לפעמיים פוגע. כי הפסיכופט הוא רציונלי ומהות ההפרעה היא בעיקרה שהוא פועל מתוך הסתרתה. וברגע שנתפס הוא נהיה אלים ביותר.

    • סוקרטס  On 25/09/2012 at 10:56 am

      הכי חשוב להבין שצעדי זהירות בשלבים הראשונים יקרים מפז. כי האלימות מתגלה בעיקר שהם מבינים שעלית עליהם ועל המנולציות שלהם. עצת פז מרגע שגילת אפילו אם טיעת ונתת לו להבין שאתה מזהה את המניפולציות. עדין עבור למוד של מתעלם כמעט מוללט. בעיקר אל תגיב כלל לפרובקציות או גירויים מילולים שלו. כל תגובה נבחנת עלפי מסוכנתו עבורו ממך. לכן תרדים אותו. הסתבכות עם אנשים כאלה היא ברוב הפעמים הפסד לאדם רגיל. דווקא בגלל שבני אדם רגשיים רוצים בדכ לפתור בעיה וללבן אותה. הפסיכופט חי מבעיות ממתתח העימות שמגרה אותו והמתיחות משמשת לו סם חיים. הוא יכול להיות נשוי ולא לדבר עם אשתו שבועיים. הוא יגרור אותך בכוונה כדי לראותך סובל למרות שזה גם פוגע בו.
      הכלל הוא שההיפך הוא הנכון אצלו. מה שנראה לך הגיוני ביחסים בין אנשים אצלו זה הפוך. ועדין הנתוח ההגיוני שלו עובד טוב חד ולעתים טוב יותר מאדם רגיל כיוון שאינו מערב רגשות. לכן תמצאו אנשי עסקים עורכי דין מנהיגים עם קו פסיכופטי. כלפי חוץ מרשימים סימפטיים סוחפים שטחיים. בעולם האישי הריק. אם תנסו לחדור פנימה תתחילו לגלות ותעמדו בסכנה. לדוגמא אישתו היא אוביקט בלבד. הוא מחלק הוראות.

      • גלית  On 25/09/2012 at 11:11 am

        סוקרטס, אני סקרנית – מאיפה הידע המפורט?

      • גיל  On 25/09/2012 at 12:22 pm

        סוקרטס, מה שאתה אומר נכון וחשוב, רק צריך להבהיר לפני שאנשים נכנסים לפרנויות בגלל מה שהם קוראים שכמו שלא כל הפסיכופתים אלימים, כך רוב האוכלוסייה אינה פסיכופתית, ואלו שכן, לא בהכרח רוצים לנצל אנשים אחרים גם אם הם קהים אליהם. בכלל, מאפיינים פסיכופתיים נעים כנראה על רצף ויש אנשים שיהיו בעלי מאפיינים מסוימים אבל לא באותה עוצמה כמו אחרים.

  • YS  On 22/04/2008 at 3:02 am

    psychopath and antisocial are similar but still not the same.

    you are confusing both .

    aside from that very interesting

  • גיל  On 22/04/2008 at 3:15 am

    זו העמדה של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שמיוצגת בDSM האחרון שיצא. אם תיכנס לקישור של המבחן תראה שהם קבעו שהמונחים פסיכופתיה וסוציופתיה זהים להפרעת אישיות אנטי סוציאלית. זו גם העמדה של אירגון הבריאות העולמי.

  • צור  On 22/04/2008 at 8:41 am

    האם יש אישיות פסיכוטית ופסיכופתיה הן שתי תופעות שונות? ולשתיהן מאפיינים שונים לחלוטין?
    אשמח אם תוכל להסביר מעט יותר על ההבדל בין המצבים.

  • איש  On 22/04/2008 at 1:38 pm

    לא ברור מדוע אתה כועס שיש פה תגובות המגיבות על קווי האישיות שהביא גיל במאמרו הנל שדומות לאנשים מסויימים.

    זה לא אישי נגדך!
    אלא אם אתה מוצא דמיון משמעותי לנתונים שהביא גיל. למה זה מפריע לך ?

  • גיל  On 22/04/2008 at 5:17 pm

    למשל, אנשים שסובלים מסכיזופרניה. מאפיין אותה איבוד קשר עם המציאות, דלוזיות והלוזינציות. אתה יכול לקרוא עליה כאן:

    http://en.wikipedia.org/wiki/Psychosis

  • צור  On 22/04/2008 at 8:03 pm

    הקישור, יחד עם המאמר, נתן לי הסבר מצוין לתופעות. תודה רבה, נהניתי לקרוא

  • כחולית  On 07/05/2008 at 12:02 am

    כמדומני שב- DSM4
    עדיין יש הפרדה בין אישיות אנטי סוציאלית לפסיכופטיה. הפסיכופטיה נכללת בתוך אשכול ההתנהגות האנטי סוציאלית אבל עדיין יש הבדלים והיא גם הרבה יותר קיצונית. כמו כן בפסיכולוגיה אבנורמלית לימדו אותנו שאין טיפולים יעילים של ממש נגד פסיכופטים והרבה פעמים בטיפולים כפויים כמו למשל בכלא הם מעמידים פנים שהם משתנים ומניפולטיביים מאוד.

  • גיל  On 07/05/2008 at 1:52 am

    כמו שציינתי, הבעייה המרכזית היא שפסיכופתים פשוט לא רוצים להשתנות ולא מכירים בזה שיש להם בעייה ולא איכפת להם מהפגיעה באחרים.

  • ניר  On 17/05/2008 at 9:50 pm

    מהמחקר עולות עדויות על הבחנה דקה אבל חשובה בין שתי ההפרעות.
    לפסיכופתים יש יכולת אמפתיה קוגניטיבית גבוהה מאד וייתכן ואף אמפתיה רגשית.
    אבל הם חסרים מצפון ולכן יכולים לעשות שימוש בידע הרגיש והאינטימי שנאסף באמצעות האמפתיה על מנת לכלכל את צעדיהם ולהשיג את מטרותיהם. הם עושים מניפולציות מתוך מודעות מלאה וללא חרטות על הפגיעה שהם פוגעים.
    לעומתם אנשים בעלי אישיות אנטיסוציאלית הם אנשים עם יכולת אמפתית, קוגניטיבית ובעיקר רגשית, לקויות ביותר. הם לא מבינים את האחר ולא שמים לב כאשר הם פוגעים או מגיבים באופן שאינו מותאם לרגשותיו וצרכיו של האחר.
    התצאה הסופית היא זהה. פגיעה באחרים והתנהגות לא מקובלת חברתית עד כדי פלילית.
    הכוונה והמודעות, הן אלו שמפרידות בינהם. לכאורה הבדל קטן אבל בפועל תהום.

  • אנונימי  On 18/05/2008 at 3:30 pm

    ההתאמות הולמות אותי בצורה די טובה. בנוסף, התייתמתי מאבי בגיל די צעיר.

    נדמה לי שאפנה לעזרה.
    הרבה תודה!

  • לא חשוב  On 15/10/2009 at 12:48 am

    קראתי את כל התגובות שלכם ואני חושב שכל אחד מכם חייב להיזהר קודם כל מעצמו למה אולי יש ואולי אין מכם כאלה שניפגעו אבל אני רוצה לפנות לאלה שלא יודעים מזה להיפגע למה אתם חושבים שאנחנו כאלה מלכתחילה בגלל שאנשים כמוכם פגעו בנו קשה ולמה שניבטח בבני אדם אחרי כל זה אני אומר שלא אנחנו הבעיה אלא אתם הבעיה

  • רקדנית  On 04/02/2010 at 4:27 pm

    הם מודעים היטב למעשם ומונעים מייצרים סדיסטיים הגורמים להם הנאה צרופה.

    לעומת זאת פסיכוטים זה עניין אחר לגמרי.

  • רקדנית  On 04/02/2010 at 4:53 pm

    נראה כי אוטיסט מצד אחד ופסיכופט מהצד השני הם 2 טיפוסים של "גבריות" קיצונית.

    גם אני הכרתי לפחות 2 פסיכופטים, והם לכאורה מאוד מתוחכמים, מניפולטיבים וערמומיים..
    זו גם הסיבה שהרבה אנשים יתעניינו בהם כ"כ..
    אבל מצד שני, כשהם רוצים לשקר (והם משקרים כ הזמן), הם עושים זאת בצורה כ"כ ברורה, שנראה כאילו לא מעניין אותם לשכנע, אלא ספיגת הנאה כלשהי מאותו שקר עבור החוויה האישית שלהם.
    כל עוד אתם לא תמימים, זו חוויה משעשעת מאוד לשמוע או לצפות בהם.
    אבל הסכנה היא כמובן גדולה
    נושא מאוד מעניין

  • קרול  On 25/02/2012 at 6:14 pm

    בסופו של דבר, מה ההבדל בין אב שאונס את ביתו מגיל 0 המוגדר כפסיכופט ואחר שעושה זאת ולא מוגדר כפסיכופט?

    הרי שניהם נטולי אמפטיה ונטולי מצפון (או רק נטולי מצפון?!) באותה מידה.

    • גיל  On 25/02/2012 at 6:52 pm

      יש איפיונים מאוד ספציפיים להפרעת אישיות פסיכופתית. כלומר, זה מעבר למעשה פשע זה או אחר אלא חלק מהאישיות שלהם. במקרה של אנסים או מבצעי פשעים אחרים, זה לא בהכרח ככה. הם יכולים להיות חסרי אמפתיה לקורבן אבל אמפתיים מאוד במקרים אחרים.

  • נועה  On 15/07/2012 at 5:40 pm

    פסיכופטיה זו לא בחירה.לי עצמי יש אשיות שמאוד דומה למתואר בכתבה אמנם מעולם לא נטיתי לאלימות (לפחות לא פיזית) אבל מאז שאני זוכרת את עצמי אני משקרת אני גונבת ולא כי זה עוזר לי או משו פשוט כי ככה. אשיות פסיכופתית זה לא דבר שמגלים בגיל 18 זה דבר שיודעים על עצמך רוב החיים, זה לא שאני לא מרגישה אמפטיה אני פשוט לא מרגישה כלום(לא כעס או אהבה או כלום..מצב סטטי שכזה).
    בראש אני יודעת מה טוב ומה רע אך זה לא דבר שבאמת מנחה או משנה משהו משמעותי באופן שאני מנהלת את חיי,וזה הסיבה לא אסור להתעסק איתנו-אין לנו גבולות אין לנו חרטה ולי לפחות יש מוח קרימינלי בצורה יוצאת דופן ואם מישהו יתנהג בצורה שמאיימת על המעמד שלי אני לא אהסס להשתמש בו

    • גיל  On 15/07/2012 at 5:53 pm

      נועה, הרבה אנשים נוטים לחשוב שיש להם כל מיני סימפטומים של הפרעות שונות אבל הם לא באמת סובלים ממנה. רק איבחון על ידי איש מקצוע יכול לאשש או להפריך את התחושה שלך. אם אכן את סובלת מבעיה, העובדה שאת מודעת לזה היא כבר חצי פתרון.

  • גלית  On 06/09/2012 at 9:08 pm

    OMG, אילו לא הייתי יודעת שהפוסט הזה מתאר הפרעה קלינית, הייתי חושבת שזה פשוט תיאור אופי של אדם אחד שהכרתי… מניפולטיבי ברמות מדהימות. נרקיסיסט. חנפן. בהיכרות ראשונית הוא מקסים ורגיש וכריזמטי, אבל הכל מתוך אינטרס, הכל נועד כדי לספק את צרכיו ויצריו האגואיסטיים. הוא מנצל את היכולת שלו להבנה רגשית של הזולת בשביל לבצע מניפולציות שישרתו את צרכיו, מסתיר את האמת ואף משקר, והכל באופן מתוחכם ומחושב (אך בהחלט מעורר אמון), ללא שום ייסורי מצפון או חרטה. ואהבה – אני בספק שהוא בכלל לא יודע מה זה, דון ז'ואן בוגדני ופתיין אובססיבי שלא מסוגל להתחייב באמת לאף אחת…

    יש משהו מנחם מעט לדעת שפשוט הסתבכתי עם פסיכופת, אם כי זה לא מפחית מעצמת הפגיעה שנפגעתי ממנו וחוסר האמון בגברים שבא בעקבותיו.

    • גיל  On 06/09/2012 at 9:16 pm

      גלית, פסיכופתים באמת לא ממש מודעים לפגיעות שלהם אצל אחרים. אני שמח שהצלחת להתגבר עליו בסופו של דבר.

      • גלית  On 06/09/2012 at 9:30 pm

        אבל כתבת "הם מודעים היטב שמעשיהם אינם חוקיים או שאינם מקובלים בחברה, אבל לא ממש איכפת להם". אז לא?

      • גיל  On 06/09/2012 at 9:34 pm

        הם אכן מודעים למה שהם עושים, אבל אין להם את האמפתיה להרגיש את הכאב של זה שהם פוגעים בו. כמו שתארת במקרה שלך (שצריך לסייג שלא בטוח שמדובר בפסיכופת), הוא ידע מה הוא עושה לך ועדיין לא היה איכפת לו מהפגיעה בך.

      • גלית  On 06/09/2012 at 9:42 pm

        מבחינתי – אבחנתי, ולו רק בשביל השקט הנפשי שלי, :-) תודה!

      • גיל  On 06/09/2012 at 9:53 pm

        אני שמח שיצאת ממערכת יחסים מנצלת כזאת, אני בטוח שזה לא קל.

      • גלית  On 08/09/2012 at 4:38 am

        ים של כאב..

  • דוד  On 17/12/2012 at 9:27 am

    די שקר,הבחור שגילה את הגן שיוצר את זה הוא אדם בעל משפחה ,קר אבל טוב,וחכם,לא התעלל בבעלי חיים ולא סאדיסט,לא שקרן ולא רמאי, תבדקו את העובדות – אלו אנשיםחסרי אמפתיה בעלי מניפלוציות,אבל כמעט כולם בעלי מניפולציות,הם חכמים על יתר מידה והאמת אהובים – ליתר דיוק חלקם די מפחדים שיגלו אותם ככה כי אז יפגעו בהם….

  • Atheisms  On 20/03/2013 at 5:17 pm

    לגבי הטיפול הפסיכולוגי – קראתי שזה דווקא במקרים רבים עלול להחמיר את המצב, מפני שהפסיכופת לומד דרך הטיפול לשכלל את המניפולציות שלו ולעיתים קרובות עלול להפעיל אותן גם על המטפל, והיו מקרים של פסיכופתים שגרמו למטפלים שלהם לשתף פעולה בפשיעה.

    • גיל  On 20/03/2013 at 9:37 pm

      אכן, הם מצליחים להערים גם על פסיכולוגים. פסיכופתיים מאוד חכמים וקשה לפצח אותם ולדעת מתי הם משקרים ומתי הם לא.

      • Atheisms  On 22/03/2013 at 1:22 am

        האם יש מתאים בין פסיכופתיה לאינטלגנציה גבוהה? ואיך אפשר לטפל בפסיכופתיה אם הפסיכופת מראה מוכנות לגשת לטיפול ובפועל משתמש בטיפול הזה כדי לשכלל את המניפולציות שלו ומתעתע במטפל? האם יש טיפול תרופתי (גם או בנוסף לפסיכולוגי)?

      • Atheisms  On 22/03/2013 at 1:23 am

        תיקון- צ"ל 'רק או בנוסף'

      • גיל  On 22/03/2013 at 2:07 am

        יש מתאם כזה אבל הוא חלקי. לגבי טיפול, צריך כמובן לזכור שלא כל הפסיכופתים עבריינים אלא רק מיעוט קטן שלהם. אפשר לטפל רק באנשים שמעוניינים לשנות משהו בחייהם. אם הוא מניפולטיבי הטיפול לא יהיה אפקטיבי ובמקרה של פושע הפתרון הוא לשים אותו מאחורי סורג ובריח.

  • Shuki Weiss  On 29/03/2013 at 8:17 am

    גיל הי
    בתחילת מאי 2013 יוצא DSM מעודכן.
    התוכל לעדכן את ההגדרה לסוציופאת ולפסיכופאת בהתאם או במאמר או בהערות שוליים צמודות למאמר.
    תודה מראש
    שוקי וייס

    • גיל  On 29/03/2013 at 9:23 am

      היי שוקי, אני לא בטוח שתהיה הגדרה כזו בDSM אבל אני אעקוב (לא בטוח שתהיה לי גישה אליו).

  • שרית  On 30/07/2013 at 7:34 am

    אני נשואה לאדם כזה כבר 15 שנה. חברה הפנתה אותי ליבדוק את המושג פסיכופת ואני ממש מזועזעת ליראות שכל המאפיינם אחד לאחד מתאימים לבעלי. מיותר לציין שאני קורבן לאלימות מילולית קשה(לא קללות אלא פגיעות קשות מאוד ברמה של רצח) גם כלפי הילדים אבל פחות.
    במשך שנים הפנו אליי אצבע מאשימה כל המטפלים בעינייני שלום בית. הוא פשוט ממקסם את העולם אפילו הלקוחות שלו מיתקשרים אליי
    להגיד איזה אדם עדין נפש ומיוחד הם היכירו . חייתי שנים בתיסכול עמוק כי הוא הישחיר אותי באלגנטיות ביפני כולם אפילו ביפני המשפחה שלי
    שהם מאמינים לו. מעבר לזה כל שאר המאפיינים
    מתאימים לו מאוד. אחרי שקראתי את המאמרים כאן עכשיו אני יותר מיואשת כי אני יודעת שאין תיקוו
    ה ממשית לנהל אורח חיים תקין. הנשמה שלי צועקת. מה לעשות? להיתגרש? או שיש מקום ליחיות עם זה?

    • גיל  On 30/07/2013 at 8:24 am

      שרית, את מתארת מצב קשה. אני ממליץ לך לפנות לגורמים מתאימים כמו עובדי רווחה, עובדת סוציאלית וכו'.

    • אסי  On 08/09/2013 at 4:23 pm

      שרית
      אני כל כך מבינה אותך, במשך 10 שנים הייתי נשואה לאיש כזה אחרי שהבנתי שאני והילדים סובלים וסובלים . למשל כשלמדתי באוניברסיטה לתואר שני , הוא כיבה לי את האור הגביר את עוצמת הטלוויזיה ופשוט הפריע לי , אחרי לידה הוא סירב לאסוף אותי ואת בנינו מבית החולים ואמר " תסדרו" . הוצאתי אותו מהבית . אח"כ 15 שנה חיינו בנפרד ומזה 3 שנים אנחנו גרושים . בכל 28 השנים האלה הוא המשיך לפגוע בי, המצב המשפחתי כלל לא השפיע עליו. הוא ממשיך עד היום לרצוח את נשמתי, לשקר , לספר עלי דברים שלא היו ולא נבראו, פוגע לי בפרנסה ובשמי הטוב, משקר את הילדים ועוד היריעה קצרה מלתאר. ואף אחד לא מאמין לי שההוא המקסים, איש המכירות, החייכן, שקורא ספרים , שר ומנגן הוא פסיכופת, קר שכולו 100 ק"ג של רוע ומניפולציות אין סופיות. כשניתפס בשקר ממציא שקר חדש או מעליל על משהו אחר. אף מצב משפחתי לא משפיע עליו, הוא אפילו מצליח להערים על פקידי הבנק שהתקשרו אלי לבקש כסף עבורו, הוא מנע ממני לקבל תפקידים שונים שהייתי מועמדת וודאית בכך שהלך וסיפר שקרים. איך עוצרים אותו? בהסכם הגירושין הוסיף סעיף שאסור לי לתבוע אותו האם חוקי? האם לא הגיע זמן שאדם זה שפגע בי כה קשות מבגידות ועד גניבות, הוצאת דיבה ואינוס , ישלם על 28 שנות התעללות?

      • גיל  On 08/09/2013 at 4:26 pm

        אסי, תגובה יפה אבל אני בספק אם היא תקרא אותה (אלא אם היא נרשמה לתגובות בבלוג).

טרקבאקים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 584 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: