האם אנחנו חכמים יותר מהורינו?

האם יתכן שאנשים היום חכמים יותר מאנשים שחיו דור אחד או שני דורות לפנינו? לא סביר. למרות זאת אנחנו רואים עלייה משמעותית בביצועים של אנשים מהדור שלנו במבחני אינטליגנציה שונים. ממוצע הציונים נמצא בעלייה מתמדת. זה כולל מבחני IQ קלאסיים (מבחן ווקסלר) אבל גם מבחנים פסיכומטריים שמשמשים ועדות קבלה באוניברסיטאות. התופעה נקראת Flynn Effect על שם מי שטבע אותה, ג'יימס פלין. ספר חדש שיצא לא מזמן ונכתב על ידי פלין עצמו, מנסה לענות על השאלה מדוע זה קורה, ותוך כדי כך לנסות להגדיר מחדש את מושג האינטליגנציה ומה הוא בדיוק מודד.

מבחני אינטליגנציה היו מאז ומעולם שנויים במחלוקת. אין בדיוק הגדרה אחת מקובלת של אינטליגנציה, ומבחנים שונים מעריכים אותה בצורה שונה. המבחנים הללו לעיתים מוטים תרבותית, מושפעים מאוד מגורמים מצביים (למשל, אם הנבחן שמח או עצוב) ובמקרים מסוימים לא ברור מה הם מודדים. ועדיין, מבחני אינטליגנציה שונים מקובלים מאוד במדעי החברה למרות הבעייתיות שבהם ומסיבות טובות. מבחני אינטליגנציה יכולים להעריך למשל הצלחה בלימודים, לנבא הצלחה בקריירה, יכולת לפתור בעיות חדשות ועוד. הניבויים הללו הם כמובן סטטיסטיים, מה שאומר שהם מוצלחים במקרה הטוב בממוצע. תמיד יהיו אנשים שיצליחו במבחנים הללו ויכשלו בקריטריון שאותו המבחן נועד לבדוק ולהיפך. בניגוד למיתוס פופולארי שאינטליגנציה היא מה שמבחני אינטליגנציה מודדים, למבחני אינטליגנציה טובים יש קריטריונים ברורים. כלומר, הם נועדו לנבא משהו מאוד ספציפי. לדוגמא, אם אינטליגנציה מוגדרת על ידי יכולת מילולית, אז מבחן שבודק אוצר מילים יבחן את האספקט הזה של האינטליגנציה ויוכל לנבא בהצלחה את היכולת המילולית של הנבדק (הרחבתי על כל הנושא של מדידה בפוסט קודם). חשוב גם להבהיר, שמבחני אינטליגנציה אמיתיים צריכים להיות מועברים בצורה מקצועית, לרוב פנים אל מול פנים. יש אינספור שאלונים בעיתונות הפופולארית שמתיימרים להיות מדעיים, אבל הם לא יותר משעשוע לא מזיק (אלא אם לוקחים אותם ברצינות).

איך אנחנו בכלל יודעים שיש עלייה בציוני האינטליגנציה? לצורך העניין הבה נתייחס למבחן הכי נפוץ, מבחן ווקסלר, או ביתר ספציפיות למבחן ווקסלר לילדים. המבחן הזה מורכב ממספר תתי מבחנים כמו אוצר מילים, ידע כללי, מבחני תפישה והסקה וכו', והוא מהווה דוגמא מצוינת לאפקט פלין מכיוון שהוא בשימוש משנת 1947, וגירסאות שונות שלו קיימות במדינות רבות בעולם. המבחן הזה, כמו מבחנים דומים, מנומרל כך שהממוצע שלו יהיה 100 וסטיית התקן 15. מכיוון שגירסאות שונות שלו ניתנות במקומות שונים בעולם על מנת להתאים אותו לתרבות המקומית, כל גירסה כזו מנורמלת בעצמה. מה זה בדיוק נירמול? נירמול הוא קביעת הנורמה שאליה מושווה כל מי שלקח את המבחן לאחר מכן. את הנירמול הזה עורכים בפעם הראשונה שמעבירים את המבחן, כשהוא מועבר על מדגם גדול מאוד ומייצג של האכולוסייה שנחשב לנורמה. בצורה כזו אפשר לראות האם במשך השנים ממוצע הציונים עולה. אם זה אכן מתרחש, יש צורך בקביעת נורמה חדשה שגם היא תהיה בעלת ממוצע 100 וסטיית תקן 15. שמירה על הממוצע הקבוע מאפשרת השוואה בין אוכלוסיות מתקופות שונות ומתרבויות שונות. מה שקורה בפועל הוא שחלק מהמבחנים נעשים קלים יותר ויש לחבר גירסאות קשות יותר ויותר על מנת לשמור על הממוצע. בסך הכל יש עלייה של 5 נקודות IQ בכל עשור, והעלייה הזאת נצפתה בכל אחת מ-30 המדינות שיש לנו נתונים לגביהן.

בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, תתי המבחנים שנעשים קלים יותר הם לא החשודים המיידים. ניתן היה לצפות שילדים יפגינו שיפור בעיקר באוצר המילים, בחשבון ובידע כללי בגלל שהם לומדים את הדברים הללו בבתי ספר בגיל צעיר יותר ויותר, אבל דווקא בתחומים הללו יש יציבות ובמקרים מסוימים יש אפילו ירידה קלה. העלייה הגדולה ביותר היא דווקא במבחני הסקה מסוג המטריצות של רייבן. במבחן הזה מראים לילדים רצף של תמונות שמשתנות על פי היגיון מסוים, ועליהם לבחור מבין אפשרויות שונות מה התמונה הבאה ברצף.

השינויים במבחני האינטליגנציה כה גדולים שהם מובילים לפרדוקס. חוקרים העריכו שאם ילדים בשנות ה-30 של המאה הקודמת היו עושים את המבחן היום, ממוצע האינטליגנציה שלהם היה קרוב ל-75 שהוא על גבול הפיגור. אז או שהדורות הקודמים היו טיפשים יותר מאיתנו, או שאחנו גאונים ביחס אליהם, או שיש בעייה רצינית עם מבחני האינטליגנציה.

פלין משווה את האינטליגנציה לאטום. הבנה של מהות האינטליגנציה היא כמו הבנה של גרעין האטום. חשוב לדעת לא רק מה מחזיק את החלקים השונים באטום ביחד, אלא גם מה מפריד ביניהם. באותה מידה חשוב לדעת מה מחבר את כל מרכיבי האינטליגנציה, וזהו ה-g-factor. ה-g-factor הוא המרכיב הבסיסי באינטליגנציה שמשותף לכל המבחנים. אנשים שנמצאים מעל הממוצע בתת מבחן אינטליגנציה אחד, נוטים להיות מעל הממוצע בתתי מבחנים אחרים. כמובן שההצלחה לא תתחלק בצורה שווה לכל המבחנים. מי שנחשב כבעל אינטליגנציה מעל הממוצע יצליח יותר במבחנים מסוימים ופחות באחרים. המבחנים שהוא יצליח בהם יהיו לרוב המורכבים יותר מבחינה קוגנטיבית מה שמחזק את ההשערה ש-g מודד אינטליגנציה כללית. במשימות פשוטות, הרבה מאוד אנשים יכולים להצליח בלי מאמץ רב מדי. מה שמבדיל אנשים חכמים מאחרים הוא ההצלחה במשימות הקשות יותר. כך למשל, אנשים יכולים ללמוד די בקלות איך להכין חביתה, אבל על מנת להכין מאכלי גורמה שונים נדרשים ידע וכישורים רבים יותר.

כמו שהוזכר קודם, השיפורים בתתי המבחנים של אוצר מילים וחשבון מזעריים עד לא קיימים במשך השנים, בעוד שיפורים בתתי מבחנים אחרים כגון מבחן הדימיון (הבוחן עד כמה אתם מסוגלים להבחין במה משוותף לדברים שונים) היו ב-24 נקודות בקירוב בחמישים השנה האחרונות.

מה גורם לעלייה בציוני האינטליגנציה?

הסברים שונים ניתנו לעלייה בציוני ה-IQ במשך השנים והסיבה שהשינויים הללו מתרחשים בתתי מבחנים מסוימים ולא באחרים. אחד ההסברים הנפוצים, אך השגויים, הוא שכיום מערכת החינוך טובה יותר מבעבר. זה אולי נכון, אבל לא זה מה שגורם לשינוי משמעותי. אם זה היה נכון, היינו מצפים לשינויים בעיקר במבחנים בתחומים ששמים עליהם דגש בבתי ספר. אבל כאמור בתחומים כמו אוצר מילים וחשבון אין שיפור כלל. חישבו על השאלה הבאה: "אם 4 צעצועים עולים 6 דולרים, כמה יעלו 7 צעצוצים?". רבים מתקשים לזהות את שתי הפעולות הנדרשות כאן (כפל וחילוק). הם מתקשים לענות על שאלה כזו לא בגלל שהם לא יודעים לחלק ולהכפיל, אלא שסוג ההסקה המתימטית הנדרשת בשאלה כזו לוקה אצלם בחסר.

מה שכן עוזר הוא היכרות טובה יותר עם מבחנים, במיוחד מה שנקרא מבחנים "אמריקאיים" שבהם צריך לבחור תשובה אחת מכמה אפשרויות. ילדים מגיל צעיר מאוד מתנסים בסוג כזה של מבחנים מה שמקל עליהם בבואם להיבחן במבחני אינטליגנציה. מעבר לכך, היום נהוג בבתי ספר רבים לפתור שאלות הדומות לאלו הנשאלות במבחני אינטליגנציה, ואימון מוקדם עוזר לציון. אימון כזה הוא הסיבה המרכזית לעלייה בממוצע ציוני הפסיכומטרי. בעבר, מעט מאוד אנשים התכוננו לבחינות הללו, ואילו היום יש שפע מכוני הכנה שנועדו לכך. למעשה, לא צריך להתכונן למבחן כזה. מספיק שהתנסיתם פעם אחת בעשיית המבחן, שהציון שלכם יעלה פלאים בניסיון הבא. גם שיפור בתזונה ובבריאות הכללית של האוכלוסייה יכול לעזור. אנשים חולים יותר הם בעלי יכולות קוגנטיביות חלשות יותר ונוטים להצליח פחות במבחנים.

מה שכן כנראה תורם לעלייה בממוצע ציוני האינטליגנציה הם הגירויים מהסביבה. הגירויים בסביבה המודרנית מורכבים יותר ודורשים יותר מאמץ קוגנטיבי מאשר בעבר. משחקי מחשב דורשים חשיבה לוגית מופשטת, מיפוי סביבות שונות ועוד שלל כישורים אחרים שבאים לידי ביטוי במבחני אינטליגנציה. תוכניות הטלביזיה והסרטים שאנחנו צופים בהם בבתי הקולנוע נעשים מתוחכמים הרבה יותר ודורשים מאמצים קוגנטיביים גדולים יותר. תשוו סדרות כמו סטארסקי והאץ' שהעלילה בהן הייתה חד מימדית וצפויה, לסדרות כמו 24 או אבודים שכוללים עשרות דמויות, שלכל אחת מהן יש סיפור ייחודי וקשרים עם דמויות אחרות. תחשבו על סרטים כמו ממנטו או יוקרה ואת המאמץ שהם דורשים בהשוואה לסרטים מלפני 30 שנה ומעלה.

סיבה נוספת להבדלים נובעת מדגשים שונים שניתנים היום. הדגשים הללו יכולים לנבוע מהסביבה או מהאנשים עצמם. חישבו על האנלוגיה הבאה: אם נשווה קפיצה לרוחק וריצה נמצא שאנשים שכישרוניים באחד יהיו לרוב כישרוניים גם בשני (עד גבול מסוים). במצב אידיאלי, אנשים יהיו טובים בשני המקצועות באותה מידה. אבל יתכן שאנשים יחשבו שקפיצה לרוחק משעממת מדי, או שמי שרץ היטב הרבה יותר מושך מבחינה רומנטית. הדבר יוביל להשקעה גדולה יותר בריצה על חשבון הקפיצה לרוחק, מה שבהכרח יוביל לשיפור בריצה ולפער הולך וגדל בהישגים בהשוואה לקפיצה.

בעבר, אנשים היו חייבים לראות את התועלת שבדברים כדי להבין אותם וחשיבה מופשטת הייתה נחלתם של מתי מעט. המדע המודרני משחרר אותנו מהצורך לחשוב בצורה מעשית ואנחנו מבינים שקטגוריות מדעיות לא פחות חשובות. זו הסיבה שיש שיפור כל כך ניכר במבחן הדימיון. אם שאלתם ילדים לפני מאה שנה, מה משותף לכלב ולארנב, רבים מהם היו עונים שכלבים משמשים לציד ארנבות. היום, רוב הילדים יודעים כבר בגיל צעיר מאוד, ששניהם יונקים. לעומת זאת, אוצר מילים וידע כללי משקפים ידע שנדרש ביום יום, ולכן המעבר מהמעשי למופשט לא רלוונטי לגביהם. זו הסיבה שהציונים במבחנים הללו נותרו כמעט ללא שינוי. בדיוק על פי אותו היגיון המטריצות של רייבן קלות יותר לפיצוח. חשיבה לוגית נפוצה היום הרבה יותר, בייחוד כזו האופיינית לגירויים חזותיים, מה שמאפשר הצלחה גדולה יותר במבחן. המבחן הספציפי הזה ניתן לכמה חברות של ציידים לקטים והם מפגינים בו רמה מאוד נמוכה. פשוט, סוג כזה של חשיבה לא קיים בחברות הללו ולא מטופח מגיל צעיר.

חשיבות הסביבה מול תורשה

אם נשווה תאומים זהים שגודלו בנפרד, נראה שציוני ה-IQ שלהם דומים מאוד. כלומר, לסביבה הייתה השפעה קטנה מאוד על האינטליגנציה שלהם. אבל עד עכשיו טענו כל הזמן שהשינויים בסביבה הם אלו שגרמו לפער הציונים בין דור אחד למשנהו. נוצר פרדוקס, כך שמצד אחד השפעת הסביבה על האינטליגנציה זניחה, אבל מצד שני ההשפעה שלה גדולה מאוד. כיצד ניתן ליישב את הסתירה הזו?

הפרדוקס הזה הוא רק פרדוקס לכאורה. הסביבה השונה שבה גדלים תאומים זהים שהופרדו בלידתם זניחה יחסית להשפעות העצומות שיש למעבר הבין דורי, גם אם התאומים גדלו עם משפחות שונות לגמרי. אם לשני התאומים יש גנים שיהפכו אותם לאנשים גבוהים מהממוצע, יש סיכויים גבוהים למדי ששניהם ישחקו כדורסל בשלב זה או אחר, והיתרון היחסי שלהם על אחרים בסביבה יתוגמל לקריירה ספורטיבית. כעת, אם שני התאומים יהיו בעלי יכולות אינטלקטואליות גדולות מהממוצע, סביר שכל אחד מהם בנפרד יתבלט בבית ספרו, יעודד על ידי מוריו להצטייין, ילך לאוניברסיטה טובה וכו'. הבדלים קטנים בילדות יכולים לגרום להבדלים גדולים בטווח הארוך. האירוניה היא שבמקרים רבים לא הגנים הם אלו שמקבלים את הקרדיט להבדל, אלא התנאים הסביבתיים, מכיוון שלאנשים קל יותר להבחין בסביבה התומכת ולא בהבדלים הראשוניים ביכולת.

בסופו של דבר, אין שום סיבה להניח שאנשים היום חכמים יותר מבעבר. אנשים מתאימים עצמם לסביבה שבה הם חיים, וההתאמה הזו כוללת בתוכה גם ידע גדול יותר לפתור מבחני אינטליגנציה. כיום נראה שיש האטה, אם לא עצירה, בעליית ציוני האינטליגנציה. זה נכון בעיקר אצל קבוצות דומיננטיות בחברה, בעוד שאצל קבוצות מיעוטים אפקט פלין עדיין חזק.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • שכ"ג  On 24/02/2008 at 6:08 pm

    ייתכן שהדמיון התורשתי בין תאומים זהים אינו מושלם: http://www.sciencedaily.com/releases/2008/02/080215121214.htm

  • ילד ירוק  On 24/02/2008 at 7:20 pm

    מרתק וכתוב היטב, כרגיל.

  • אריאל  On 25/02/2008 at 11:42 am

    אם הציונים גבוהים היום משמעותית מאשר הם היו לפני 20 ו-30 שנה ואם אנחנו לא אינטליגנטיים היום יותר מאשר הורינו (שזה מה שאתה מסביר במאמר), אז איך בכלל אפשר לקרוא למבחנים הללו מבחני אינטליגנציה?
    הרי אתה בעצמך אומר שאנשים לא פחות אינטליגנטיים לפני 40 שנה היו נחשבים מפגרים כמעט אם היו נבחנים היום – אז איך אפשר בכלל להתייחס למבחנים כאלה ברצינות? או שיש קריטריון חד משמעי לאינטלגנציה ואז האנשים היום יותר אינטלגנטיים מאשר פעם או שאין כזה ואז המבחנים הללו לא שווים כלום.
    הפוסט הזה הוא כמעט הוכחה לטענה שפסלת בהתחלה, שהדבר היחיד שהמבחנים הללו מודדים הוא הצלחה במבחנים.
    כל הפוסט, המרתק בפני עצמו, נראה יותר אוסף של הסברים למה בעצם מבחני אינטליגנציה עדיין תקפים, במקום להשתמש בתער אוקאם ולהודות שלמבחני אינטליגנציה יש תוקף מועט מאוד, אם בכלל, לאור ההבדלים בתוצאות בין הדורות

  • גיל  On 25/02/2008 at 7:15 pm

    כשאתה מייצר כל מבחן, יש לך בראש מה הוא בודק. לרוב האנשים יש מושג אינטואטיבי מה זה אדם אינטליגנטי רק שיש להם בעייה לתרגם את זה למבחן קונקרטי. יש מבחנים שונים שעושים את זה ומבחן הIQ הוא הבולט שבהם. עכשיו, כשכותבים מבחן כזה, חייבים מבחינה פסיכומטרית לחשוב מה הוא מנסה לבדוק, כלומר מה התוקף שלו. אם אתה חושב שאינטליגנציה זו הצלחה בלימודים אז זה מה שהמבחן ינסה לבדוק (כמו מבחן פסיכומטרי). אם אתה חושב שאינטלגינציה קשור ליכולת לפתור בעיות חדשות, לחשיבה מתמטית מופשטת או לכל דבר אחר, אז תנסה שהם יהיו במתאם עם המבחן שלך.

    עכשיו, בכל חברה, המבחן עצמו או הקריטריונים יכולים להיות שונים. אם אתה חי בחברה של ציידים לקטים לרוב המבחנים המערביים אין שום משמעות. אין שום ספק שעצם היכולת להיבחן מוטה תרבותית אבל זה לא שולל את מושג האינטליגנציה.

    בגלל שאנשים משתפרים עם הזמן ביכולות שקשורות ספציפית למבחן, זה לא הופך אותם בהכרח ליותר אינטלגינטיים מהסיבות שהזכרתי. במילים אחרות, תמיד תהיה שונות בין האנשים בחברה מבחינת היכולת להצליח בלימודים או לפתור בעיות קשות של רוטציות תלת מימדיות ואת השונות הזו המבחנים מנסים למדוד.

    כל עוד אנשים מצליחים בצורה שונה בקריטריונים השונים, ימשיכו להיות מבחני אינטלגינציה. הטענה שלך תהיה נכונה אם לא יהיה שום קשר בין המבחנים הללו לשום דבר אחר, ואנשים יצליחו בחיים (איך שלא נגדיר את זה) בצורה אקראית ובלתי תלויה במבחנים. למזלנו, זה רחוק מלהיות ככה היום.

  • אריאל  On 25/02/2008 at 7:59 pm

    אין לי שום בעיה שתקרא למבחן – מבחן שבודק סיכוי להצלחה במבחנים, או מבחן שבודק יכולת X או Y. הבעיה שלי היא עם ההגדרה הבומבסטית "מבחן אינטליגנציה". משתי סיבות – אחד, אף אחד לא יודע להגדיר מה היא אינטלגנציה בדיוק, ושתיים – אף אחד לא מסוגל לתת מדד אובייקטיבי לאינטלגינציה, כמו שהפוסט הזה מוכיח.

  • גיל  On 25/02/2008 at 8:18 pm

    מה כן אתה יכול להגדיר בדיוק שקשור לבני אדם? האם אתה יכול להגדיר רגשות כמו אהבה למשל? המבחנים הללו נועדו לגשר על הפער שיש בין התחושות האינטואטיביות שיש לנו לגבי דברים לבין מה שהם עשויים להיות בפועל. עצם החיפוש אחרי הגדרות וקריטריונים שופך אור על המהות שלהם. למשל, לא היה ברור מלכתחילה שלמבחנים שונים שבודקים אינטלגינציה יש קשר בינם לבין עצמם, או שיתכן שיש סוגים שונים של אינטלגניציה.

    הנקודה המרכזית היא שמושג כמו אינטלגינציה הוא מושג שמשמש את האנשים בכל מקום וכל עוד ימשיכו להשתמש בו יהיו מבחנים שינסו לאמוד אותו.

  • אריאל  On 25/02/2008 at 9:25 pm

    שמבחני "אינטלגנציה" מהווים בהרבה מאוד מקומות אבן בוחן לאיכות האדם. תלך לכל חברת כוח אדם, שעושה בעזרת המבחנים הללו מבחני קבלה לעבודה, תבדוק את הפסיכומטרי שמונע מאנשים שלא גדלו באותה חברה מללמוד באותה אוניברסיטה, ואפילו לילדים בבית ספר שמשווים תוצאות של מבחני אייקיו ויורדים על אלו עם הציונים הנמוכים, ותבין כמה אנשים תופסים אותם כמדד אמיתי לאינטליגנציה.
    זה שאתה ואני יודעים שהם טובים רק לדברים מאוד ספציפיים, לא אומר שמרבית העולם יודע את זה. יותר מזה, המפתחים של המבחנים הללו שיווקו אותם, מסיבות ברורות, כמבדקים אולטימטיביים לאינטלגנציה, ועכשיו לך תשכנע אנשים שזה לא כך.
    לטעמי, הנזק של מבדקי אינטלגנציה גדול על הרווח בהם

  • גיל  On 25/02/2008 at 9:43 pm

    מכוני כוח אדם בנויים על התפישה השגויה שאפשר באמת לנבא הצלחה של אדם בודד על סמך מבחנים מסוימים. ברוב המקרים בכלל לא מדובר אפילו במבחני אינטליגנציה סטנדרטיים אלא במשימות שהמהימנות והתוקף שלהם נמוכים ביותר (מבחני השלכה עומדים בראש הרשימה). יש כאן בעצם סימביוזה בין מעסיקים שמנסים להצדיק את ההחלטות שלהם על בסיס מדעי ומכונים שיספקו להם את הכסות הזו.

    מעבר לכך, אתה צודק שיש פער בין מה שהמבחנים בודקים למה שהם נתפשים בציבור. אבל זה לא קשור ספציפית לאינטלגינציה אלא לחוסר הבנה מדעית שיש לציבור הרחב. חלק מזה קשור במדענים עצמם שלא מנסים לגשר על הפער הזה.

  • גיל  On 25/02/2008 at 10:02 pm

    הם דווקא לא מוכרים בתור מבחני אינטליגנציה למרות שהם מבחני אינטגליגנציה מסוג מאוד מסוים, כך שאין פה שימוש לרעה במושג. הם גם הצורה הכי יעילה למיין אנשים בקבלה לאוניברסיטאות למרות שהם רחוקים מלהיות מושלמים. זה לא סותר קיומם של אלטרנטיבות אחרות ללימודים כמו מכללות שבהן מקבלים כל אחד.

    לגבי מכוני המיון הייתי גם מוסיף שהם עובדים בתחום האפור וקשה לפקח עליהם. המבחנים שהם משתמשים בהם מוכרים על ידי פסיכולוגים רק שקשה להוכיח שהם עושים בהם שימוש לא נכון. הרי לאף אחד אין גישה לסטטיסטיקות שלהם וברוב המקרים אין בכלל בחינה של אחוזי ההצלחה במיון כי אין מעקב אורך אחרי אנשים שמוינו על ידם.

  • אנה  On 12/03/2008 at 11:20 am

    שאלות:
    מה שלא ברור פה זה הביצה והתרנגולת. הטענה היא שהמציאות מכילה היום הרבה יותר גרויים והם מורכבים יותר מאשר פעם. (למרות שמורכבים זה מינוח שדורש כימות והגדרה ברורה. האם צייד או ג'ונגל היא סביבה עם גרויים פחות מורכבים מאשר עיר? ) האם אפשר לבדוק את השפעת המורכבות על הנבחנים (למשל כפר מבודד לעומת עיר, האם יהיו הבדלים בתוצאות המבחנים?
    ואחרי הסוגריים הארוכים, אחזור לנושא הביצה והתרנגולת: והוא למעשה מה מתחיל את מה? האם הסביבה לא הפכה ליותר מורכבת כי אנשים הפכו ליותר מורכבים ומסוגלים להתנהל ולעבד סביבה כזו?
    יצאתי מעט מבולבלת
    אבל המאמר מרתק.

  • גיל  On 12/03/2008 at 11:27 am

    קשה מאוד לדעת מה הסיבה והמסובב פה כי מדובר בקשר בין משתנים שונים. את צודקת שהמילה "מורכב" עמומה משהו, אבל היא קשורה למספר הגירויים והקשרים החברתיים שאדם חווה. אני לא מכיר מחקר שמשווה אנשים כפי שהצעת אבל סביר שיש אחד כזה.

    הסביבה אגב יותר מורכבת כי יש יותר אנשים בעולם שחיים על שטחים קטנים יותר מבעבר (ערים), והיום יש בכלל את האינטרנט אז מספר הקשרים הוא כמעט אינסופי.

  • אנה  On 12/03/2008 at 11:49 am

    אז במורכבות אתה מתייחס לקשרים חברתיים? (אני הבנתי שלא רק.) למשל האם הפעלת טוסטרים, או מכשירים חשמליים וטכנולוגיים אחרים נכנסת בהגדרת המורכבות?

  • גיל  On 12/03/2008 at 6:16 pm

    כל הדברים שלא היו קיימים בחברות ציידים לקטים ונאלצנו ללמוד בחברה המודרנית. חלק כמובן קלים ללמידה ולא מסבכים לנו את החיים יתר על המידה.

  • כחולית  On 15/03/2008 at 11:11 pm

    "בסופו של דבר, אין שום סיבה להניח שאנשים היום חכמים יותר מבעבר. אנשים מתאימים עצמם לסביבה שבה הם חיים, וההתאמה הזו כוללת בתוכה גם מידע גדול יותר לפתור מבחני אינטליגנציה"

    ההתאמה של האדם לסביבה מסויימת גם מצביעה על אינטיליגנציה, במיוחד אם הסביבה משתנה.
    כמו שאמרת, כיום נדרש מילדים להגיב לגירויים הרבה יותר מתקדמים מפעם, ובכלל מבני האדם בגלל הטכנולוגיה המתפתחת, בין שאר, והקריטריונים להצלחה ולכן לדעתי בהחלט סביר להניח שהדורות הופכים לאינטיליגנטיים יותר מהדורות הקודמים

    הבעיה שנובעת מכך היא האם תרבות איקס שיש בה גירויים ודרישות אחרות מתרבות וואי כמו למשל חברה כפרית ושיבטית מול חברה עירונית ומודרנית, תיחשב לפחות אינטיליגנטית? או שמא צריך למדוד בהשוואה לאותה סביבה (שזה הנירמול שדיברת אליו, כי הרי הכפרי יתמודד ויאלץ לפתור בעיות בדרך אחרת מאשר עירוני, ועדיין שניהם יצטרכו להתמודד עם בעיות שמצריכות חשיבה לוגית וכו'.

  • גיל  On 15/03/2008 at 11:42 pm

    יש הבדל בין לקחת אדם מסוים מתרבות אחת ולשים אותו בתרבות שזרה לו לגמרי ולראות איך הוא מסתדר, לבין שינויים שמתרחשים לאט לאט לאורך השנים.

    כן, השוואות יכולות להיעשות לסביבה מסוימת. כמו שלא תבדקי את יכולת הצייד של בני אדם בחברה המערבית, כך אין שום משמעות לבדיקת רוטציות מנטליות בחברה של ציידים לקטים.

  • כחולית  On 16/03/2008 at 1:01 pm

    זה מעלה בי שאלה נוספת שתהיתי עליה זמן רב- איך מסבירים את העובדה שההומו סאפיינס קיים אלפי שנים ומוחו נותר כמעט ללא שינוי מבחינה אנטומית ובכל זאת רק במאתיים השנים האחרונות הייתה קפיצת מדרגה טכנולוגית ואינטלקטואלית כפי שלא הייתה במשך עשרות אלפי שנים? למה האנושות התקדמה מהר כל כך בשנים האחרונות, בזמן שבעבר לקח לבני האדם זמן רב לגלות ולהמציא דברים חדשים (תקופת האבן, הברזל וכדומה)?
    אולי זה קשור גם לכך שהילדים של היום לכאורה אינטיליגנטיים יותר מבעבר?

  • גיל  On 16/03/2008 at 5:46 pm

    קודם כל זה לא מאתיים שנה אלא כמה אלפי שנה שיש התקדמות גדולה. אחת הסיבות המרכזיות היא מעבר מחיים כציידים לקטים למשק חקלאי על כל המשתמע מכך (עיבוד אדמה, ביות חיות וכו'). אלו דברים שלקח הרבה שנים להבין. גם העובדה שלא הייתה מאסה קריטית של אנשים משמעותית. כשאין יותר מדי אנשים בעולם והם חיים בנפרד זה מזה, קשה להפיץ ידע וקשה לצבור אותו. אני ממליץ בהקשר הזה לקרוא את הספר "רובים, חיידקים ופלדה".

  • רחמים  On 20/03/2008 at 11:37 am

    קשה לתפוש למה דבר כה מובן מאליו נראה לך לא סביר,
    אין ספק שכל דור הוא חכם יותר מהוריו והפער הזה רק יילך ויגדל.
    כנראה שהדיסוננס הקוגנטיווי שלך נובע מתפישתך השמרניות והקונפורמיות המאפיינות פסיכולוגים שמונעים מהם להבין את משמעות היחלשות הסמכות המרכזית כתופעה מרכזית באבולוציה האנושית ואת סיבותיה הברורות כשמש וממש מאכז שמי שמגדיר את עצמו כפסיכולוג אבולוציוני מחמיץ את התופעה הכי מרכזית בהתפתחות האנושות.
    לדעתי גם צמיחת הדמוקרטיות על חשבון המשטרים המלוכנים והעריצויות המסורתיות נובעות מהפער הנפער והולך בין תבונתו של כל דור על פני זה שלפניו מה שהוביל לשאלות ולתנועות ששמרדו בסמכות.
    לחכמתו העדיפה של כל דור על פני זה שלפניו יש גם סיבות סוציולוגיות,כלכליות,ביולוגיות וטכנלוגיות ופסיכולוגיות מובנות מאליהן כך שממש קשה להבין למה בעיניך זה "לא סביר"

  • גיל  On 20/03/2008 at 3:58 pm

    חוץ מהבעת דיעה שלא מבוססת על שום מחקר. לומר בביטחון רב שאין ספק שהדור הנוכחי חכם מהקודם בלי להביא לכך שום תימוכין לא מחזק את הדיעה הזו אלא להיפך.

  • צץמץ  On 16/10/2008 at 4:05 am

    למה רשום שהחודש זה ה20 אין חודש כזה מה זה?

  • עמרי  On 10/07/2009 at 2:00 pm

    בהתייחס להערה מוקדמת של גיל, דווקא פסיכומטרי אינו השיטה הכי יעילה למיון לאוניברסיטאות. בתור נבאי להצלחה בלימודים, הפסכימטרי פחות מוצלח ממדד אחר.
    המדד האחר הזה הוא רמת ההשכלה של ההורים. הסיבה שלא משתמשים במדד נוח היא כי השימוש בו אינו אתי ולא נותן למועמד "שפיל" להתנייד מבחינה סוציו-אקונומית-השכלתית.
    לא שהפסיכומטרי מושלם מבחינה זו…

  • גיל  On 10/07/2009 at 5:44 pm

    מצב סוציואקנומי של ההורים ואני בספק אם אחד מהם הוא נכון. חוץ מזה המדד הטוב לניבוי הצלחה בלימודים הוא שילוב של פסיכומטרי+בגרות. אין צורך למצוא מדד אחד יחיד אלא את הקומבינציה המושלמת ביותר.

  • איש חכם אחד  On 17/06/2015 at 5:18 pm

    נראה שהדור הצעיר חכם יותר מדורות מבוגרים אבל אולי זו אשליה בגלל שהצעירים מחוברים יותר לטכנולוגיה והמידע יותר זמין להם?

    • גיל  On 17/06/2015 at 5:22 pm

      בדיוק. אנשים גדלים בסביבות שונות ומפתחים יכולות אחרות. הרי לילדים אין גנים טובים יותר מההורים שלהם ואם ההורים היו גדלים בעולם הקיים אז היו מפתחים אותן יכולות כמו הילדים. לכן צריך לקחת בזהירות השוואות בן דוריות.

  • מיז  On 19/06/2015 at 8:44 pm

    האם יתכן שלמרות מצב שבו (בהנחה שזה אכן כך) – נשים אינטיליגנטיות לא מביאיות ילדים (ו/או מביאות פחות ילדים), עדיין המין האנושי יכול להשתפר מבחינה אינטיליגנטית?
    אם זה בזכות המשחקים/ספרים ואם בזכות נתונים/אמצעים אחרים?

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: