למה קשה כל כך להיות ספקנים?

אתמול פירסם עידו הרטוגזון, שכני לרשימות, רשימה שבה הוא תיאר פרוייקט מחקר שניסה לבדוק האם בני אדם יכולים להשפיע בכוח המחשבה על מערכות ממוחשבות. הפרוייקט נעשה באוניברסיטת פרינסטון מה שמקנה לו נופך אקדמי ומדעי יותר. עקרונית, לא צריכה להיות לאף אחד בעייה עם מחקרים, ויהיו אלו המופרכים ביותר שניתן להעלות על הדעת, שנעשים תוך שימוש בכלים מדעיים לגיטימיים. כמובן שהרבה מאוד אנשים שעוסקים במחקרים פאראפסיכולוגיים ואחרים לא משתמשים בכלים מדעיים, אבל זה עניין אחר. הבעייה העיקרית שיש לי עם ניסוי כזה וניסויים דומים, היא הקלות שבה אנשים קופצים למסקנות בעקבות התוצאות. למשל, הטענות שאם המחקר נעשה במוסד מדעי מכובד אז הוא בוודאי טוב, או שאם אין למדע דרך להסביר אנומליות מסוימות אז הסברים מיסטיים הם בהכרח נכונים. הוספתי בצד שתי רשימות של כשלים לוגיים שמאוד פופולאריים במחקרים מהסוג הזה וכל אחד יכול לחשוב לעצמו לגבי המסקנות של המחקר הספציפי הנ"ל (את ההשגות שלי רשמתי בתגובה לפוסט המקורי). אבל מעבר לדוגמא של המחקר הספציפי הזה, הגישה שעידו מייצג מאפיינת הרבה מאוד אנשים ואני רוצה להתייחס אל הנושא בהקשר כללי יותר. במילים אחרות, לאנשים יש נטייה להאמין להסברים מסוימים אבל לא לאחרים, ויש להם קושי לחשוב על דברים בצורה רציונלית יותר. במקרים רבים הם לא עושים את זה מתוך בורות או טיפשות, אלא שהקושי שלהם להבין את העולם אכן אמיתי ובמידה רבה לא תלוי בהם. כמה מחקרים מהעת האחרונה שופכים אור על הסיבות לכך, וכמו רוב הדברים, הכל מתחיל ונגמר בצורה שבה המוח מעבד מידע.

קחו לדוגמא את המרכז הארצי לבקרת מחלות זיהומיות בארה"ב. לפני מספר חודשים המרכז הוציא הודעה לתיקשורת שמטרתה להילחם במיתוסים שגויים הקשורים לחיסון השפעת. הפירסום כלל בתוכו מספר מיתוסים נפוצים בקשר לחיסון, כשלצד כל אחד מהם נרשם האם הוא נכון או לא. כך למשל, המשפטים "תופעות הלוואי של החיסון גרועות מהשפעת עצמה" ו-"רק אנשים זקנים זקוקים לחיסון" נרשם שהם שקריים.

פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת מישיגן רצה לבדוק עד כמה משפיעה קריאה של עלון מידע כזה בשיכנוע אנשים. הוא נתן למתנדבים לקרוא את העלון ומצא שלאחר 30 דקות בלבד, אנשים מבוגרים חשבו ש-30% מההצהרות שתוארו עלא נכונות היו אמיתיות. לאחר שלושה ימים הם חשבו ש-40% ממשפטים הכוזבים היו אמת לאמיתה. אנשים צעירים היו הרבה יותר טובים בזכירה נכונה של המשפטים הנכונים והלא נכונים מייד לאחר שקראו אותם, אבל שלושה ימים מאוחר יותר הם הגיעו לאותו מספר טעויות כמו שהגיעו אליו האנשים המבוגרים יותר אחרי חצי שעה (30%). חמור מכך, כשהעמידו אותם על טעותם, האנשים (בכל הגילאים) טענו שהמקור לטעות הוא בפירסום המקורי עצמו!

למחקר הזה יש השלכות מרחיקות לכת. מקובל לחשוב שהדרך הטובה ביותר להילחם בחוסר מידע או במידע שגוי היא על ידי הצגת מידע נכון ואמין. אבל המחקר הזה (ומחקרים נוספים דומים שנעשו במקומות אחרים) מראים שלפעמים דווקא הצגה נכונה של העובדות היא זו שמנציחה בצורה פרדוקסלית מיתוסים שגויים. הממצא יכול להסביר למשל, למה רוב האמריקאים סבורים גם היום שלסדאם חוסיין היה קשר ישיר להתקפות הטרור על ארה"ב, ושרוב חוטפי המטוסים היו עיראקים. חלק מהסיבות נעוצות בממשל האמריקאי שחזר על השקר הזה פעמים רבות, אבל יתכן שדווקא דו"חות מודיעין ומקורות אחרים שפירסמו תמונה הפוכה, תרמו להתקבעות המחשבה הזו. בצורה דומה אגב, רוב האנשים בעולם הערבי סבורים שהרס מגדלי התאומים היה פיצוץ מבוקר ולא מעשה טרור, שאלפי יהודים הוזהרו מבעוד מועד להישאר בבית, ושהפנטגון נהרס כתוצאה מירי שגוי של טיל ולא ממטוס שהתרסק עליו.

הרעיון שחשיפה למידע אמיתי יכולה לחזק מיתוסים ואמונות שווא אינו חדש. מחקר שנעשה בלונדון בזמן מלחמת העולם השנייה מצא שככל שאנשים שמעו יותר שמועות לא נכונות בנוגע למלחמה, כך עלתה הסבירות שהם האמינו להן. בניגוד למחשבה המקובלת שהמוח מאכסן מידע בצורה מכוונת ומסודרת, הוא פועל למעשה בצורה לא מודעת על פי כללי אצבע מסוימים, שיכולים להטות אותו לחשוב שמידע שגוי הוא נכון. אנשים שעושים מניפולציות עליו יכולות לנצל עובדה זו לטובתם. מחקרים בנושא מצביעים על ההבדלים שיש בין עיבוד המידע מייד לאחר קבלתו, לבין זכירתו לטווח הארוך. הסיכוי לשגות גבוה יותר ככל שעבר זמן רב יותר מרגע ששמענו את המידע לראשונה, משהו שקמפיינים פוליטיים מנצלים לטובתם.

המחקרים מראים שברגע שרעיון מסוים משתקע במוח שלנו, מאוד קשה לשנות אותו. ניסיון לשנות את הדיעה שלנו בנושא מסוים כרוך בחזרה על הרעיון השגוי, ובצורה פרדוקסלית דווקא יכול לחזק אותו. חזרה אינסופית על רעיון מסוים מזיקה לפיכך. דברים שחוזרים עליהם לעיתים קרובות נגישים יותר בזיכרון, ואחד מכללי האצבע של הזיכרון הוא שדברים שזמינים לנו הם לרוב נכונים. במקרים רבים הכלל הזה נכון. למשל, ניסיון לזכור שם של אדם שזה עתה פגשנו, או יום הולדת של החברה, הם דברים נכונים שאנחנו רוצים לזכור. אבל מצד שני, אלו שמנסים לערוך מניפולציות על הזיכרון שלנו יכולים לעשות זאת בצורה יעילה למדי. כל פוליטיקאי שמעלה טענה מסוימת לראשונה, זוכה ליתרון על כל אלו שמכחישים אותה לאחר מכן כי הקישור בין הפוליטיקאי לרעיון רק מתחזק.

מעבר לכך, ניסוי שנעשה לאחרונה על ידי קימברלי וויור (Kimberlee Weaver) מראה שאנשים ששומעים משהו שוב ושוב מאותו המקור משתכנעים בדיוק כמו אם שמעו את אותו רעיון ממקורות שונים. המוח שלנו "מרומה" לחשוב שהוא שמע משהו ממקורות שונים ועצמאיים, גם אם הוא לא.

השלכה נוספת שיש לניסויים הללו היא שלא טוב כנראה לנסות לזכור משהו אחרי שאנחנו שומעים אותו לראשונה. אנשים לא זוכרים מאיפה הם שמעו משהו, אם המקור אמין או לא, ואם מדובר במספר רב של מקורות או במקור בודד שחוזר על המסר שוב ושוב. אפילו אם אנשים מזהים את המקור כלא אמין, חזרה על מסרים והכחשה שלהם יכולה לגרום להם להיות זמינים יותר בזיכרון ולהתייחס אליהם כאילו הם נכונים.

מחקר נוסף שנעשה על ידי רות מאיו מהאוניברסיטה העברית, שופך אור על הסיבות שהכחשות גורפות חוזרות כמו בומרנג למכחישים. אם מישהו טוען שוב ושוב שהוא לא הטריד מינית בחורה אחרת, אנחנו מקשרים הטרדה מינית עם אותו אדם. גם אם אותו אדם יזוכה מכל אשמה בעתיד, הקשר הזה עדיין קיים במוחות אנשים רבים וזו הסיבה שלאדם כזה קשה לשקם את המוניטין שלו והשם שלו נשאר מוכתם. ברגע שהשם של אותו אדם עולה בהקשר אחר לחלוטין, מייד עולה אצל אנשים הקשר להטרדה מינית שקיים בזיכרון שלהם, וקשה מאוד להשתחרר ממנו. האסטרטגיה הכי טובה במקרים כאלו היא לא לנסות להכחיש אלא לנסות ליצור קשר חדש שאין לו דבר עם הקשר הקודם. למשל, במקום לומר שסדאם חוסיין לא תקף את ארה"ב, רצוי לא להזכיר אותו בכלל ולחזור ולומר שבין לאדן אחראי להתקפות.

אסטרטגיה נוספת שאפשר לנסות לנקוט היא שתיקה מוחלטת. למרבה הצער, גם האסטרטגיה הזו לא הכי יעילה. ממחקרים שנעשו לאחרונה עולה שאם מישהו שמותקף או מואשם בהאשמת שווא בוחר לשתוק, רוב הסיכויים שאנשים אחרים יחשבו שהוא אשם. זו הסיבה, שהדרך להפרכת מיתוסים קשה ולפעמים כמעט בלתי אפשרית. ספקנות פעילה היא אסטרטגיה שכל אדם מתקשה להחזיק בה גם אם יש בו רצון רב להיות ספקן. קל וחומר, הרבה יותר קשה לשכנע אחרים בספקנות שלך כי כל התקפה, יעילה ככל שתהיה, על מיתוס שקרי, יש סיכוי שתוביל לתוצאות הפוכות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • באשי  On 13/12/2007 at 6:42 am

    הדוגמאות שהבאת נוגעים למחקרים בתחומי הטריוויה והחדשות . אין בשום אחד מהמחקרים שהבאת דבר היכול לעורר גלישה לפרשנות מיסטית ."הקושי להבין את העולם" הוא נקודת הבסיס לסקרנות המדעית , ולא רק המדעית. ולעיתים התוצרים המדעיים מעוררים תחושה של דתיות.

  • גיל  On 13/12/2007 at 6:57 am

    בין המניפולציות של פוליטיקאים לבין אלו שמעודדים חשיבה מיסטית על סמך מידע שגוי.

  • באשי  On 13/12/2007 at 7:17 am

    מניפולציות או ספקולציות?

  • גע"ס  On 13/12/2007 at 12:39 pm

    מורים צריכים להמנע מלכתוב על הלוח (יש עדיין לוח? איך זה עובד היום?) שגיאות, גם כשהם מסבירים אותן, אחרת זה מה שהתלמידים יזכרו.

    ובדיוק בגלל זה אסור אף פעם לשלוח גבר לסופר ולהגיד לו משפט כמו "לא משנה איזה מרכך כביסה תביא, העיקר שלא יהיה ורוד".

  • טל ירון  On 13/12/2007 at 1:23 pm

    אני הייתי מהמר שהמסקנות שהצגת נכונות רק כאשר לשומעים אין עניין אמיתי בנושא. לדוגמא, כאשר אנו שומעים חדשות, ואין לנו עניין אמיתי בהכרה לעומק של כל אחת מהדמויות (בגלל היצף המידע אליו אנו חשופים או בגלל שהנושא לא ממש מעניין אותנו). או כאשר שופט נמצא בעומס עבודה, ומעוניין לסיים את התיקים כמה שיותר מהר.

    אך לעומת זאת, כאשר יש לשומע עניין ממשי בתחום, צוחו יחבר את הקשרים מחדש, כפי שדרוש כדי להתאים את המידע למידע המהימן ביותר. אני מסיק זאת מכך, שכל אחד מאיתנו שהתמחה בתחום מסוים, דואג שהידע שלו יהיה מפורט ונכון ככל הניתן.

    לבסוף, אם בספקנות עסקינן, אני ממליץ לכל אחד ללמוד אפיסטמיולוגיה. אני מוצא שלימוד כזה מאפשר אף הטלת ספק במדע 😉

  • biohazard  On 13/12/2007 at 11:48 pm

    על זה נאמר (לא זוכר על ידי מי)

    "לא איכפת לי מה כותבים עלי כל עוד מאייתים את השם נכון"

  • גלעד  On 14/12/2007 at 1:30 pm

    ביוהזארד – בעידן מנועי החיפוש וההקשר הסמנטי המשפט שציטטת ראוי לבחינה מחדש.

  • טלי  On 14/12/2007 at 2:03 pm

    ולכן גם משפטים שקריים ו"מסיחים" בשאלוני "רב-ברירה" (מבחנים אמריקאים), בעצם משרישים טעויות בזכרון של הלומד.

    אני כותבת "ידוע", כי קראתי/שמעתי את זה מכמה מקורות רציניים (שאני כמובן לא זוכרת עכשיו, מה שכמובן מוכיח את טענתך…), אבל למרות שזה ידוע, העניין הזה ממשיך להופיע בהרבה מאוד מבחנים וספרי לימוד.

    מכירים את המשפט "אל תחשוב עכשיו על סנאים בשום אופן"?

    על כמה סנאים אתם חושבים?…

  • שי  On 15/12/2007 at 6:43 pm

    מישהוא יכול להסביר לי בבקשה מזה אפיסטמיולוגיה?

  • גיל  On 15/12/2007 at 9:09 pm

    או במילים אחרות איך אנחנו יודעים מה שאנחנו יודעים. זה שייך למדע ולא רק.

    הייתי רוצה להזכיר בהקשר הזה את ההצעה של סטיבן פינקר לשינוי תוכניות הלימודים בבתי ספר. הוא אמר שצריך אנשים מגיל צעיר פסיכולוגיה, אבולוציה, כלכלה, קבלת החלטות, הטיות חשיבה וכו' כדי שיהיה להם מושג אלו מניפולציות נעשות עליהם ושידעו טוב יותר איך לעכל את שלל המידע שמונחת עליהם.

  • אליעד  On 21/12/2007 at 4:09 pm

    אם אינני טועה ברוב ככל הדוגמאות המקרה היה שבו משפט שאמר ש X איננו נכון גרם לכך שיותר אנשים יחשבו שהוא כן נכון.

    זה כמובן נכון מאחר שאם אתה מתייחס למשהו אתה הופך אותו לאמיתי

    מצד שני הפתרון הוא כמובן ההפך, במקום לומר מה לא נכון, אמור מה כן נכון.

    אם אנשים מאמינים במשהו שאינו נכון, כ"ש שיאמינו במשהו שהוא נכון אם הוא יאמר בדרך החיוב ולא השלילה

    זה פתרון פשוט והגיוני.

  • אליעד  On 21/12/2007 at 4:11 pm

    ולגבי הוכחות מדעיות בכלל, קבל את המאמר

    האם ניתן להוכיח אמת אבסולוטית בצורה מדעית / לוגית ?
    http://www.eip.co.il/?key=227

    בהצלחה

  • גיל  On 21/12/2007 at 6:45 pm

    כתבתי בפירוש שדרך יעילה לשכנע אנשים היא לומר את האמת. גם לא הבנתי את ההערה לגבי הוכחות מדעיות, שים לב שלא הזכרתי בכלל את המילה הוכחה במאמר ואם היית קורא מאמרים קודמים הייתי יודע שמעולם לא טענתי שמדע יכול להוכיח משהו ב100%. ראוי לתקוף דברים שנאמרים ולא כאלו שלא נאמרים.

  • אליעד  On 21/12/2007 at 7:07 pm

    בכותרת שלי כתבתי שאני חולק על "רוב הנאמר" דהיינו אני חולק על כל המחקרים ה"מדעיים" (ולכך היתה ההתייחסות של "ההוכחות המדעיות") שלוקחים מקרה ומקישים ממין על שאינו ממינו.

    פשוט רמת חוסר ההגיון שבלקחת דבר ולהסיק ממנו מסקנות שגויות כפי שנעשה בחלק מהמחקרים שהוזכרו, פשוט מצחיק.

  • גיל  On 21/12/2007 at 7:53 pm

    ועל בסיס מה בדיוק. לומר שמשהו לא נכון בלי להראות איך או להביא מחקרים אחרים שסותרים אותו לא ממש מבהיר למה אתה מתכוון. המחקרים בוודאי לא מושלמים אבל הם בהחלט עוסקים בצורה מאוד נפוצה של העברת מידע.

%d בלוגרים אהבו את זה: