חשיבות סדר הלידה במשפחה

לאליוט רוזבלט לא היו חיים קלים כלל ועיקר. הוא היה מכור למורפין, הוא נאלץ כל חייו הבוגרים להיאבק בדיכאון, וההתמכרות לטיפה המרה לא ממש עזרה לו. אם כל זה לא הספיק, ההשוואות התכופות לאחיו הבכור, טדי, הרסו אותו לגמרי. ב-1883, בעוד אליוט נאבק בעוד התפרצות של מנלכוליה, פירסם טדי את סיפרו הראשון ונבחר לסנאט של ניו יורק. ב-1891 אושפז אליוט בבית חולים פסיכיאטרי על מנת לנסות ולהיאבק בהתמכרויות שלו, טדי לעומת זאת, פירסם זה עתה את ספרו השמיני. שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 34, נפטר אליוט מסיבוכים שנגרמו כתוצאה מההתמכרות שלו לאלכוהול. שבע שנים מאוחר יותר, בגיל 42, נהפך טדי רוזוולט לנשיא הצעיר ביותר אי פעם של ארה"ב, והוא נחשב לאחד הנשיאים המוצלחים ביותר ששירתו בתפקיד.

סדר הלידה במשפחה הוא אחד הנושאים המעניינים ביותר, גם אם לא נטולי מחלוקת, במדעי החברה בשנים האחרונות. הרעיון הכללי מאוד פשוט. אחים שגדלים ביחד חולקים סביבה משותפת, פחות או יותר, וגם מחצית הגנים (בהנחה שהם לא תאומים זהים). ההיגיון אומר שניתן היה לצפות שהם יהיו דומים זה לזה בתחומים רבים. אבל פעמים רבות אחים שונים זה מזה בצורה די קיצונית, ונדרש לכך הסבר (טדי היה מבוגר מאליוט בשנה אחת בלבד). הסברים שונים הוצגו במשך השנים. למשל, למרות החיים בסביבה משותפת, אין ספק שכל אחד מהאחים חווה ומתנסה בדברים שונים. זה במיוחד יהיה נכון אם פער הגילאים בין האחים גדול. קבוצת הגיל (מה שמכונה Cohort group) שמשותפת לנו ולבני גילנו במקום מסוים ובזמן מסוים, היא בעלת מאפיינים מסוימים ששונה מקבוצות גיל אחרות. גם הדינמיקות הפנימיות של החברים בכל קבוצת גיל שונות לגמרי. ועדיין, למרות כל ההסברים הללו, חוקרים מוצאים פעמים רבות מאפיינים כלליים שנובעים מהמיקום של כל אחד מאיתנו ביחס לאחינו ואחיותינו, הדברים המשותפים הללו דורשים הסבר.

לפני שאתחיל לפרט את מה שמחקרים על סדר לידה במשפחה מראים, כמה מילות אזהרה. כמו תמיד, ההכללות שנעשות במחקרים הללו הן הכללות ססטיסטיות. בהחלט יש מקרים, ואפילו רבים מהם, שבהם דפוסי ההתנהגות המתוארים לא קיימים ואפילו הפוכים. אין זה מעיד כמובן שמשהו "לא בסדר" אצל אותם אנשים אלא זה מראה בעיקר על השונות הגדולה שיש בהתנהגויות בני אדם. דבר נוסף שמסבך את כל העסק הוא מספר הצירופים הרב שיש בתוך משפחות שונות. אין דין ילד יחיד לילד שנולד ראשון במשפחה של חמישה. אותו הדבר לגבי אח צעיר במשפחה של שני אחים לעומת ילד זקונים במשפחה ברוכת ילדים. גם אם נסתכל על משפחה של שלושה ילדים, פערי השנים בין האחים משתנים ממשפחה למשפחה, כמו גם הצירופים השונים של אחים ואחיות, מה שמוסיף לבילבול (יש כמובן גם משתנים נוספים). אבל למרות כל השונות הזו, עדיין יש כמה ממצאים מעניינים מאוד שעולים ממחקרים שנעשו על הנושא בעת העחרונה.

ההשפעות של סדר הלידה במשפחה ידועות כבר שנים. נראה שאלפרד אדלר (בן זמנו של פרויד) היה מהראשונים שעמד על ההבדלים הללו. אבל רק ב-30 השנה האחרונות, הרבה בזכות פיתוחים סטטיסטיים חדשים ומחשבים רבי עוצמה הדרושים לניתוחים הללו, הנושא צבר תאוצה.

הנושא הקלאסי למחקר מאז ומעולם היה הבדלים בין אחים בכורים לצעירים מהם. כתבתי בעבר על ההשפעות שיש לסדר הלידה על הסיכוי להיות הומוסקסואל. ככל שלילד מסוים יש יותר אחים בוגרים ממנו, הסיכוי שהוא יהיה הומוסקסואל גבוה יותר. ההשפעה נובעת כנראה מרמות קטנות והולכות של טסטוסטרון שהאם מפרישה לעובר ברחם (ילדים שגדלים עם אחים חורגים מבוגרים לא נמצאים בסבירות גבוהה יותר להיות הומוסקסואלים). על פי הסטטיסטיקה הזו, מבן שישי ואילך, הסיכוי להיות הומוסקסואל גבוה מ-50%.

אבל ההשפעות של סדר לידה הן הרבה מעבר לכך. המאבק של אחים בצעירים בהצלחה של אחים בכורים אינו דבר חדש ומצביע על דפוס מסוים שחוזר על עצמו במשפחות רבות. אחים צעירים צריכים להתמודד עם אח מבוגר מהם שכבר היה שם לפניהם, ועשה את אותם דברים שהם עושים, והרגשת התחרות הלא שיוויונית הזו (לא שיוויונית כי לאח המבוגר יש יתרון של כמה שנים) יכולה להוביל לתיסכולים רבים, או למרידה מצד האחים הצעירים. לא במקרה ספר היסוד בתחום של סדר לידה במשפחה נקרא Born to Rebel. הספר נכתב על ידי החוקר הבולט ביותר בתחום ופורס את כל התיאוריה של סדר במשפחה לפרטיה, כולל הניסיונות של אחים צעירים למצוא את מקומם בעולם (מאמר ממצה שלו אפשר לקרוא כאן).

אחים בכורים מרוויחים בזה שאין להם שום מתחרים על המשאבים שההורים מספקים. זה יכול להתבטא באוכל אבל גם במשאבים אחרים. ההורים מקדישים לבן הבכור את כל הזמן שיש להם מכיוון שאין אף אחד אחר שצריך להקדיש לו תשומת לב. הם קונים לו את כל הצעצועים האפשריים ולאחים שבאים לאחריהם יוצא במקרים רבים שיש פחות צעצועים. הרבה משפחות יכולות להרשות לעצמן להשקיע בחינוך טוב לילד אחד, אבל כשיש ילדים נוספים הם יקדישו פחות משאבים לחינוכם.  במקרים רבים שבהן נדרשת החלטה האם להשקיע באח בכור או באח צעיר ממנו, הפור נופל על האח הבכור מכיוון שההורים השקיעו בו כבר יותר. האח הצעיר צריך לעבור כברת דרך על מנת להגיע לגיל של האח הבוגר מה שדורש השקעה נוספת מצד ההורים. כשלא ברור אם שני האחים ישרדו עד לגיל מבוגר, בוחרים לעיתים קרובות להשקיע באח הבוגר. סביר להניח שזה מה שעמד ביסוד ההחלטה של סופי מהספר (והסרט) "בחירתה של סופי". בעולם המודרני אין אמנם דילמות קיצוניות כאלו, אבל עדיין יכולות להיות הקצאות משאבים שונות לילדים.

מחקרים מראים שהאחים הבכורים ייטו להיות ממושמעים יותר, אחראיים יותר (גם כי מאח בכור מצופה להיות יותר אחראי) וייטו לקריירות שמרניות יותר וכאלו שיציבות יותר מבחינה כלכלית (רואי חשבון למשל). אחים בכורים ייטו להיות בעלי השכלה גבוהה יותר וירוויחו יותר כסף בממוצע בהשוואה לאחים צעירים יותר (כל אח צעיר ירוויח 1% פחות בממוצע מהאח הבכור). במחקר שנעשה נמצא שבנים בכורים מיוצגים בצורה לא פרופורציונאלית באוניברסיטאות בהשוואה לאחים אחרים. במחקר אחר התגלה ש-43% מהמנהלים בחברות בינלאומיות היו בנים בכורים, 33% ילדי סנדביץ', ורק 23% אחים צעירים. אחים בכורים מיוצגים בצורה חסרת פרופורציות במחלקות למנהל עסקים כמו גם בין רופאים מנתחים. מחקר שנעשה לאחרונה מצא גם שבנים בכורים יוצגו בצורה חסרת פרופורציות בקונגרס האמריקאי.

אחים צעירים מתחילים אם כך את חייהם בעמדת נחיתות מסוימת. לא רק שהם נאלצים לחלוק את המשאבים המשפחתיים עם אחיהם הבכורים מהיום הראשון להיוולדם, אלא הם גם נוטים להיות חלשים יותר פיסית (ולא רק בגלל שהם צעירים יותר בגיל). לא פלא אם כך שאחים צעירים נוטים פעמים רבות להיות בעלי אישיות מרדנית, מכיוון שהם מעוניינים להבדיל את עצמם מאחיהם הבכורים. הם ייטו יותר להרפתקאות שונות כמו טיולים למקומותת אקזוטיים, ייטו יותר לקחת סיכונים, והקרירות שלהם יהיו פחות יציבות ויותר תנודתיות. מחקר אחד מצא שהסבירות של כל האחים לעסוק בספורט כלשהוא שווה, אבל סוגי הספורט שכל אחד בוחר שונה. אחים צעירים נוטים לבחור ענפי ספורט פיזיים יותר, כאלו שמועדים יותר לפציעות (ראגבי או הוקי קרח לדוגמא). גם כשהם משחקים באותו ענף ספורט הצורה שהם משחקים אותו שונה. אחים בכורים ישחקו בצורה זהירה יותר ואחים צעירים ישחקו בצורה אגרסיבית יותר.

מצד שני, יש גם יתרונות להיות צעיר. בני זקונים ייטו למשל, להיות בעלי קריירות יצירתיות יותר. זה כולל נטייה גדולה יותר שלהם להיות אמנים, אבל יש גם ייצוג יתר שלהם בקרב מדענים פורצי דרך (דרווין למשל, היה החמישי מבן שישה אחים, וגם קופרניקוס, דקארט ומוצארט היו אחים צעירים). המרדנות והרצון לשינויים יכולים להוביל גם לתוצאות קצת פחות נעימות. במחקר אחד מצאו למשל, שמתוך כל האנשים שנעצרו בהפגנה אלימה, אחוז גבוה ולא פרופורציונאלי מהעצורים היו אחים צעירים. אחת הדרכים שבהן לא בכורים יכולים להתמודד עם הקושי של היותם אחים צעירים היא על ידי פיתוח חוש הומור. ישנן עדויות מסוימות לכך שמי שנולד אחרון נוטה להיות בעל חוש הומור מוצלח יותר מאחים בכורים. כמה מגדולי הסטיריקנים בכל הזמנים כמו וולטייר, מארק טווין, וג'ונתן סוויפט נולדו אחרונים, כמו גם קומיקאים רבים בני זמננו.

תחום נוסף שבו לאחים צעירים יש יתרון על בכורים הוא במה שנקרא Theory of Mind או בקיצור TOM. TOM עוסק ביכולת של בני אדם להבין דברים מנקודת מבט של אחרים והיכולת להבין שהמחשבות הללו שונות ממה שהם עצמם חושבים. תינוקות אינם מחזיקים בתפישה כזו, כך שאם מבוגר מחביא צעצוע, הם יצפו שכל מי שנכנס לחדר אחרי שהצעצוע הוחבא ידע היכן הוא, מכיוון שהם מניחים שכל ידע הוא ידע אוניברסלי. בממוצע לוקח לילדים ללמוד שזה לא כך בגיל 3 לערך. לילדים שיש להם לפחות אח אחד מבוגרלוקח פחות זמן להצליח במשימה הזו. מכיוון שלילדים אלו יש פחות כוח מאחים בכורים, יש יתרון גדול בלדעת מה אחרים חושבים.

השפעה נוספת של סדר הלידה במשפחה היא על בריאות האחים. בהקשר הזה, יש יתרונות וחסרונות כנראה לכל אח. אחים צעירים יותר נוטים להיות רזים יותר וחלשים פיזית בהשוואה לאחים בכורים או ילדים יחידים. אחים צעירים נוטים להיות פחות מחוסנים מאחים בכורים, לפעמים בשיעורים קטנים ב-50%. מצד שני, יתכן שדווקא המחסור בחיסונים משפיע לרעה על אחים בכורים. לאח בכור שיש לו ארבעה אחים צעירים ממנו, יש סיכוי גבוה הרבה יותר לסבול מגידול במוח, אולי בגלל מחלות זיהומיות שונות שהאחים הצעירים מעבירים לו בילדותם.

תחום נוסף שלסדר לידה יכולה להיות השפעה היא האינטליגנציה של הילדים. ממצאים מראים שילדים בכורים מקבלים ציונים גבוהים יותר בממוצע במבחני אינטליגנציה שונים, בהשוואה לאחים צעירים מהם. רוברט זיונק (Robert Zajonc) הציע מודל שמבוסס על סדר הלידה במשפחה שמסביר את ההבדלים הללו. על פי המודל הזה, למשפחה יש השפעה מכרעת על ההתפתחות האינטלקטואלית של הילדים. ילדים בכורים נולדים למשפחה שמורכבת מאנשים מבוגרים בלבד בעוד כל אלה שנולדים אחריהם נולדים לתוך משפחות מעורבות של ילדים ומבוגרים. על פי ההסבר הזה, היתרון של ילד בכור נובע מזה שהאינטרקציה הראשונית שלו היא עם מבוגרים בלבד (ולכן בעלת רמה אינטלקטואלית גבוהה יותר), ולאחר שנולדו אחים נוספים העובדה שהוא משמש כחונך ומדריך לאחים הצעירים יותר, תורמת גם היא לשיפור האינטיליגנציה שלו. עצם העזרה שהוא מעניק לאחים (וזה יכול להיות בשיעורי בית או בכל דבר אחר) משפרת את היכולות האינטלקטואליות שלו עצמו (כבר נאמר בעבר שהדרך הכי טובה ללמוד חומר מסוים היא ללמד אחרים). זו הסיבה שאח בכור שיש לו אחים נוספים יהיה בעל אינטליגנציה גבוהה יותר מילד יחיד ללא אחים, מכיוון שלילד היחיד אין אחים שהוא יכול לעזור להם. מהבחינה הזו הילד הצעיר ביותר סובל הכי הרבה, כי אין לו אף אח צעיר שיכול לשמש כתלמיד. 

התיאוריה הזו עברה גילגולים שונים. נראה כי האפקט חזק יותר כאשר מדובר במשפחות קטנות של שני ילדים בלבד, מכיוון שמשפחות ברוכות ילדים נוטות להיות בעלות משאבים כלכליים נמוכים יותר באופן כללי, מה שיכול להשפיע על התפתחות הילדים. במחקר הגדול מסוגו עד כה, והמבוסס על נתונים ממאות אלפי משפחות נורבגיות, שפורסם לאחרונה בכתב העת Science, נעשה ניסיון לבדוק את הנושא בשיטתיות. המדגם הגדול מאפשר בקרה של משתנים רבים, כולל גדלים שונים וצירופי משפחות שונים. המחקר מראה שבנים בכורים אכן בעלי אינטיליגנציה גבוהה יותר. למרות שההבדל בהשוואה לאחים צעירים הקרובים אליהם הוא רק 3 נקודות IQ בממוצע (4 נקודות מאחים צעירים יותר), ההבדל הזה יכול להיות משמעותי. הבדל של 3 נקודות ב-IQ מיתרגם להבדל של 15 נקודות בפסיכומטרי, וזה מה שיכול לעשות את ההבדל בין כניסה לאוניברסיטה טובה או לא, או קבלה למחלקה יוקרתית או דחייה. מה שמעניין אגב ותומך במודל של זיונק, הוא העובדה שעד גיל 12 ההבדלים הללו הפוכים. כלומר, מבחני אינטליגנציה מראים שאחים צעירים הם בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר במקצת מאחיהם הבכורים. לאחר הגיל הזה, יש כנראה השפעה גדולה יותר לעזרה שהאחים הבכורים מעניקים לאחיהם הצעירים יותר.

ילדים אמצעיים (ילדי סנדביץ') מהווים חידה גדולה לחוקרים. מצד אחד הם היו האחים הצעירים למשך תקופה מסוימת, אבל רוב הזמן הם היו גם אחים צעירים וגם מבוגרים יותר מאחיהם הצעירים. ההשפעות עליהם מורכבות יותר וקשה למצוא דפוסי התנהגות קבועים אצלם. הם יכולים להיות תלמידים של האחים הבכורים אבל גם עוזרים לאחים הצעירים יותר. צריך בייביסטר בשביל להשגיח עליהם, אבל הם גם בייביסיטרים לאחים הקטנים שלהם. לרוב מצופה מהם לקבל את תפקיד הבכור כשהילד הבכור עוזב את הבית או נעלם מהתמונה מסיבה כלשהיא. במחקר האינטליגנציה מצאו שכאשר הילד הבכור מת, האינטליגנציה של הילד השני עלתה.

ילדים אמצעיים גם ללעולם לא יהיו לבד. בעוד הילד הבכור חי תקופה מסוימת לבדו, והילד הצעיר ביותר יהיה לבדו כשהאחים האחרים יעזבו את הבית, תמיד יחיה הילד האמצעי עם אחים נוספים. לעולם לא יופנו כל המשאבים של ההורים אליו בלבד והדבר יכול להוות חיסרון מסוים. מחקרים מראים שיש כנראה השפעה רגשית מסוימת על ילדים כאלו. מחקרים מצאו שילדים כאלו יפתחו דימוי עצמי נמוך בהשוואה לאחים בכורים ואחים צעירים מהם.

הנטייה של אחים צעירים למרוד מקבלת משמעות חדשה כשיש יותר משני אחים במשפחה. אחים צעירים נוטים לראות מה האח המבוגר עושה, ולעשות בדיוק להיפך. אם האח הבכור היה תלמיד מצטיין ומצא עבודה טובה בסיום הלימודים, זה שבא אחריו יהיה תלמיד גרוע ולא יתמיד בעבודה אחת. הילד השלישי לעומת זאת, יעשה בדיוק להיפך מהאח האמצעי ויהיה תלמיד טוב כמו האח הבכור. דפוס כזה של התנהגות נמצא במספר מחקרים. מחקר אחד למשל, בדק את הציונים בבית ספר של כל האחים ומצא דפוס ציונים מזגזג. לאח הבכור היו לרוב ציונים טובים, לאח השני ציונים פחות טובים, לאח השלישי ציונים טובים, אח רביעי היה עם ציונים נמוכים וכך הלאה כמספר האחים במשפחה. הדפוס הזה יכול לשכפל את עצמו גם בחיים הבוגרים לתחומים נוספים.

בני אדם הם לא היחידים שבהם לסדר הלידה במשפחה יש השפעות ארוכות טווח. אצל חיות רבות, ההבדלים יכולים להיות ההבדל בין חיים ומוות. כמו רוב העופות בטבע, אנפות מטילות ביצים רבות בו זמנית. שלא כמו שאר העופות האנפה לא דוגרת על כל הביצים באותו היום. נקבת האנפה דוגרת על ביצה אחת עד לדגירתה, ולאחריה מתפנה לביצה הבאה. זה גורם לכך שאפרוח שבוקע מהביצה הראשונה אוכל יום שלם לפני שהביצה הבאה בוקעת. האפרוח השני נמצא בעמדת פיגור קטנה אבל מצליח לרוב להשלים את הפער מהאפרוח הראשון. אבל האפרוחים הבאים בתור מתקשים מאוד למצוא אוכל. האפרוחים הבכורים דוחפים אותה הצידה ולא נדיר למצוא אפרוחים צעירים מנקרים למוות אם המזון, השתייה הומחסה נמנעים מהם. זה נשמע אכזרי ולא צודק אבל זה בדיוק מה שההורים של האפרוחים רוצים. הם מעוניינים להוליד קצת יותר אפרוחים ממה שהם יכולים לדאוג להם, ובצורה כזו בטוחים שהם ממקסמים את מספר הצאצאים שלהם. לפעמים האפרוח האחרון שורד ולפעמים לא, כתלות במשאבים שהם יכולים לספק לו.

אפילו אצל יונקים שאינם בני אדם התחרות בין האחים גדולה מאוד. גורים שנולדים אחרונים מתקשים פעמים רבות להניק, גם כשלאם יש פיטמות רבות (כמו אצל חתולים). הם נדחפים למקומות ההנקה הגרועים ביותר, אלו שמפיקים הכי מעט חלב או חלב באיכות ירודה, או אפילו נדחפים החוצה לגמרי בלי יכולת לינוק כלל. זה אולי נראה קצת מגוחך להשוות בני אדם לחתולים, אבל הלחצים הברירתיים במשך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו היו דומים למדי. עד לפני 100 שנה בערך, לתינוקות בעולם המערבי היה סיכוי של 50% לשרוד על לגיל בגרות, ובחלקים רבים של העולם זה עדיין כך. בחברות ציידים לקטים רבות, הורים עדיין מתייצבים בפני דילמות אכזריות שכרוכות בהקצאות משאבים דיפרנציאליות לילדים שונים. פעמים רבות ישנה חוסר השקעה בילדים חלשים או חולים שמובילה למותם, ולא נדיר למצוא מקרים שבהם הורים הורגים את תינוקותיהם אם הם חושבים שהם לא ישרדו או שהם מהווים מעמסה כבדה מדי על המשפחה.

לקריאה נוספת:

קישור נוסף שיכול לשפוך אור על המאפיינים של האנשים על פי מיקומם בהיררכייה המשפחתית. עוד קישור שמסביר את הדינמיקה המשפחתית שכל אחד מהילדים נולד אליה ואת ההשפעות עליהם.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גע"ס  On 02/12/2007 at 12:03 am

    הסיבה העיקרית לכך שקראתי כבר בגיל 4 היתה שקינאתי באחים הגדולים שלי שכבר ידעו לקרוא, ובכך הקדמתי אותם בגיל הקריאה.

  • ח ל י  On 02/12/2007 at 12:14 am

    אז מה אם אני השוקולד –

    http://www.notes.co.il/chelli/35125.asp

  • גבי  On 02/12/2007 at 12:27 am

    האם גם עלינו יכתבו מאמרים יום אחד?

  • גיל  On 02/12/2007 at 12:35 am

    כולנו אנשים מיוחדים לא חשוב איפה בדיוק נולדנו (גם את גברת).

    אתם מוזמנים להיכנס לקישורים הנוספים שהבאתי בסוף. לגבי ילדי סנדביץ' הם כנראה הכי סתגלתניים כי יש עליהם לחצים מכל הכיוונים. על בנים יחידים יש מחקרים אחרים שלא ממש קשורים לסדר הלידה (מכיוון שאין אף אחד אחריהם), אבל כתבתי על כמה היבטים לזה.

  • ליאת  On 02/12/2007 at 1:45 am

    האם אנחנו באמת קצת אוטיסטיות כילדות יחידות
    ותמיד האשימו אותי בפינוק יתר ואף פעם לא הרגשתי כך, נהפוך הוא, הרגשתי מסורסת ומדוכאת.
    אולי כי אני ילדת מפתח של אם שתלטנית בצורה מניפולטיבית, ולא הצלחתי למרוד, מפני שקבוצות חברתיות שונות דחו אותי מעליהן.
    האם בנים יחידים שונים מבנות יחידות.
    ?
    אגב, יש מחקר על לסביות וסדר הילודה? או שאנחנו לא כוח כלכלי ופוליטי ולכן לא עושים עלינו מחקרים?

  • גיל  On 02/12/2007 at 2:55 am

    דווקא יש הרבה מחקרים על לסביות והומוסקואליות בהקשרים אבולוציוניים מכיוון שזה יכול לשפוך אור על הרבה תהליכים אבולוציוניים. כמו שתיארתי פה, יש קשר בין סדר לידה להומוסקסואליות אבל לא מצאו קשר כזה ללסביות. הסיבה המרכזית היא שילדים שנולדו מאוחר יהיו בעלי טסטוטסרון נמוך וזה לא משהו שישפיע על הסבירות להיות לסבית.

    לגבי ילדים יחידים, נראה מכיוון שאין למה להשוות אותם קצת קשה להגיע למסקנות כוללות. בהרבה מקרים יש, כמו שאת מתארת, הגנת יתר של הילד (זה נכון גם לגבי בכורים). אין יותר מדי ממצאים על הבדלים בין המינים בהקשר של סדר לידה אבל זה בהחלט נושא שראוי לחקור אותו יותר.

  • קוראת  On 02/12/2007 at 10:46 am

    אלוהים אתה מדבר בכזו וודאות על הנושא כאילו מדובר במתמטיקה פיזיקה או הנדסה. ביולוגיה אבולוציונית היא תחום של סברות בלבד.

  • CrazyVet  On 02/12/2007 at 12:46 pm

    החתולה בדרך כלל ממליטה מספר גורים שתואם את הפטמות שלה, ואין "טריטוריאליזם" של פטמות. אתה מחפש דוגמא הולמת – חזירים. חזירות מודרניות יכולות להמליט אפילו 18 ו-20 חזירונים, אבל לחזירות הכי טובות יש רק 14 פטמות (מספר הפטמות לא קבוע, יכול להיות 10-14, וישנה סלקציה ברמת החווה לסילוק חזירות עם מעט פטמות). בנוסף, החזירונים, רגע אחרי שיצאו מהרחם, רבים על הגישה לפטמות הטובות ביותר (הקדמיות). הם נולדים מוכנים לקרב הראשון הזה – עם ניבים. החזירונים הקטנים נשארים בלי פטמה או עם הפחות טובות, כי יש טריטוריאליזם ואחיהם יתקפו אותם אם יתקרבו לפטמה ה"פרטית". מאחר ומדובר בבעלי חיים שאינם בטבע, בחוות מעבירים חזירונים בין אמהות כדי לנסות להביא לשרידות מקסימלית.

  • פרוידיאנית  On 03/12/2007 at 2:17 am

    שבעקבותיה באו נסיונות לבדיקה של קשר בין מאפייני אישיות לסדרי לידה, ועד כמה שידוע לי, נסיונות אלה העלו חרס.

  • גיל  On 03/12/2007 at 2:54 am

    מאז שאדלר ניסח את התיאוריה שלו כפי שציינתי. מחקרים היום מראים קשרים רבים למאפייני אישיות שונים (למשל, לbig five) את יכולה לראות בקישור שהבאתי למאמר של סאלווי כמו גם למחקרים אחרים בנושא הזה.

  • טל פ  On 04/12/2007 at 11:11 pm

    יש ללהיות ילד יחיד יתרונות כלכליים ברורים, במיוחד אם המשפחה היא ממצב סוציואקונומי גבוה, אבל חסרונות רגשיים וחברתיים גדולים.

  • חוקר מהתחום  On 17/06/2008 at 2:33 pm

    לא ציינת שסלוואי בספרו כלל לא ערך מחקר אמפירי אלא רק הביא דוגמאות היסטוריות של בני זקונים וניתח את התכונות המרדניות שלהם כפי שהוא הגדיר אותן. הספר שלו חביב אבל יש בו סתירות לא מעטות בהגדרות, ניתוח לא עקבי, וכאמור אפילו לא מחקר מבוסס עובדות אחד

    אמנם יש הבדלים הקשורים לסדר הלידה אבל הקשר אינו מובן דיו, הוא ודאי מאוד מורכב, ואינו עקבי בקרב בני אדם

    קצת דיוק לא יזיק, גם אם הוא מוריד את רמת הודאות של המסקנות

  • גיל  On 17/06/2008 at 3:05 pm

    לא ביססתי כלל את המאמר שלי על הספר שלו אלא על מחקרים מאוחרים יותר. ראוי לדייק בביקורת לפני שנותנים אותה. התחום בהחלט מורכב, ובשום מקום לא טענתי אחרת.

  • רקדנית  On 02/02/2010 at 10:46 pm

    על אחים של חריגים.

  • יאיר  On 19/03/2010 at 9:51 pm

    לא הבנתי למה צריך לפרש את המימצאים ברמה האבולוציונית ולא ברמה הסינכרונית. האם המימצאים של חברות בציביליזציה גבוהה מתאימים למימצאים בחברות שוויוניות יחסית ופרימיטיביות.

  • ב.  On 07/11/2010 at 2:17 am

    די עם כל הקטע הזה שאומרים שהילד הצעיר מפונק. זה לא נכון! תחשבו על זה שהאח הראשון גדל עם 2 הורים בלבד. ולעומת זאת הצעיר גדל גם עם האחים הגדולים על הראש שאומרים לו איך ומה לעשות. חוץ מזה שהילד הצעיר גדל עם הורים מבוגרים שאין להם כוח ומרץ כמו לבכור, זה כמו לגדול בבית אבות! ואם הם ילדו אותך בגיל מבוגר אתה מגלה שבגיל 20 אתה צריך להתחיל לטפל בהם (בעוד שהאחים האחרים כבר פרשו כנפיים).
    הבית של הצעיר ריק יותר וחסר יותר. מבוגר יותר ופחות חי וסוער.
    אז נכון, כיף מאד שיש אחים גדולים וזה ממש עוזר, אבל אחים קטנים ממש לא מפונקים! ממש לא!

  • גיל  On 07/11/2010 at 8:55 am

    ב., לא צריך לקחת הכל אישי..אבל זה נכון שלצעירים גם יש בעיות מצד האחרים הגדולים יותר.

  • קרן  On 21/06/2011 at 8:37 am

    שלום מר ספיאנס 🙂
    "אחת הדרכים שבהן לא בכורים יכולים להתמודד עם הקושי של היותם אחים צעירים היא על ידי פיתוח חוש הומור. ישנן עדויות מסוימות לכך שמי שנולד אחרון נוטה להיות בעל חוש הומור מוצלח יותר מאחים בכורים."

    האם תוכל בבקשה לציין את המקור/ המאמר המקשר בין חוש הומור לאחים צעירים? אני מחפשת בנרות ולא מוצאת… בנוסף אני גם הכי צעירה, אז יש לי עניין מיוחד! 🙂

  • גיל  On 21/06/2011 at 8:42 am

    קרן, גם אני אח צעיר וכמובן שאנחנו בעלי חוש הומור טוב יותר. לגבי הטענה, אני כבר לא זוכר איפה היא מופיעה. יכול להיות שזה בספר של סאלווי.

  • ענבל  On 01/03/2012 at 4:43 am

    היי גיל,
    אני בדיוק כותבת עבודה בפסיכולוגיה על סדר לידה וממש יעזור לי אם תתן לי שמות של אתרים\ספרים\מקורות שבהם השתמשת לכתיבת המאמר..
    תודה מראש! 🙂

    • גיל  On 01/03/2012 at 8:50 am

      ענבל, יש הרבה מאוד מאמרים וספרים על הנושא. אם יש לך גישה למאגרי מידע אקדמיים פשוט תעשי חיפוש על הנושא. ספר הבסיס של סאלוויי שקישור אליו יש בפוסט הוא מקום טוב להתחיל בו.

  • מורן  On 03/08/2014 at 12:06 pm

    שלום,
    אשמח לדעת מה המקור למחקרים הללו:
    מחקרים מראים שהאחים הבכורים ייטו להיות ממושמעים יותר, אחראיים יותר (גם כי מאח בכור מצופה להיות יותר אחראי) וייטו לקריירות שמרניות יותר וכאלו שיציבות יותר מבחינה כלכלית (רואי חשבון למשל). אחים בכורים ייטו להיות בעלי השכלה גבוהה יותר וירוויחו יותר כסף בממוצע בהשוואה לאחים צעירים יותר (כל אח צעיר ירוויח 1% פחות בממוצע מהאח הבכור). במחקר שנעשה נמצא שבנים בכורים מיוצגים בצורה לא פרופורציונאלית באוניברסיטאות בהשוואה לאחים אחרים. במחקר אחר התגלה ש-43% מהמנהלים בחברות בינלאומיות היו בנים בכורים, 33% ילדי סנדביץ', ורק 23% אחים צעירים. אחים בכורים מיוצגים בצורה חסרת פרופורציות במחלקות למנהל עסקים כמו גם בין רופאים מנתחים. מחקר שנעשה לאחרונה מצא גם שבנים בכורים יוצגו בצורה חסרת פרופורציות בקונגרס האמריקאי.

    אחים צעירים מתחילים אם כך את חייהם בעמדת נחיתות מסוימת. לא רק שהם נאלצים לחלוק את המשאבים המשפחתיים עם אחיהם הבכורים מהיום הראשון להיוולדם, אלא הם גם נוטים להיות חלשים יותר פיסית (ולא רק בגלל שהם צעירים יותר בגיל). לא פלא אם כך שאחים צעירים נוטים פעמים רבות להיות בעלי אישיות מרדנית, מכיוון שהם מעוניינים להבדיל את עצמם מאחיהם הבכורים. הם ייטו יותר להרפתקאות שונות כמו טיולים למקומותת אקזוטיים, ייטו יותר לקחת סיכונים, והקרירות שלהם יהיו פחות יציבות ויותר תנודתיות. מחקר אחד מצא שהסבירות של כל האחים לעסוק בספורט כלשהוא שווה, אבל סוגי הספורט שכל אחד בוחר שונה. אחים צעירים נוטים לבחור ענפי ספורט פיזיים יותר, כאלו שמועדים יותר לפציעות (ראגבי או הוקי קרח לדוגמא). גם כשהם משחקים באותו ענף ספורט הצורה שהם משחקים אותו שונה. אחים בכורים ישחקו בצורה זהירה יותר ואחים צעירים ישחקו בצורה אגרסיבית יותר.

    • גיל  On 03/08/2014 at 12:36 pm

      מורן, יש הרבה מקורות. אתה יכול להתחיל בפרק שקישרתי אליו שמסכם מחקרים בנושא ולהמשיך בספר של סאלוויי וגם לחפש מחקרים שאחרים עשו על הנושא. זה נושא מאוד נחקר.

  • עדן וקנין  On 05/01/2016 at 2:46 pm

    האם זה מאמר או בלוג<? אם מאמר איך אני עושה לו מקור בבליוגרפי?

%d בלוגרים אהבו את זה: