פשר החלומות – היבטים אבולוציוניים לשינה וחלומות

שינה היא אחת הפעולות הבסיסיות בחיים, שבלעדיה למעשה אין חיים. אנשים מבלים בשינה כמעט שליש מחייהם, אבל רוב האנשים לא מתייחסים אליה כמשהו יוצא דופן. די מפתיע שמשהו כל כך בסיסי בחיינו לא עורר עד לאחרונה עניין רב מדי בקהילה המדעית. יש כל כך הרבה שאלות הקשורות לשינה שמעוררות עניין, אבל מעט מדי מחקרים מדעיים שנעשו בנושא. מצד שני, השינה, שימשה כר נרחב למיתוסים שונים ולפסבדו מדע. ישנן אמונות שונות ומשוונות לגבי שינה בכלל וחלומות בפרט, שרבות מהן נובעות מהתיאוריה של פרויד שלצערנו ממשיכה לבלבל הרבה מאוד אנשים ולהחדיר בהם אמונות שווא למרות אי נכונותה. רק בשנים האחרונות נדמה שהקהילה המדעית (אבל לא האמונות הפופולאריות) התנערה סופית מפרויד. במאמר הזה אני אנסה להפריד בין המציאות לדימיון, ולסקור חלק מהמחקרים המדעיים שנעשו ונעשים בנושא.

שינה בהגדרתה הכללית היא מצב שבו יש הפחתה בפעילות הגוף. המאפיינים הכלליים שלה הם חוסר הכרה או מודעות לסובב אותנו ומחסור בתגובה לגירויים חיצוניים. בני אדם אינם היחידים שישנים אבל די מסובך לאבחן מצבי שינה אצל חיות שאינם יונקים מכיוון שמצב השינה שלהן דומה מדי למצב הערות. אפליו אצל יונקים שונים מבני אדם השינה לא תמיד דומה לזו שלנו. כבשים וסוסים למשל, יכולים לישון בעמידה, ולוויתנים ודולפינים ישנים כך שכל פעם מחצית אחת של מוחם ישנה והשנייה ערה מכיוון שהם חייבים להיות מודעים וערים כשהם נושמים.

אצל בני אדם השינה מורכבת מחמישה שלבים מרכזיים, בארבעה מהם  אין שנת REM (תנועת עיניים מהירות) והם נקראים Non REM (או NREM בקיצור). השלב האחרון במחזור השינה הוא ה-REM.

בשלבי ה-NREM המוח אינו פעיל אבל הגוף כן. השלב הראשון הוא השלב שבו אנחנו נכנסים למצב של שינה. זה השלב שבו אנחנו מנמנמים ושהכי קל להעיר אותנו בו. זה גם השלב שבו יש לפעמים התכווצויות או עוויתות פתאומיות של השרירים מלווים בתנועות פתאומיות של הגוף. אנשים חווים בשלב הזה תחושות של נפילה כתוצאה מהתעוררות פתאומית.

בשלב השני, יש ירידה בפעילות המוחית כפי שהיא מתבטאת בגלי מוח שנמדדים על ידי הא.א.ג. אנשים ישנים בשלב השינה שנה קלה, ותנועת העיניים מפסיקה לחלוטין.

שלבים שלוש וארבע הם השלבים שבו השינה היא העמוקה ביותר, כאשר שלב ארבע עמוק יותר משלב שלוש. בשלבים הללו הפעילות העיקרית במוח היא של גלים בתדירות נמוכה. את השלב השלישי מאפיינים לפעמים תופעות משונות למדי. למשל, בשלב הזה אנשים יכולים לחוות מה שנקרא "טרור לילה" (Night Terror) שבו הם יכולים להתעורר חלקית מבלי לחזור למודעות מלאה, ולחוש תחושות מפחידות תוך כדי אנחות ונשימות כבדות (אנשים לרוב חוזרים לישון מבלי שהם התעוררו לגמרי). זה גם השלב שבו יש הרטבת לילה כמו גם הליכה תוך כדי שינה (מקרים קיצוניים מערבים נהיגה תוך כדי שינה, אכילה ואפילו קיום יחסי מין). אם מעירים אנשים בשלבים הללו, הם יחושו תחושות לא נוחות, ירגישו חולשה ויקח להם כמה דקות להתעורר לגמרי.

בשלב ה-REM הגוף אינו פעיל אבל המוח פעיל מאוד. זה השלב שאנו חולמים ושבו גלי המוח, כפי שהם באים לידי ביטוי בא.א.ג., דומים לאלו שבמצב ערנות. בשלב הזה השרירים שלנו נעשים רפויים ולמעשה משותקים, כנראה כדי למנוע מאיתנו לפעול בצורה אקטיבית על פי מה שמתרחש בחלום. מערכת העצבים הסימפתטית (חלק ממערכת העצבים האוטומטית) פעילה (זו המערכת שאחראית על הרפלקסים של Fight or Flight). בשלב הזה (שבא אחרי ארבעת השלבים של NREM) לחץ הדם והדופק עולים, וגברים מקבלים זיקפה. בערך 25% מהשינה שלנו מתרחשת בשלב ה-REM. זה השלב הכי חשוב בשינה ולמי שנמנע ממנו החלק הזה בשינה סובל מתופעות שונות כמו הזיות, והלמידה והזיכרון שלו נפגעים (ראו להלן).

כל השלבים הללו אורכים בין 90 ל-120 דקות בממוצע, וישנם מספר מחזורי שינה כאלו בכל שינה תקינה. בשלבים הראשונים של השינה יש בעיקר שינה עמוקה ומעט חלימה, אבל ככל שהשינה ארוכה יותר כך מתארך שלב ה-REM שבה.

חלומות

במהלך החיים אנחנו מבלים מספר שנים בחלימה. אבל למה אנחנו בעצם חולמים? אין על זה עדיין תשובה מוחלטת אבל יש כמה כיווני חשיבה חדשים ומעניניים. פרויד ראה בחלומות כצוהר לעבר הגשמת דחפים מיניים ואלימים שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי ביומיום. מאוחר יותר ראו בחלומות כניסיון ליישב רגשות ומחשבות סותרים. אחרים סבורים שחלומות הם תופעת לוואי של פעילות המוח הרגילה, ירי נויורונים חסר מטרה או סיבה. על פי הגישה הזו, המוח שלנו מנסה לעשות סדר בכל הבלאגן שיש בתוכו בזמן השינה, כאשר הגוף שלנו צובר כוחות מחודשים תוך כדי שינה. כמו שאלן הובסטון, חוקר שינה מהרווארד אמר: "חלומות הם הרעש שהמוח שלנו מפיק כשהוא עסוק בהכנת שיעורי בית".

אבל כנראה ששיעורי הבית הם חלק חשוב מהחלום עצמו. מחקרים מראים שלחלומות יש תפקיד חשוב בלמידה. אצל ילדים למשל, ככל שמשך זמן החלום ארוך יותר, כך הם תלמידים טובים יותר והם גם נחשבים ליצירתיים יותר. זה לא אומר שהחלומות עצמם עוזרים לנו בפיתרון בעיות או מציאת פתרונות יצירתיים כפי שהרבה אנשים סבורים. העדויות במקרה הזה הן יותר אנקדוטיות (הדוגמא המפורסמת ביותר היא של המדען הגרמני אוגוסט קוקולה שעל פי הסיפור גילה את מבנה מוליקולת הבנזן בחלום. גם פול מקרתני חלם על השיר Yesterday ובבוקר ישב וכתב אותו). רוב האנשים פשוט לא זוכרים את החלומות שלהם.

מצד שני, חלומות מהווים תירגול מצוין. כשמבקשים מאנשים להקיש באצבעותיהם רצפים מסוימים של נקישות כמה שיותר מהר, ואחרי כמה שעות מבקשים מהם לעשות את זה שוב, הם לא עושים את זה מהר יותר. אבל אם נותנים להם לישון בין משימה אחת לשנייה, הביצועים שלהם משתפרים פלאים. אז יכול להיות שאם תחשבו על בעייה מסוימת ממש לפני השינה, זה יעזור לכם לפתור אותה למחרת.

רוב האנשים נוטים לחשוב שהחלומות שהם חולמים מוזרים מאוד, אבל למעשה אין זה תמיד כך. הרבה מהחלומות שלנו הם די ארציים. ברוב החלומות אנשים הולכים, רצים, משוחחים עם אחרים, חווים רגשות שונים, מרגישים איך הזמן חולף, בדיוק כמו בחיים הרגילים. אבל מה שמבחין חלומות מהמציאות מצוי בפרטים הקטנים. בערך שני שליש מהחלומות מערבים רגשות שליליים והם מאיימים למדי. אנשים חשים בסכנה כלשהיא, הם נרדפים או בורחים ממקום כלשהוא, נלחמים או רבים עם אחרים וחווים חוויות של כמעט מוות. על פי דיווח אחד, אנשים חווים בין 300 ל-1000 חלומות מאיימים כאלו כל שנה (בין אחד לארבע כל לילה). קרוב לחצי מהם מערבים אלימות כלשהיא, פיסית או מילולית. חלומות אחרים כוללים תאונות דרכים שאנחנו מעורבים בהן, נפילות, טביעות, תחושות שנאבדנו או נלכדנו במקום מסוים או שאיחרנו למבחן מסוים או נכשלנו בו. ישנה הטייה ברורה לחלומות עם רגשות שליליים, לחוסר מזל ולסיוטים. ממה כל זה נובע?

מחקר חדש שנעשה לאחרונה על חולדות מעבדה עוזר להפיג מקצת מהערפל סביב הנושא. החוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין רצו לבדוק איך יתנהגו חולדות אם ימנעו מהם את שנת החלום. החוקרים לקחו חולדות ושמו אותן בגיגית קעורה מלאת מים. החולדות יכלו לשחות כרצונן, אבל אם הן רצו לישון, היה עליהן לטפס לקצה הגיגית. תנוחת השינה הייתה כזו שהחולדה יכלה לנוח ולשקוע בשינה. אבל ברגע שהשינה הגיעה לשלב ה-REM שלה, השרירים שלה השתתקו ונעשו רפויים והיא החליקה במורד הגיגית אל המים מה שגרם להתעוררותה. החולדה יכולה לטפס שוב ולשקוע בשינה, עד לשלב ה-REM שבו היא תתעורר וחוזר חלילה.

בשלב השני של הניסוי, לאחר מספר לילות של חוסר שנת REM, הועמדו החולדות במספרים ניסויים שנועדו לבדוק את כישורי השרידה שלהן. כצפוי, החולדות כשלו בכל אחד מהניסויים הללו. כך למשל, כשהניחו אותן בשדה פתוח, הן לא ניסו להתחבא ולא רצו למקומות מסתור בטוחים יותר, מה שהן היו עושות במצב רגיל. הן פשוט הסתובבו בחוסר אונים בשדה החשוף. כשהעבירו להן שוק חשמלי, הן עצרו לשנייה אבל אז המשיכו לעשות מה שעשו קודם. כששמו להם חפץ זר במחילה שלהן, הן לא קברו אותו כהרגלן. אם היו שמים אותן במקום גלוי בטבע הן היו ללא ספק טרף קל.

אבל ההפתעה הגדולה ביותר הגיע בשלב השלישי של הניסוי. בשלב זה, הזריקו לחולדות אמפיטמנים שממריצים את מערכת העצבים המרכזית שלהן, ובחנו אותן באותן משימות כמו בשלב השני. באופן מפתיע, לחומר לא הייתה שום השפעה על התנהגותן. אם התנהגותן נבעה ממחסור בשינה האמפטימנים היו צריכים לבטל את ההשפעה הזו. החולדות היו פשוט ישנוניות וברור שמשהו אחר מתרחש פה, אבל מה?

הפסיכולוג הפיני, אנטי רבונסו (Antti Revonsuo) מציע הסבר לתופעה. הוא טוען שהחולדות איבדו את היכולת להגן על עצמן לא בגלל שהן היו מותשות מחוסר שינה, אלא בגלל שנשללה מהן האפשרות לחלום. המטרה של חלומות אצל חיות, כולל בני אדם, היא להתאמן על כישורי השרידה של האורגניזם. מניעת חלומות מנעה מהחולדות להתאמן בשרידה, והן הפכו חסרות אונים בגלל שלא התאמנו מספיק. על פי ההסבר הזה, חלומות מהווים מעין סימולציה למצבי מצוקה. הסיבה המרכזית לחלומות רעים או סיוטיים היא לתרגל מצבים דומים שעלולים להתרחש במציאות. אימון כזה מאפשר תגובה אוטומטית כשהמצב משוחזר בחיים האמיתיים. תמיכה להשערה הזו אפשר למצוא מעדויות של אנשים שחוו מצבי מצוקה בחיי היומיום שלהם. אנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים, אירועי טרור, תקיפות אלימות וכו', מעידים לעיתים קרובות שהגיבו בצורה מחושבת ורגועה לסיטואציה ולא נתקפו בפאניקה. התגובות שלהם היו מהירות, כמעט אוטומטיות, בלא מחשבה יתרה. רבים מהם מדווחים לאחר מעשה שכל הסיטואציה לא נראתה מציאותית והם הרגישו כאילו הם היו בתוך חלום. הסימולציות שהם עברו בשנת החלום היא הסיבה על פי רבונוסו.

אם החלומות הללו אכן מהווים הכנה לקראת איומים שונים, אזי נצפה מהם שהם יתמקדו באנשים שחולמים את החלום, והתגובות לסכנה צריכות להיות ראליות כל שיגנו על האדם ועל הקרובים לו, וזה באמת מה שקורה. אנחנו לא חולמים על מה שקורה לאחרים או על כל מיני גיבורי על הנלחמים במפלצות, אנחנו חולמים על עצמנו.

על פי ההסבר הזה, לחלומות היה תפקיד חשוב בהיסטוריה האבולוציונית שלנו. על פי המשוער, בתקופה קדומה יותר, כשחיינו בקבוצות של ציידים-לקטים, החלומות שימשו כאמצעי הגנה. אנשים חלמו למשל על חיות טרף שרדפו אחריהם או על זה שהם נאבדו ביער עבות. זה הכין את האנשים לסכנות אמיתיות כך שיוכלו להגיב אליהם בצורה טובה ומהירה יותר. עדות אחת לנכונות ההסבר הזה נעוצה בעובדה שרבים מהחלומות שלנו מערבים מוטיבים של סכנות שאינן קיימות בעולם המודרני אלא בעולמם של הציידים-לקטים. זה בעיקר נכון אצל ילדים, שנחשפו פחות להשפעות סביבתיות וההתנסויות שלהם בעולם המודרני מוגבלות. רבים מהילדים מדווחים על חלומות עם מפלצות שרודפות אחריהם בדיוק כמו שאבותינו הקדמוניים נרדפו על ידי טורפים שונים. כשאנחנו מתבגרים, נשארים הרבה מהמפלצות או טורפים אחרים בחלומותינו, אבל הם מערבים סביבה מודרנית, נניח מרדפים בתור עיר גדולה. ככל שמתבגרים מעורבים בחלומות סכנות מודרניות יותר, כמו תאונות דרכים או ניסיונות רצח.

תמיכה נוספת להסבר הזה מצויה במחקרים על חברות ציידים-לקטים מודרניות. בג'ונגלים של האמזונאס בברזיל חיה קבוצה של ציידים-לקטים בשם מהינקו (Mehinaku). הם עוסקים בעיקר בדייג וליקוט צמחים. מכיוון שהם מאמינים שחלומות מנבאים את העתיד, הם מתעדים בדקדקנות את חלומותיהם ומדברים עליהם כל הזמן. האנתרופולוג תומאס גרגור (Thomas Gregor) אסף את התיאורים הללו וניתח אותם. הוא מצא כי רוב מוחלט של החלומות הללו כללו סכנות שונות שקשורות לסביבת החיים הקשה שלהם. תקיפות על ידי חזירי בר, מרדפים של יגוארים, הכשת נחשים, ועקיצות של צרעות נמלים או דבורים. כל אחת מהסכנות הללו מהווה סכנת מוות פוטנציאלית. החלומות שלהם כללו סימולציות חוזרות ונשנות של התנהגויות במצבי תקיפה על ידי כל אחת מהחיות הללו.

על פי ההיגיון הזה, אירועים מסוכנים בעולם האמיתי יגרמו להופעת חלומות מאיימים יותר ולסיוטי לילה מכיוון שאז אנחנו צריכים ללמוד להתגונן אפילו יותר, מכיוון שהסכנה הרבה יותר מוחשית. מחקרים על אנשים שנחשפו לאירועים מסוכנים וטראומתיים מאששים את ההשערה הזו. גם אם אדם נחשף לאירוע מסוכן בצורה חד פעמית, יש לו סיכוי גבוה לסבול מהפרעה פוסט טראומטית וגם לחלום חלומות מסויטים. בחלומות הללו אנשים חוזרים לאירוע (בין אם זה מעשה טרור, אונס, מלחמה, וכיוצא בזה) ומשחזרים אותו שוב ושוב בוואריאציות שונות, כאלו שמנסות להימנע מהאירוע או להפחית את הפגיעה ממנו. במחקר אחד שנעשה על ישראלים בזמן מלחמת המפרץ הראשונה התגלה שזמן קצר לאחר תחילת נפילת הסקאדים בארץ, ישראלים דיווחו על חלומות הקשורים למלחמה. הנושא הפופולארי ביותר בהם היה מסיכות גז.

אבל איך בדיוק חלומות יכולים לעזור לנו? הרי אנשים שוכחים את רוב החלומות שחלמו, ואלו שהם כן זוכרים דוהים תוך זמן קצר יחסית. התשובה היא שאנחנו לא חייבים בהכרח להיות מודעים לחלומות שלנו. בדיוק כמו שאתם לא צריכים לזכור איפה בדיוק למדתם לרכב על אופניים או לזרוק כדור לסל. הידע פשוט נמצא שם. זה מאוד דומה למה שקורה בדימיון מודרך. אנשים מדמים סיטואציות על מנת לשפר את היכולות שלהם. זה יכול להיות משחק טניס או למידה למבחן. הנקודה המרכזית היא שתירגול על "יבש" הוכח כעוזר לביצוע בפועל.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • עולמית  On 16/11/2007 at 7:34 am

    מרתק, גיל.
    מה לגבי חחלומות ה"טובים"? לאור כל זה, איך הם יכולים להיות מוסברים?

  • גיל  On 16/11/2007 at 7:42 am

    אין שום היגיון או סיבה שהיא תפעל תמיד באותה צורה. הרבה מערכות פועלות רק במצבים מסוימים (למשל מצבי מצוקה). דוגמא שחביבה על ביולוגים היא תאי זרע. לגברים יש מיליוני תאי זרע אבל רק בודדים, אם בכלל, יופרו. זה לא אומר שהאחרים מיותרים או לא חשובים.

  • עמית  On 16/11/2007 at 7:55 am

    הם נוראים ואיומים בעיני.
    איני פוסל לחלוטין ניסויים בבעלי חיים.. אבל סתם למנוע מחולדות שינה כדי לראות מה קורה? ועוד יותר מכך, אפילו אתה עצמך בניסוח שלך רמזת לכך… בעצם התוצאות היו צפויות, ועינו את החולדות המסכנות רק בשביל לאשש איזו טענה שבכלל לא ברור אם אפשר להכליל אותה על בני אדם. זה בעיני ממש לא מוסרי.
    הדבר היחיד שניסוי כזה שופך עליו אור זה על חוסר הרגישות והאטימות של החוקרים – שהרצון שלהם ל"דעת" מעביר אותם על דעתם. הכל מותר.
    מזעזע

  • גיל  On 16/11/2007 at 8:25 am

    אבל הממצאים של הניסוי לא היו צפויים ומשתמשים במחקרים על חולדות וחיות אחרות כדי ללמוד על מנגנונים דומים לאלו של בני אדם. נשאל אחרת, נניח שניסוי כזה יכול לשפוך אור על תופעות של חוסר שינה ולהוביל בסופו של דבר למציאת פתרונות לאנשים עם בעיות שינה, האם אז הוא לא יהיה שווה בעיניך?

  • גע"ס  On 16/11/2007 at 8:37 am

    כי יש לי לא מעט הפרעות שינה, שיום אחד, כשיהיה לי זמן, כח וכסף, אבחן אותן. החלק הכי מוזר בהפרעות השינה שלי הוא שבהירדמויות לא רצוניות, נגיד באוטובוס, בסרטים או בזמן קריאה, אני מתחילה לחלום מייד. זה אומר שאם באמת חלימה מתרחשת רק בשלב 4, אני עוברת מ-0 ל-4 בתוך שניות, אבל רק כשאני לא מתכננת לישון.

  • גיל  On 16/11/2007 at 8:39 am

    כשאנשים סובלים ממחסור בשינה המחסור הקריטי הוא בשנת חלום. זו הסיבה שהמחזור מתחיל ממנו כדי להשלים את מה שחסר ואחרי זה להתחיל מחזור חדש.

  • אחת מהצפון  On 16/11/2007 at 10:18 am

    לגבי אנשים שישנים בלילה את הכמות המספקת, למה משמשת מנוחת הצהריים? האם השלבים עוברים מהר יותר? האם חלק מהשלבים לא קיים? האם זה נועד לצורך אחר? האם זה נחקר?

    ותודה על הפוסט. מעניין מאד.

  • רוני ה.  On 16/11/2007 at 2:19 pm

    אני חושב שהחלומות ככלל עוזרים ב"העמקת החשיבה" – הם מאפשרים לנו לראות יותר "צעדים קדימה" (במובן של שחמט), לבחון עוד אפשרויות פעולה, להגדיר מטרות וכו'.

    אבל נדמה לי שזה לא רק בהקשר של הישרדות, אלא בכל תחומי החיים. אני חושב שנתת דגש גדול מדי לנושא ההישרדות.

    יש לי השערה לעניין מאבק ההישרדות בחלומות – ההשערה שלי היא שזה נובע מקשיים פיזיים בשעת השינה: קשיי נשימה, הירדמות של גפיים, רעשים חיצוניים וכו'. האדם החולם מתרגם את הקשיים האלה לחלומות "הישרדות", אבל ההישרדות עצמה היא לא העיקר ולא המטרה של החלום, אלא רק תגובה של האדם החולם לקלט שמגיע אליו מבחוץ בשעת השינה.

    האם מוכרת לך התייחסות להשערה הזאת במחקרי החלומות?

  • אסף פדרמן  On 16/11/2007 at 3:06 pm

    מענין מאוד.
    אולי אתה יודע במקרה אם משך שלבי השינה משתנה עם הגיל? אני עוקב אחרי השינה של הבת שלי (במשך היום). בעבר היא הייתה ישנה 45 דקות. עכשיו שעה וחצי.

  • עמית  On 16/11/2007 at 4:17 pm

    בעיני (ואני מדגיש שזו דעתי האישית), צריכים להתקיים 3 תנאים כדי להצדיק ניסויים בבעלי חיים דוגמת אלה שתיארת:
    1) אין דרך סבירה אחרת לבדוק את אותה תופעה.
    2) שיטות הניסוי הן כאלה שהידע שמתקבל מניסוי כזה הוא החלטי, ישיר, ברור, וניתן להכללה.
    3) התרומה היחסית והאבסולוטית של הניסוי הזה לידע של התופעה הנחקרת הוא גדול מאד. עדיפות לניסויים שסוגרים "חור ידע גדול" מאשר ניסויים שמספקים "עובדות חדשות".

    הניסוי שתיארת לא עומד באף אחד מהקריטריונים האלה.

    אז לשאלתך – זה יהיה מאד נחמד אם ימצאו פתרון לבעיות שינה של אנשים. אבל כיוון שאפשר לעשות את זה בדרכים אחרות – אז בבקשה, שיעזבו את החולדות בשקט. הן לא אשמות שהעולם המערבי מלחיץ וגורם לאנשים קשיים בשינה.

  • טל  On 16/11/2007 at 5:55 pm

    א. האם הסיבה לכך שאנשים מסוימים זוכרים היטב חלומות ואחרים כלל לא
    קשורה לאיכות שינה , לדרך בה מתעוררים מהשינה או שהסיבה קשורה בכלל במנגנונים ביוכימיים ?

    ב. כיצד מפרידים ויודעים שבשנת החלום הדבר העיקרי והחשוב המתרחש הוא החלימה עצמה ? האם ייתכן שבזמן זה עצמו , במקביל, מתבצעים תהליכים ביולוגיים נוספים שהמדע לא מכיר עדיין או לא משייך לאותן בעיות קוגניטיביות שנמצאו אצל החולדות ?
    הערה – שאלה זו מקורה בתיאור מקרה בספרו של פרץ לביא על גבר שנפגע במוחו, הוכח שאינו חולם כלל אולם כישוריו הקוגניטיביים לא נפגעו .
    (אני מתנצלת – אם הכתיבה צמודה לשמאל , לא מצאתי דרך להצמיד לימין, אשמח אם למישהו יש פתרון. תודה)

  • אדם  On 16/11/2007 at 6:59 pm

    א. מה באמת בנוגע לחלומות טובים, ומה בנוגע לחלומות רטובים? האם יש עיסוק בנושא בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית?

    ב.אני מקווה שנתנו לחולדות לישון כמו שצריך אחרי שהסתיים הניסוי ושהנזק לא בלתי הפיך.:)

  • כחולית  On 16/11/2007 at 7:01 pm

    לגבי מה שאמר רוני, אני מסכימה איתו. גם אני למדתי על שינה וחלומות באחד הקורסים שלי בשנה שעברה, ושםם נאמר שאחד ההסברים היותר מקובלים הוא באמת זה שהקורטקס מציף את עצמו בירי סיגנלים עצביים ואז הוא מנסה איכשהו לסדר אותם בתבנית שתהיה בעלת משמעות וכך נוצר החלום. חבל שלא התעכבת קצת על ההסבר הזה ואמרת עליו משה בשני משפטים.
    שנית, איך באמת מסבירים את זה שנעשו ניסויים רבים שבהם גילו שגירויים חיצוניים רבים אכן נכנסים לתוך החלום כמו צלצול טלפון או התזת מים על הישן?

    דבר נוסף, אני כמעט לא חולמת (לפחות לא בחלומות שאני זוכרת) על סכנות או נפילות אלא יותר דברים שקשורים ביחסים עם אנשים אחרים או סוג של סרט עלילתי. במקרים כאלה אתה גם יכול לטעון שזה עיבוד של בעיות בחיים שהן לא בהכרח הישרדותיות (אך רלבנטיות מאוד למשללבעלי חיים חברתיים).

    לגבי עמית- אני מסכימה איתו. מדובר בניסוי שבהחלט אפשר לבצע אותו בבני אדם ואני יודעת על לא מעט ניסויים שבהם אנשים ישנו במעבדות שינה, חיברו להם אלקטרודות וברגע שראו שהם נכנסים לשינת REM, העירו אותם וחוזר חלילה או מנעו מהם שינה של ממש במשך ימים שלמים ואת התיפקוד הקוגנטיבי והמוטורי שלהם, כך שזה לא באמת הכרחי לבצע ניסויים בבעל חיים ואל בני אדם במקרה הזה זה אפילו יעיל יותר לבצע ניסויים בבני אדם.

  • גיל  On 16/11/2007 at 8:25 pm

    ויש הרבה תופעות שקשורות אליה, ואת רוב התשובות לא אני ולא אף אחד יודע. אין לי מושג למשל לגבי שנות צהריים.

    לאסף, ילדים "מבלים" זמן רב יותר בשנת REM. ככל שאנחנו נעשים מבוגרים אנחנו חולמים פחות. ההשערה שיש לזה חשיבות בהתפתחות המוח על שלל היבטיו.

    לרוני, כמו שציינתי יש עדויות שחלימה עוזרת ללידה במידה מסוימת. מאוד קשה בהקשר הזה לדעת מה היא המטרה האולטימטיבית של החלום ומה רק תוצר לוואי שלה. יש יותר מחקרים שנעשים היום בכיוון הזה. אני מסכים בהחלט אם מה שאתה וכחולית אמרתם. לא הרחבתי על זה יותר מדי אבל המוח בהחלט מארגן ירי עצבי כאקראי ך שתהיה לו משמעות נראטיבית. השאלה אם האירגון הזה נוטה לכיוון מסוים ויש לו משמעות עמוקה כלשהיא עדיין פתוחה באוויר, אבל מה שבטוח שאין לה את כל המשמעויות שנהוג היה לייחס לה בעבר לגבי אישיות החולם (סטייל פרויד וממשיכיו).

    הסיבה שגירויים חיצוניים משפיעים על החלומות היא שאנחנו לא נמצאים בחוסר הכרה מוחלט כשאנחנו ישנים. כמו חיות אחרות, יש איזה שהוא רצץ של הכרה או יכולת לקלוט גירויים חיצוניים אבל כל עוד אנשים לא מתעוררים סביר שזה ישפיע על החלום עצמו.

    לטל, אני לא מכיר מחקרים על חלומות טובים. יש נטייה במחקרים על שינה להתרכז במוזר, באלו שהולכים ואוכלים תוך כדי שינה ופחות בנורמטיבי. אני מקווה שזה עומד להשתנות. הייתה תקווה שאם הבנת שלבי השינה תהיה פריצת דרך בהבנת השינה עצמה אבל זו תקווה שנכזבה. מטבע הדברים, קשה לערוך מחקרים על שינה מכל מיני מגבלות. הרבה מחקרים אגב, הם כמו שתיארת הם על אנשים פגועי מוח ויש כאלו שכמעט לא ישנים או שאין להם שנת חלום. אני לא מכיר מחקרים שבדקו לעומק הבדלים אינדיבידואליים אם כי הם ללא ספק מעניניים (בקשר ליישור לימין צריך ללחוץ על קונטרול שיפט ימני בתחילת הכתיבה).

    אגב, בנוגע לניסויים על שינה. נעשים ניסויים כאלו גם על בני אדם. ישנם ניסויים יותר קיצוניים מאלו שכחולית תיארה ובהם למשל מנעו שינה מאנשים במשך 2-3 יומיים עד שהם התחילו להזות. כמובן שיש מגבלות חמורות יותר על ניסויים כאלו בבני אדם. החולדות אכן חזרו לתיפקוד נורמלי עד כמה שידוע לי אגב.

  • הדוד  On 17/11/2007 at 11:01 pm

    ארוך אבל חמוד הדוד

  • dar32  On 18/11/2007 at 11:19 am

    אך מאוד הפריע לי העניין עם החולדות. הניסוי הזה היה שטות גמורה ולא היה צורך בו, כמו שאמרת עשו ועושים ניסויים קשים יותר על בני אדם. אם כך למה לא יכלו לעשות גם את הניסוי הזה? האם חולדה צריכה למות (אני מעוניין לדעת את זה למרות שזה פחות רלאוונטי) כדי שאדם ישן טוב יותר?

  • אורית  On 18/11/2007 at 12:55 pm

    כתוב הכי יפה (מעניין, מובן, מסודר, כולל הגהה וכיוב) שקראתי באינטרנט עד כה. מה שמוביל קצת למחשבה על התפתחות הבלוגים באופן כללי…

    אני נרשמת לrss
    אגב, יש מצב ליישור ימין שאמל?

  • גיל  On 18/11/2007 at 7:51 pm

    תודה על המחמאות. אם תלחצי על קונטרול ושיפט ימניים בתחילת הכתיבה זה מתיישר לצד ימין.

  • כחולית  On 20/11/2007 at 8:57 pm

    האם יודעים אם עוברים חולמים? יש דרך לבדוק את כלי המוח של עוברים?

  • כחולית  On 20/11/2007 at 8:58 pm

    כלי= גלי

  • גיל  On 20/11/2007 at 9:05 pm

    יש להם שנת REM כמו לבוגרים.
    את יכולה לקרוא על עוד דברים שעוברים חווים ועושים פה:

    http://psychologytoday.com/articles/pto-19980901-000026.html

  • שי פישר  On 22/11/2007 at 8:32 pm

    אני מבין את ההתנגדות לניסויים בבע"ח כאשר אפשר להימנע מכך ע"י סימולציות מחשב או דרכים אחרות. אבל לא הבנתי למה מניעת שינה מחולדות אכזרית יותר ממניעת שינה מבני אדם.

  • א  On 31/12/2007 at 6:15 pm

    היו לי לא מעט חלומות שלא נכחתי בהם..ההרגשה מוזרה כאילו אני צופה בטלויזיה אני רואה את המתרחש אבל אין לי שום דרך להשפיע על "המציאות" בחלום..בנוסף ה"סצינות" בחלום עוברות בלי שום קשר בינהם …איך תסביר את זה?

  • יעל  On 05/04/2016 at 6:21 am

    החלומות שלי בדרך כלל לא מבוססים על מצבי מצוקה, אלא בעיקר מה שתואר בהתחלה – דחפים (לא מיניים, כי אני בת 14 וחצי) שאני לא מממשת במציאות. זה אומר שמשהו לא תקין בשנת החלום שלי?

    ומה באמת ההסבר לחלומות הטובים? הם הרוב המכריע אצלי..

    • גיל  On 05/04/2016 at 7:58 am

      יעל, שום דבר לא תקין בחלום שלך או בכל חלום אחר. אני לא חושב שצריך לחפש "הסבר" לכל חלום ובכל מקרה הבלוג כאן לא עוסק בזה.

  • אגם  On 27/04/2016 at 4:30 pm

    ואוו קאתי כמה מאמרים שלך, כולל זה. והם באמת מדהימים ומרתקים!
    אם הבנתי נכון, החלומות "הרעים" הם כדי שנתרגל למצב דומה להם במציאות..?

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: