פירסומים באקדמיה – על פי מה נקבעת התפוקה?

כתב העת Perspective on Psychologicl Science מפרסם בגיליון האחרון שורה של מאמרים שדנים בפני המחקר הפסיכולוגי-מדעי. בפוסט קודם הראיתי עד כמה קשה למצוא מדדים טובים לבדיקת איכות החוקרים, בעיקר אם מסתכלים על הפירסומים האקדמיים שלהם. סטיפן ג'וי מנסה במאמר לבדוק על פי מה נקבעת כמות הפירסומים של פסיכולוגים באקדמיה, והאם יש משתנים שיכולים לנבא אותה. בסופו של דבר, מחלקות לפסיכולוגיה מעוניינות להעסיק את החוקרים הטובים ביותר אצלם, ואם יוכלו לדעת מראש את התפוקה של הפסיכולוגים לעתיד, הדבר יכול לשמש ככלי למיון אותם דוקטורנטים צעירים. כמובן שכמות הפירסומים היא רק משתנה אחד ולא כזה שבהכרח מעיד על איכות החוקרים כפי שדנתי בפוסט הקודם. אבל מכיוון שבין אם ירצו בכך או לא, חוקרים באקדמיה נמדדים במידה רבה על סמך מספר הפירסומים שלהם, המשתנה הזה הופך בהכרח לחשוב. הנתונים שיובאו להלן מתייחסים למחלקות לפסיכולוגיה בארה"ב בלבד, וככאלה צריכים להילקח בעירבון מוגבל אם מנסים להסיק מהם לגבי מחלקות אחרות או לגבי מדינות נוספות.

המחקר סוקר אוניברסיטאות על פי קטגוריות שונות. החלוקה העיקרית היא בין אוניברסיטאות מחקריות, שבהן רוב זמנם של החוקרים מוקדש למחקר, לבין אוניברסיטאות לימודיות או קולג'ים קטנים יותר, שבהם העיקר הוא לימוד סטודנטים לתואר ראשון ולמרצים יש זמן קצר יותר, אם בכלל, לעסוק במחקר. מבין אוניברסיטאות המחקר, ישנה תת חלוקה לאוניברסיטאות יוקרתיות יותר כמו הרווארד או פרינסטון לאוניברסיטאות אחרות. המחקר סוקר פסיכולוגים שנמצאים באקדמיה שנים רבות כך שיש נתונים לגבי רוב הקריירה שלהם.

כצפוי, פסיכולוגים באוניברסיטאות מחקריות מפרסמים יותר מאלו שלא באוניברסיטאות מחקריות. שלא כצפוי, העובדה שמישהו נמצא באוניברסיטה יוקרתית, לא עוזרת לו לפרסם יותר. למעשה, אוניברסיטאות עילית דומות בדפוסי הפירסום שלהן לאוניברסיטאות מחקריות אחרות בהבדל אחד בולט: הן העסיקו פסיכולוגים ידועים יותר. אותם פסיכולוגים אכן פירסמו יותר במהלך הקריירה שלהם, אבל זה נעשה בעיקר באוניברסיטאות אחרות. נראה שאוניברסיטאות יוקרתיות מעסיקות פסיכולוגים שמצליחים במקומות אחרים, אבל לא בהכרח מספקות משאבים טובים יותר למחקר, או שהאווירה בהן היא בעלת השראה מיוחדת למחקר. בהקשר הזה מעניין לציין מחקר אחר שפורסם לא מזמן. רוב האנשים סבורים שעצם ההליכה לאוניברסיטה יוקרתית מבטיחה להם הצלחה בחיים (בין אם זה בעבודה או באקדמיה). ואכן, מי שהולך ללמוד באוניברסיטאות יוקרתיות אכן מצליח יותר מסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות אחרות. אבל, כשמשווים סטודנטים שהתקבלו לאוניברסיטה יוקרתית, אבל בחרו במקום זה ללכת ללמוד באוניברסיטה הרבה פחות יוקרתית, מוצאים שההצלחה שלהם זהה בדיוק לאלו שלמדו באוניברסיטאות יוקרתיות. המסקנה היא שלא המוסד עצמו הוא זה שגורם לאנשים להצליח, אלא האנשים עצמם. אוניברסיטאות יוקרתיות יכולות פשוט לסנן מועמדים פחות מוצלחים ולכן שיעורי ההצלחה שלהם גבוהים יותר בממוצע. במילים אחרות, סטודנטים חכמים יצליחו בכל מקום.

נתונים מעניינים אחרים מהמאמר: די כצפוי, כמות הפירסומים גדולה בשלבים הראשונים של הקריירה (לפני סיום הדוקטורט ובשנים הראשונות לאחריו) אבל נשארת קבועה פחות או יותר בשלבים מאוחרים יותר. ככל שאנשים מתמחים יותר בתחומם הם שומרים על יציבות פירסומית. מה שמעניין בהקשר הזה הוא שכמות הפירסומים שיש למישהו לפני שהוא סיים את הדוקטורט לא מנבאת בצורה מיוחדת את כמות הפירסומים העתידיים שלו. כיום יש לחץ גדול על דוקטורנטים לפרסם מאמרים עוד בזמן הלימודיםף מתוך כוונה מוצדקת ברובה, שהפירסומים הללו יעזרו להם בקבלת עבודה עם תום הלימודים. אבל האוניברסיטאות שמעסיקות את אותם דוקטורנטים צעירים אולי עושות מקח טעות בזה שהן לוקחות בחשבון את כמות הפירסומים, למרות שמבחינות אחרות הפירסומים משרתים את הדוקטורנטים בצורה טובה (למשל, פירסומים אקדמיים הרבה יותר נגישים ונוחים לקריאה, מעבודות דוקטורט ארוכות). דווקא כמות הפירסומים בשנים הראשונות לאחר הדוקטורט היא מנבא מוצלח הרבה יותר לכמות הפירסומים במהלך הקריירה.

עוד ממצאים מעניינים: איש אקדמיה שקיבל קביעות לא מפרסם פחות מהתקופה שלפני הקביעות. הרבה אנשים סבורים שעצם קבלת הקביעות הופכת את אנשי האקדמיה לעצלנים יותר ופחות פרודקטיביים, מכיוון שאי אפשר לפטרם, אבל לא כך הדבר.

הבדלים בין המינים: בממוצע, גברים מפרסמים יותר מנשים, אבל ההבדלים הללו ניתנים לייחוס לעובדה שנשים במחקר הזה היו צעירות ב-6.5 שנים בממוצע מהגברים (כנראה שיש יותר נשים שנושרות מהאקדמיה בשלבים שונים של הקריירה). סיבה נוספת היא שיש יותר גברים מנשים באוניברסיטאות מחקריות. כשמנטרלים את שני המשתנים הללו, ההבדלים נעלמים כמעט כליל. הבדל קצת יותר מהותי הוא שגברים נוטים לפרסם הרבה יותר בתקופה שלפני סיום הדוקטורט ובשנים הראשונות לאחר קבלתו. ההבדלים הללו מצטמצמים עם השנים כשנשים מפרסמות יותר ככל שהקריירה שלהן מתארכת, בעוד כמות הפירסומים של הגברים קטנה במקצת. מעבר לכך, הכמות הגדולה יותר של פירסומים בקרב גברים בתחילת הקריירה, קשורה בעיקר למספר קטן יחסית של גברים שאפתניים שנוטים לפרסם הרבה בתקופה הזו.

בימים הקרובים אעלה פוסט נוסף שעוסק במגמות שונות בפסיכולוגיה המדעית, על פי מאמר מאותו גיליון של כתב העת.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מודי  On 04/11/2007 at 12:38 pm

    הגבתי לפוסט קודם פה
    http://moddy.blogli.co.il/archives/27, ואני שמח שהממצאים( "איש אקדמיה שקיבל קביעות לא מפרסם פחות מהתקופה שלפני הקביעות" ) מאששים את התיאוריה.

    לגבי ההבדל בין אוניברסיטאות יוקרתיות ולא-יוקרתיות, המסקנה היא שאוניברסיטאות לא מלמדות בכלל.

  • גיל  On 04/11/2007 at 7:27 pm

    מלמדות בכלל, אלא שבסופו של דבר ההבדלים בין ללמוד ממרצה מפורסם וכזה שלא הם לא כאלו גדולים.

  • משה  On 06/11/2007 at 2:35 am

    בחייך זה סתם משעמם ולא מעניין דבר על נושאים אחרים.

  • מודי  On 09/11/2007 at 11:03 pm

    אלא הסטודנט לומד. לכן אין שום הבדל מי המורה שלך. אם אתרע מזלך ויש לך מרצה גרוע, תלך לספרים או לאינטרנט או לחברים ותמצא את החומר שנחוץ לך בשביל ללמוד. ואם זה לא מעניין אותך, גם המרצה הכי טוב בעולם לא יעזור.

    הרעיון שאדם יכול לעמוד מול כיתה ולדבר ולהעביר
    שקפים ובכך *ללמד* מישהו הוא מופרך מיסודו.

%d בלוגרים אהבו את זה: