האם שימפנזות יותר רציונליות מבני אדם?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science בדק האם שימפנזות מתנהגות בצורה רציונלית שממקסמת את הרווחים שלהן. המחקר בדק התנהגות של שימפנזות בגירסה של משחק האולטימטום (את התקציר למחקר אפשר לראות כאן). כזכור, במשחק האולטימטום מציע אדם אחד לאחר סכום כסף מסוים מתוך סכום כולל הידוע לשניהם. האדם השני יכול לקבל או לדחות את ההצעה. אם הוא מקבל אותה, שניהם מקבלים את החלוקה שהציע הראשון. אם הוא דוחה את ההצעה, אף אחד לא מקבל שום דבר. למרות שמבחינה רציונלית גם חלוקה לא הוגנת (נניח, הצעה של 2 דולר מתוך 100) אמורה להתקבל על ידי הצד השני (מכיוון שסכום קטן עדיף מכלום), ברוב המקרים אנשים דוחים הצעות לא הוגנות מתוך נטייה להעניש את הצד השני, וגם נוטים להיות הוגנים בהצעות שלהם (קרוב לחצי-חצי).

במחקר על השימפנזות מתגלה תמונה שונה לגמרי. המחקר נעשה על 11 שימפנזות שחולקו לצמדים שונים. שימפנזה אחת, שישבה מאחורי לוח פלסטיק גדול, הזיזה מוט שהביא שני מגשים קרוב יותר לשימפנזה השנייה. על המגשים הונחו מראש צימוקים במספרים משתנים. במקרה אחד הונחו 8 צימוקים על מגש אחד, ו-2 על המגש השני (הצעה שנחשבת ללא הוגנת אצל בני אדם). במקרה שני, הונחו 2 צימוקים על מגש אחד ו-8 על המגש השני (הצעה סופר הוגנת), ובמקרה שלישי 5 ו-5. בכל אחד מהמקרים יכלה השימפנזה השניהי לקבל את ההצעה על ידי משיכת חבל שהביאה את שני המגשים להישג ידם של שתי השימפנזות והן יכלו לאכול את הצימוקים. אם השימפנזה השנייה לא הגיבה במשך דקה שלמה, נסתיים הניסוי ואף אחת מהן לא קיבלה שום דבר (ההצעה נדחתה). בגירסא קצת יותר מתוחכמת של המשחק, השימפנזה המציעה יכלה לבחור בין זוג מגשים של 2/8 מול 8/2, כלומר הייתה לה בחירה מה להציע לשימפנזה השנייה. היו גם גירסאות אחרות שבו למשל השימפנזה יכלה להציע הצעה הוגנת של 5/5 לעומת הצעה לא הוגנת של 8/2.

הממצא הכי בולט הוא שהשימפנזות קיבלו כמעט כל הצעה שהוצעה להן, בלי תלות לאם הייתה הוגנת או לא (95% מהמקרים מהן הסכימו לכל חלוקה). הממצא סותר לחלוטין את מה שמתרחש במקרה של הצעות לא הוגנות אצל בני אדם. מעבר לכך, בני אדם מביעים כעס כשמציעים להם הצעות לא הוגנות. לעומת זאת השיפמנזות הביעו רגשות שמחה ברורים עם קבלת האוכל גם כשהיה בבירור קטן בהשוואה למה שקיבלה השימפנזה המציעה (במחקרים אחרים שבהם נלקח מהן אוכל הן הביעו כעס ברור).

מצד שני, השימפנזות המציעות התנהגו בדיוק כמו המודל האנוכי הקלאסי שבני אדם אמורים היו להתנהג לפיו על פי הכלכלנים הרציונליים. הממצאים הללו מצביעים כנראה שסיפוק מיידי הרבה יותר חשוב לשימפנזות ולא הוגנות כללית שנעשית לאורך זמן. ייתכן שמושג העונש התפתח מאוחר יותר באבולוציה (לפחות בהקשר של סחר חליפין דומה), מכיוון שלמרות שהשימפנזות יכלו להעניש שימפנזות אחרות שלא הציעו להן הצעות הוגנות על ידי הצעת הצעות כאלו כשתורן היה להיות המציעות, הן לא עשו את זה בצורה שיטתית. מצד שני, יתכן שאחת המגבלות של המחקר היא העובדה שהשימפנזות שהשתתפו בו היו מציעות במקרים מסוימים ומקבלות הצעה במקרים אחרים, מה שמעלה את ההשערה שהן ראו את המשחק כמשחק אינטרקציה חברתית או אלטרואיזם הדדי.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ?  On 06/10/2007 at 8:14 am

    יש לך איזשהו יסוד לחשוב שאפשר בכלל לייחס לשימפנזים מושג של הגינות, או צדק?

  • גיל  On 06/10/2007 at 8:25 am

    יש הרבה מחקרים על הוגנות ושיתופי פעולה של שימפנזות ופרימאטים אחרים. אפשר לראות תיאור של אחד מהם כאן:

    http://www.newscientist.com/article/dn4179-monkey-business-reveals-sense-of-fair-play.html

  • חגי  On 06/10/2007 at 1:31 pm

    ההיפותזה הזאת קצת מצוצה מהאצבע לפי דעתי. אם תשים אוכל מול שימפנזה, היא תיקח אותו, היא לא מספיק חכמה כדי לחשוב על "הוגן" ו"צודק".

  • יונתן.ק  On 06/10/2007 at 11:39 pm

    יש לי הרגשה שאמרתי כבר פעם משהו דומה על ניסויי בקופים

    הקופים במחקר לא נמצאים במעמד שבו הבחירות שלהם חשופות לשיפוט הקבוצה שבה הם חיים.
    במחקר שנערך על ידי אנשים על אנשים יהיה הרבה יותר חשוב לאנשים לנהוג בהגינות.
    הם לא בשבי והם בחרו להשתתף בניסויי עם השלכות חברתיות.

  • ד.ט  On 07/10/2007 at 10:53 am

    אולי אפילו אצלך, במחקר שהראה ששימפנזים מושפעים ועוד איך משיקולי הגינות.

    נתנו לכמה שימפנזות לבצע משימה כלשהי, וחילקו להן פרסים בצורה לא שוויונית. כאשר הפער היה קטן הן ביצעו את המשימה, אך כאשר גדל הן סירבו להמשיך.

  • משה  On 07/10/2007 at 8:02 pm

    שימפנזות=פועלים סינים

  • חצבאני  On 07/10/2007 at 10:57 pm

    אם יש שוני כזה גדול בין בני אדם וחיות ניסוי יש להפסיק את הניסוי מייד. אני בעד ניסויים על חיות, בתנאים מבוקרים היטב, במידה ויש בזה תועלת מוכחת לבני האדם. אם יש כזה שוני בין בני אדם לחיות ניסוי במה מועיל הניסוי לבני האדם? ואם כך לשם מה הניסוי?
    הערות על אבולוציה מופרכות. נכון השימפנזים קרובים גנטית לבני האדם אבל בני אדם לא התפתחו משימפנזים כלומר שהשלבים בהם נפרדה התודעה אבדו ואינם בשני הצדדים אז מה החיטוט הזה בכלל. כשעובדים על פיזיאולוגיה או אנטומיה יש חומרים ביד ואז ניתן לדבר במסגרת הפרדיגמה הביוכימית או האנטומית על קירבה בין "דבר" אצל השימפנטים ו"דבר" אצל בני אדם, עצם, רקמה אנזים, וכ"ו. מה ידוע על התודעה? איך מודדים? בקיצור חבל על השימפנזים, אם כי באפריקה כנראה גרוע להם יותר – אוכלים אותם.

%d בלוגרים אהבו את זה: