בעצב תלדי בנים – ההשלכות האבולוציוניות של לידת בנים

וירפי לומה היא ביולוגית אבולוציונית מאוניברסיטת שפילד, שכל חייה רצתה לחקור פרימאטים, במיוחד שימפנזות. לומה היא חוקרת צעירה, בתחום חדש יחסית שנקרא ביולוגיה היסטוריות, ועוסק במחקרים אבולוציוניים היסטוריים. המחקרים הללו נעשים על ידי איסוף נתונים גיניאולוגיים של משפחות שלמות לאורך דורות, על מנת לגלות מגמות אבולוציוניות שונות. מכיוון שהשימפנזות לא טורחות להשאיר רשימות מסודרות של ההיסטוריה המשפחתית שלהם, פנתה לומה לפרימאטים אחרים, בני האדם, שכן טורחים לפעמים להשאיר עדויות למעשיהם. היסטוריונים, כלכלנים וסוציולוגים עורכים מחקרים היסטוריים כאלו כל הזמן, אבל השימוש ברשומות כאלו למחקרים ביולוגיים הוא דבר חדש, שהזכרתי אותו כבר בעבר, ובהקשרים דומים למחקריה של לומה.

לומה, שבמקור נולדה בפינלנד, חוקרת אילנות יוחסין של אוכלוסיות מבודדות יחסית בפינלנד שיש לגביהן רישומים מדויקים ומסודרים כמו תאריכי לידה ומוות, נישואין, מספר ילדים וכו'. הרשומות הללו מכילות מידע של מאות שנים ומאפשרות לעקוב אחרי מגמות שונות. מה שחשוב עוד יותר, רבות מהרשומות הללו מגיעות מכנסיות או מאיזורים הרריים בפינלנד, ומקטינות את הסיכוי שאנשים השתמשו באמצעי מניעה (שגם ככה היו הרבה פחות נפוצים ויעילים בתקופה ההיא). הדבר מאפשר לעקוב אחרי נתונים טבעיים, ללא התערבות חיצונית בפוריות של האנשים.

המחקרים מעלים ממצאים מעניינים מאוד. לידת בנים קשה יותר לאימהות מבחינות רבות מאשר לידת בנות ויש לה השפעות מרחיקות לכת על אחים אחרים. זה במיוחד נכון אם הילד הראשון שנולד הוא בן. משקלם הממוצע של בנים בלידה גבוה יותר מזה של בנות, והכמות הגדולה של הטסטוטרון אצל בנים מחלישה את המערכת החיסונית של האם ומשפיעה על בריאותה לרעה. אימהות כאלו חשופות יותר מאימהות לבנות למחלות זיהומיות שונות. בממוצע, הולדת בן מקטינה את תוחלת החיים של האם ב-34 שבועות. יותר קשה לגדל בנים מבנות גם מכיוון שהם אקטיביים יותר, ולכן האם מקדישה להם יותר אנרגיות. הממצא הזה אינו ייחודי לבני אדם ואופייני ליונקים בכלל (למשל הצבי האדום).

ההשפעה של לידת בנים אינה ייחודית רק לאימהות ועוברת גם לאחיהם ואחיותיהן. ילד שנולד אחרי בן בכור יהיה לרוב חלש ושברירי יותר והממצאים מראים שהוא היה בעל משפחה קטנה יותר בבגרותו, והיה לו סיכוי גבוה יותר למות בגיל צעיר יותר ממחלות זיהומיות שונות. מעניין שהממצאים הללו התקיימו גם אם הבן הבכור מת בגיל צעיר מאוד. הדבר מרמז שההשפעות הללו קיימות מהלידה עצמה ואפילו לפניה ואינם קשורים בהכרח לאינטרקציה בין האחים. אפילו אם הילד החמישי הוא בן, הדבר יוביל לכך שהילד השישי יסבול מכך.

הממצא הזה בולט במיוחד אצל תאומים, שאחד מהם זכר והשנייה נקבה. ממחקר של 754 תאומים כאלו, שהתפרש על פני תקופה של 150 שנה, נמצא כי לבנות תאומות כאלו היה סיכוי קטן ב-25% להוליד ילדים, היו להן לפחות שני ילדים פחות בממוצע, והסיכוי שלהן להתחתן היה קטן ב-15% מתאומות שהאחות השנייה שלהן הייתה בת. הממצא הזה התקיים גם אם לוקחים בחשבון את המצב הכלכלי והחברתי של המשפחות שלהן, ואפילו אם התאום הבן מת עד שלושה חודשים מהלידה עצמה (מה שהוביל לגידול האחות כבת יחידה). לומה משערת שהדבר נובע מכמויות טסטוסטרון שחוצות את הרחם ועוברות מהזכר לנקבה בתהליך מסקולניזציה (Masculinization). התופעה קיימת גם אצל יונקים אחרים כמו חולדות ופרות. במחקר אחד מצאו שנקבות פרות שהיו חלק מתאומים מעורבים, היו בעלות סיכויים גבוהים יותר להיות עקרות בגלל השפעת הטסטוסטרון. תהא הסיבה אשר תהא, לאימהות עם תאומים מעורבים יש 19% פחות נכדים מאימהות לתאומים בני אותו מין.

כמובן שההשלכות המחקרים הללו לחיים היום הרבה יותר מורכבות בגלל השימוש הגובר באמצעי מניעה, ובגלל הרפואה המשוכללת שמונעת תמותת תינוקות. רק לשם השוואה, עד לפני 100 שנה, 40% מהתינוקות בפינלנד מתו לפני שהגיעו לגיל בגרות מינית. לומה מספרת על אמא אחת, שהיו לה 18 ילדים שונים, שכל אחד ואחד מהם נפטר לפני הגיעו לבגרות, בעוד היא חיה עד אחרי גיל 90.

לומה גם נוגעת בהשערת הסבתא ומנסה להסביר למה סבים וסבתות חיים הרבה מעבר לגיל הפיריון. על פי המחקרים שלה, סבתות מספקות עזרה ישירה שתומכת בהישרדות וברבייה של הנכדים שלהן. קיומה של סבתא מגדיל את הסיכוי של הילדים שלה להוליד יותר ילדים ובגיל צעיר יותר, ולנכדים הללו יש סיכוי גבוה יותר לשרוד לגיל הבגרות המינית בעצמם. אין אפקט דומה מצד הסבים. יתכן, על פי לומה, ששרידתם של גברים לגיל מאוחר היא תוצר לוואי של שרידת הנשים לגיל כזה, או שבגלל שגברים יכולים להוליד ילדים גם בגיל מאוחר, הם ייטו פחות להשקיע בנכדים ויתרכזו בעיקר בילדים שלהם.

המחקרים מעלים גם ממצאים מעניינים הקשורים לסטטוס חברתי וכלכלי. אנשים עשירים מולידים יותר ילדים מאנשים עניים, מגמה שהתהפכה בעולם המודרני. מאוד יתכן שבחברה שלנו, ישנה העדפה לאיכות הילדים ולא לכמות גדולה שלהם, מכיוון שהורים יודעים שרוב הסיכויים שהילד ישרוד. כך, עדיף להשקיע במספר קטן של ילדים במיוחד אם מדובר בבן. ההשערה הזו ידועה כהשערת טריברס-וילארד (Trivers-Willard Hyupothesis), אומרת שהורים צריכים להשקיע יותר בילדים שיש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להוליד יותר צאצאים. זה מוביל למסקנה שעדיף להורים עשירים להשקיע בבנים, כי בנים עשירים יהיו יותר אטרקטיביים ויוכלו למצוא בנות זוג רבות. למשפחות עניות עדיף להן להשקיע בבנות, כי הפוריות של נשים מוגבלת יותר משל גברים, ולבת ענייה יהיה קשה יותר למצוא בני זוג ולכן עדיף להורים ל"פזר" את הסיכון. להשערה הזו יש תמיכה אמפירית רחבה אצל יונקים אחרים, ותמיכה חלקית אצל בני אדם, בעיקר במחקרים היסטוריים ופחות בחברה המודרנית.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גע"ס  On 04/10/2007 at 3:05 am

    אבל דווקא הבת הרביעית מקצרת לה את החיים יותר מכולם.

  • גיל  On 04/10/2007 at 3:43 am

    אני בטוח שאת לא כל כך גרועה כמו שאת מציירת את עצמך 🙂

  • שרון רז  On 04/10/2007 at 5:59 am

    פוסט מרתק

  • גע"ס  On 04/10/2007 at 8:09 am

    בשלוש בלילה קצת פחות…

  • גע"ס  On 04/10/2007 at 8:10 am

    האם יש לי סיכוי גבוה יותר לרמות טסטוסטרון גבוהות בגלל שאני בת יחידה אחרי שלושה בנים? כי זה יכול להסביר כמה דברים.

  • גיל  On 04/10/2007 at 8:23 am

    בדרך כלל זה דווקא הפוך וזה אחד ההסברים למה בנים שניים נוטים יותר להיות הומוסקסואליים. כתבתי על זה כאן:

    http://www.notes.co.il/greengross/31267.asp

    הכמות הגדולה של הטסטוסטרון אצל נשים בהקשר הזה, מתרחשת כאשר הן תאומות לתאום זכר. אז מתרחשת איזו שהיא "דליפה" של טסטוסטרון ברחם.

  • ללא שם  On 04/10/2007 at 1:06 pm

    ושוב ממשיכו של דרווין עם התיאוריות המגוחכות שלו. אתה לא מאוד שונה מהמדענים הארסיטוטלים בתקופת היוונים שניסו לפרש את ההתנהגות הפיסיקלית של עולם במגמות ורצונות, האבן רוצה להגיע למטה כי והאש נוטה לכלות את העץ כי.

    מה הבסיס לכל הטענות האלה? ניסויים מוגבלים וחלקיים שנעשו פה ושם? מה הקשר בין זה לעשיה מדעית?

    חדל להציג נתונים כאילו הם עובדות מדעיות כאשר הן לא יותר מסברות פרועות. זה מגוחך אבל גרוע יותר, זה פוגעני

  • חגי  On 04/10/2007 at 1:16 pm

    מאמר מעניין.

    אנחנו שלושה בנים במשפחה, אבל לא נראה שאמא שלנו סובלת 😉

  • גיל  On 04/10/2007 at 5:10 pm

    של המדענית שביצעה את המחקרים שמופיע בראשית המאמר. תוכל לקרוא לבד איך היא הגיעה למסקנות שלה ועל מה הם בדיוק מבוססים. אולי תשכיל מהם.

  • האלמוני ההוא  On 04/10/2007 at 9:32 pm

    איך זה מוסבר ומדוע בכלל מעניין לבחון את הפרמטר הזה?

  • לילי  On 04/10/2007 at 9:44 pm

    פוסט מרתק
    (-:

  • גיל  On 04/10/2007 at 10:04 pm

    יכולות להיות לכך סיבות שונות, אחת מהן למשל, קשורה לרמות גבוהות של טסטוטסרון שגורמות לה להיראות גברית יותר ופחות אטרקטיבית בעיניי גברים רבים. יש גם קשר ידוע בין לסביות לרמות טסטוטסרון גבוה. בנוגע ללמה זה מעניין, זה עניין של טעם אישי. כל אחד חוקר מה שמעניין אותו או אותה.

  • האלמוני ההוא  On 04/10/2007 at 10:34 pm

    ומה לגבי האפשרות שהיא… פשוט לא מעוניינת להתחתן? אולי רמות גבוהות של טסטוסטרון גורמות לה לרצות להיות עצמאית?

    כמעט שצחקתי בקול רם למקרא התשובה שלך

  • גיל  On 04/10/2007 at 10:40 pm

    אבל התשובה שלי מגובה במחקרים בנושא. בכל מקרה, ההבדל הבולט הזה דורש הסבר כלשהוא כי הוא ממש לא מקרי.

  • האלמוני ההוא  On 04/10/2007 at 10:59 pm

    אפשר להסכים על הנתונים. אפשר גם להסכים על זה שצריך הסבר כלשהו. כאן אופן הסקת המסקנות
    מהנתונים הוא הבעיה.

    אני לא יודע אם זה יחזיק עד מחר, אבל בהחלט יש כאן כמה שעות טובות של צחוק בריא.

  • גיל  On 04/10/2007 at 11:06 pm

    כל הסבר צריך שיהיה מבוסס על משהו. במקרה הזה, ההסבר שנתתי מבוסס על מחקרים שנעשו בנושאים הללו, ההשערות שלך לא מבוססות על שום דבר, זה כל ההבדל.

  • האלמוני ההוא  On 04/10/2007 at 11:10 pm

    אם ככה אני רגוע 🙂

    תודה לך על דקות של צחוק והנאה.

  • themissinglink  On 05/10/2007 at 9:25 am

    שמעורר כל כך הרבה מחלוקת בקרב מגיביו, שלא עוסק בפוליטיקה. זאת מחמאה בעיני.

    בכל אופן, פוסט מעניין מאוד כרגיל – keep the good work

  • האלמוני ההוא  On 05/10/2007 at 3:37 pm

    הבלוג הזה דווקא כן בלוג פוליטי.

  • ש.  On 13/10/2007 at 8:48 am

    לא רציני, ספוקלטיבי. על מה מבוסס???
    מילא העניין פה, ויש עניין, אבל זה פשוט נותן תחושה של מישהו שמנפח את המוח עם …

  • עודד  On 19/10/2007 at 3:00 am

    מרתק
    תודה

  • אחת  On 04/12/2007 at 6:25 am

    סוף סוף גבר אובייקטיבי.

    אגב, ל"האלמוני ההוא" – אני נטולת טסטוסטרון, רווית אסטרוגן ונגעלת בטירוף מהאפשרות של חתונה או הריון/ילדים.

%d בלוגרים אהבו את זה: