למה נשים נמשכות לגברים אתלטיים?

רבים מהמחקרים שנעשים על יופי חיצוני מתמקדים ביופי חיצוני נשי. הסיבה המרכזית לכך היא שגברים מחשיבים את היופי הנשי כאחד הגורמים החשובים ביותר בבחירת בני זוג (אם לא החשוב שבהם), בעוד יופי חיצוני גברי מדורג הרבה יותר נמוך אצל הנשים. מבחינה אבולוציונית, אטרקטיביות נשית יכולה להעיד על פוריות האישה, ומכיוון שגברים פוריים רוב חייהם לא התפתח אצל הנשים מנגנון דומה, ועיקר תשומת הלב עבר לרמזים המעידים על סטטוס גבוה ונאמנות הגבר. למרות זאת, יופי חיצוני גברי בהחלט מהווה גורם משיכה עבור נשים ויש לו גם סיבות אבולוציוניות.

אחד הגורמים המרכזיים במשיכה נשית הינו מידת האתלטיות של הגבר (באנגלית: Muscularity). ישנן מספר סיבות אבולוציוניות למה מראה גברי מושך נשים. אחת מהן, המבוססת על עיקרון ההכבדה, אומרת שמבנה גוף אתלטי מסמן בריאות טובה של הגבר. לאנשים יש אנרגיה מסוימת שהם יכולים להשקיע בגופם, ומבנה גוף אתלטי מוכיח שאפשר להשקיע בגוף מעבר למה שנדרש עבורו בשביל הישרדות. על מנת לשמור על מבנה גוף כזה צריך להתאמן הרבה ולאורך זמן, וההשקעה בגוף יקרה מאוד. מעבר לכך, מבנה גוף אתלטי נובע במקרים רבים מרמות גבוהות של טסטוסטרון. טסטוסטרון הוא הורמון שמדכא את המערכת החיסונית ולכן תכונות גבריות שנובעות מרמות גבוהות שלו מסמנות שאותם גברים מסוגלים להיות בריאים, למרות שההורמון מדכא את המערכת החיסונית שלהם. לנשים שיבחרו גברים כאלו יהיו ילדים עם מערכת חיסונית משובחת (בגלל שמערכת ההורמונים הגברית עוברת בתורשה) ולכן כדאי לבחור בהם כבני זוג.

כמובן שנשים לא תמיד יעדיפו גברים עם עודף טסטוסטרון. ידוע שגברים עם טסטוסטרון גבוה ייטו יותר לחפש קשרים לטווח קצר, או לבגוד כשהם במערכת יחסים, ומכיוון שנאמנות של גבר היא אחת התכונות החשובות בבחירת בן זוג, המראה האתלטי כשלעצמו ימשוך פחות נשים שמעוניינות ביחסים יציבים לטווח ארוך. הנשים עומדות בפני דילמה: מצד אחד, הן מעוניינות בגבר עם הגנים הטובים ביותר שרמות גבוהות של טסטוסטרון מעידות עליהם, ומצד שני, הן מעוניינות בגבר משקיע ונאמן. אחת הפתרונות האפשריים לדילמה הזו אצל נשים רבות, הוא למצוא בן זוג נאמן ובו בזמן לבגוד עם גבר בעל גנים טובים.

חשוב לזכור, שיש גבול עד כמה הטסטוסטרון משפיע על המשיכה. כמו הרבה תכונות אחרות, עודף בתכונה מסוימת לא בהכרח מוסיף למשיכה כבן זוג. מחקרים מראים למשל, שיש נקודה מסוימת שלאחריה הכנסה גבוהה יותר לא מושכת יותר נשים (היא גם לא מזיקה מצד שני). אבל רמות גבוהות של טסטוסטרון דווקא כן מורידות את האטרקטיביות של הגבר. ככל שיש יותר מההורמון הזה, האטרקטיביות של גברים יורדת והם נתפשים כאנוכיים יותר, מאיימים יותר, ובוגדניים יותר. רמות נמוכות של טסטוסטרון, מצד שני,גם הן לא מושכות נשים מכיוון שגברים עם רמות נמוכות נתפשים כחלשים וכנועים מדי. הרמות שגבוהות במקצת מהממוצע נחשבות להכי אטרקטיביות והיחסים בין אטרקטיביות לרמת הטסטוסטרון מוגדרת כ-U הפוכה.

סידרת מחקרים חדשה של David Frederick ו-Martie Haselton בכתב העת Personality and Social Psychology Bulletin שופך אור על התופעה. פלאי הטכנולוגיה מאפשרים ליצור תמונות של גברים שיהיו זהים בכל המאפיינים האחרים מלבד אלו שמעוניינים לבדוק.אפשר לפיכך ליצור גברים זהים לחלוטין מבחינת משקל, גובה, מראה וכו', ושיהיו שונים רק ברמת האתלטיות שלהם (בעבר השתמשו בציורים שהיו הרבה פחות אמינים). מדגם של נשים בוחן את התמונות ומדרג את הגברים על פי קריטריונים שונים. אפשרות אחרת, היא להראות תמונות של גברים אמיתיים ששונים זה מזה במבנה הגוף שלהם. במחקרים הללו השתמשו בשתי הטכניקות.

הנשים במחקר אוששו את הממצאים הקודמים בדבר העדפה לרמות בינוניות של אתלטיות, כמו גם משיכה גדולה יותר לבחורים אתלטיים כשמועניינים בקשרים לטווח הקצר. אבל המחקר עשה יותר מזה: הוא לא רק שאל את הנשים בדבר העדפות היפותטיות לתמונות של גברים בעלי מבנה גוף שונה, אלא בדק את הבחירות הזוגיות שלהן בפועל. הנשים דיווחו, בהתאמה עם הממצאים הקודמים, שבני זוג שבחרו לקשר לטווח הקצר היו אתלטיים יותר ושריריים יותר מבני זוג לטווח הארוך. הנשים דיווחו גם שהן התראו עם בני הזוג לטווח הקצר זמן קצר יותר לפני שהם שכבו איתם, בהשוואה לבני זוג לטווח הארוך (שבוע אחד לעומת 12 שבועות בממוצע). בנוסף, נשים בטחו פחות בבני זוג לטווח הקצר, חשו פחות קירבה רגשית אליהם, ודיווחו שאותם גברים התנהגו בצורה פחות רומנטית כלפיהן. זה לא אומר בהכרח שהנשים "סבלו" מהקשרים הללו. סביר שלנשים פחות איכפת שהפרטנרים המיניים המזדמנים מפגינים כלפיהן מחוות רומנטיות, או קשורים אליהן מבחינה רגשית, וכל מה שהן מעוניינות בו הוא מין מזדמן. הממצא הזה מחזק את התיאוריה שמבנה גוף אתלטי הוא סממן גנטי חיובי ויחסי מין עם גברים כאלו מאששים את העובדה שנשים רוצות ילדים עם גברים בעלי גנים טובים.

מחקר נוסף כלל מדגם גדול של גברים שענו על שאלונים בנוגע לבנות זוג מעברם. הם גם צולמו על מנת להעריך את מידת האתלטיות שלהם (הם הוערכו על ידי 4 אנשים שונים, שלוש נשים וגבר אחד). הממצאים הראו שככל שהגברים אתלטיים יותר, כך עולה מספר הפרטנריות המיניות שלהם, כולל מספר גדול יותר של פרטנריות מיניות מזדמנות. הממצאים הללו נשארו נכונים גם אחרי שביקרו משתנים שונים כמו גיל, אחוזי שומן והערכה עצמית של הנבדקים.

אז מה הממצאים הללו מספרים לנו? מראה גוף גברי ואתלטיות משפיעים בצורה חזקה על בחירות בני הזוג של שני המינים, ומעלים את מספר ההזדמנויות למציאת פרטנריות מיניות אצל הגברים. העובדה שאתלטיות היא סממן לכשירות הגברים מקבלת תמיכה מהממצאים השונים. לא רק שגברים כאלו הועדפו כפרטנרים מיניים כשהציגו בפני הנשים תמונות של גברים בעלי אתלטיות משתנה, אלא הדיווחים העצמיים של הנשים והגברים הראו אותן תוצאות. גם ההבדלים בין פרטנרים מיניים לטווח הקצר והארוך מלמדים שהבחירות הללו אינן נעשות על "עיוור", ונשים מודעות היטב להשלכות של הבחירה בבחורים אתלטיים.