קוף אחרי בן אדם

הרבה פעמים שומעים את ההשוואה ששימפנזות (או קופי אדם אחרים) הם כמו תינוקות. באמירה הזו, מתכוונים לרוב שיכולות מסוימות של השימפנזות דומות לאלו של תינוקות. זה יכול לבוא לידי ביטוי ביכולות קוגנטיביות מסוימות, רמת התפתחות דומה או יכולת לבצע משימות בצורה דומה. עד עתה, מעולם לא נערכה השוואה ישירה בין תינוקות לשימפנזות במשימה ספציפית. ובכן, לא עוד. במחקר שפורסם השבוע בכתב העת Science על ידי צוות חוקרים בראשות Esther Herrmann ממכון פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית נערכה השוואה ישירה בין תינוקת בני שנתיים וחצי לבין שימפנזות ואורנג אוטנים בלמידה חברתית (הגיליון כולו הוקדש ללמידה חברתית על היבטיה השונים וניתן לקרוא אותו פה).

בניסוי שנעשה נבדקו יכולותיהם של שימפנזות ואורנג אוטנים בוגרים ותינוקות במשימות שונות. כל השלושה היו טובים במידה שווה במשימות הקשורות לאינטליגנציה מרחבית או פיסית כמו לקבוע איזו ערימה של אוכל גבוהה יותר, או להצליח לעקוב אחרי אוכל שהוזז ממקום למקום. אבל כשהמבחנים כללו תיקשורת חברתית או יכולות חברתיות אחרות, התינוקות היו הרבה יותר טובים מהשאר.

כשבן אדם הציג בפניהם כיצד ניתן להוציא אוכל מגליל שקוף, לתינוקות לא הייתה בעייה לחקות את הפעולה ולהוציא את האוכל, אבל הקופים האחרים לא הבינו מה נדרש מהם והם ניסו לנגוס או לקרוע את הגליל. התינוקות גם היו טובים במעקב אחר המבטים של הנסיינים ובהצבעה על כוס שמחביאה פרס כלשהוא.

ההשלכות של המחקר הם לתחום שנקרא Theory of Mind. התחום עוסק ביכולות של אנשים או חיות אחרות להסתכל על דברים מנקודת מבט של מישהו אחר. הניסוי הזה מאשש את הטענה שבני האדם ייחודיים כנראה ביכולת הסקה כזו, וזו הסיבה שהתינוקות הצליחו במשימות חברתיות מסוימות טוב יותר מחבריהם האייפים. המשימות הללו כרוכות בתיקשורת לא מילולית ובחיקוי אחרים כדי להגיע לפיתרון בעייה שדורשת הבנה של כוונות של מישהו אחר. אגב, הסיבה שהתינוקות שנבחרו הם בני שנתיים וחצי היא בגלל שלתינוקות בגיל הזה יש יכולות פיסיות דומות לשימפנזות מבוגרות.

תחום נוסף שלמחקר יש השלכות לגביו הוא אחד הנושאים החמים באבולוציה והוא התפתחות המוח. על פי השערת האינטליגנציה התרבותית (cultural intelligence hypothesis), בני אדם פיתחו יכולות קוגנטיביות ייחודיות מחיים בסביבה שיש בה תרבות שמעבירה את הידע שלה מדור לדור. היכולות החברתיות העדיפות של תינוקות מעידות שלחיים בתרבות אנושית יש השפעה גדולה מאוד על פיתוח כישורים קוגנטיביים שאין לאף חיה אחרת ויתכן שהם אלו שתרמו בצורה משמעותית להתפתחות המוח.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • כחולית  On 08/09/2007 at 5:34 am

    יכולת חיקוי אינה נמצאת אצל רוב בעלי החיים אם לא כל בעלי החיים שגדלים עם הוריהם על מנת לפתח כישורים נלמדים כמו ציד, לחימה, הגנה על הקבוצה עו עצמית או איתור פירות או חרקים וכדומה?
    חשבתי לתומי ששימפנזות כן מחקות וכן בעלות יכולת למידה, הרי כך הן מעבירות מידע מדור לדור ואפילו בין פרטין בוגרים כשמישהו מוצא שיטה חדשה למשל לאיסוף מזון.

  • גיל  On 08/09/2007 at 8:39 am

    אין צורך בחיקוי. בעלי חיים ידעו לצוד ולהגן על עצמם בלי קשר לאיפה גדלו (אלא אם כן גדלו בשבי אבל זה סיפור אחר). לחיות יש יכולת חיקוי מוגבלת וחשוב מאוד לראות את ההקשר. המחקר הזה מראה שבהקשרים חברתיים ספציפיים יש להם קושי גדול לחקות ולהבין מה שקורה.

  • גילי  On 08/09/2007 at 9:59 am

    גם עם ילדים אוטיסטים.

  • Metal Eye  On 08/09/2007 at 11:28 am

    מאוד מעניין.
    אבל אתה לא חושב שבגלל ששימפנזים חזקים הרבה יותר מתינוקות באופן פיזי, הם יגשו לבעיות שונות באופן שונה?

    נ.ב.
    בפסקה השלישית כתוב "לקרוא" במקום לקרוע, אבל בקטנה.

  • יונתן.ק  On 08/09/2007 at 12:07 pm

    ואם שימפנזות בוגרות היו מדגימות לאותה קבוצת גורים יכולות בוגרות מעולמן אתה מניח שהתוצאות היו זהות.
    שהילדים שלנו ידעו יותר טוב לחקות אותם.

  • ימימה  On 08/09/2007 at 2:18 pm

    איזה פוסט על חיקוי של תינוקות ושל קופים. ממש כבר כמה ימים אני חושבת על זה. לא מדעי, כמובן. הזכרת לי.

    בלוג נחמד מאוד יש לך, אגב.

  • יונתן.ק  On 08/09/2007 at 3:38 pm

    טיפוס על עצים, פיצוח אגוזים, פליית כינים, תקשורת בין קופית, דפוסי התנהגות זכריים ונקביים

  • גיל  On 08/09/2007 at 6:57 pm

    לא היו מצליחים במשימות הללו (כמו גם אחרות). ההשוואות הרלוונטיות לגביהם יהיו לבני אדם אחרים והן למעשה נעשות כל הזמן.

    metal eye,
    החוזק הפיסי לא בהכרח רלוונטי. שימפנזות כבר הוכיחו בעבר שהן מסוגלות למטלות עדינות ולא מנסות כל הזמן בכוח (בדיוק כמו שבני אדם לא מפעילים כוח כל הזמן). הנקודה היא שבהשוואות הללו המימד הקוגנטיבי משחק תפקיד חשוב וקשה להם איתו.

    ליונתן, זו שאלה מעניינת מה היה קורה אם השימפנזות היו מדגימות את ההתנהגות.

    תודה, ימימה.

  • יונתן.ק  On 09/09/2007 at 12:53 am

    הן יכולות שלא?

  • גילי  On 09/09/2007 at 9:31 am

    גם אני מניחה שילדים אוטיסטים לא יצליחו במשימות הללו, והרי בשנים האחרונות משימות דומות לאלה משמשות כמבחן לאוטיזם. מצד שני, האינטואיציה שלי אומרת שילדים אוטיסטים, גם בגיל שנתיים וחצי, נבדלים מקופי אדם. ומעניין אותי במה זה מתבטא.

    אני מכירה ילד שבגיל שנתיים וחצי כביכול לא ידע לחקות מבוגרים ולא ביצע ג'סטות תקשורתיות כגון לנופף לשלום (שקופים דווקא כן לומדים, לא?) אך מאידך בגיל שלוש כבר ידע לקרוא. די ברור לי שלילד כזה עוברים תהליכים בראש שלא עוברים בראשם של הקופים, אינטליגנטים ככל שיהיו.

  • גיל  On 09/09/2007 at 11:17 am

    מה עובר בראש של ילדים אוטיסטים. גם ההשוואות לאנשים אחרים עושות להם עוול כפי שכתבתי לפני כמה פוסטים על מבחני אינטליגנציה ואוטיסטים. זה על אחת כמה וכמה בא לידי ביטוי במבחנים שדורשים אינטרקציה בין אישית שהם כה סולדים ממנה.

    באופן כללי, קשה להסיק מאוכלוסיות מיוחדות שסובלות מבעיות לגבי כלל המין האנושי, אבל אני מבין מאיפה הרצון להשוות מגיע.

  • טל  On 09/09/2007 at 9:56 pm

    פשוט מאוד לדעת מה עובר בראשן של שימפנזות.

  • גיל  On 09/09/2007 at 10:06 pm

    עצם השוני בתיפקוד באותה משימה אומר מספיק.

  • טל  On 12/09/2007 at 1:59 am

    אם רוצים לבחון כישורים חברתיים וTheory of Mind, מדוע מצפים ששימפנזה תחקה בן אדם? האם לא היה נכון יותר לבחון האם שימפנזות מחקות שימפנזות אחרות? הרי בדרך כלל שימפנזות לא מתרועעות עם בני אדם בטבע ואין ממש סיבה שיחקו אותם.

    ועוד שאלה, מכיוון שאין גישה למאמר ללא תשלום.
    כיצד בחנו את הקביעה איזו מערמות האוכל גבוהה יותר?

  • גיל  On 12/09/2007 at 2:46 am

    היא התפתחה והאם היא ייחודית לאדם או לא. ההשוואה לשימפנזות שהן הקרובות אלינו ביותר מבחינה אבולוציונית מלמדת אלו תכונות התפתחו עצמאית אצל בני אדם ואלו לא. השוואות שונות משיגות מטרות שונות. העובדה ששימפנזות כן מחקות בני אדם במשימות שונות אבל לא באחרות דורשת הסבר.

    המאמר לא מספר בדיוק איך בדקו את ערימות האוכל. הם השתמשו בסוללה של מבדקים מקובלים שנקראים The Primate Cognition Test Battery
    שבודקת אספקטים שונים כמו זיכרון חזותי, יכולת ספירת עצמים, וכו'. המאמרים בסיינס קצרים יחסית והם מפנים למאמר אחר שמתאר את הבדיקה הזו.

  • מעניין מאד!
    את המאמר המקורי לא קראתי, אבל מהפוסט שלך ומהתגובות הנפלאות שכאן החכמתי…

%d בלוגרים אהבו את זה: