במי אנחנו מתאהבים?

הלן פישר היא אחת האנתרופולוגיות המפורסמות ביותר בעולם, המלמדת וחוקרת באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רסי. היא כתבה כמה וכמה ספרים פופולאריים (שחלקם תורגמו לעברית) שעוסקים באהבה, ובבחירות רומנטיות. לאחרונה היא כתבה מאמר שהתפרסם בכתב העת Psychology Today העוסק בתיאוריות האחרונות פרי מחשבתה. לא כל התיאוריות שלה מקובלות על ידי חוקרים בפסיכולוגיה אבולוציוניות, אבל הן בהחלט מעניינות ומובילות למחקרים חדשים בתחום.

בני האדם הם אחד היונקים הבודדים שרוקם מערכות יחסים מונוגומיות. 97% מהיונקים אינם מונוגמיים. נכון שאחוז הבגידות בתוך מערכת היחסים גבוה למדי (מחקרים מראים מספרים שונים שנעים בין 10% ל-70% כשהממוצע 40% בגידה), אבל המסגרת הרשמית עדיין היא של זוג. בעבר, הציעה פישר שלושה מנגנונים אובלוציוניים להיווצרות מערכות יחסים ארוכות טווח: יצר מין מפותח, אהבה רומנטית והיקשרות רגשית חזקה בין בני הזוג. המנגנונים הללו קיימים אצל כולם ברמות שונות, אבל הם לא מצביעים על המניעים הייחודיים בבחירת בן זוג אחד ולא אחר.

ידוע זה מכבר שאנשים מעדיפים בני זוג שדומים להם, פחות או יותר. אנשים ימשכו לאנשים דומים להם מבחינה אינטלקטואלית, מעמד סוציואקונומי, גיל, יופי חיצוני, תחביבים משותפים, רמת דתיות וכו'. בהתחלה זה נשמע מעט מוזר לרוב האנשים, מכיוון שנדמה להם שבני הזוג שלהםבהווה או בעבר היו שונים מהם קיצונית. אבל כשאנשים חושבים על ההשוואות הללו, הם נוטים לשכוח עד כמה רב הדימיון בעצם, מכיוון שהם לוקחים אותו כדבר מובן מאליו. תיאוריה מסוימת גורסת שרוב בני האדם פוגשים את אהבת חייהם במרחק 20 קילומטר מהמקום שבו נולדו. כשאתם חושבים על דימיון או שוני, נסו לדמיין בני זוג פוטנציאלים מתרבות אחרת. ההשוואה הזו תעזור לכם להעריך את הדימיון הרב הקיים ביחסים שלכם עם בני זוגכם.

אבל גם אם ניקח בחשבון אנשים שדומים לנו פחות או יותר, עדיין המבחר עצום. מה גורם לנו להתאהב באחת ולא באחרת? או באחד ולא באחר? כבר הזכרתי בעבר מחקר על אחד המנגנונים הללו, זה שגורם לנו להימשך לאנשים שונים מאיתנו מבחינה גנטית. מחקרים שונים הדגימו את קיומו של המנגנון הזה. בחלק ניכר מהמחקרים הללו מבקשים מגברים ונשים ללבוש חולצת טי-שירט למשך 24 שעות ביממה, בלי להתקלח ובלי להשתמש בדיאודורנט. לאחר מכן מבקשים מאנשים בני המין השני להריח את אותם טי-שירטים ולקבוע מי מריח הכי טוב ומי מושך אותם יותר. מסתבר שהריחות הכי אטרקטיביים באים מאנשים השונים מבחינה גנטית מהאדם המריח. הסיבה למשיכה לאנשים שהם הפכים גנטיים מאיתנו היא שמערכת החיסון של ילדיכם העתידיים תצא נשכרת משני הורים שונים גנטית. כך שלמעשה, בניגוד למחשבה הפופולארית שהילדות מעצבת את הבחירות הרומנטיות שלכם (תסביכי אב ואם למיניהם), חלק משמעותי מההעדפות הללו הן מחשבות לא מודעות על עתיד ילדיכם.

פישר מדגישה בתיאוריה שלה את חשיבות הטמפרמנט (Temperament) האישי כבעל חשיבות מכריעה בבחירת בני זוג. מחקרים מראים שהמרכיב הגנטי שקובע את הטמפרמנט של כל אחד מאיתנו גדול מאוד. ישנן צורות שונות לסיווג טמפרמנטים. אחת הצורות הידועות ביותר היא ה-Big Five Personality Traits שהסבר מקיף שלה אפשר למצוא כאן. צורת הסיווג הזו מחלקת בני אדם ל-5 תכונות שנעות על רצף מסוים, למשל, רצף מופנמות-מוחצנות. לכל אחד מאיתנו יש מיקום מסוים על הרצף הזה והוא קבוע, פחות או יותר לאורך החיים (שאר הרצפים כוללים" ניורוטיות, אישיות נוחה, מצפוניות ופתיחות לרעיונות וחוויות חדשות). מחקרים ארוכי טווח, כמו גם מחקרים על תאומים, והעובדה שהתכונות הללו נמצאו בכל חברה שבה נחקרו מראים שיש להן כנראה מרכיב אבולוציוני חזק והן גם מורשות מהורים לילדים.

פישר מחדשת בכך שהיא מציעה ארבעה טמפרמנטים שונים במקצת, כאלו שהוצגו לראשונה על ידי אפלטון. הארבעה הם: האמן, השומר, האידיאליסט והרציונלי. היא מנסה לקשר כל אחד מסגנונות האישיות הללו לארבעה הורמונים: דופאמין, סרוטאונין, טסטוסטרון ואסטורגן. לאלו שהדופמין מהווה מרכיב מרכזי באישיות שלהם היא קוראת "מגלים" (Explorer). אנשים אלו ייטו להיות אימפולסיביים, חדשניים, יצירתיים ונוטלי סיכונים. לאלו הנשלטים על ידי סרוטאנין היא קוראת "בונים" (Builders) והם ייטו להיות יותר חברותיים, זהירים, שמרנים ולעיתים קרובות דתיים או בעלי אמונה כלשהיא. האנשים שמונעים על ידי אסטרוגן נקראים "מנהלי משא ומתן" (Negotiators), ויהיו בעלי יכולות מילוליות גבוהות, טובים ב"קריאת" רגשות או הבעות פנים של אחרים, רחמניים ובעלי דימיון. בעלי הטסטוסטרון הגבוה הם ה"מנהלים" (Directors), וייטו להיות ישירים, החלטיים, ממוקדים, תחרותיים מאוד, ובעלי חשיבה לוגית.

לכולנו כמובן יש משהו מכל אחד מארבעת מאפייני האישיות הללו, אבל אצל כל אחד יהיו מאפיינים בולטים על פני אחרים. בחלק מהם צפויים הבדלים בין המינים. באופן טבעי למשל, צפויים להיות יותר גברים "מנהלים" מנשים, ויותר "מנהלי משא ומתן" נשים מגברים. יש בסוף הכתבה שאלון קצר ולא מדעי שבוחן מה הטמפרמנט שלכם.

פישר שיתפה פעולה עם אחד מאתרי ההכרויות הכי פופולאריים בארה"ב בהעברת השאלון המלא לגולשים. הממצאים החלקיים שלה עד עתה חושפים שיש הרבה יותר טיפוסי אישיות "בונים" (42%) מ"מגלים" (8%). ההשערה שלי היא שטיפוסים "בונים" היו חשובים יותר באבולוציה שלנו, כי הם היו חיוניים לבניית חיי חברה תקינים, בעוד "מגלים" היו חשובים רק בעיתות משבר כשהיו שינויים אקולוגיים גדולים.

בנוסף, היא בחנה מה מושך אנשים בדייט ראשון. מסתבר שכולם אוהבים "מנהלי משא ומתן" מלבד גברים "בונים". מה שמעניין יותר, הוא שבהתאם לתיאוריה האומרת שאנשים נמשכים לאנשים שונים מהם גנטית, רוב האנשים נמשכו לטיפוסים שונים מהם. לכל קומבינציה שונה כזו, יש את היתרונות והחסרונות שלה.

כמובן שעוד נדרש מחקר רב כדי לבדוק האם הסגנונות הללו אכן מובחנים והאם יש באמת קשר ביולוגי לתכונת האישיות כפי שהתיאוריה מנבא. אם אכן יש קשר גנטי בין סגנונות האישיות להורמונים תהיה בכך תרומה חשובה לבניית מודל ביולוגי-חברתי של האישיות, כזה שלא רק חושף את העובדה שמאפייני אישיות עוברים בתורשה, אלא גם מצביע על המנגנון ועל ההורמונים הספציפיים שגורמים לזה לקרות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • דינה ראלט  On 31/08/2007 at 7:45 am

    תמיד הפליאו אותי המנסים לחקור את נפש האדם שהם מחלקים את האופציות למיספרים בודדים…ברור שיש המון וריאציות אלא שמוחנו יכול במודע לדון רק בכ-7 משתנים…
    כחוקרת את הביולוגיה של התקשורת אני חושבת שדווקא המשתנים שאנחנו לא מגדירים בכלל עשויים להיות המובילים ביצירת מערכות יחסים..כמו למשל הריח או מיקצבי הניטריק אוקסיד.
    בלי קשר..אולי תשמחו לשמוע שהגברים הם יותר רומנטים מהנשים
    http://www.springer-sbm.com/index.php?id=291&backPID=132&L=0&tx_tnc_news=3600&cHash=9a730efd75

  • גיל  On 31/08/2007 at 8:38 am

    יש הרבה קומבינציות אפשריות אפילו בתוך הארבעה טיפוסים הסטיריאוטיפיים הללו, אבל כנראה שהם קיימים במידה זו או אחרת ויש להם חלק בהגדרת האישיות שלנו.

  • דוד שליט  On 31/08/2007 at 1:10 pm

    אולי המודד הנכון הוא לקחת נתונים מהשטח, לשאול זוגות איפה היכרתם, ולפי זה נגלה שהרבה מהם הכירו בתנועה, בצבא, במקום העבודה. ואז צריך לשאול האם הם "התאהבו" או שרק "התרגלו" זה לזו, ובחרו להיות זוגות לחיים (או לבינתיים). ואז שווה לשאול מהי מהירות ההתאהבות, כמו שיש מהירות הקול והאור, והאם הפלאש הזה של היכרות ללילה אחד, או בפיק-אפ באר, מספיק לחיים (או לבינתיים כנ"ל), או שיש מנגנון שמרני-הרסני בתוכנו, שיחבל בה ולעולם תספיק רק למפגש חד-פעמי, וכל היתר זה הוליווד, והמודל הליניארי, עוד יום ועוד יום, הם שבונים את התאים הרומנטיים של גופנו. לא יודע אם זה מייאש או מנחם

  • אריאל  On 31/08/2007 at 4:15 pm

    הרצון הזה של אנשי מדעי הרוח לשים אנשים בקטגוריות, די מעלה לי את הסעיף.
    יצא לי להיות בקורס בעבר שניסה לאפיין את סוג האישיות לפי קריטריונים אחרים ושמעתי על עוד חלוקות שונות. כל ה"מחקרים" האלה יותר מכל מזכירים לי שאלון של "לאישה" על "האם אתם מתאימים ביחד", או "מה סוג האישיות שלך" והניסיון לשייך אותם להורמונים אלה ואחרים נראה לי כמו פסידו-מדע.

  • טל  On 31/08/2007 at 4:50 pm

    אתה צודק, למעט העובדה שמדובר במדעי החברה ולא במדעי הרוח. למה לחלק מחמאות למי שלא מגיע.

  • גיל  On 31/08/2007 at 5:53 pm

    היום הרבה מאוד אנשים מכירים ברשת. בכל מקרה, צריך להבחין בין אסטרטגיות היכרות לטווח קצר וארוך. בכל אחת מהן יש קריטריונים קצת שונים.

    לאריאל וטל, מה זה הזילזול הזה? אתם צריכים עכשיו למלא שני שאלונים בלאישה ולחזור לפה עם התוצאות.

    בכל מקרה, יש כמובן הרבה פסבדו מדע בתחום, אבל לא הכל כזה. מבדקי אישיות כמו מבחן 5 התכונות מאוד מתוקפים כבר שנים. ההצעה שלה עדיין לא נבחנה מדעית, וכמו שאמרתי יש חילוקי דיעות בתחום, אבל היא נראית לי מבטיחה ודי מעניינת.

  • אריאל  On 31/08/2007 at 6:48 pm

    איך השאלונים האלה יכולים להיות מתוקפים. מה יש בהם בכלל להיות מתוקף, כל מה שהם עושים זה לשייך אותך לסוג אישיות מסוים. איך באמת יכולים להוכיח שאני שייך לסוג האישיות הזה? הא, כן, יעשו לי מבדק אישיות. קצת מעגלי, נראה לי.
    בוא נגיד את זה ככה, ה"מחקרים" האלה מותחים את גבולות המדע למקומות מעט מפוקפקים. ואני כמובן מתנצל בפני אנשי מדעי הרוח למינהם, לפחות אצלם אין את היומרה.

  • גיל  On 31/08/2007 at 6:57 pm

    הוא באמת שטויות, אבל כל הנושא של בניית שאלונים הוא תורה בפני עצמה. אתה יודע מה? אני אעלה בקרוב פוסט שלם על כל הנושא של בניית שאלונים, כי נראה לי שיש הרבה בילבול בנושא.

  • אריאל  On 31/08/2007 at 7:07 pm

    למאמר מדעי כביכול שמצרף אליו שאלון שהועתק מקוסמו?
    בכל מקרה, אני אשמח לשמוע על תורת השאלונים, נראה לי יש בזה הרבה כסף

  • גיל  On 31/08/2007 at 7:13 pm

    זה מאמר בכתב עת פופולארי לציבור הרחב. השאלון שמצורף אליו הוא יותר בשביל השעשוש ובגלל מגבלות העיתון מקצרים אותו (שאלונים כאלו לרוב ארוכים הרבה יותר).

    בהחלט יש הרבה כסף בתחום הזה ולצערנו יש תופעות שליליות רבות שקשורות אליו.

  • עברתי בסביבה  On 31/08/2007 at 9:35 pm

    איפה פה חידשת משהו, או שכוונתך היא רק לספר לנו על מחקרים שיכולנו לקרוא אותם בעצמנו במקומות אחרים.
    איפה פה החדוש שלך?

  • גיל  On 31/08/2007 at 9:41 pm

    אבל עובדה שקראת את זה כאן ולא במקום אחר לא?

  • עומר.  On 01/09/2007 at 8:27 pm

    שלום גיל.
    אני עוקב אחרי כתביך כבר זמן מה, ועניין אותי לדעת אם כתבת אי פעם על השיגעון, או על היציאה ממנו מבחינת הפסיכולוגיה האבולוציונית.
    אם לא אתה מוזמן (לגיטימי לבקש ממך בקשות כאלה?) בחפץ לב.
    ותודה רבה על טוריך הנהדרים,
    עומר.

  • גיל  On 01/09/2007 at 8:54 pm

    לא כתבתי על השיגעון עדיין אבל בתיכנון לכתוב על כל הנושא של הפרעות נפשיות מבחינה אבולוציונית בקרוב. תודה על המחמאות ולהציע נושאים תמיד אפשר.

  • מיכאל  On 03/09/2007 at 10:55 am

    לאדון שעבר פה בסביבה והחליט להיות חצוף.

    אז ראשית כל, גם סינתיזה בין כתבים קיימים היא חידוש – רוב המחקר האקדמי הוא כזה.

    שנית, לא ברור לי מה טיב הביקורת שניסית להעביר. הבלוג של גיל הוא מהטובים ומהמעניינים שאני מכיר, ויכולתו לדלות את הנושאים המעניינים, להתמקד בהם, ולהציג את נקודת המבט שלו היא יוצאת מן הכלל.

  • טל  On 04/09/2007 at 1:25 am

    למה אתה חושב שזו היתה ביקורת מצד האדון?
    אני ראיתי בזה שאלה תמימה. ההסבר שלך לגבי סינתיזה לא ממש קשור. גיל מסכם מאמרים ובאמת לא מחדש כלום, כפי שהוא עצמו טען.

    לגבי העניין ואיכות הבלוג כנראה שזה באמת עניין של טעם, אבל הוא בטח ישמח לקרוא את התגובה שלך.

Trackbacks

  • By שווה קריאה on 31/08/2007 at 8:10 am

    הלן פישר היא אחת האנתרופולוגיות המפורסמות ביותר בעולם, המלמדת וחוקרת באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רסי. היא כתבה כמה וכמה ספרים פופולאריים (שחלקם תורגמו לעברית) שעוסקים באהבה, ובבחירות רומנטיות. לאחרונה היא כתבה מאמר שהתפרסם בכתב העת Psychology Today העוסק בתיאוריות האחרונות פרי מחשבתה. לא כל התיאוריות שלה מקובלות על ידי חוקרים בפסיכולוגיה אבולוציוניות, אבל הן בהחלט מעניינות ומובילות למחקרים חדשים בתחום.

%d בלוגרים אהבו את זה: