האם צריך להגביל מחקרים על הבדלים בין אנשים?

פרופסור קווין מקדונלד הוא אחד האנשים הכי מותקפים באקדמיה בשנים האחרונות. מה הפלא? הוא עוסק במחקריו באחד הנושאים הכי רגישים בעולם האקדמי: האם יהודים שונים גנטית מלא יהודים. הוא משתמש במחקרים גנטיים ואבולוציוניים כדי להראות שליהודים יש אינטליגנציה מילולית גבוהה מהממוצע העולמי, כמו גם שהאתנוצנטריות שלהם תורמת במידה רבה לשימורם כקבוצה אתנית ובעקיפין להצלחתם כקבוצה. התיאוריות שהוא מתבסס עליהן, למשל ברירת קבוצות, נחשבות שנויות במחלוקת (בלשון המעטה), עד שהוא מתויג על ידי רבים כאנטישמי. אין שום ספק שהקריירה שלו נפגעה קשות בגלל מושא המחקר שלו. הוא התקשה למצוא אוניברסיטה שתקלוט אותו, הטיפוס שלו במעלה הסולם האקדמי התעכב בהשוואה לחוקרים אחרים ברמתו, הוא סולק מכנסים על מנת לו "להעכיר" את האווירה, וכו'. אין שום ספק שחלק מהביקורת שהוא ספג וממשיך לספוג מוצדקת. פעמים רבות הוא נגרר להשמצות של חוקרים אחרים ובמקום להתייחס לטיעוניהם הוא תוקף אותם אישית. כאמור, שיטות המחקר שלו במקרים רבים שנויות במחלוקת  (למרות שכאשר אחרים משתמשים באותן שיטות על נושאים פחות שנויים במחלוקת אין להם אותן בעיות). העקרונות האבולוציוניים שעליהם הוא מתבסס סותרים כמה מהנחות היסוד של התחום, ועוד. אפשר לקרוא חלק מהביקורת עליו בויקיפדיה (אבל מומלץ גם לקרוא את התשובות שהוא נותן למבקרים באתר שלו).

כשלעצמי, ומתוך הכרות די טובה עם מה שמקדונלד כתב, אני לא סבור שהוא אנטישמי למרות שאני בהחלט סבור שיש הרבה דברי טעם בביקורת המדעית עליו. אבל המקרה של קווין מקדונלד מעלה שאלות עקרוניות בנוגע למה מותר ומה אסור לחקור באקדמיה, ואיך אנשים שחוקרים תחומים מסוימים נתפשים על ידי אחרים. האם לגיטימי להשוות בין אינטליגנציות של קבוצות אתניות? ומה בדבר מחקרים על הבדלים בין גברים ונשים? הדוגמא הכי שנויה במחלוקת התרחשה לפני יותר מ-10 שנים, עם פירסום הספר The Bell Curve. בספר טענו המחברים, ריצ'ארד הרנשטיין וצ'ארלס מורי, שהאינטליגנציה של לבנים גבוהה מזו של שחורים בגלל סיבות גנטיות, טענה שגררה אחריה תוהו ובוהו אקדמי, והאשמתם בגזענות.

באופן אישי, אני לא חושב שצריכות להיות מגבלות כלשהן על תחומי המחקר המדעי, כל עוד הוא נעשה על בסיס מדעי. כבר אמר פעם פסיכולוג ידוע: "חופש אקדמי הוא חסר משמעות אלא אם הוא כולל בתוכו את האפשרות לומר את הדבר הלא נכון". אם מישהו רוצה לבקר מחקרים של אחרים, ראוי שיעשה את זה על בסיס מדעי כי האשמה של חוקר בגזענות או אנטישמיות לא תורמת לנו דבר להבנה של התופעה שהוא חקר. בסופו של דבר, זה בדיוק מה שקרה עם הספר "עקומת הפעמון". הטיעונים של המחברים הופרכו בגלל שימוש לא נכון במודלים סטטיסטיים. ההבדלים באינטליגנציה שנצפו בין שחורים ללבנים הם כתוצאה מהשפעות חברתיות ולא ביולוגיות. אבל האם עצם שאילת השאלה, האם יש הבדלים באינטליגנציה שמקורם גנטי, בין שחורים ללבנים, בין יהודים לגויים או בין גברים ונשים, פסולה למחקר?

במאמר מעניין שפורסם לאחרונה בכתב העת Perspectives on Psychological Science, מנסים Earl Hunt ו-Jerry Carlson להתמודד עם השאלה. הם מנסים לדון בנושא הלגיטימיות המחקרית של מחקרים שעוסקים בהבדלים בין קבוצות או בין המינים, אבל מתמקדים בעיקר בהבדלים באינטליגנציה בין קבוצות.

הם מעלים כמה נקודות שהועלו על ידי חוקרים בהקשר הזה:

1) ישנם הבדלים באינטליגנציה בין קבוצות מוצא (Race) שונות שמקורם גנטי.

2) הבדלים ביכולות הקוגנטיביות של קבוצות מוצא שונות קיימים, אבל מקורם חברתי.

3) הבדלים במבחני אינטיליגנציה בין קבוצות שונות נובעים משימוש לא נכון של המבחנים שלא לוקחים בחשבון הבדלים תרבותיים.

4) אין דבר כזה בכלל גזע או קבוצת מוצא. המושג הוא המצאה חברתית ואין לה בסיס מדעי.

על פי כותבי המאמר, מחקרים על הבדלים בין הקבוצות לגיטימיים כל עוד הם נעשים על בסיס מדעי. חשוב להכיר בהבדלים כאלו ולהבינם כי יש להם השלכות חברתיות מרחיקות לכת. עדיף תמיד שיהיה לנו כמה שיותר ידע בנושא מאשר שנפעל על בסיס תחושות בטן ולא על בסיס מידע מוצק. המחקר המדעי מספק את המידע הזה, אבל לא קובע את המדיניות. למדענים אין יתרון על אנשים אחרים בקביעת המדיניות המשתמעת מהמחקרים שהם מנהלים. למשל, אם מוצאים הבדלים באינטליגנציה בין קבוצות אפשר לנסות ולהקטין את ההבדלים הללו על ידי הפניית משאבים לקבוצה החלשה. מי שמעוניין להצדיק אפליה לא זקוק למחקרים הללו. הנקודה החשובה בכל מקרה היא שאין שום היגיון באפליית אדם בודד על סמך הממוצע של הקבוצה שלו. אדם בודד צריך להישפט בפני עצמו, ולכל האנשים צריכה להינתן הזדמנות שווה להצליח.

אני לא אכנס פה להגדרות של מוצא כי זה נושא סבוך במיוחד. בקצרה, לא ניתן להבחין מבחינה ביולוגית בין קבוצה אחת לאחרת וההבדלים התוך קבוצתיים גדולים מאשר ההבדלים הבין קבוצתיים. הגדרה מקובלת לקבוצות היא תחושת השייכות שחש אדם כלפי הקבוצה. אם אדם מסוים מגדיר עצמו כשחור או כאסייתי זו הגדרה מספקת ברוב המקרים. במחקרים מדעיים ואחרים משתמשים לרוב בהגדרה העצמית הזו.

חשוב לזכור, גם אם קיימים הבדלים מסוימים באינטליגנציה בין קבוצות שונות שמקורם גנטי, אין הכרח שההבדלים הללו ישארו קבועים לאורך השנים. אינטליגנציה אינה משתנה רק בגלל השפעות חברתיות. ישנם למשל טיפולים מיוחדים לחולי לב באוכלוסייה השחורה בארה"ב. אין סיבה, שאנשים שאובחנו עם אינטליגנציה נמוכה או יכולות קוגנטיביות נמוכות מסוימות, לא יקבלו חיזוקים ליכולות הללו על מנת להדביק את הפער. אבל בשביל זה צריך לדעת מה ההבדלים הללו היו מלכתחילה. אם ההבדלים היו רק על בסיס תרבותי, צריך לנסות להעלים את המכשולים התרבותיים שמובילים לפערים בין הקבוצות.

אחת הבעיות המרכזיות של חוקרים בתחום המנסים למצוא את הבסיס הביולוגי להבדלים בין הקבוצות, היא התקפות חסרות רחמים על שיטות המחקר הנהוגות בתחום. כפי שהזכרתי, אין שום בעייה בביקורת מדעית לגיטימית על מחקרים בנושא, אבל הבעייה המרכזית היא שמבקרים רבים דורשים סטנדרטים מדעיים בלתי אפשריים והרבה יותר נוקשים מאשר מחקרים אחרים בתחום. אני לא אכנס כאן לנושא של "איך חוקרים אינטליגנציה", אבל מטבע הדברים הנושא מורכב מאוד הן מבחינה ביולוגית והן חברתית. למה אם כך דורשים המבקרים סטנדרטיים נוקשים יותר במחקרים ביולוגיים כאשר יש בעיות רבות גם במחקרי אינטליגנציה אחרים (רוב הבעיות מתייחסות להגדרות שונות של אינטליגנציה, לתוקף של המחקרים ולקריטריונים שהאינטליגנציה אמורה לנבא)? התשובה די ברורה. להרבה מאוד אנשים לא נוח לדעת שיש הבדלים בין אנשים שמקורם גנטי כי הם נופלים לכל אותם כשלים שכבר הזכרתי בעבר (במיוחד לכשל הנטורליסטי ודטרמיניזם ביולוגי).

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • רוני ה.  On 06/08/2007 at 10:11 pm

    היתה תקופה שהבדלים בין אנשים נחקרו באופן אינטנסיבי. אני מתכוון לתקופה של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים – עד מלחמת העולם השנייה. התוצאה של המחקרים הללו היתה שיש הבדלים. מאחר שאלו היו מחקרים מדעיים, יש להניח שהתוצאה הזאת אינה מופרכת.

    אלא, שמן המחקרים הללו הסיקו גם מסקנות מעשיות. המסקנה המתבקשת היא שרצוי להשביח את הגזע. מכאן יצאה למשל תורת האאוגניקה (עידוד נישואין בין "טובים"), וגם תורת הגזע הנאצית. הטענה שהארים הבלונדיניים הם הגזע המובחר מבוססת בדיוק על מחקרים כגון אלה.

    בניגוד לעמדה הזאת, עומדת הפילוסופיה האמריקנית כפי שמובעת בחוקה שלהם. האמריקנים טוענים שכל בני האדם נולדו שווים. עובדתית ברור שזה אינו נכון. אבל המאה שעברה היתה טראומטית מספיק בשביל לדעת שזאת הטענה ההומנית היחידה שמותר לנו לומר. רק בדרך זאת אפשר לטעת תקווה שווה בלב כולם. ובלי תקווה אנה אנו באים.

  • גיל  On 06/08/2007 at 11:00 pm

    אבל בסופו של דבר האאוגניקה אינה תורה מדעית קבילה והיא הופרכה על ידי המדע.
    כמו שכתבתי, צריך להבדיל בין שיוויון בזכויות, שגם אם הוא לא מעשי זו שאיפה של המדינות הדמוקרטיות, לבין שיוויון בתוצאה.

  • נבדל  On 06/08/2007 at 11:38 pm

    לדעתי השאלה צריכה להיות לא האם מחקרים כאלה "נכונים".

    אלא, צריך לשאול מה המוטיבציה ומהן הנחות היסוד שעומדות מאחורי הבחירה דווקא בקבוצות שיוך מסוימות. לדוגמה, למה חשוב לשאול דווקא מהם ההבדלים בין נשים לגברים? למה חשוב לשאול דווקא מהם ההבדלים בין שחורים ללבנים?

    למה, לעומת זאת, אין מחקרים על ההבדלים בין ג'ינג'ים לבלונדינים, או בין בעלי אוזניים גדולות לבעלי אוזניים קטנות?

    במילים אחרות, למה המחקרים הללו מניחים שיש קבוצות שיוך "חשובות" או "אמיתיות" או "מעניינות", שצריך לחקור אותן?

    הבחירה בבחינה דווקא בקבוצות מסוימות היא לא מובנת מאליה. אין בה שום דבר "טבעי", או "הגיוני", שהרי הקטגוריות וההבחנות הללו הן תוצרים של השיח והתרבות האנושיים (עובדה שבמדינות מסויטמות מתעסקים יותר בהבדלים בין יהודים ללא-יהודיים, ובמדינות אחרות פחות).

    כלומר יש כאן הטיות תרבותיות, שבגללן המחקרים הללו לעולם לא יכולים (מעצם הגדרתם) להיות "אובייקטיביים" או "ניטרליים".

  • רוני ה.  On 06/08/2007 at 11:46 pm

    תחשוב מה מחקר כזה בעצם אומר. אם אתה מקבל את תוצאות המחקר הזה, אתה בעצם אומר לאדם (שחור, יהודי, כלשהו) שהוא פחות טוב מאחרים באופן מולד, בלי יכולת לברוח מזה. דבר כזה הוא הרסני מבחינה פסיכולוגית אפילו אם לא תקום על פי זה תורת גזע חדשה.

    לגבי החוקה האמריקנית, לא מדובר שם על שוויון זכויות אלא על שוויון מלידה.

    הנה הפתיחה של הכרזת העצמאות האמריקנית שעליה מתבססת החוקה:
    “ We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty, and the Pursuit of Happiness."

    All men are *created equal*. כלומר – כל בני האדם נולדו שווים. עניין הזכויות בא אחר כך.

  • סתיו  On 07/08/2007 at 12:03 am

    זו שאלה מעניינת, ואבקש מראש את סליחתך על תגובתי, שעומדת להיות די ארוכה…
    החששות מ"גילויים" בנושאים שכאלה (שגובלים בפרנויות, לעיתים) מובנים, והלוואי והיו אלה חששות אמיתיים ולא סתם עניין של נימוס ו"תקינות" פוליטית (ע"ע מה שכתוב בתגובה מעלי, בדבר היות האמריקאים "שווים". חה).
    אך מכאן ועד מניעת ידע – איסור על מחקר בתחום כלשהו על מנת שלא לדעת – הדרך רחוקה וקטלנית.
    נכון, מחקרים ואנטי-מחקרים רבים בתחום הובילו, כביכול, לביסוס תורות מזוויעות כמו זו שכולנו מכירים, אך מול זה יש שתי טענות משמעותיות:
    1. "תורת הגזע" הייתה תורה גזענית שחיפשה הוכחות מדעיות, וכשמחפשים הוכחות מדעיות לרעיון – משונה ככל שיהיה – מוצאים אותן. לצורך העניין, גם אילו תורתו של היטלר הייתה אומרת: "כל הצפרדעים משגרות אש ירוקה בלילה", היו מוצאים דרך להצדיקה. לא כל שכן כאשר יש עניינים חברתיים שתורמים לה להיטמא.
    2. אחת הבעיות המרכזיות שהובילו לקיום השואה היה מחסור בידע, או ליתר דיוק, אי מודעות (שני דברים שונים, אך הראשון יכול לעזור לשני להתקיים וההיפך). כפי שהיום מתרחשות שואות נוספות ואיש לא יודע עליהן [או שיודעים, אך לא ברמה המודעת, אלא רק במקומות שאנחנו מצליחים להכחיש בינינו לבין עצמנו], כך התרחשו תמיד, ולמרבה הצער, כנראה עוד יתרחשו.
    חוסר ידע ומניעת ידע גורמים לנו להמשיך לתמוך בתעשיות נשק, בתאגידים מעודדי רעב ובהירארכיות חברתיות אכזריות.
    אז מה, למנוע ידע – במכוון?

    יתכן מאוד, וברור לכולנו, שיש בינינו הבדלים אדירים. יש לנו אינטליגנציה ברמה שונה ומשתנה, יכולות וכישרונות מתחלפים, גנטיים, חברתיים, נרכשים, מולדים – מה שלא יהיה. אנחנו מאוד מאוד מאוד שונים.
    יש בינינו גם אנשים שמנת המשכל שלהם – באופן בדוק – נמוכה יותר. יש בינינו בני אדם ה"סובלים" מפיגור, מאוטיזם, מקשיים קוגניטיביים או נפשיים כאלה ואחרים. אנחנו לא צריכים מחקרים כדי לדעת את זה, נכון?
    הבדלים "מולדים" או "חברתיים" בין מינים, "גזעים" (יש דבר כזה?) ובעלי צבע שיער שונה, הם רק עוד נתח בעוגה הענקית הזו, והם יכולים, מקסימום, ללמד אותנו על עצמנו.
    מכאן ועד החלטה להשמיד אוכלוסיית בני אדם מסוימת רק משום שיש להם בעיות כאלה או אחרות – או למנוע מהם התרבות לטובת "השבחה" מלאכותית – יש מרחק ענק ומעוות. הרי לא נשלח את כל התינוקות שמתגלה אצלם פגם לתאי גזים, נכון?
    עשו זאת פעם, לא בגלל ידע גדול או מודעות – זה בטוח. מודעות לא יכולה להוביל לרוע שכזה, היא יכולה להוביל רק להבנה יותר גדולה, ומכאן, כבוד ואהבה.
    אי אפשר לתת לכמה פסיכופתים לשלוט לנו בייצר הסקרנות והחקירה.

  • גיל  On 07/08/2007 at 12:04 am

    ברוב המקרים זה קשור למשהו שיש תחושה לגביו שאפשר למצוא בו הבדלים. למשל, אם תשווה הישגים של שחורים ולבנים בספורט סביר לחשוב שחלק מההבדלים נובעים מביולוגיה. בנושא של אינטליגציה, באמת צריכה תיאוריה טובה למה יהיו הבדלים כאלו. אני מניח שרוב החוקרים מתבססים על תחושות שיש אכן הבחנה ברורה בין שחורים ללבנים וסביר שהייתה אבחנה כזו בעבר. הבעייה היא שהיום, הגבולות מיטשטשים (מה שלא מתרחש עם גברים ונשים למשל). בין גברים ונשים זה די ברור. הקבוצות הללו מובחנות ביחס לכל קבוצה אחרת, ואנחנו יודעים שהם עברו אבולוציה שונה. לכן ניתן לצפות להבדלים מסוימים ביניהם.

    בלי קשר לכך, גם אם המניעים הראשונים אינם מבוססים מספיק, עדיין אפשרי שתחושות הבטן של החוקרים נכונה. יש המון מחקרים שמתחילים ממשהו שלא ממש ברור ורק אחרי שאוספים קצת מידע מתברר שזה נכון. בהבדלים בין גזעים כנראה תחושות הבטן כוזבות, אבל ההתקפה עליהן צריכה להיות מדעית. אם תתחיל להטיל ספק במניעים הראשונים של כל מחקר לא תגיע לשום מקום וזה מיותר.

    לרוני, זה בכלל לא מה שאני אומר. שים לב מה שכתבתי: "הנקודה החשובה בכל מקרה היא שאין שום היגיון באפליית אדם בודד על סמך הממוצע של הקבוצה שלו. אדם בודד צריך להישפט בפני עצמו, ולכל האנשים צריכה להינתן הזדמנות שווה להצליח." אין שום סיבה שאדם ספציפי יפגע מזה שהממוצע של הקבוצה שלו נמוך. יש שונות גדולה בתוך כל קבוצה ולממוצע של הקבוצה אין שום השפעה על האדם הבודד.

  • סתיו  On 07/08/2007 at 12:09 am

    מי שכתב תחת השם "נבדל" אומר משהו מאוד נכון, ועצוב, ומן הסתם אני מסכימה איתו.
    אני מוסיפה לזה את הרצון שכל אחד יחקור מה שבא לו (כל עוד הוא לא מתעלל בשום דבר לשם כך).
    ברור שעדיף שיחקרו דברים מעניינים יותר מקבוצות מוצא וייצור אנושיות (כמו גם מחקרים למען תעשיות נשק וכדומה, שהם בוודאי לא יותר מעניינים או מועילים), ויפסיקו לנסות לאחד בני אדם למכנות משותפים נמוכים.
    עניין של חיסכון קוגניטיבי.

  • גיל  On 07/08/2007 at 12:11 am

    מי שמחפש סיבות לאפלייה ימצא אותן בלי קשר למה נכון ומה לא. הנקודה היא שאכן צריך לעודד אנשים לצרוך ידע, ועוד יותר חשוב מכך, לדעת להבין אותו בצורה אובייקטיבית ולא מניפולטיבית. בתי ספר צריכים לדעתי ללמד תלמידים פרקים נרחבים בפסיכולוגיה, סטטיסטיקה, אבולוציה, כלכלה, תיקשורת וכו'. העולם שלנו מוקף בידע, הבעייה היא לדעת להבחין במה חשוב ומה לא ואיך בדיוק לעבד אותו או לחפש אחריו.
    אגב, בהקשר למה שכתבת בסוף, עם עליית המודעות למחלות כמו אוטיזם, השתפרו מאוד שיטות הטיפול בהם. קל מאוד לתייג אותם כמפגרים או ככאלו שנמצאים מחוץ לחברה, והרבה יותר קשה לנסות להביא אותם לרמה תיפקודית מסוימת ולתקשר איתם. רק על ידי הבנה של ההבדלים בין האנשים והסיבות שעומדים מאחורי ההבדלים הללו אפשר יהיה להתחיל לטפל בבעיות חברתיות רבות.

  • רוני ה.  On 07/08/2007 at 12:27 am

    סתיו – הסדר היה הפוך. קודם היו המחקרים על ההבדלים בין הגזעים ורק אחר כך קם היטלר ועשה בהם שימוש.

    גיל – נראה אותך גדל כילד שחור בין ילדים לבנים שאומרים לך שאתה נחות – וזה מוכח מדעית. הטענה שלך ש"אין שום סיבה שאדם ספציפי יפגע מזה שהממוצע של הקבוצה שלו נמוך" אינה עומדת במבחן המציאות.

  • גיל  On 07/08/2007 at 12:31 am

    לא אומר שאנחנו צריכים לוותר. צריך להטמיע עקרונות חשיבה רציונלית וטיפוח פלורוליזם תרבותי מגיל צעיר, והרבה מהתופעות הללו יעלמו.

  • עמית  On 07/08/2007 at 1:46 am

    והיא תחכה כמה שעות/ימים עד שאכתוב אותה… בינתיים סתם מחשבה קצרה, אולי פרובוקטיבית (אבל אני חושב שיש בה גרעין לא קטן של אמת), לגבי התגובה האחרונה של גיל:

    אני לא חושב שהטמעה של עקרונות חשיבה רציונלית וטיפוח פלורליזם תרבותי הולכים בהכרח ביחד. או אם לדייק יותר:
    חלק ממה שמגדיר תרבות זה המקום והחשיבות שהיא נותנת לחשיבה רציונלית על פני צורות חשיבה וארגון ידע אחרות.
    לכן אי אפשר "לקדש" חשיבה רציונלית כאמצעי חשיבה מוביל, ובאותה נשימה להיות פלורליסט אמיתי.

  • אורן  On 07/08/2007 at 9:58 am

    באופן עקרוני נבדל צודק ו"אין שום דבר טבעי" בחלוקת המחקר לכבוצות כאלה ולא אחרות. מצד שני – זו אינה בעיה מדעית אלא בעיה של התפישה האנושית – אנחנו תמיד עושים חלוקות גם אם זה לא נעים לנו – למשל חלוקה לפי צבעים, צלילים וכו' ויש לנו אינטואיציות שנוצרות לפי החלוקות האלו. אני מבקש לטעון שהאינטואיציות האלו הן דווקא כן טבעיות. למה לחקור את כח המשיכה ולהגדיר כיוונים? כי לניוטון נפל תפוח על הראש ולכן הוא הייתה לו אינטואיציה שהוא התחיל לחקור (סיפור יפה).

    למה לחקור גברים ונשים – כי ההבדל הביולוגי בינהם נראה מהותי – נשים הרות וגברים לו בעוד לא נראה שאפשר לשייך השלכות מהותיות לגודל האוזניים. מאידך – ללא ספק שעושים מחקרים על ההשלכות של גודל של איברים אחרים – למה – כי האינטואיציה והטענה המקובלת היא שגדול יותר מהנה.

    ובלי קשר – משה קופל מבר אילן פיתח תוכנה שיושעת להבדיל בין טקסטים שנכתבו על ידי גברים וטקסטים נשיים בהצלחה של מעל 80 אחוז. הוא משתדל להימנע מהתייחסות לסיבות – גנטיקה, חינוך ושאר דיוני מגדר.
    http://www.cs.biu.ac.il/~koppel/papers/male-female-text-final.pdf

  • אבי  On 07/08/2007 at 12:26 pm

    לא ידעתי שמייחסים ליהודים אינטליגנציה מילולית. אני אפילו לא יודע מה ההגדרה של אינטליגנציה מילולית. אבל, בהנחה שהכוונה אינה לאוצר מילים אלא ליכולת הבעה וללוגיקה, הייתי הולך דווקא על השפה העברית. (זמן טוב להגיד שאני גם לא בלשן🙂
    לדעתי, האינטליגניצה המילולית נובעת מהשוני שבין מבנה השפה העברית (מבנה הגיוני שמקל על המשתמש בה) לבין השפה האנגלית, שהפכה רווחת למרות היותה כה קשה לשימוש (בגלל מבנה מבוסס ניבים, ותחביר ודיקדוק לא אחידים).

  • עומר.  On 07/08/2007 at 1:28 pm

    גם כל הדורות של לימוד התנ"ך וההתפלפלות בגמרא יצרו רמה גבוהה מאד יחסית. גם כל ההומור היהודי מאד מושפע מזה- כל משחקי הלשון והחידודים- הומור של בני ישיבות.

  • גיל  On 07/08/2007 at 4:23 pm

    לאנשים יש נטייה חזקה לחלק לקבוצות מוצא. אלא מה? פעם זה היה מאוד ברור, והיום זה כבר חסר משמעותץ אבל קטגוריזציה היא טבעית כי מאבק ושיתוף פעולה בין קבוצות היווה חלק אינטגרלי מהאבולוציה שלנו.

  • רקדנית  On 01/02/2010 at 8:54 am

    מוזר..
    הרושם שלי הוא שדווקא בעברית יש משהו מקשה יותר, פחות זורם, טרחני, פחות מתגלגל על הלשון, מילים עקשניות ומסורבלות, הטיה מגדרית מוקצנת שמקשה על דיון, מקשה קצת על כניסה חלקה יותר לגלובליזציה המערבית ועל קליטת השפה של זרים לתוכה..
    ועוד הרבה..

    אבל אני לא מבינה בזה

  • קוצ'י  On 04/05/2011 at 8:04 am

    גיל, האמירה שלך:
    "הנקודה החשובה בכל מקרה היא שאין שום היגיון באפליית אדם בודד על סמך הממוצע של הקבוצה שלו. אדם בודד צריך להישפט בפני עצמו, ולכל האנשים צריכה להינתן הזדמנות שווה להצליח."
    אינה נובעת בשום פנים ואופן מהידע המדעי שלנו, שעליו אתה מדבר. זו בדיוק שאלת מדיניות מהסוג שאינו נובע באופן חד-משמעי מתגליות מדעיות.

    יש היגיון רב מאוד בשיפוט עפ"י שיוך קבוצתי, שכן השיפוט של האדם הבודד יכול להיות יקר, עד כדי כך שהוא יהיה בלתי-משתלם. לדוגמה – חברת ביטוח יכולה לגבות פרמיות גבוהות יותר מאנשים שמשתייכים ל**קבוצות סיכון**, בלי לבצע בדיקות רפואיות מקיפות (אולי גם בדיקות DNA?) לאדם שממנו גובים את הפרמיה. למה? כי אחרת חברת הביטוח לא תוכל לתפקד. זה היגיון כל-כך פשוט, שלא הגיוני לטעון אחרת.

    זכותך לטעון שזה "לא ערכי" או "לא מוסרי", אבל אין ספק שזה לא "לא הגיוני".

  • גיל  On 04/05/2011 at 9:01 am

    קוצ'י, זה ברור. הידע המדעי לא אמור להשפיע על המוסר שלנו, כך שלא משנה אם יש או אין הבדל בין גברים ונשים אבל היחס צריך להיות אישי ולא קבוצתי.

    מה שאתה מדבר זו לא אפלייה כי זה לא קשור למתן הזדמנות שווה. במקרה של ביטוח יש לך ידע ספציפי לגבי אדם מסוים, נניח היסטוריית התאונות שלו ועל פי זה אתה קובע את הפרמיה.

%d בלוגרים אהבו את זה: