למה אנחנו מפהקים, ולמה פיהוק מדבק?

אזהרה: הפוסט הזה הולך לגרום לכם לפהק. אחת התופעות הידועות של הפיהוק היא שעצם הזכרת המילה או מחשבה עליה גורמת לאנשים לפהק. קריאת הפוסט היא על אחריותכם בלבד, ראו הוזהרתם!

פיהוק הוא תופעה איזוטרית למדי, שיש עליה מאוד מאוד מחקרים. זה לא נחשב כנושא חשוב במיוחד למחקר, ולא תמצאו באקדמיה מומחים לפיהוק. בדרך כלל יעסקו בזה אנשים כמשהו צדדי כי כמה כבר אפשר לבנות קריירה על משהו שנראה כל כך משמים? ועדיין, פיהוק הינה תופעה אוניברסלית ויומיומית ובשנים האחרונות הקדישו לו כמה וכמה חוקרים תשומת לב. מחקר חדש מעלה כמה תובנות חדשות בקשר לשאלות "למה אנשים מפהקים, ולמה הפיהוק מדבק" ועל כך בהמשך.

מה זה בעצם פיהוק? פיהוק הוא פעירת פה ומתיחת הלסת ושאיפת אוויר לתוך הפה, שלאחריה יש שיחרור קצר של אוויר וסגירת הלסת. לפיהוק יש בסיס אבולוציוני מוצק. יונקים ורוב בעלי החוליות האחרים מפהקים. צבים, תנינים, ציפורים ואפילו דגים, כולם מפהקים. פיהוק מתחיל כבר אצל עוברים ברחם, בדרך כלל לקראת סוף השליש הראשון של ההיריון, ותינוקות שזה עתה נולדו מפהקים בצורה שאינה משתמעת לשני פנים.

תופעת הפיהוק המדבק מפתיעה בעוצמתה. אם נשווה אותה למשל לצחוק אזי ניווכח שפיהוקים הרבה יותר מדבקים. אף אחד למשל לא צוחק כשמזכירים את המילה צחוק או כשחושבים עליה או מדמיינים מישהו צוחק. אבל הזכרת המילה פיהוק או העלתו בדימיוננו גורמת להרבה אנשים לפהק.

הנה כמה עובדות על פיהוק: פיהוק ממוצע אורך 6 שניות, אבל יכול להימשך בין שלוש שניות לכמה דקות. פיהוק מאוד סטיריאוטיפי (כלומר, המאפיינים שלו זהים אצל רוב האנשים), אבל עדיין יש ואריאציות שונות אצל אנשים שונים. פיהוק אינו רפלקס (תגובה לגירוי פשוט) כמו שמקובל לחשוב, ואין גם חצי פיהוק (לפחות לא בצורה טבעית). כאשר מתחילים לפהק אי אפשר להחניקו והוא בלתי נמנע. פעמים רבות כשמתחילים לפהק ישנה התקפת פיהוקים. משך ההפסקה בין פיהוק לפיהוק משתנה מאוד, אבל אורך בממוצע 68 שניות. אין קשר בין משך הפיהוק לבין המרווחים בין הפיהוקים. כלומר, אם הפיהוק שלכם קצר, לא תפהקו במרווח קצר יותר ולהיפך.

 

 

הקשר בין פיהוק למין

מחקרים על פיהוקים לא דורשים אמצעים מסובכים במיוחד, ולמעשה כל אחד מכם יכול לערוך ניסויים פשוטים על פיהוק. למשל, בפעם הבאה שמתחיל אצלכם פיהוק תאטמו את האף. רוב האנשים מדווחים שהם מצליחים להוציא פיהוק כהלכתו גם עם אף אטום. ניסוי קטן זה מלמד אותנו ששאיפת אוויר שמקדימה את הפיהוק, כמו גם שיחרור האוויר שלאחריה, לא נזקקים לנחיריים על מנת שהפיהוק יושלם. הפה מספק נתיב אווירי מושלם. בניסוי נוסף אתם יכולים להדק את השיניים שלכם (אבל להשאיר את הפה פתוח!) כאשר מתחיל פיהוק. אם תעשו זאת תגלו ש"נתקעתם, באמצע פיהוק, או חצי פיהוק. הניסוי הזה מראה שפעירת הפה מהווה חלק הכרחי מהפיהוק.

אם אנחנו מנסים לבחון את השורשים האבולוציוניים של הפיהוק מתגלים כמה ממצאים מאוד מפתיעים. האם יתכן למשל שיש קשר בין פיהוק לאורגזמה? הפנים של מי שמפהק דומים במידה רבה לפנים של אדם שחווה אורגזמה. ההשוואה הזו אינה כל כך מופרכת כפי שהיא נשמעת. מעבר לדימיון החיצוני, אנדרוגנים (הורמון מין זכרי) ואוקסיטוצינים שמעורבים בתהליך הפיהוק אחראים גם על תהליכים שקשורים למין. בני אדם ייחודיים בזה, שבניגוד ליונקים אחרים שבו זכרים מפהקים יותר מנקבות, אצלנו החלוקה שווה פחות או יותר. אצל חולדות, רוב ההורמונים שאחראים על פיהוק והתמתחות אחראים גם על זיקפה. אצל בני אדם, תרופות כמו פרוזאק שמדכאות לרוב את היצר המיני, גורמות אצל גברים מסוימים לתופעת לוואי של פיהוק שגורמת לאורגזמה. לצערם של רוב האנשים, רוב המפהקים אינם חווים אורגזמה אחרי פיהוק, למרות שחלק מהאנשים נהנה לפהק (בדומה לאנשים שנהנים להתעטש).

פיהוק קשור כמובן להתמתחות למרות שלא כל מי שמפהק מתמתח. אנחנו בדרך כלל מפהקים כשאנחנו מתמתחים אבל הרבה פחות מתמתחים כאשר מפהקים. הקשר בין התמתחות לפיהוק נמצא כבר אצל עוברים בסוף השליש הראשון של ההיריון. דוגמא מעניינת לקשר בין פיהוק להתמתחות נמצאת אצל אנשים שסובלים משיתוק בצד אחד של גופם כתוצאה משבץ מוחי. אנשים אלו אינם מסוגלים להזיז יד אחת, אבל כשהם מפהקים, בתגובה לא רצונית שתי ידיהם מתמתחות. הפיהוק מפעיל קשר לא מודע בין המוח לחוט השידרה, קשר שלאנשים אין שליטה עליו.

אמונות נפוצות בקשר לפיהוק

ינשם כמה אמונות פופולאריות לגבי פיהוק. למשל, שאנשים מפהקים כשמשעמם להם. אמונה זו נתמכת חלקית במחקרים מדעיים. בניסוי אחד למשל, נבדקים פיהקו כמעט פי שניים אחרי שנאלצו לצפות בטלביזיה שהראתה תמונה קבועה, לעומת קבוצה של נבדקים אחרת שצפתה בוידאו קליפים.

אנשים מפהקים כשהם עייפים. גם לכך יש תמיכה מדעית מסוימת. מה שמעניין בהקשר הזה הוא שאנשים מפהקים יותר בשעה אחרי שהם קמים בהשוואה לשעה לפני שהם הולכים לישון. מעבר לכך, אנשים שרק התעוררו נטו להתמתח הרבה יותר מאשר כאשר הם היו עייפים לפני השינה. אתם יכולים גם לבדוק את הקשר בין פיהוק להתמתחות על ידי תצפיות בחיות המחמד שלכם (בעיקר כלבים וחתולים).

פיהוק נועד להגביר את צריכת החמצן במוח. זוהי אחת מהאמונות החזקות ביותר בקשר לפיהוק, למרות שאין לה שום בסיס במציאות. הבסיס לאמונה נובע מהקשר שאנשים מוצאים בין נשימה לפיהוק (כי שניהם מערבים שאיפה ונשיפה). למרות שיש כמה מאפיינים דומים ביניהם, המנגנונים שונים בצורה די ניכרת. מעבר לכך, גם עוברים מפהקים ולכן ההסבר הזה לא יכל היה להיות נכון.

פיהוק מדבק. זוהי למעשה התופעה הבולטת ביותר בהקשר של פיהוקים, וקל יחסית לבדקה. מספיק להסתכל על אחרים אחרי שאתם מפהקים כדי לראות שאכן הפיהוק מדבק. לממצא הזה יש אינספור חיזוקים ממחקרים שונים. כאמור, קריאה או מחשבה על פיהוקים גורמת לאנשים לפהק.

הסברים אבולוציוניים ואחרים לפיהוק

אז למה אנשים מפהקים? לאיזו מטרה הוא התפתח? שאלה זו הטרידה יותר ויותר חוקרים לאחרונה ונדמה שלא נמצא לה פיתרון. כפי שראינו, התיאוריה שאומרת שפיהוק נועד להגביר את צריכת החמצן במוח אינה נכונה.

הפיהוק הוא כנראה אינסטינקט פרימיטיבי שנמצא בחלקים הנמוכים של המוח שלנו וקשור להתנהגויות חברתיות. מכיוון שחולים סכיזופרניים לוקים בקשרים חברתיים יתכן ויש קשר בין הדברים. נמצא כי שיעור גבוה של פיהוקים הוא מנבא טוב להחלמה של חולים כאלו.

מעניין לציין שאנשים אינם יכולים לפהק על פי פקודה. זה קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שקל למדי לגרום לאנשים לפהק. פיהוק מופיע בצורה ספונטאנית או כתגובה מדבקת לפיהוק של אחרים. חוסר היכולת לפהק על פי פקודה הוא אולי העדות הטובה ביותר לחוסר המודעות שקשורה לשליטה בפיהוק. מודעות עצמית לפיהוק, או העובדה שאחרים צופים בכם מפהקים, גורמת לרוב האנשים להפחתה בכמות הפיהוקים. בהקשר הזה מעניין להשוות פיהוק לשיהוק. גם שיהוקים מופחתים בצורה ניכרת אם יודעים שצופים בכם. שיהוק הוא דוגמא נוספת לתהליך לא מודע, אבל בניגוד לפיהוק הוא אינו מדבק. למעשה, הדרך הטובה ביותר להפחית התקפת שיהוקים היא לבקש במפגיע מהמפהק שיראה לכם איך הוא מפהק. עצם הבקשה גורמת להפסקת השיהוק ברוב המקרים.

אז איפה כל זה משאיר אותנו? יתכן שמחקר שנעשה לאחרונה פיצח סוף סוף את תעלומת הפיהוק. מחקר שהתפרסם בכתב העת Evolutionary Psychology מעלה סברה חדשה: בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, פיהוקים נועדו לקרר את המוח ולגרום לנו להישאר ערים. הסיבה שפיהוק מדבק היא על מנת לגרום לאחרים להישאר ערים למקרה של סכנה. התיאוריה האבולוציונית מתבססת על העובדה שפיהוק קיים גם אצל יונקים אחרים. התיאוריה גורסת כי פיהוק משמש כקריאת אזהרה. מכיוון שפיהוק מדבק, מספיק שאחד הפרטים מפהק על מנת שאחרים יפהקו גם הם, וכך המסר יועבר במהירות רבה הלאה. פיהוק לפיכך, הוא סוג של ריטואל שנועד לשמור על דריכות הקבוצה מפני סכנות שונות (כמו טורפים). חיזוק לתיאוריה הזו אפשר למצוא במחקרים אחרים שמצאו שצנחנים לפני הצניחה הראשונה שלהם נוהגים לפהק, כמו גם אתלטים לפני תחרות, נגנים לפני קונצרט ואפילו כלבים לפני תקיפה. אלו מצבים שבהם נדרשת דריכות גבוהה וברור שאינם מעידים על עייפות.

המחקר שנעשה על 44 נבדקים מצא, שאנשים שהתבקשו לנשום דרך האף בלבד פיהקו הרבה פחות כשצפו בוידאו עם אנשים אחרים שמפהקים, בהשוואה לאלו שנשמו כרגיל או כאלו שנשמו דרך הפה בלבד. הסיבה היא שכלי דם בחלל האף שלחו דם קר למוח. אותו אפקט נמצא אצל אנשים ששמו שקיות קרח על המצח שלהם. מכיוון שפיהוק מתרחש בזמן שטמפרטורת המוח עולה, שליחת דם קר מקררת אותו וגורמת למוח לפעול ביעילות אופטימלית. המסקנה המתבקשת של החוקרים היא, שבפעם הבאה שאתם מספרים סיפור מעניין ואנשים מפהקים, אתם צריכים לקבל את זה בתור מחמאה כי הם מתעניינים במה שאתם אומרים ולא משתעממים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ערן  On 29/07/2007 at 12:01 am

    רשימה מעניינת…
    הנה מאמר קצרצר שטוען כי "פיהוק מידבק" הוא חלק ממנגנוני האמפתיה במוחינו
    http://64.233.183.104/search?q=cache:5rc2Ila-EZsJ:www.drexel.edu/academics/coas/psychology/ECNL/papers/platek_CY_fmri.pdf+contagious+yawning+fmri&hl=iw&ct=clnk&cd=1

  • עולמית  On 29/07/2007 at 10:50 am

    מרתק!
    ממש מרתק
    תודה

  • יל  On 29/07/2007 at 12:06 pm

    שפיהוק הוא סמל לחוזק, חוזק גברי או חוזק נשי (מה שהתחבר לכמה מהדברים שכתבת)
    ושהפיהוק פחות מדבק ויותר עניין של תחרות, אתה פיהקת אז עכשיו גם אני אפהק
    אפילו שמעתי גירסה שטוענת שמי שפיהק כביכול שאף יותר אויר ממני ולכן גם אני מפהק, שוב – באותו עניין של חוזק

    מה אתה אומר?

  • ערן  On 29/07/2007 at 2:11 pm

    אני באמת נוטה לפהק בטירוף כשאני מתרגש ולחוץ – למשל לפני טיסה או עמידה מול קהל וכדומה

  • דינה ראלט  On 29/07/2007 at 2:43 pm

    באימוני הכושר שלי שמתי לב שהפיהוק מוריד לי את הדופק המהיר…האם אתה יודע על זה משהוא?

  • גיל  On 29/07/2007 at 3:22 pm

    לכן עניין התחרות לא נראה לי. מה עוד שמי שמפהק לא מכניס יותר אוויר, זה בדיוק המיתוס שהוכח כלא נכון.

    לדינה: זה באמת אפשר על פי התיאוריה החדשה. אם פיהוק מקרר את המוח ועושה ואתנו רגועים יותר אז הוא אולי יכול להוריד את הדופק. לא מכיר מחקרים על הנושא הזה.

    לערן, הנה לינק יותר וטב למאמר שהבאת:

    http://www.drexel.edu/academics/coas/psychology/ECNL/papers/platek_CY_fmri.pdf

  • יונתן.ק  On 29/07/2007 at 9:38 pm

    היא
    שפיהוק נועד לסנכרן בין מערכות גופניות שונות עצבים, נשימה, דופק(וכו') על חודה של נקודת זמן ולכן כשעייפים המערכות צריכות סינכרון יותר פעמים
    וזה מדבק כדי לשמור על עצמך מחודד ומסונכרן עם הקבוצה שלך או נגד האוייב שלך.

  • ברק  On 30/07/2007 at 10:08 am

    יש לציין שמפהקים גם כשנמצאים במבוכה, גם אנשים וגם כלבים

  • רוני ה.  On 30/07/2007 at 3:06 pm

    היא שמרבים לפהק דווקא כשקר.

  • אחד  On 31/07/2007 at 11:56 pm

    מעניין…
    שמתי לב לתופעה שאנשים שונים ורבים מפהקים כשאני משוחח איתם. שמתי לב שזה קשור למקצב הדיבור שלי. אם אני מתלהב ואנרגטי, אין סיכוי שהם יפהקו, אך אם הדיבור איטי וחושב, רבים יפהקו.
    הייתי שמח לקבל את התיאוריה שהצגת (כי אז זה אומר שהאנשים הללו חושבים על מה שאני אומר). אך יש לי תחושה שזה פשוט מרדים אותם, והם מנסים להישאר ערים.

  • חזי  On 01/08/2007 at 2:26 pm

    גיל, באופן מפתיע הצלחתי לצלוח את המאמר המעניין שלך ללא שום פיהוק. למרות שמדי פעם הרגשתי שאני הולך לפהק זה תמיד עצר לפני שבא לידי מימוש. האם יתכן שזה בגלל האזהרה בהתחלה? יכול להיות שיש לה אפקט דומה לאפקטים אחרים שהזכרת בהקשר של מודעות לפיהוק?

  • גיל  On 01/08/2007 at 4:31 pm

    יתכן שאם אין גירוי חזותי קל יותר לשלוט על זהף במיוחד אם אתה מודע לאפשרות שתפהק.

  • עמוס  On 07/08/2007 at 9:59 am

    מה אני אגיד לכם, ההסבר האבולוציוני נשמע קלוש ולדעתי הוא כושל בהסבר מדוע גם חתולים וגם עוברים מפהקים ולמי בדיוק הם מסמנים שיש סכנה…למה בני אדם וחתולים מפהקים כשהם מתעוררים ובכל זאת פיהוק נחשבת פעולה לא מנומסת שקוראת מתוך שיעמום

  • כחולית  On 28/08/2007 at 8:45 pm

    בעיה קטנה: אם נכונה השערה שפיהוק נועד בין השאר להיות ער ולהזהיר אחרים, למה אצל בע"ח הפיהוקים שכיחים יותר אצל זכרים מאשר נקבות?
    למה עוברים מפהקים, והרי אין להם צורך להגן על עצמם?
    ואם זה נכון, אז רק בע"ח חברתיים אמורים לפהק, אבל חלק מהדגים אינם חברתיים ובכל זאת מפהקים…
    וכמובן.. אז מה הקשר בין עוררות מינית/זיקפה/אורגזמה לפיהוק?

  • אדר  On 26/09/2007 at 3:38 pm

    מעניין לאללה.
    פיהקתי איזה 5 פעמים בזמן שקראתי, רק מלראות את המילה פיהוק כל כך הרבה פעמים…

  • רינת  On 24/03/2008 at 12:46 pm

    אכן מאמר מעניין מאוד. אך אם פיהוק נועד על מנת לקרר את המוח זהו תהליך אינדיבידואלי. השאלה שלי היא, אם כן, מדוע אנו מפהקים כאשר אדם אחר מפהק ובמיוחד כאשר הפיהוק הוא וירטואלי והאדם המפהק אינו נמצא באותו החדר איתנו ואינו חשוף לאותם התנאים?

  • גיל  On 25/03/2008 at 2:45 am

    לדעת כותבי המאמר פיהוק נועד לשמור אותנו ערים בזמן סכנה ואם זה כך, יש חשיבות שגם אנשים נוספים בקבוצה יהיו ערים.

  • ליאת  On 16/06/2008 at 12:06 am

    האמת שמאז ומתמיד הסבירו לי שאם מפהקים אז זה כתוצאה ממחשבות שליליות ובעצם הפיהוק גורם ל"הוצאת" האנרגיות השליליליות.
    שימו לב שבכל פעם שתחשבו מחשבות שליליות לרב תפהקו יותר..
    שמחתי לתת תגובה.
    ליאת

  • אומצה בומצה  On 01/09/2008 at 6:14 pm

    שכשאני מסטול ואני מפהק אני פתאום מרגיש הרבה יותר סאחי. לא יודע אם אני אשכרה נהיה ערני יותר, אבל בשניות שאחרי פיהוק (והוא פאקינג ארווווך כשאני מסטול, שובר לסתות ומשמיע קולות ודמעות בעיניים) אני מרגיש עירני וחד, בדרך כלל משנה כיוון במחשבה, אחרי שהגעתי לסוף כיוון מסויים, ובעיקר הופך אותי לעירני יותר למצב שהולך.

  • Amir  On 17/07/2009 at 3:08 am

    זה מאוד מעניין שאנחנו מפהקים לאחר שראינו את המילה פיהוק, וזה מעלה המון תהיות. אם לדוגמה היית כותב מאמר באנגלית ומשלב בו את המילה yawn פעמים רבות , האם היינו מפהקים גם כן? ואם הייתי לומד את המינוח הפורטוגזי, לדוגמה, לפיהוק, והיית כותב אותו שוב ושוב ושוב, האם זה היה גורם לי לפהק?

  • Amir  On 17/07/2009 at 3:20 am

    האם המילה פיהוק תגרום לי לפהק, רק אם היא כתובה בשפת האם שלי (או בשפה אחרת שאני יודע טוב מאוד?) אני אישית חושב, שמילים בשפה מסויימת ישפיעו עליך פיזית (מקווה שהבנת את כוונתי) רק אם אתה מסוגל לחשוב בשפה זו.

  • גיל  On 17/07/2009 at 3:48 am

    אז היא תשפיע עליך. כלומר, אם אתה יודע אנגלית טוב מאוד אני חושב שזה יכול להשפיע באותה מידה.

    ממליץ גם לקרוא את הפוסט על הסינסתזיה שמדבר (בצורה אחרת) על הקשר בין מילים לחוויה הפיזית:

    http://www.notes.co.il/greengross/36829.asp

  • אחת  On 15/04/2012 at 3:27 am

    אותי יותר מעניין בהקשר הזה – מה קורה לאדם המונע מעצמו פיהוקים. נניח אוסידיסט קיצוני מונע מעצמו פיהוקים והתמתחויות באופן מכוון. מה קורה לו עם הזמן? יש לי השערה שמוחו יתפקד גרוע הרבה יותר.

    • גיל  On 15/04/2012 at 10:37 am

      לא יודע אם נמצא קשר כזה.

  • אחת  On 15/04/2012 at 3:37 am

    שמתי לב למשהו מעניין – אצל אוטיסטים הפיהוקים מתנהלים קצת אחרת. הם פחות מתמתחים/לא מרימים אתהידיים..ואולי אפילו לא נוהגים "להדבק" בפיהוק. שווה לבדוק את \זה.

  • ארכיב  On 10/08/2013 at 2:52 pm

    לא מפסיק לפהק, פוסט מעניין תודה

  • שמעון  On 04/02/2016 at 10:50 am

    הפיהוק הוא שבריר שנייה של שינה עמוקה.
    בזמן הפיהוק הגוף ישן מבחינה פיזית, אך לא מבחינה נפשית.
    כיוון שלנפש ההירדמות איטית יותר.
    אם באופן תאורטי היינו מפהקים באופן רצוף במשך שעה שלמה, אז זה כמו שהגוף ישן שעה שלמה.

    • גיל  On 04/02/2016 at 10:54 am

      זה ממש לא נכון, מאיפה הבאת את זה? אם היית מפהק שעה שלמה כנראה ששרירי הפנים שלך היו נתפסים 🙂

  • שמעון  On 18/02/2016 at 6:41 am

    הפיהוק הוא שבריר שנייה של שינה עמוקה.
    בזמן הפיהוק הגוף ישן מבחינה פיזית, אך לא מבחינה נפשית.
    כיוון שלנפש ההירדמות איטית יותר.
    אם באופן תאורטי היינו מפהקים באופן רצוף במשך שעה שלמה, אז זה כמו שהגוף ישן שעה שלמה.

    • גיל  On 18/02/2016 at 8:03 am

      שמעון, מה שאתה אומר לא נכון ולא מדעי.

  • ריקי  On 26/03/2016 at 3:23 pm

    שמתי לב שאני מרבה לפהק אחרי התעמלות של הרמת רגל אחת מאה פעם, וגם לאחר כיפוי ידיים על העיניים. לאחר מספר דקות מופיע פיהוק. זה חזר על עצמו. מסקרן למה

  • רות  On 20/07/2016 at 12:09 pm

    כדי לעצור את הפיהוק יש לישתות מים , גם לי זה קורה כל הזמן אז אני שותה מים וזה עוצר

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: