פסיכולוגיה אבולוציונית-התפתחותית – למה בני נוער עושים דברים טיפשיים?

במאמר קודם הצגתי את הגישה של רוברט אפשטיין שגורסת שתקופת חוסר הבגרות ארוכה מדי ויש לקצרה. לדעתו, מסיבות היסטוריות נמרחת תקופת חוסר האחריות של הנוער הרחק מעבר לגיל העשרה. עתה אני מעוניין להציג גישה מעט הפוכה (למרות שלא לגמרי) שדנה בסיבות שבני נוער מתנהגים בחוסר אחריות או בגרות, או פשוט עושים שטויות.

בני נוער מעשנים, נוהגים בחוסר זהירות, מקיימים יחסי מין לא מוגנים וכו'. מקובל לחשוב שהם עושים את זה בגלל שהם חושבים שהם בלתי פגיעים ושום דבר רע לא יאונה להם, או שבגלל שהם לא מעריכים את הסיכונים בצורה נכונה. והנה, מחקר חדש של ואלרי ריינה (Valerie F. Reyna) מאוניברסיטת קורנל חושף ממצאים מרתקים. כששואלים בני נוער שאלות כגון: "האם זה דבר טוב להעלות את השיער שלך באש?", "האם זה בטוח לשחות בבריכה מלאת כרישים?" או "האם כדאי לשחק ברולטה רוסית?". מסתבר שלוקח להם יותר זמן לענות על השאלות הללו ממבוגרים (בערך 170 מילישניות יותר). התשובה הנכונה אגב, היא "לא".

אז מצד אחד החדשות הטובות הן שבני נוער דווקא מקדישים זמן רב יותר ממבוגרים בהערכת הסיכונים שנובעים מהתנהגותם לפני שהם מגיעים לתשובה הנכונה. החדשות הרעות הן, שבזמן שלוקח להם להגיע לתשובה הנכונה הפעילות המוחית שלהם גדולה יותר, מה שמעיד שהם באמת שוקלים את האפשרות בצורה רצינית בעוד למבוגרים התשובה מובנת מאליה.

בחברה המודרנית מעודדים חשיבה לוגית והתלבטות רצינית לפני שמגיעים למסקנות כלשהן. אבל מסתבר שהאיזורים במוח שאחראים להסקה אינטואטיבית ומהירה לפעמים עדיפים. אלו כנראה איזורים עתיקים יותר מבחינה אבולוציונית.

נהוג היה לחשוב שבני נוער מבטלים את העתיד לעומת ההווה. כלומר, הם לא מסוגלים לחשוב עמוק לתוך העתיד וזה משפיע על ראייתם את העולם וקבלת ההחלטות שלהם. המחשבה המקובלת הייתה שבני נוער לא ממש מבינים מהו מוות והרבה חוששים ממנו פחות בהשוואה למבוגרים, ולכן גורמי מוות ידועים לא ממש מטרידים אותם. אבל ריינה ועמיתיה טוענים שרעיון האלמותיות לא ממש קיים בראשם של צעירים, ולמעשה הם מפריזים בהערכת הסיכונים של התנהגויות כמו נהיגה בשכרות או קיום יחסים לא מוגנים. הם פשוט מבצעים אותם למרות הסיכונים. למה? כי הם עורכים מאזן חסרונות מול יתרונות של התנהגויות כאלו והם מגיעים למסקנה שהתועלת או הרווח גדולים מהסיכונים שנלווים אליו. הרווחים של סמים או מאכלים מלאים בסוכר מיידים, וגם הרגשות הנלווים אליהם נעימים. למעשה, ריינה ועמיתיה טוענים שככל שבני נוער עושים את המעבר לאנשים מבוגרים הם הופכים לפחות רציונליים ומתנהגים בצורה אימפולסיבית יותר ופחת שקולה. השיקולים שלהם נעשים שטחיים יותר ומתבססים על פחות מידע והם פחות ששים ללמוד בעיות לעומקם.

במחקר נוסף שריינה עשתה היא גילתה שרופאים קיבלו החלטות טובות יותר דווקא כשהיה להם פחות מידע. אלו דווקא חדשות טובות לרופאים שצריכים לפעמים לקבל החלטות קשות מיידיות, למשל בחדר מיון. הממצאים הללו תואמים לתיאוריה אחרת שנעשתה פופולארית בשנים האחרונות עם פירסום הספר Blink (שתורגם גם לעברית ונקרא ממבט ראשון), ובה מסופר איך אנשים מגיעים פעמים רבות להחלטות נכונות בהרף עין, בלי מחשבה עמוקה, ואיך אינטואיציה ראשונה לגבי בעייה מסוימת עדיפה על פני חקירה ממושכת שלה.

אז מה השלכות הממצאים הללו לגבי בני נוער? איך אפשר ללמד אותם להיזהר יותר? מידע נוסף או מידע מדויק יותר לא ממש יעזרו. למעשה, זה יכול בעיקר להזיק כי בני נוער גם כך מפריזים בהערכת יתר של סכנות ומידע נוסף יגרום להם להעריך את הסכנות בצורה ריאלית יותר ולכן ידחוף אותם להתנהגות הלא רצויה. לכן, לבקש מבני נוער לצרוך אלכוהול בצורה סבירה יגרום לפעולה הפוכה כי האמירה הזו מעודדת את ההרגל הלא בוגר שלהם לחשוב יותר מדי על כל דבר. יותר הגיוני לאכוף את גיל צריכת האלכוהול ולהגביל נהיגת צעירים ופשוט למנוע מצבים שיכולים להוביל לצרות.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • גיל  On 04/07/2007 at 2:59 am

    "ביקורת פוסט מודרנית"?

    איפה ראית שיש אמירה על מה צריך לעשות ומה לא, או מה טוב ומה רע?

  • אבי  On 04/07/2007 at 8:03 am

    בני נוער חושבים לאט יותר כי יש להם פחות ביטחון עצמי. הם פשוט מהססים. הסברים לחוסר ביטחון עצמי לא חסרים, אבל זה כבר מחוץ לתחום הדיון כאן.

  • vdsuk  On 04/07/2007 at 10:36 am

    בהתנהגות בעלי חיים מוכרת התופעה הנקראית עקרון ההכבדה. מדובר על התנהגות/הופעה המכבידה, המעיקה והמסוכנת לבעל החיים על מנת לזכות בייתרון מול מי שהוא מתקשר איתו.

    לדוגמא, זכרי הצבאים מזנקים לאוויר לגובה (במקום לברוח) כשהברדלס מתקרב. זה לא הגיוני, הם היו צריכים לשמר את כוחותיהם למרדף או לפחות להתרחק אבל כביכול אומרים לו – אנחנו חזקים, תראה איך לא אכפת לנו שאתה מתקרב ואנו ממשיכים לבזבז אנרגיה – אין לך טעם להכנס למרדף.

    העקרון הוא פשוט – על מנת שתקשורת תהיה אמינה, היא חייבת להיות "יקרה", כלומר להעמיד את אומרה בנסיון אמיתי.

    לדעתי בני הנוער מודעים לחלוטין שסיגריות גורמות לאימפוטנציה, שתערובת של אלכוהול ונהיגה היא קטלנית ושסמים מוחקים את המוח. הפיריסינג והטלות המום העצמיות נפוצות בעיקר בגיל הזה. הבעיה היא שהשיח הפנימי בתוך חברתם – ועל פיו הם מודדים את עצמם – מעניק להם "נקודות גבוהות" על העמדת עצמם בסיכונים שייראו מיותרים למבוגרים, שאינם מכירים את החיים בקבוצה.

  • =]  On 04/07/2007 at 2:43 pm

    "הידע שיש לאנשים לגבי מה שהם יודעים נקרא מטאקוגניציה (Metacognition). זה מאפשר לאנשים להעריך מה הם מסוגלים לעשות ומה לא. ילדים נוטים להיות אופטימיים בצורה מוגזמת לגבי כל אספקט של חייהם. הם חושבים שהם טובים יותר מאחרים בני גילם בכמעט כל דבר, והם מגזימים מאוד ביכולות שלהם."

    זאת סיבה דיי מספקת לגבי ההתנהגות של בני הנוער לא?

  • גיל  On 04/07/2007 at 4:15 pm

    מה שאתם מתארים נכון ואכן אפשרי, אבל הוא תיאור של הדברים ולא הסבר. השאלה היא למה ילדים חסרי ביטחון או למה הם מגזימים ביכולות שלהם? ההסבר האבולוציוני מנסה לעמוד על השורשים של ההתנהגויות הללו.

    לvdsuk, ההסבר יפה ויכול באמת להסביר חלק מההתנהגויות שציינתי (כתבתי על עיקרון ההכבדה מאמר ואתה מוזמן להציץ בו).

  • מור  On 16/02/2010 at 8:42 pm

    עזבו אותכם משטויות בואו לפנימיית שטיינברג שם יש נוער איכותי ומצוין בעלי יכולות הפנימייה נותנת לנו כלים ליישם ולהצליח בחיים הפנימייה ממקומת בכפר סבא להבדיל מפנימיות אחרות אשר לא ממוקמות בתוך עיר וכל התרבות של העיר נשאבת אלינו ילדי הפנימייה חפשו פרטים באינטרנט

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: