פסיכולוגיה אבולוציונית-התפתחותית – כשדארווין פוגש את פיאג’ה

פסיכולוגיה אבולוציונית היא דיסיפלינה שאינה עומדת בפני עצמה, ספונה במגדל השן האקדמי. המצב האידיאלי לפסיכולוגיה אבולוציונית הוא להיות תחום הדומה לסטטיסטיקה. תחום שכל אחד צריך ללמוד, לפחות באופן בסיסי, ואחר כך הוא מיושם במחקרים השונים. בעיקרון, לפסיכולוגיה האבולוציונית יש פוטנציאל לשפוך אור על כל תחום בפסיכולוגיה ובמדעי החברה בכלל. אין זה אומר שצריך להרוס ולבנות מחדש את כל הדיסיפלינות השונות. ברבות מהן נעשים מחקרים טובים בלי קשר לאבולוציה, אבל הסתכלות על דברים מנקודת מבט אבולוציונית יכולה לתת מבט מרענן על ממצאים קיימים ולהאיר אותן באור חדש, כמו גם להוביל למחקר חדש ותיאוריות חדשות בתחום. המצב היום רחוק כמובן מלהיות כזה ורוב הפסיכולוגים האבולוציוניים מקבלים את ההכשרה שלהם מתוכניות ספציפיות בתחום וחוקרים עניינים הקרובים לליבם. מכיוון שברוב המקומות מסונפים הפסיכולוגים האבולוציוניים לפסיכולוגים חברתיים אין זה מפתיע שהנושאים שהם עוסקים בהם נוטים להיות קרובים לאלו של עמיתיהם, רק מנקודת מבט אבולוציונית.

אבל בשנים האחרונות יותר ויותר פסיכולוגים אבולוציוניים וחוקרים מתחומים אחרים עוסקים בנושאים מגוונים יותר ולכן בזמן הקרוב אני אשתדל לכתוב על התרומה של הפסיכולוגיה האבולוציונית לתחומים אחרים. במקרים רבים התרומה הזו מאוד התחלתית. אבל למרות שאין אולי הרבה מחקרים מזווית הראייה האבולוציונית, הסתכלות על התחום מנקודת מבט אבולוציונית יכולה להוות מהפיכה בתחום ולהוביל את התחום לכיוונים חדשים.

התחום הראשון שאעסוק בו במאמרים הבאים הוא הפסיכולוגיה ההתפתחותית. רוב הפסיכולוגים האבולוציוניים עוסקים בעיקר בחקר אנשים בוגרים. זה הגיוני כי בחירת בני זוג מהווה חלק חשוב ממה שמניע בני אדם בגירים ויש להם השלכות רבות בתחומים שונים. מכיוון שמיניות מתחילה בגיל מאוחר יחסית, הוזנח המחקר על ילדים. סיבה נוספת היא שהרבה יותר מסובך לחקור אוכלוסיות של ילדים, בייחוד ילדים קטנים או תינוקות שלא מסוגלים לתקשר עם החוקרים בצורה יעילה (באותה מידה גם אוכלוסיה מבוגרת יותר מוזנחת במחקר, הרבה מזה נובע מזמינותם של תלמידי שנה א' בפסיכולוגיה למחקר). מצד שני, להיבטים התפתחותיים בגיל צעיר יכולה להיות השפעה גדולה בטווח הרחוק. ההשפעות הללו מלוות כמובן באינטרקציה מתמדת עם מבוגרים, בעיקר ההורים. חשוב לדעת עובדה שלא תמיד מקבלת את תשומת הלב הראויה. לילדים והורים לא תמיד יש אינטרסים זהים. ילד, חושב קודם כל על טובתו האישית בעוד שלהורה יש ראייה כללית והוא צריך לאזן בין הצרכים שלו לבין אלו של הילד ואולי של ילדים נוספים. רוברט טריברס היה הראשון שעמד על הקונפליקט הזה מבחינה אבולוציונית במאמר קלאסי מ-1974 שנקרא: Parent-offspring conflict.

ניצנים אחרים להיבטים אבולוציוניים שקשורים להתפתחות נמצאים אצל הפסיכולוג הידוע ג'ון בולבי. בולבי ערך את מחקריו המפורסמים על היקשרות של תינוקות לאימהות ופירסם את תיאוריית ההיקשרות שלו ב-1958. אפשר לראות אותו כפסיכולוג האבולוציוני-התפתחותי הראשון כי הוא היה הראשון שיישם במחקרים אמפיריים עקרונות אבולוציוניים. בדיוק כמו שצאצאים של חיות אחרות נקשרות לאימהותיהן, כך גם תינוקות נקשרות לאימהות. הוא חילק את סוגי ההיקשרות השונים לשלושה דפוסים עיקריים: היקשרות בטוחה, חרדה ונמנעת (פירוט בקישור לעיל). בהמשך, הוא ואחרים הרחיבו את מושג ההיקשרות גם למבוגרים בהקשרים רומנטיים.

אי אפשר לדבר על פסיכולוגיה התפתחותית בלי להתייחס לפיאג'ה, הפסיכולוג ההתפתחותי הגדול ואחד הפסיכולגים החשובים אי פעם. למרות שפיאג'ה לא עסק באבולוציה, התיאוריה הקוגנטיבית של ההתפתחות על ארבעת שלביה, שפותחה אך ורק על ידי תצפיות בשלושת ילדיו, הוכחה כתקפה בכל תרבות שבה נבדקה (עם ואריאיציות שונות). הוא גם הראה עד כמה טעויות (של ילדים במקרה הזה) יכולים ללמד אותנו הרבה מאוד על יכולות קוגנטיביות של אנשים.

השפעות אבולוציוניות לפני הלידה – המקרה של בחילות בוקר בהריון

אחרי ההקדמה המעט ארוכה הזו אפשר לגשת לעצם העניין. כיצד הידע שלנו בפסיכולוגיה אבולוציונית יכול לשרת את הפסיכולוגים ההתפתחותיים? הגנטיקאי הנודע תיאודוסיוס דובזנסקי טבע את המשפט המפורסם: "שום דבר לא הגיוני בביולוגיה אלא בראי האבולוציה (Nothing in biology makes sense except in the light of evolution). כפאראפרזה על זה אפשר לומר ש"שום דבר בפסיכולוגיה לא הגיוני אלא בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית". דרווין עצמו היה זה שאמר שבעתיד הרחוק הפסיכולוגיה תבנה את עצמה על אבולוציה, אבל לא יכל לשער עד כמה המשפט הזה יהיה נכון.

אז איך פסיכולוגיה אבולוציה יכולה לתרום לפסיכולוגיה ההתפתחותית? ראשית, הפסיכולוגיה האבולוציונית מהווה מסגרת כוללת שמשלבת בין מדעי החברה למדעי הטבע. בני אדם מתפתחים על פי אותם עקרונות אבולוציוניים שמנחים התפתחות אורגניזמים אחרים, והחוקיות הזו יכולה לשמש אותנו להבנה ספציפית של ההתפתחות האנושית. בניגוד למקובל לחשוב, אין באימוץ הגישה האבולוציונית משהו דטרמיניסטי והיא לא סותרת בהכרח ידע קיים בפסיכולוגיה ההתפתחותית. יש הרבה גמישות והבדלים אינדיבידואליים בין אנשים בנוגע להתפתחות.

הפסיכולוגיה האבולוציונית מדגישה את האדפטיביות של תכונה או התנהגות מסוימת. ניקח לדוגמא את נושא בחילות הבוקר של נשים בהריון. האם יתכן שהבחילות הללו אדפטיביות? הסימנים הקלאסיים של בחילות בוקר הם הקאות, בחילות וחוסר תיאבון. למרות שיש שונות בין נשים שונות, התופעה הזו אוניברסלית ולא מאפיינת תרבות זו או אחרת (עם כמה יוצאי מן הכלל חשובים שאדון בהם מייד). הן מתרחשות בתקופה הכי רגישה בהריון שבה העובר נמצא בתקופה הקריטית של פיתוח איבריו והוא הכי פגיע למומים שונים. האם יש קשר בין הדברים? רוב המאכלים שנשים מפתחות תחושות דחייה כלפיהם הם מאכלים עם רעלנים שונים כגון קפה, בשר, עופות, דגים ואלכוהול. והנה, דווקא אצל נשים שסובלות מבחילות בוקר, שיעור ההפלות הטבעיות הוא הנמוך ביותר. המסקנה היא, שיש כנראה יסוד להניח שבחילות הבוקר נועדו להגן הן על האם והן על העובר מהרעלות מיותרות, על ידי פיתוח תחושות בחילה ודחייה למאכלים שמכילים רעלנים. חיזוק לטענה הזו מגיעה ממחקרים בין תרבותיים. בתרבויות שבהן לא אוכלים מאכלים מן החי, אין לנשים בהריון בחילות בוקר.

הדוגמא של בחילות בוקר היא דוגמא טובה לתופעה שנשים רבות (ורופאיהן) מרגישים שהם צריכים "לפתור" אבל הבנה אמיתית שלה יכולה להביא לפיתרון במישור אחר. נניח שאפשר היה למצוא כדורים שיעוררו את התיאבון של הנשים וידכאו לחלוטין את ההרגשה הרעה של בחילות הבוקר. האם כדאי יהיה להשתמש בתרופה כזו? הבנה אבולוציונית של התופעה תראה שבעוד התרופה תקל על האישה בטווח הקצר, היא יכולה לגרום נזק בלתי הפיך לה ולעובר בטווח הארוך. תרופה כזו תטפל בעיקר בסימפטומים ותבטל תחושה, שלמרות אי נעימותה, חשובה מאוד. עדיף לטפל במהות ולא בסימטופמים. למשל, ההבנה האבולוציונית יכולה לעזור בכך שבמקום ניסיון לטפל בהרגשת הבחילה עדיף לנסות למנוע אותה מלכתחילה. את זה אפשר לעשות על ידי הקטנת כמויות הבשר בתפריט היומי והסתמכות על תפריט צמחי יותר, לפחות בשליש הראשון של ההריון.

נתתי במיוחד את הדוגמא הזו מכיוון שבעוד שהברירה הטבעית פועלת בכל שלב של ההתפתחות, לא כל השלבים יושפעו באותה מידה. לידה, התפתחות עד לבגרות המינית, מציאת בן זוג וגידול ילדים עד לגיל שבו הם עומדים בפני עצמם הם חלק מהשלבים שיש עליהם לחצי ברירה חזקים יותר. אבל אין ספק שאחת הדוגמאות הבולטות לתרומה של הפסיכולוגיה האבולוציונית לפסיכולוגיה ההתפתחותית היא בהסתכלות על הבדלים בין בנים ובנות.

אבולוציה מושהית והבדלים בין המינים

אספקטים רבים של הילדות הם הכנה לחיים בוגרים. המנגונים הללו נקראים אדפטציות מושהות (Deferred Adaptations). בגלל שגברים ונשים עברו אבולוציה שונה דרך הברירה המינית, אפשר לצפות שלהבדלים ביניהם יהיו שורשים בשלבים מוקדמים יותר של התפתחותם. הילדות משמשת כ"הכנה" לחיים שהאבולוציה עיצבה עבורם. דוגמא אחת להבדלים הללו אפשר למצוא במשימת איחזור חפצים מהזיכרון (Object Location Memory). במשימה הראו לנבדקים את התמונה הבאה:

הנבדקים התבקשו ללמוד את החפצים במשך דקה אחת. לאחר מכן, הציגו בפניהם את התמונה הבאה שהכילה את אותם חפצים מהתמונה הראשונה ביחד עם חפצים חדשים:

המשימה שלהם הייתה לגלות אלו חפצים חדשים הוספו לתמונה.כעת, הציגו בפניהם תמונה חדשה שהכילה את החפצים מהתמונה המקורית כשחלק מהחפצים שינו את מקומם. הם התבקשו לדווח אלו חפצים שינו מיקום.בשתי המשימות הללו, של זכירת החפצים וזכירת המיקום שלהם, בנות מגיל 9 ומעלה מבצעות טוב יותר מבנים. הניסויים הללו שוחזרו בואריאציות שונות (למשל, עם חפצים אמיתיים, או חפצים לא סטנדטיים שלא נתקלים בהם ביום יום) והתוצאות זהות.התוצאות הללו מהוות תמיכה להשערה שהיכולות המרחביות של נשים וגברים שונות מגיל צעיר ומסיבות אבולציוניות. בחברות ציידים לקטים סביר שלגברים יהיו יכולות מרחביות טובות המתאימות לצייד. אלו כוללות השלכת חפצים (למשל, ירי בחץ וקשת) וניווט. אצל נשים, צפויה יכולת מרחבית המתאימה לליקוט. היכולות הללו כוללות כושר אבחנה טובה יותר לפרטים. הניסוי הנ"ל תומך במודל המרחבי הנשי וניסויים נוספים, כמו גם תצפיות אחרות תומכות בהבדלים הצפויים בין גברים ונשים שבאים לידי ביטוי מוקדם מאוד בחיים.

מנגונים תלויי גיל

לא כל המנגנונים ההתפתחותיים משמשים כ"אימון" לקראת העתיד. להרבה מנגנונים יש תפקיד ספציפי בגיל מסוים ולאחריו הוא נפסק. המנגנונים הללו נקראים אדפטציות אונטוגנטיות (Ontogenetic Adaptaions). קחו לדוגמא את מנגנון החיקוי. תינוקות עד גיל חודשיים נוהגים לחקות פרצופים של אנשים כמו שמעידה התמונה הבאה:

החיקוי נפסק לרמה אקראית בגיל חודשיים. אין ספק שמנגנון חיקוי של תינוקות אדפטיבי ונועד לעודד את הקשר הורה-תינוק. נמצא שיש קשר בין כמות החיקויים של התינוקות להתנהגויות חברתיות שלהם בגיל 3 חודשים.ההשלכות שיש להתנהגות מסוימת בגיל מסוים לגבי העתיד יכולות להיות מאוד משמעותיות ובעלות היגיון אבולוציוני. התפתחות הינה תהליך אדפטיבי ולא אקראי או כזה שניתן לעצבו כראות עינינו כמו שעדיין הרבה אנשים סבורים. זה מה שגורם לאדפטציות מותנות: מנגנונים אבולוציוניים שונים המגיבים למאפיינים שונים בסביבה של הילד, מאפיינים שהוכיחו את עצמם בהיסטוריה האבולוציונית שלנו כמנבאים של הסביבה הפיסית והנפשית שהילד יגדל לתוכם. המנגנונים הללו מתווים מסלול חיים שהינו הכי יעיל לגירויים הספציפיים שהילד נחשף אליהם. כך למשל, גיל התחלת הווסת מעוכב אם הילדה או הנערה גדלה ללא אב, באה ממעמד חברתי נמוך, אמה סבלה מדיכאון או שהיחסים בין הילדה לבין אביה היו גרועים. דחיית הווסת אדפטיבית במצב כזה כי בעולם שבו אין אמצעי מניעה ונערות נכנסות להריון בגיל צעיר, להוליד ילד בגיל כזה יהיה רחוק מאידיאלי עבור הנערה והילד שלה. בדומה למקרה של בחילות הבוקר, הסתכלות על הגורמים האולטימטיביים שמשפיעים על המחזור החודשי יכולה להוביל למסקנה שאין בהכרח משהו לא תקין אצל נערה שטרם קיבלה ווסת במצבים כאלו כי זה מה שהיינו מצפים שיקרה. מהצד השני, אי קבלת הווסת יכול להעיד על בעיות אחרות, מעבר לבעיות רפואיות, שלא היו ידועות ולעורר את האנשים המוסמכים לבוא לעזרת הנערה.במאמר הבא אדון בסיבות האבולוציוניות שילדים מתנהגים…הממ..כמו ילדים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • ילד ירוק  On 24/06/2007 at 1:02 am

    מחכה בקוצר רוח למאמר הבא.

  • א.ט.  On 24/06/2007 at 9:52 am

    האם החינוך הקדום עליו נשען המערב – קרי מצרים יווןוכד' – נחשב עתה כגורם אבולוציוני?

  • גיל  On 24/06/2007 at 8:12 pm

    קדום מדובר?

  • כחולית  On 06/09/2007 at 7:40 pm

    אתה מדבר הרבה על הסברים על החברה של הציידים-מלקטים (לא רק במאמא הזה אלא בעוד רבים), אולם חברה כזו התקיימה לפני יותר מאלפי שנים ומאז החברה האנושית עברה מהפך לחברה שעובדת אדמה ומגדלת חיות בית וגם חברה זו קיימת אלפי שנים.
    מדוע האבולוציה לא התאימה את עצמה לחברה המשתנה (לא מתייחסת למהפך התעשייתי שכמובן נחשב כפיסק מבחינת הזמן האבולוציוני)?

    שאלה נוספת, אותם מאכלים שהזכרת ושיש בהם רעלנים, האם מדובר ברעלנים מובנים בבשר מעצם היותו כזה, או משדובר רק בבשר המעובד ומלא ההורמונים והאנטיביוטיקה של העת החדשה?
    אם מדובר במשהו מובנה,ז ה נראה לי מוזר כי עד לפני מאה-אתיים שנה מרבית התזונה של בני האדם היתה מבוססת על לחם, בשר, דגים וירקות. אם לקחת מאישה בהיריון בשר בשליש הראשון של ההיריון, זה לא פגע בה ובעובר יותר? (והרי כל הזמן שומעים שלנשים בהיריון יש בד"כ מחסור בברזל, האם זה לא מזיק לתינוק?).
    ובאותה חברה של ציידים-מלקטים, האם אישה בתחילת ההיריון ניזונה רק מפירות ושורשים? נשמע לי תמוה משהו…

  • גיל  On 06/09/2007 at 11:07 pm

    אבל במונחים אבולוציוניים, כמה אלפי שנים של תרבות הם רק פסיק קטן במיליוני שנה של אבולוציה שעיצבה את המוח שלנו. אם תקחי למשל אדם שחי לפני 10,0000 שנה ותגדלי אותו היום, סביר שהוא יגדל להיות כמו כל אדם אחר. לא היו שינויים אבולוציוניים משמעותיים באלפי השנים האחרונות ולכן המוח שלנו מתוכנת לחשוב בצורות מסוימות, גם אם הסביבה השתנתה קיצונית.

    גם בחברות ציידים לקטים אכלו בשר כתלות במקום ובזמינות. אין ספק שקשה יותר להיות בהיריון בחברות כאלו והסיכון גדול יותר.

%d בלוגרים אהבו את זה: