ברירה לא טבעית – על בחירת מושבעים במשפט

פסיכולוגיה משפטית הוא תחום מחקר מרתק שיש לו השלכות פרקטיות. בפוסט שלי על משפט רמון דנתי בכמה היבטים של הנושא. היבט מעניין נוסף, שנוגע בעיקר לארה"ב הוא נושא בחירת המושבעים.

כידוע, בארה"ב ובמדינות נוספות, מערכת המשפט בנויה על צדק שמגיע מהעם. הרעיון של מושבעים הוא שאנשים דומים ככל האפשר לנאשם, יכריעו את גורלו, ושהצדק שיראה יהיה מבוסס במידה רבה על האדם הפשוט שמגיע מאותה קהילה של הנאשם ולא מבוסס על שופטים שנתפסים לפעמים כמורמים מהעם. כל אזרח אמריקאי יכול בפונטציה לשמש כמושבע ולמעשה הוא חייב להתייצב בבית המשפט אם הוזמן לכך (מה שנקרא Duty Jury). בפועל, לא כל אדם שנקרא אכן משמש כמושבע. באופן עקרוני, ישנם חוקים שמגינים על מושבעים מפני פיטורים והם מקבלים פיצוי כספי על השהות שלהם בבית המשפט. למרות זאת, הרבה מאוד אנשים מנסים ובהצלחה, להתחמק מהחובה המשפטית הזו בתירוצים קבילים יותר או פחות. צריך לזכור, שבניגוד למה שרואים על מרקעי הטלביזיה (בין אם זה בסדרות דרמה משפטיות או במשפטים מתוקשרים), רוב המשפטים רחוקים מאוד מאור הזרקורים ויכולים להימשך שבועות. לא לכל האנשים יש את הסבלנות לשמש כמושבע, ואנשים יכולים להתחמק מלשבת במשפט אם ירצו בכך. הם עושים זאת מסיבות אובייקטיביות אם חד הורית שאין לה לאן לשלוח את הילד, אבל הם יכולים להתחמק מהמשפט אם הם לא מעוניינים לפספס את חופשת הדייג השנתית שלהם (סיפור אמיתי שהתרחש לא מזמן). בנוסף, לכל משפט נבחרים 14 מושבעים, כששני מושבעים נחשבים למחליפים למקרה שאחד המושבעים האמיתיים יאלץ לפרוש במהלך המשפט. זה יכול להיות מאוד מתסכל לשבת במשפט ארוך רק כדי לגלות שבסופו של דבר אין לך זכות הצבעה.

אבל הנושא היותר מעניין הוא נקודת מבטם של עורכי הדין שצריכים לבחור את המושבעים למשפט. לעורכי הדין יש זכות לפסול מושבעים מכל סיבה שהיא ובלי שום הסבר, והם משתמשים בה כל הזמן. כל צד במשפט מעוניין שהמושבעים שנבחרו ייטו יותר לצד שלו ולא יהססו לפסול מושבעים שנראה שאי אפשר יהיה לשכנע. מהבחינה הזאת למשל, נשים ודמוקרטיים נחשבים למושבעים יותר אמפטיים בעוד שמושבעים דתיים נחשבים לנוקשים יותר ולא יהססו למשל להטיל על נאשם עונש מוות.

בבחירת המושבעים יש היגיון בפסילת מושבע גזעני במשפט על אפליה נגד עובד שחור, אבל הרבה פחות הגיוני לפסול מושבעים בגלל שהם חכמים מדי. אחת האירוניות הגדולות היא, שמושבעים אינטליגנטיים או כאלה שיש להם רקע מדעי נפסלים כמעט תמיד. אם יש לך ידע בפסיכולוגיה, ביולוגיה, סטטיסטיקה וכו', סביר שאתם מהווים איום על אחד הצדדים (בדרך כלל הצד עם הקייס החלש יותר). אנשים בעלי רקע מדעי ייטו פחות להשתכנע ממומחים מטעם אחד הצדדים אם השכלתם גורסת ההיפך. הם גם הרבה פחות יושפעו מכל מיני מניפולציות (רגשיות או אחרות) שנעשות במהלך המשפט. למשל, לאנשים יש אינטואיציה לחשוב שיש משהו מהימן במיוחד בעדות ראייה או בזיכרון של אנשים. אבל למעשה זה רחוק מלהיות ככה כפי שהראתה אליזבת לופטוס במחקרים שונים שעל חלק מהם דיברתי כאן.

הבנה בסטטיסטיקה והסתברות יכולה גם היא להיות משמעותית. לאנשים חסרי הבנה כזו, נראה שסיכוי של אחד למיליארד שהדנ"א שנמצא בזירת הפשע אינו של הנאשם יכול לעורר ספק סביר שנדרש לזיכוי. אבל כל מי שמבין קצת בדנ"א והסתברות יודע שלעולם אין הסתברות של 100% במקרים כאלו. או מסדר זיהוי שבו שמים נאשם שחור עם עשרה אנשים לבנים שנאספו מהרחוב לא יהיה הוגן אם ידוע מראש שהחשוד היה שחור. מסדרי זיהוי צריכים לכלול אנשים דומים פחות או יותר, ואם ידוע שנאשם מסוים מזוקן, לא יהיה הוגן לשים אותו עם אנשים מגולחים. במקרה של נבחרת הלאקרוס של דיוק שהואשמה שנה שעברה באונס חשפנית שהוזמנה למסיבה שלהם, לא זכרה המתלוננת מי אנס אותה לכאורה. התובע המחוזי הציג בפניה תמונות של כל חברי הנבחרת שנכחו במסיבה והיא הצביעה על שלושה שחקנים. נראה סביר, נכון? אבל למעשה החשפנית הייתה במצב שהיא לא יכולה לטעות. לא משנה על מי היא הייתה מצביעה הוא היה הופך לחשוד מיידי בגלל שהוא נכח במסיבה. מסדר תמונות תקף היה צריך לכלול תמונות של אנשים שנכחו במסיבה יחד עם אנשים שלא נכחו בה (כל מי שנאשם באונס זוכה מחוסר אשמה בחודש האחרון).

היבט מעניין נוסף לחוסר המדעיות של המושבעים היא ההשפעה העצומה שיש לתוכניות טלביזיה כמו CSI על המושבעים. לרוב האנשים נדמה שהטכניקות הלקוחות מהסרטים הם אלו שמייצגות את מה שקורה במשפטים בפועל. לצערנו זה רחוק מלהיות כך. המציאות הרבה יותר אפורה ופחות חד משמעית ממה שרואים על המרקע, וחובת ההוכחה מעל לספק סביר הופכת קשה יותר ויותר. במיוחד בעייתית הדרישה הלא מציאותית של אנשים לדגימות דנ"א כמבחן האולטימטבי לבדיקת אשמתו של הנאשם. המצב מגיע עד לאבסורדים. נאשם אחד זוכה מרצח למרות שהודה במעשה מכיוון שלא הייתה שום דגימת דנ"א מעורבת במשפט.

אבל בעוד שקל יחסית לדעת אם לאדם יש רקע מדעי, קשה ברוב המקרים להעריך אם מושבע מסוים יהיה איתך או נגדך. לעורכי הדין יש את הזכות לפסול מושבע ללא נימוק, אבל איך הם באמת יכולים לדעת למי יש סיכוי רב יותר להיות לטובתם ומי לרעתם?

בשנים האחרונות יש עלייה בשירותי ייעוץ לעורכי דין בבחירת מושבעים. ישנם אנשים שמתמחים במתן עצות להגנה או לתביעה את מי מהמושבעים הפוטנציאליים להשאיר ואת מי לפסול (בדרך כלל פסיכולוגים אבל לא רק). על מנת לייעץ בצורה היעילה ביותר, החברות העוסקות בכך עורכות מחקרים מקדימים. במחקר כזה, החוקרים דוגמים אקראית אנשים ששונים זה מזה כמה שאפשר, ושואלים אותם שאלות שונות. השאלות הללו מתרכזות במשתנים דמגורפיים כמו מצב משפחתי, מוצא, השכלה, מקצוע, דיעות פוליטיות וכו', שאלות שבוחנות תכונות אישיות של האדם כמו עקשנות מול גמישות מחשבה, ושאלות שקשורות לניסיון קודם שיכול להיות רלוונטי, כמו האם האדם היה קורבן לפשע בעבר. בשלב השני, שואלים אותם שאלות ספציפיות לגבי המשפט שעומד להיפתח ואם הנאשם לדעתם אשם או זכאי. מה שהחוקרים מנסים למצוא זה מתאם, בין מאפיינים אישיותיים, דמוגרפיים או אחרים, לבין דעתם של הנבדקים על המשפט. אם נמצא מתאם כזה, בזמן בחירת המושבעים בפועל, ישאלו עורכי הדין את המושבעים הפוטנציאליים את השאלות שיש קשר ביניהן לבין הדיעות של האנשים לגבי המשפט, ולפי התשובות יחליטו אם להשאיר אותם או לא. כך למשל, אם אנשים רווקים ייטו לתת פחות פיצויים למי שפוטר לא בצדק, עורכי הדין של החברה שפיטרה את העובד ירצו אותם במשפט.

דוגמא אמיתית לשאלון כזה התרחשה בזמן ההכנה למשפטו של כוכב הכדורסל קובי בריאנט. בריאנט נאשם באונס צעירה לבנה. המשפט אמנם בוטל ברגע האחרון והושגה פשרה מחוצה לו, אבל אנשים שעבדו על התיק דגמו אנשים אקראית ושאלו אותם שאלות כגון: מה דעתך על יחסים בין גזעיים (בריאנט שחור והקורבן לכאורה לבנה)? מה דעתך על שחקני כדורסל? מה מידת החשיפה שלך מהתיקשורת לכל המשפט? הם ניסו למצוא שאלות שונות שיש אפשרות שיהיו קשורות לדעתם של האנשים האם בריאנט אשם או לא. במשפטים רבים השאלון הזה יהיה קצר יחסית, אבל במשפטים "כבדים" השאלון יכול להיות ארוך מאוד. במשפט סימפסון למשל, ערכו מחקרים שהכילו 300 שאלות על פני 75 עמודים!

מומחים אחרים מתייחסים לתקשורת הלא מילולית שמתרחשת במהלך בחירת המושבעים בפועל. האם אדם מסוים שמצהיר משהו מהשפה ולחוץ אכן מתכוון לכך או שהוא משקר? עורכי דין מעסיקים מומחים לשפת גוף שיענו על השאלה הזו. מושבעים רבים נוהגים לשקר לשאלות שמופנות אליהם. אף אחד לא מעוניין להודות שהוא גזען למשל. אנשים גם לא יספקו מידע לגבי ההיסטוריה המינית שלהם, כמה כסף יש להם, הבריאות שלהם, האם הם משתמשים או השתמשו בסמים וכו', כל אלו שאלות שיכולות להיות רלוונטיות לדעתם על המקרה ושיש להן השלכות מרחיקות לכת על הדיעות שלהם לגבי הנאשם.

היבט חשוב נוסף שמאוד קשה לניבוי, הוא איך המושבעים יתנהגו במהלך האינטרקציה ביניהם בסוף המשפט. את מי מהמושבעים יהיה קל יותר להטות עם לחץ חברתי? האם מושבע כזה הוא טוב או רע בעצם? אלו שאלות שמאוד קשה לענות עליהן לפני תחילת המשפט.

בשנים האחרונות יש בעייה חדשה והיא "המושבע הסלבריטי". ישנם אנשים שרוצים לשבת במשפט כדי לנסות להיות מפורסמים לאחריו. הם מעוניינים לדבר על המשפט בתוכניות האירוח, או אפילו לפרסם ספר עליו. מושבעים כאלו הם צרה צרורה בגלל שלא תמיד הצדק נמצא בראש מעייניהם, ולפעמים קשה לסנן אותם מראש.

קשה מאוד לדעת האם באמת בחירת מושבעים יכולה להיות מדעית, והאם יש בה תועלת. תיאורטית, זה אכן אפשרי, אבל בשביל לבדוק אם זה עובד בפועל נצטרך לקחת שתי קבוצות מושבעים, אחת שנבחרה בצורה אקראית ואחרת שסוננה על פי השיטות שתיארתי ולראות אם הם מגיעים למסקנות דומות או שונות. יש כאלו שטוענים שבגלל שיש שני צדדים מתדיינים, הבחירות והפסילות של כל צד מבטלות אחת את השנייה. זה אולי נכון, אבל בהרבה מקרים יש נאשמים עשירים שיכולים להרשות לעצמם להשקיע יותר בבחירת מושבעים ולהפר את האיזון. הדיעה הרווחת היום שהשיטות לסינון מושבעים טובות לזיהוי מושבעים בעייתים מאוד, כאלו שמחזיקים בדיעות קיצוניות, אבל את רוב המושבעים הפוטנציאליים קשה לסנן.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 20/05/2007 at 10:50 am

    לנוכח מצב מערכת המפשט בישראל, נראה לי שכל הרכב מושבעים היה יכול להשיג יותר צדק מזה שמושג כיום בישראל.
    אבל למה בחירת המושבעים צריכה להיות מדעית? ליותר ויותר אנשים היום יש השכלה אקדמית שימושית ורלוונטית. לדוגמא, כל מי שלומד מדעי המחשב, או כלכלה, לומד גם קצת סטטיסטיקה ותורת המשחקים, ויכול לחזות מראש את מהלכי הסניגור והתובע גם ללא השכלה משפטית.
    למה לא לקחת בחשבון שזה המצב, האנשים היום פחות נבערים משהיו לפני עשרים שנה, אבל שבערות אינה בהכרח שווה צדק חסר פניות?

  • קובי  On 21/05/2007 at 8:17 am

    עד כמה שידוע לי, גם אנשי דת וכל מי שבילה אפילו יום אחד בבי"ס למשפטים אינו יכול לשמש מושבע. מהו איש דת? שאלה טובה. יכול להיות שמספיק ללמוד בישיבה פרק זמן מסוים ותוגדר ככזה.

  • דוד ב.  On 21/05/2007 at 8:29 pm

    אני מציע לך להיזכר בתקופת שירותך הצבאי ולהיזכר טוב טוב מי הוא הישראלי הממוצע, אולי זה מה שיוריד אותך מההצהרה התמוהה הזאת שלך.

  • SilentMike  On 21/05/2007 at 9:20 pm

    התחזקתי בדעתי ששיטת המושבעים מיותרת ולא טובה.

  • רוצה להיות מושבע  On 23/06/2007 at 4:04 am

    אבל כל הדברים השליליים גם יחד עדיפים על השיטה אצלנו.
    השופטים לא קשורים לעם, והעבריינים יוצאים בלי עונש.
    יש איך לשפר את השיטה.
    כמו למשל להגביל את החלפת המושבעים. או להגביל את התקשורת בין המושבעים לעו"דים רק לאולם בית המשפט. ברור שיש עוד.

  • גיל  On 23/06/2007 at 5:08 am

    לא כתבתי נגד שיטת המושבעים בכללותה וכמו לכל שיטה משפטית יש לה יתרונות וחסרונות.

  • אביטל פרומקין  On 24/12/2015 at 3:28 pm

    האם ניתן לעורכי הדין לראיין את המועומדים לחבר המושבעים? האם פוסלים מושבעים תוך כדי משפט?

    • גיל  On 24/12/2015 at 3:35 pm

      בוודאי שהם מרואיינים לפני המשפט, כל צד מעוניין במושבעים הנוחים לו (לרוב בורים במדע, נוחים להשפעה וכו'). אפשר לפסול מושבעים תוך כדי משפט אבל לא על ידי עורכי הדין אלא השופט. אם מתברר שאחד מהם חולה או שעשה משהו אסור כמו לקבל מידע שאסור היה לו לקבל אז הוא עלול להפסל.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: