למה לא להשקיע בבורסה – מבט אבולוציוני על כלכלה

המוח הניאנדרתלי שלנו מתוכנת לטפל בסחר חליפין מיידי וקונקרטי. כסף הינו המצאה מודרנית שקיימת כמה אלפי שנים במקרה הטוב ואין לה השפעה ממשית על החשיבה האבולוציונית שלנו. אנשים עסקו במשך עשרות אלפי שנים בהחלפת סחורות ממשיות (אוכל תמורת תכשיטים למשל), והשיקולים הכלכליים שעמדו בבסיס הכלכלה הפרימיטיבית פעלו להשגת דברים חומריים שחשובים לאנשים בחברה מסוימת ויש בהם תועלת אמיתית. משכנתא, הלוואות לטווח ארוך, מניות בבורסה, כל אלה הם דברים מופשטים שהמוח שלנו מתקשה להתמודד איתם, ואם נבין את המגבלות שלו אולי נוכל לכלכל את התנהגותנו בצורה טובה יותר. ננדו פלוסי כותב על הנושא במאמר בכתב העת Psychology Today.

החשיבה שלנו בנויה כך שנחפש סיבה ותוצאה מיידים. אם צדנו צבי במקום מסוים, נחזור למקום הזה שוב מתוך ציפייה למצוא צביים נוספים. זמן ואנרגיה הם דברים יקרי ערך למי שחי בסביבה של ציידים לקטים. אנשים רוצים להקטין עד כמה שניתן את ההשקעות שלהם בזמן ואנרגיה כי אחרת יש סכנה שלא ישרדו. השקעה כזו שונה מאוד מהשקעות כלכליות שאנשים עורכים בימינו. אם בעבר ידעת שבמרחק כמה קילומטרים יש שבט שכן שיש לו פירות מסוימים שאתה מעוניין בהם, ידעת בדיוק מה להציע בתמורה וכמה זמן יקח לך להגיע לשם. גם עצם ההחלפה של תפוז בתפוח נותנת דיבידנדים מידיים, אבל כפי שפלוסי מציין בכתבה, מה בדיוק המשמעות של החלפת דולרים ביורו?

הכלכלה המודרנית הרבה יותר מורכבת ומסובכת מכלכלה של ציידים לקטים. אין כמעט סחר חליפין ישיר בין טובין. כשהולכים לקנות ירקות, הירקות עוברים הרבה ידיים עד שמגיעים לירקן, והכסף שאיתו אתם קונים את הירקות הוא תוצר של השקעה בעבודה שלא קשורה שום קשר לירקן.

לאנשים יש יכולת קטנה מאוד לצפות מגמות בשוק, בוודאי כאלו שאין להם הבנה אמיתית בכלכלה (דבר שמנוצל היטב כמובן על ידי מומחים שכן מבינים דבר או שניים בנושא). זה מתחיל בזה שאנחנו נוטים לקנות דברים שערכם בשוק גבוה, ולמכור אותם כשערכם נמוך מכיוון שרובנו לא מבינים את התהליכים שיובילו לכך שמוצר מסוים יעלה בערכו בעתיד, וגם כי אין לנו מושג ממשי מתי למכור אותו בזמן על מנת להשיג רווח מירבי. אנחנו קונים מניות שאחרים מעריכים כשוות, בדיוק כמו שהיינו מעריכים מידע שהיה עובר אלינו מאנשים בשבט שלנו (שרובו קשור אלינו גנטית בצורה זו או אחרת). כלומר המומחים למיניהם נתפסים כמומחים במידה רבה כי המוח שלנו "רוצה" להאמין למה שהם אומרים, מכיוון שבעבר אנשים שנתנו לנו עיצות, לרוב באמת רצו בטובתינו. קשה לנו במקרים רבים ללכת נגד הזרם, ויש לנו נטייה להעריך מה שאחרים מעריכים כדבר טוב.

הבורסה אינה פועלת לפי עקרונות של ניסוי וטעייה שהיו אופיינים לחיים שלנו בעבר. אם בעבר חיפשנו מזון במקום מסוים ולא היה שם כלום, לא נחזור למקום הזה בשנית בקרוב. לעומת זאת, מניות יכולות לעלות ולרדת בלי קשר לאיך שהתנהגו אתמול. מצד שני, ברגע שמנייה כן עולה, אנשים נוטים להתלהב יתר על המידה וימהרו לקנות אותה תוך מחשבה שאם היא עלתה סביר שהיא תעלה שוב (אם היה שם אוכל, סביר שיהיה שם שוב), אבל הבורסה הרבה יותר מורכבת מזה. אנשים מתלהבים מאוד מרווחים מיידיים בלי להבין מגמות לטווח ארוך, ונותנים דגש חזק מדי לרווחים מיידים. כך, אנשים חשים אופוריה עם מנייה עלתה בזמן קצר יחסית, ודיכאון אם היא ירדה. זהו אגב אותו עיקרון שעומד בבסיס ההימורים. ברגע שאנשים מרוויחים אפילו סכום כסף קטן בקזינו או בלוטו, יש להם מוטיבציה גבוהה להמשיך להשקיע כספים מתוך מחשבה שאוטוטו הם עומדים להרוויח סכום כסף גדול. זו אחת הסיבות שברוב ההגרלות יש הרבה מאוד סכומי זכייה קטנים. אנשים לא מסתפקים במועט וממשיכים להמר אחרי זכיות כאלו (ולפעמים בסכומים גדולים יותר) כך שהקזינו או הלוטו מקבלים את כל כספי הזכייה שחילקו בחזרה ואפילו עם ריבית (מצטרף לזה גם גורם נוסף והוא השאיפה האינסופית שלא להסתפק במה שיש לך. גם אם אנשים מרוויחים סכום ענק הם תמיד ירצו יותר). 

מחקרים רבים מראים שלאנשים יש נטייה בולטת לבטל את העתיד. בדיוק כמו במקרה של התחממות כדור הארץ שתיארתי כאן, לאנשים קשה לעשות חישובים לעתיד הרחוק מכיוון שחישובים כאלו לא היו חשובים בהיסטוריה האבולוציונית שלנו. במקרה של כסף, אנשים יעדיפו למשל לקבל 200 דולר היום במקום 220 דולר בעוד שבועיים, או במקרה ההפוך, לא יהיה איכפת להם לשלם ריבית רצחנית על רכישה של בית או מכונית העיקר לקבל אותם עכשיו, מכיוון שריבית לא נשמעת משהו נוראי כל כך כרגע. באותה מידה קשה לאנשים לחשוב על הפרשות של סכומים קטנים מדי חודש לתוכנית חיסכון, כי הרווחים שלהם יראו רק בטווח הארוך.

בעייה נוספת שניצבת בפני האדם המודרני היא הנטייה להתרשם עמוקות ממידע חדש על חשבון מידע ישן ואמין יותר. בעולם כזה, לרכילות לא מבוססת ולטרנדים חולפים יש משקל יתר בהחלטות שלנו. בסוואנה שבה חיינו למידע חדש מפי הקרובים לנו היו השפעות מיידיות על החיים שלנו. אם קרוב שלנו דיווח על שבט שמתכנן מלחמה נגדנו או על נמר מסוכן, ראוי שנתחשב במידע הזה. רוב המידע שהתקבל היה מבוסס, פחות או יותר, מה שלחלוטין לא נכון לחברה המודרנית ששמועות כוזבות מהוות חלק אינטגרלי ממנה. אם יש לך מנייה שעולה רוב הזמן, שמועה על ירידה צפויה שלה עלולה להוביל אותך למכור את המנייה שלא בצדק. כמו שפלוסי מציין, לדבוק בתוכנית כלכלית לטווח ארוך דורש מאיתנו עצבי ברזל ויכול לגרום לנו לחרדות גדולות כשכל שמועה בנושא תקפיץ את עצבינו הרופפים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 11/05/2007 at 8:59 am

    נכון, לא קל לחשוב בצורה מופשטת, אבל לפי הפוסט הזה, לא רק שלא קל, כלל לא כדאי לעשות את זה. ("כמו שפלוסי מציין, לדבוק בתוכנית כלכלית לטווח ארוך דורש מאיתנו עצבי ברזל ויכול לגרום לנו לחרדות גדולות") לא כדאי לעשות את זה, מהטעם שהאדם הניאנדרטלי לא עשה את זה.
    נראה שהטיעון הפרו-אבלוציוני מתנגד לתרבות וקידמה.

  • אסף  On 11/05/2007 at 4:07 pm

    הכותרת הייתה צריכה להיות – למה לא להשקיע בבורסה אם אתה ניאנדרטל.

  • עידו הרטוגזון  On 13/05/2007 at 2:57 am

    שלום גיל,

    בהזדמנות זו אני רוצה לברך אותך על הבלוג הנהדר.
    כחובב פסיכולוגיה אבולוציונית אני נוהג להכנס לעיתים תדירות ולבדוק את המאמרים המצוינים שלך. באמת תענוג. ישר כח.

    הערה קטנה לפוסט הזה. לא הבנתי למה אתה כותב בהתחלה 'המוח הניאנדרטלי שלנו'.
    ואני לתומי חשבתי שלניאנדרתלים היה מוח שונה וכבד משלנו והם נכחדו ואנחנו הומו סאפיינס.

    פשוט ביטוי לשון או שפספסתי משהו?

    עידו

  • גיל  On 13/05/2007 at 3:28 am

    לא צריך לקחת כל דבר באופן מילולי. תודה על המחמאות לבלוג.

  • עומר  On 16/05/2007 at 9:57 am

    אנחנו גם לא צריכים לטרוח לעסוק במחקר מדעי או מתמטיקה….

%d בלוגרים אהבו את זה: