הקשר בין מספר ילדים לתוחלת החיים של ההורים

רבים טועים לחשוב שהברירה הטבעית גורמת לכך שהורים ירצו להוליד כמה שיותר ילדים כדי למקסם את הכשירות הכוללת שלהם. הטעות נובעת מהמחשבה שאין שום מחיר למספר ילדים גדול. כמו בכל מנגנון אבולוציוני יש יתרונות וחסרונות לכל פעולה. במקרה של מספר ילדים גדול יתכן מחיר גבוה להורים מבחינה אבולוציונית. לא קל לגדל מספר גדול של ילדים כי צריך לדאוג לכל מחסורם. בעולם המודרני זה אולי קל הרבה יותר, אבל בעולם שבו תמותת תינוקות קרובה ל-40%, ולא ברור אם יש מספיק אוכל להורים עצמם, גידול ילדים זו משימה קשה מאוד. לפעמים עדיף להשקיע בילד אחד או שניים, שיהיו בריאים ושיוכלו לדאוג להם לאוכל, כך שהסיכוי שיתפתחו כהלכה מכל הבחינות גבוה יותר. גם בעולם המודרני, מספר ילדים גדול לרוב קיים אצל משפחות עניות יותר שמתקשות לדאוג לכל צרכיהם (במקרים רבים לא מדובר באוכל או הישרדות, אלא בדברים אחרים שמשמעותיים להתפתחותם כמו חינוך).

ידוע ממחקרים על חיות אחרות שמספר צאצאים רב משפיע על הבריאות ותוחלת החיים של ההורים. מקובל לחשוב שגם אצל בני אדם זה קיים, כאשר עיקר המחיר נופל על כתפי האישה. נשים נושאות בנטל ההריון, לידה והנקה של תינוקות, מה שלא קיים אצל הגבר. ככל שהמרווח בין ילד לילד קטן יותר, כך יש לנשים בעיות בריאותיות גדולות יותר, תוחלת חיים קטנה יותר,והילדים סובלים מבעיות רבות יותר.

מחקר חדש בכתב העת PNAS בחן את המחיר שמשלמים גברים ונשים בהתאם למספר הילדים שלהם. המחקר מתבסס על רשומות מתועדות של משפחות שחיו ביוטה במחצית השנייה של המאה ה-19. האוכלוסייה הזו טובה לבחינה מכיוון שהדת המורמונית אוסרת על שימוש באמצעי מניעה, כך שיש שונות רבה במספר הילדים. המחקר כלל יותר מ-21,000 זוגות שזה מדגם גדול מאוד המאפשר לראות הבדלים קיימים גם אם הם קטנים (הבדלים קטנים יכולים להיות משמעותיים מאוד מבחינה אבולוציונית).

המחקר בדק מה הייתה התמותה של גברים ונשים בשנה הראשונה אחרי לידת הילד האחרון. באופן כללי, ככל שיש מספר ילדים גדול יותר, תמותת ההורים אחרי לידת הילד האחרון גדולה יותר. אבל התמותה הזו לא מתחלקת שווה בשווה בין ההורים. תמותת האימהות תמיד גדולה יותר. נמצאו גם הבדלים שקשורים לגיל ההורים. ככל שההורים מבוגרים יותר, באופן טבעי סיכוייהם למות גדול יותר, אבל הסיכוי של נשים גדול יותר מזה של גברים בכל קבוצות הגיל. לא נמצא שום קשר למשתנים מתערבים אחרים כמו המעמד הסוציואקונומי של ההורים. עוד נמצא שככל שהגיל שבו הנשים יולדות את הילד הראשון גבוה יותר, כך הסיכון למות ההורה (בעיקר האישה) גבוה יותר.

כשבחנו את הישרדות הילדים גילו שככל שלילד יש יותר אחים, כך סיכוייו להגיע לגיל הפוריות קטנים יותר. ההישרדות של האם חיוניות הרבה יותר מהישרדות האב. אם האם מתה לפני שהילד הגיע לגיל 5, סיכוייו להגיע לגיל בגרות קטנים הרבה יותר מאשר אם האב מת.

המסקנה החשובה היא שרבייה ושרידה באים במקרים רבים אחד על חשבון השני. חשוב להבהיר שמחקר כזה מעצם טבעו לא יכול לבדוק סיבה ותוצאה, למרות שמחקרים על חיות אחרות (למשל ציפורים), שנעשו תוך שימוש במניפולציות ניסוייות כן הראו קשר כזה. הממצאים הללו נותנים תמיכה מסוימת לאחת החידות הגדולות ביותר של המין האנושי: הפסקת הווסת אצל נשים. יתכן שהיה לחץ אבולוציוני חזק על נשים להפוך ללא פוריות כדי שלא תיפגע השרידות שלהן יותר מדי. הפסקת הווסת על פי התיאוריה הזו, נועדה לאפשר לנשים לחיות מספיק זמן כדי לגדל את הילדים שלהן עד שיוכלו לעמוד ברשות עצמם. אני אחזור לנושא החשוב הזה בקרוב.

המחקר גם נותן תמיכה נוספת לבררנות הנשית בבחירת בני זוג. אם המחיר של רבייה גבוה הרבה יותר לנשים, יש להן סיבה טובה מאוד לברור בני זוג מתאימים, כי בחירת בן זוג לא מתאים וכניסה להריון ממנו יכולה לעלות ביוקר.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • m  On 02/05/2007 at 11:02 am

    כי ידוע הוא שנשים חיות יותר זמן מגברים. ויש להניח שלשניהם יש ילדים באותם גילאים, אז איך יכול להיות שהנשים מתות מהר יותר ביחס למספר הילדים.

    זה נשמע קצת מוזר.

    בכלל צריך להסביר מבחינה אבולוציאונית למה נשים חיות יותר זמן אם יש עליהן נטל יותר גדול שמקצר את חייהן.

    • גליק מזל ברכה  On 21/03/2016 at 6:45 am

      נשים חיות יותר זמן אף על פי שיש עליהן נטל יותר גדול בגלל שיש להם רחם
      במקום לקחת ללב הם לוקחות לרחם…..
      רחם=לב

  • גיל  On 02/05/2007 at 11:16 am

    ואפשר אולי לייחס חלק מזה לעובדה שבחברה מודרנית מספר הילדים קטן (במחקר של יוטה דובר על ממוצע של 8 ילדים לזוג!).

  • מיקי  On 02/05/2007 at 11:24 am

    לדעתי המחקר קצת תמוה

    כל מי שבוחן את החברה החרדית
    מבין שאין קשר בין המחקר לבין המציאות

    בחברה הזו אין תמומה גדולה יותר של נשים לפי מס' ילדיהם

    כך, שכנראה כמו במחקרים על ביצים
    היום ישנו מחקר שמאד חשוב לאכול ביצים
    מחר יהיה מחקר שיוכיח כביכול אחרת
    ומחרתים יהיה מחקר הפוך וחוזר חלילה

    מה לעשות, מחקרים יכולים אולי למדוד הסתברות סטטיסיטת
    הבעיה היא שלא כל הפרמטרים ידועים
    כך שהסטטיסטיקה מהוותם מראשיתה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 02/05/2007 at 11:54 am

    ידוע שככל שיש יותר ילדים כך החיים יותר קשים
    והיום לגדל 2 ילדים ולדאוג לרווחתם זו משימה כמעט בלתי אפשרית.
    אם אתה רוצה שהילד יהיה דומה לחבריו אתה צריך
    להעניק לו חוגים יום יום בשבוע, לקנות לו מחשב משופר, לדאוג לו לאוכל מאוזן, לטפל בכל בעיה בריאותית ובכל בעיה חברתית שיש לו, לקחת אותו לטיולים, ולהעניק לו מלאי מספיק גדול של אהבה וחיבוקים בכדי שכשיהיה גדול לא ירגיש מקופח.
    בהמשך המחיר החומרי, ככל שהילד גדל רק עולה והדרישות שלו בהתאם, כך שאיך שלא נסתכל על זה
    עדיף ילד אחד וגם זה מעל ומעבר.

  • דשה  On 02/05/2007 at 11:59 am

    "המחקר בדק מה הייתה התמותה של גברים ונשים בשנה הראשונה אחרי לידת הילד האחרון."

    אם אישה מתה בשעת לידה, ובהנחה שהילד שורד, בלאו הכי מדובר בילד האחרון של אותה אישה. וממילא מדובר על תמותה בשנה הראשונה ללידת ילד אחרון. במאה ה-19 מוות בלידה היתה סיבה די נפוצה לתמותת נשים, למיטב ידיעתי, אם כי אינני בטוחה מה היו סיכויי השרידות של היילוד במצבים כאלה.

    נראה לי שזה משפיע במידה רבה על הסטטיסטיקה של תמותת נשים. האם ההשפעה הזאת נבדקה? והאם נבדקה התאמה בין הסיכוי למוות בלידה למספר הילדים?

    יופי של אתר, אני קוראת בעניין את הרשומות שלך.

  • הובס  On 02/05/2007 at 2:23 pm

    צריך גם לבדוק תמותת נשים בשנים שאחרי השנה הראשונה. יש לי תחושה שדוקא ככל שמספר השנים מהלידה האחרונה גדול יותר, כך גם יש יותר סיכוי שהאשה תחיה יותר מאשר אחת שילדה פחות ילדים. הגיונית יש לכך כמה סיבות: נשים מניקות פחות מועדות לסרטן השד, יש יותר אנשים שיטפלו בהורים מבוגרים, יותר תשומת לב בגיל מבוגר וכד'.
    צריךך גם לבחון את הרקע הסוציו אקונומי של המשפחה, ולבודד לתתי קבוצות: תוחלת חיים ממוצעת של משפחה מורובת ילדים ובעלת מעמד סוציו אקונומי טוב, תהיה באותה הקבוצה כמו משפחה מועטת ילדים בעלת אותו קע, וכד.

    למשל- נשים בארצות נכשלות יולדות יותר ילדים,ולכן ייתכן שהסביה שהן ימותו בגיל צעיר יותר היא לא בגלל ילודה מוגבת אלא בגלל סיבות חיצוניות.

    ורק בנוגע לתגובה האלמונית "לא צריך בשביל זה מחקר" אציין כי אני שלישי מתוך שבע, ולא נראה לי שיש לי איזשהם חסכים, לא בתשומת לב מצד ההורים, לא בחינוך, ולא בכמות האוכל שיש בצלחתי. אני מכיר עוד משפחות עם מספר ילדים דומה- ושוב, לא ניכר גם בהן איזושהו קושי בלתי אפשרי לגדל את ילדהן.

  • פנתרה שחורה  On 02/05/2007 at 3:00 pm

    יש יותר תחלואה של נשים בעיקר של אימהות לילדים רבים. יש להן יותר בעיות גניקולוגיות ויותר בעיות שנובעות מהזדקנות מואצת של הגוף כתוצאה משחיקה.

    ולמי שכתב "לא צריך בשביל זה מחקר"- ילדים לא צריכים חוגים כל יום בשביל להתפתח, וגם לא מחשב משוכלל. את זה חושבים רק הורים מטומטמים במיוחד, אז אפשר לומר שבמקרים האלו מדובר פשוט בפיצוי אבולוציוני (המחשב והחוגים) על חסך גנטי (האינטיליגנציה).

  • אבי  On 02/05/2007 at 3:07 pm

    לא יהיו לך אחים 🙂

  • עומר  On 02/05/2007 at 3:36 pm

    תוצאת המחקר לא ממש ברורה לי; הם בדקו תמותה בשנה שלאחר לידת הילד האחרון וגילו שהתמותה היתה גבוהה יותר? גבוהה יותר ממה? מתמותת ההורים אחרי לידת הילד הלפני אחרון? זה הרי אבסורד…. אשמח אם תוכל להכניס קישור למאמר עצמו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 02/05/2007 at 5:00 pm

    http://www.pnas.org/cgi/content/abstract/104/2/553

  • גיל  On 02/05/2007 at 5:52 pm

    תמותה אחרי שנה ראשונה ותמותה אחרי 5 שנים. במילים אחרות. כמה הורים מתו מי לידת הילד האחרון עד לסוף השנה הראשונה או החמישית.

    לעומר, התמותה היא בהשוואה למספר הילדים. אם היו לך 12 ילדים אז יש סיכוי גבוה יותר למוות מאשר אם היו לך רק 5 ילדים (הם קיבצו את זה לקטגוריות).

    לדשה: אכן הייתה תמותה גדולה של נשים במהלך הלידה וזה חלק מהעניין. לידה אינה דבר פשוט בחברות מסורתיות היום ולא הייתה כזו בעבר.

  • אריאל  On 02/05/2007 at 7:05 pm

    הסיבה להפסקת הוסת היא העובדה שלאישה יש כמות מוגבלת של ביציות, שאמנם היא כמה אלפים אבל עדיין לא אינסופית.
    אם הייתי צריך להעלות תיאוריה ללמה הכמות מוגבלת למספר הזה היא שעד לפני כמה מאות שנים תוחלת החיים של בני אדם היתה 40-50 שנה, לא יותר, ובטח ובטח לפני אלפי שנים ולכן נשים לא נזקקו לכמות ביציות יותר גדולה מכמה אלפים, כי עד שהביציות נגמרו הן כבר עברו לעולם שכולו טוב. זה שבעולם המודרני נשים חיות 60, 70 או 80 שנה זאת התפתחות יחסית חדשה במושגים אבולוציוניים ולכן בכלל לא הייתי לוקח אותה בחשבון כשהייתי עושה מחקר מהסוג הזה.

  • גיל  On 02/05/2007 at 7:13 pm

    על זה בהרחבה בקרוב. הדברים לא כל כך פשוטים כמו שהם נראים.

  • עומר  On 03/05/2007 at 8:09 pm

    אני מניח שהגיל הממוצע בקבוצת האנשים שלהם 12 ילדים הוא גבוה מעט יותר מאלו שלהם 5 ילדים, לכן זה בהחלט יתכן שמי שילד 5 ילדים ימשיך לחיות יותר אחרי לידת הילד האחרון מאשר מי שילד 12 ילדים; מה גם שתמותת נשים בלידה בתקופה ההיא (בשל סיבוכים) היתה נפוצה יותר מהיום; עדיין לא קראתי את המאמר המלא, אך האם חושבה תוחלת החיים הממוצעת למי שילדה יחד עם נרמול ביחס לסיכוי למוות מסיבוכים בלידה?

  • גיל  On 03/05/2007 at 8:13 pm

    לא לקחו בחשבון את משתנה התמותה בלידה כי אי אפשר להפריד בין הסיכונים ללידה לשאר הדברים. אנשים לקחו בעבר סיכון מסוים עם כל היריון, ומבחינה אבולוציונית לא צריך להתעלם מזה.

  • אורי  On 04/05/2007 at 9:42 am

    החרדים עושים הרבה ילדים, מאותה סיבה שהשמנת יתר היא המחלה המסוכנת ביותר בארצות הברית, עקב אכילת אוכל זול ושומני בכמויות ענק…

    האבולוציה הטמיעה אצל כולנו את הרצון לאכול מאכלים מתוקים ושומניים, מסיבות שונות, אך הם היו מאוד נדירים בעולם העתיק. כיום, התנאים השתנו, והנטייה הזו גורמת לנו לאכול יותר מדי.
    באותה צורה, האבולוציה הטמיעה אצלנו את הרצון להוליד כמות גדולה של ילדים, אבל בעולם המודרני אין תמותת ילדים של 40%, ולכן הנטייה הזו יצאה מכל פרופורציה אצל אוכלוסיות מסוימות.

    גיל צודק כשהוא כותב שבעולם המודרני ילדים צריכים חינוך וחוגים על מנת להצליח. למעשה, הילודה הגבוהה בקרב אוכלוסיות נחשלות, כגון מדינות ערב, החרדים, הדתיים הקיצוניים בארצות הברית, וכו', היא לדעתי הסיכון הגדול ביותר למין האנושי במאות הבאות, כי האוכלוסיות האלו ימשיכו להיות נחשלות.
    ישנם מחקרים על האיסלאם הקיצוני שמראים שהוא מתפתח רק במדינות הערביות שיש בהן שכבות גדולות של צעירים. לא רק זה, כל מהפכה גדולה שהיתה בהיסטוריה – כולל למשל את המהפכה הצרפתית ואת מהפכת אוקטובר של לנין, התרחשה בדיוק בתקופה שבה בארץ המסוימת הייתה שכבה גדולה מהרגיל של צעירים, ורק אחוזים קטנים יחסית מהאוכלוסייה היו מבוגרים אחראיים.
    אבל מצד שני, זה כבר לא קשור כל כך לנושא…

  • עומר  On 04/05/2007 at 6:04 pm

    נניח שאני מסכים איתך; מה לגבי יתר הדברים? אישה שילדה 12 ילדים היא בוודאי מבוגרת
    יותר (בממוצע) מזו שילדה חמישה. כך שלשאלה – למי מהשתיים יש סיכוי גבוה יותר למות תוך שנה לאחר לידת הילד האחרון, יש תשובה ברורה, ותוצאות המאמר לא נראות מדהימות כלל…

  • גיל  On 04/05/2007 at 7:34 pm

    הם לקחו את זה בחשבון ופיקחו על זה מבחינה סטטיסטית.

  • כחולית  On 06/09/2007 at 8:01 pm

    אוקיי. אז איך מסבירים את העובדה שברוב המדינות והתרבויות תוחלת החיים של האישה גבוהה משל הגבר, בד"כ בחמש שנים?

    ואני דווקא רואה פה סתירה. מבחינה אבולוציונית הרבה יותר אדפטיבי אם האישה תחיה יותר זמן מהגבר מאחר והיא זו שתפקידה גדול וחשוב יותר בגידול הצאצאים- זה מה שקורה בפועל.
    אז לו תוחלת החיים של האישה יורדת ככל שהיא יולדת יותר צאצאים, זה אומר שהסיכוי שתחיה מספיק זמן לגדל אותם נמוך וכך נפגעים היא וצאצאיה. לא בדיוק מועיל לגזע האנושי.
    אישה שהיתה יולדת ילדים רבים וחיה פחות, בסופו של דבר התכונה הזאת היתה נכחדת, לא?

  • גיל  On 06/09/2007 at 9:23 pm

    לרוב מדובר בשנה או שנתיים. בכל מקרה, האבולוציה אינה פועלת על מה שרצוי לכזע האנושי. לפעמים עדיף להוליד יותר ילדים ולא כולם ישרדו מאשר פחות. זה מאוד תלוי בסביבה.
    אם היא יולדת יותר ילדים ובסך הכל יש יותר ילדים ששורדים אז זה אדפטיבי.

  • כחולית  On 06/09/2007 at 9:49 pm

    מה זתומרת? האבולוציה צריכה לפעול לטובת המין האנושי, הרי המשמעות שלה היא שהתכונות או ההתנהגות הטובות ביותר להישרדות הפרט ולצאצאים באים שישרדו מהם כמה שיותר- הן שיתקיימו וישרדו לאורך זמן.

    ובעצמך אמרת שעדיך לאישה ללדת פחות ילדים, שהרי אז היא תפנה את המשאבים המוגבלים שלה למספר מועט של ילדים והסיכוי שלהם להגיע לבגרות מינית גבוה יותר מאשר להביא לעולם יותר ילדים. זו האסטרטגיה הנכונה ביותר עבור מין שלוקח זמן רב מאוד לוולד להגיע לבגרות מינית.
    עובדה שתומכת בכך היא העובדה שגם באותה לידה יש בד"כ ולד אחד בלבד ונדיר שיהיו שניים. גם אצל יונקים אחרים כמו דולפינים, ליווייתנים ופילים שמן ההיריון אורך מאוד וכנ"ל התקופה שעוברת מרגע ההמלטה ועד בגרות מינית ארוכה מאוד וגם הם ממליטים בד"כ רק ולד אחד בשגר ומטפחים אותו עד לבגרות ועמידה בפני עצמו.

  • גיל  On 06/09/2007 at 10:59 pm

    היא פשוט קיימת. תכונות שאינן אדפטיביות יעלמו עם הזמן ועם יש לחצים ברירתיים חזקים. כמו שציינתי קודם, מאוד יתכן שאסטרטגיה שאומרת להביא כמה שיותר ילדים לעולם, גם במחיר שכמה מהם לא ישרדו, עדיפה על השקעה בילד אחד למשל. זה לא חד משמעי שכדאי להשקיע בצורה אחת ולא באחרת.

  • כחולית  On 07/09/2007 at 12:52 am

    אבל אם זה קורה בפועל, גם בחברות שפע וגם אצל משפחות מבוססות, כנראה שכן יש "היגיון" (הרי לאבולוציה אין היגיון ממשי) באסטרטגיה הזאת…

  • גיל  On 07/09/2007 at 2:05 am

    ומה שזה אומר זה שמספר הילדים הוא לא הקריטריון היחיד שקובע פה.

  • שיר  On 20/02/2008 at 3:24 pm

    עליי לערוך עבודת מחקר על כל נושא שמעניין אותי. אותי מאוד מעניין הקשר בין מספר הילדים של ההורים לבין מספר הילדים של הילדים של ההורים…נשמע מסובך?!
    אני אנסא לנסח יותר טוב
    האם קיים קשר בין מספר ילדי הוריך לבין מספר ילדיך?
    אם יש לכם מידע שיכול לעזור לי בנושא אשמח מאוד…
    תודה מראש=]

  • גיל  On 20/02/2008 at 7:14 pm

    יכול להיות שאוכל לעזור לך.

  • אחת  On 02/05/2012 at 4:49 pm

    השרדות האם חשובה יותר – בכל המינים (או כמעט בכולם?), לכן יש לאישה נטיה לחיות יותר שנים. גם "תפקיד" הסבתא חשוב להשרדות הצאצאים.
    למעשה, אני חו/שבת שבחברה אידיאלית לנשים וגברים, הנשים אמורות לחיות 20 שנה יותר מגברים ולא שנה-שנתיים.

    כנראה שנוצר לחץ אבולוציוני חזק (כפי שגיל כתב) על האישה להפסיק להיות פוריה בשלב מסויים, כיוון שהבאת המוני צאצאים קצרה את חיי משמעותית.
    אם כי, יש איזה מחקר שטוען כי נשים עם יכולת פריון בגילאים המבוגרים יחסית (ללא קשר אם ממשות זאת או לא), הן בעלות "גנים צעירים"..ומזדקנות לאט יותר (לא יודעת לגבי תוחלת חייהן).

    כחולית, אבולוציה ממש לא פועלת לטובתך או לטובת המין האנושי. גם תכונות נוראיות ומזוויעות בחומרתן, יכולות לשרוד, אם יש לכך יתרון מבחינה השרדותית או שאינן גורמות להכחדות..למשל, אם לגברים באוכלוסיה מסויימת יש נטיה גבוהה לאנוס נשים וילדות, זה לא משנה כמה הנשים סובלות מכך (מבחינה אבולוציונית קרה). האוכלוסיה הזו יכולה לפרוח ולהתעצם על חשבונן, בתנאי שיש מספיק צאצאים באותה אוכלוסיה. היא פשוט שורדת.
    ויש תכונות שליליות (בעינינו) ששורדות, כיוון שבאות עימן תכונות אחרות המועילות להמשכיות הקבוצה.

%d בלוגרים אהבו את זה: