מה אפשר ללמוד ממשחקים של קופים על הבדלים בין המינים אצל ילדים?

מחקרים מראים שילדות מעדיפות לשחק עם בובות וילדים עם מכוניות. בהכללה גסה, בנות מעדיפות צעצועים אנושיים יותר (או כאלו של חיות), ובנים מעדיפים צעצועים מכאניים. פעם חשבו שזה נובע אך ורק מחינוך של ההורים אבל הדיעה היום היא שלהבדלים הללו יש גם מקור אבולוציוני. והנה, מחקר חדש מראה שההעדפות השונות לצעצועים תקפות גם לגבי קופים.

חוקרים העמידו צעצועים שונים בפני 44 קופי ורוורט זכרים ו44 קופות נקבות. הזכרים העדיפו לשחק עם מכוניות צעצוע וכדורים, והנקבות עם בובות וסירים לבישול. לא היה הבדל בזמן המשחק של צעצועים נייטרליים כמו אלבום תמונות.

ההעדפה לבובות מקורה כנראה באינסטינקט האימהי, ובעובדה שהאימהות הן המטפלות העיקריות בתינוק משחר האבולוציה. הבנים מעדיפים צעצועים שזזים או שאפשר לזרוק אותם, כי אלו כישורים שיעזרו להם בעתיד לצוד טוב יותר. מעניין שההבדלים הללו מצטמצמים כתוצאה משינויים הורמונליים. בנות עם עודף טסטסוטרון יעדיפו לשחק יותר עם צעצועים של בנים, ובנים עם חוסר בטסטוסטרון ישחקו במשחקים של בנות. אם זכור לכם, דיברתי פה על העובדה שבנים שסובלים ממחסור בטסטוסטרון יש סיכוי גבוה יותר להיות הומוסקסואליים. יוצא מכך, שבנים שמשחקים בצעצועים "נשיים" יותר אכן בעלי סבירות גבוהה יותר להיות הומוסקסואליים בבחרותם. אבל בניגוד למה שהרבה הורים חושבים, מניעה של ילדים ממשחקים כאלו לא תשנה את האוריינטציה המינית העתידית שלהם. זה לא הצעצועים שהופכים אותם להומואים, אלא המחסור בטסטוסטרון שגורם גם למשחק בבובות וגם להפיכתם להומואים בעתיד.

ההבדלים ברמות הטסטוטרון אחראים גם לדברים נוספים. במחקר שנסקר כאן נמצא שגברים שבוגדים הם בעלי רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מגברים שבמערכת זוגית יציבה. זה ממצא הגיוני מבחינה אבולוציונית, כי גברים בוגדניים מנסים למקסם את מספר הילדים שלהם במינימום השקעה מצידם. בדרך כלל, גברים שמחליפים בנות זוג לעיתים מזומנות יהיו בעלי רמות טסטוסטרון גבוהות מהממוצע, כמו גם גברים שרק עתה יצאו ממערכת יחסים. כשיש זוגיות יציבה, יש ביטחון בקשר הזוגי ואין חשש שלא תימצא פרטנרית מינית. הגבר נמצא בשליטה מלאה על הרבייה שלו, והמערכת ההורמונלית שלו יכולה לעבוד בצורה נורמלית ושיגרתית. לעומת זאת גברים שבוגדים דומים מאוד לרווקים שמשקיעים הרבה מאוד אנרגיה מינית במציאת פרטנריות מיניות. רמות טסטוסטרון גבוהות גם עוזרות לגברים בתחרות עם גברים אחרים כי גברים עם רמות גבוהות של טסטוסטרון חזקים יותר פיסית, ויהיו הרבה יותר אגרסיביים. בנוסף, גברים עם טסטוסטרון גבוה הם בעלי פנים גבריות יותר ולכן נתפסים כמושכים יותר על ידי נשים.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • מישהו  On 23/04/2007 at 9:22 am

    אף פעם לא הבנתי את הטענה שגברים בוגדים יותר מנשים, משום שגברים בוגדים עם נשים ולא עם עצמם ובגלל שיש פחות או יותר אותו מספר של נשים וגברים (ישנן חברות עם יותר גברים מנשים כגון סין והודו), אז שיעור הבגידה צריך להיות זהה.

  • גיל  On 23/04/2007 at 9:28 am

    שים לב שההשוואה במחקר שציינתי היא לגברים רווקים.

    שיעורי הבגידה די דומים אצל גברים ונשים אם כי הסיבות לכך שונות במקצת.

  • עומר  On 23/04/2007 at 4:27 pm

    אם אתה מסתכל במשתנה המקרי שמתאים לכל גבר את מספר הנשים שאיתן "בגד" ובזה שמתאים לכל אישה את מספר הגברים איתם "בגדה" אזי הממוצע של שני המשתנים הללו יהיה כמעט שווה, כדבריך. עם זאת, אלו לא אותם משתנים מקריים. המשתנה שמתאים לגברים יהיה מרוכז יותר מזה שמתאים לנשים, כלומר – יש שיעור קטן יחסית מהגברים שלו מתאימות רוב הבגידות, בעוד שאצל נשים יהיה פיזור הרבה יותר רחב. הסיבה היא שוב פשוטה – המחיר שנשים תשלמנה על גילוי בגידה עשוי להיות גבוה (גידול של ילד בגפן), ולכן הן תהיינה מעוניינות בזכר שלו גנים "מעולים". לכן בהנתן שיש "בגידה" היא תקרה רק עם זכרים שיש להם אותם גנים "מעולים", כלומר – רק מיעוט מהגברים יזכו לבגוד.

  • מישהו  On 23/04/2007 at 7:22 pm

    אז לטענתך יותר נשים בוגדות מגברים?
    ומה קורה במדינות אירופה (ביחוד סקנדינביה) בהן בגלל מדינת הרווחה המקיפה המדינה עוזרת מאוד לאישה חד הורית (כידוע באירופה ובעיקר בסקנדינביה הרבה נשים מגדלות ילד לבד מרצונן החופשי)? האם המצב שם הוא שונה והיחס בין הנשים לגברים הבוגדים הוא שוויוני יותר?

  • גיל  On 23/04/2007 at 7:24 pm

    לבין מספר בני הזוג השונים שבוגדים איתם.

  • אבשלום  On 23/04/2007 at 7:31 pm

    האם נבדק ונמצא שאגרסיביות מביאה לתוצאות אפקטיביות יותר ?

  • גיל  On 23/04/2007 at 8:03 pm

    איך אתה מגדיר בדיוק אגרסיביות או תוצאה אפקטיבית? בהקשרים שונים שימוש באגרסיביות יכול לעזור, בהקשרים אחרים זה יכול להזיק.

  • אבשלום  On 23/04/2007 at 9:43 pm

    בתגובה שלך ברור לי ולכן שאלתי
    כי רשמת "רמות טסטוסטרון גבוהות גם עוזרות לגברים בתחרות עם גברים אחרים כי גברים עם רמות גבוהות של טסטוסטרון חזקים יותר פיסית, ויהיו הרבה יותר אגרסיביים."
    האם הכוונה רק לתחרות פיזית ואלימה ?

  • גיל  On 23/04/2007 at 10:11 pm

    לא חייבים לנהוג באלימות פיסית על מנת להתגבר על יריבים (למרות שגם זה קיים אצל בני אדם וחיות אחרות). זה יכול להתבטא ברצון להתאמן חזק יותר מאחרים כדי לנצח אותם במשחק כדורגל, או פשוט לשחק בצורה אגרסיבית יותר. זה יכול להתבטא בניסיון גובר להתבלט כשיש נשים בסביבה וכו'.

  • לוסי  On 24/04/2007 at 9:27 am

    "זה לא הצעצועים שהופכים אותם להומואים, אלא המחסור בטסטוסטרון שגורם גם למשחק בבובות וגם להפיכתם להומואים בעתיד."

    וואו, טוב שאתה לא מכליל! אתה יודע, לא היה אכפת לי לגבי הקביעות החד-משמעיות האלו (כמובן שלכל מאמר יש מאמר שסותר אותו, אבל נראה שאתה בוחר את אלו שמתאימים לך) אילולא האמינו לך אנשים חסרי השכלה ביולוגית.

  • גיל  On 24/04/2007 at 4:44 pm

    כתבתי בפירוש ש"…שבנים שסובלים ממחסור בטסטוסטרון יש סיכוי גבוה יותר להיות הומוסקסואליים. יוצא מכך, שבנים שמשחקים בצעצועים "נשיים" יותר אכן בעלי סבירות גבוהה יותר להיות הומוסקסואליים בבחרותם".

    האם את סבורה שאין קשר בין רמת טסטוסטרון להומוסקסואליות?

    כמו כל דבר בפסיכולוגיה אבולוציוניות ומדעי החברה בכלל, ההכללות הן סטטיסטיות והמחקרים עובדים על ממוצעים.

  • אחת שלא מבינה  On 24/04/2007 at 8:21 pm

    אני מקווה שלא תתנגד שאשים את הקישור גם כאן, אני חושבת שהוא יכול לעניין את הקוראים שלך.

    מצורפת סקירה הסטורית מעניינת מאת דר' לביולוגיה בנוגע לדארויניזם ולהשפעותיו החברתיות:

    http://www.answersingenesis.org/tj/v14/i1/females.asp

  • גיל  On 24/04/2007 at 9:16 pm

    למרות שאני חולק על מה שהוא כותב. חשוב להבהיר שאף אחד לא טוען שנשים נחותות בשום צורה מגברים. אם יש הבדלים ביולוגיים ביניהם אז זה מה שהם, הבדלים. כמו שבמקרים מסוימים היכולות של הגברים אולי טובות יותר (נניח באספקטים מסוימים במתמטיקה), כל לנשים יש עדיפות בתחומים אחרים (למשל, יכולות מילוליות).

    שימי לב שהטענה שגברים עברו סלקציה חזקה יותר או גדולה יותר בהכרח לא יכולה להיות נכונה. גברים עוברים סלקציה בתגובה לנשים. אם גברים משנים תכונה מסוימת כי היא נחשב נניח לרצויה יותר בבחירת בני זוג, אז בהכרח נשים יעברו סלקציה משלהם שתחדד את האבחנה של התכונה הזו.

    בכל מקרה, אני נהנה שאת כותבת פה, וטוב שאת מציגה דיעות שונות.

  • אחת שלא מבינה  On 24/04/2007 at 9:55 pm

    נכון, היום ברוח הפוליטיקלי קורקט באמת לא מדברים על נחיתות אלא על שוני (כמו שכתבתי גם בתגובה לאריאל).

    אני מסכימה לגבי חוסר ההגיון שבטענה המקורית.
    הבעיתיות שאני מוצאת בתאוריה היא דווקא לא מחסור בהגיון 🙂

    גם אני נהנית מהדיון ותודה לך על ההקשבה גם לדעות שונות משלך.

  • דובי  On 25/04/2007 at 11:38 am

    מה שאני לא מבין הוא איך קופי וקופות וורווט ידעו לשייך סירי בישול(!) להעדפות "נקביות" של טיפול בצאצאים או מה שלא יהיה. מהסתכלות על ילדים קטנים, הם דווקא תופסים סירים כמשהו שאפשר לדפוק עליו ולהפיק רעש, או לזרוק. זכרי מאוד, לפי התפיסה שהוגדרה כאן. רק אחרי שמוסיפים לזה הבנה של השימוש של הסירים אפשר להתחיל לשייך את זה לתפקיד המסורתי של נשים של הכנת אוכל.

    הפרט הקטן הזה עבורי מדליק נורה אדומה חזקה מאוד בקשר למחקר הזה, עוד לפני שנכנסתי לשאר הפרטים שבו.

  • גיל  On 25/04/2007 at 6:20 pm

    שים לב שהן נהנות לשחק עם זה, וכנראה אין קשר ליכולת הבישול שלהן או של בני אדם.

  • אורח  On 26/04/2007 at 5:50 pm

    אם תוספת חיצונית (זריקה/תרופה) להגדלת כמות הטוסטסטרון בצורה קבועה בגוף תקטין את סיכוייו של גבר להיות הומוסקסואל כמו שכמות נמוכה מגדילה את סיכוייו להיות הומוסקסואל.

    (באם כן – אני צופה "בום" של תרופות "אנטי-הומוסקסואליות" שיצאו לאחריו שישווקו להורים).

  • גיל  On 26/04/2007 at 6:04 pm

    כי אי אפשר לדעת מי יהיה הומו עד גיל מבוגר יחסית ואז התוספות יהיו מאוחרות מדי. מה עוד שיש עוד גורמים שמשפיעים.

  • אורחת  On 27/04/2007 at 3:00 am

    האם ככל שרמת הטסטוסטרון בגופו של גבר גבוהה יותר כך גופו שעיר פחות?

    כי זה יכול להסביר את המשיכה של נשים לגברים עם מעט שיער גוף.

  • גיל  On 27/04/2007 at 3:16 am

    טסטוסטרון הוא הורמון המין ובין השאר אחראי על סימני מין משניים כמו שיער. שימי לב שחלק מההומואים נראים יותר נשיים, ואצלם די בבירור אפשר לאתר מחסור בטסטוסטרון. אני לא בטוח שנשים נמשכות לגבר עם מעט שיער. יכול להיות שעודף שיער זה לא משהו רצוי, אבל אני לא חושב שיש לזה איזו סיבה אבולוציונית נסתרת.

  • Amir A  On 27/04/2007 at 1:19 pm

    כדי לשאול את השאלה הזו – אבל מכיוון שזה מאמר על חיות ובני אדם אז בכל זאת:

    מה ההגיון האבולוציוני באיבוד חוש הריח? הרי לחיות זה חוש קריטי להישרדות, אז למה הוא נכחד אצל בני האדם?

  • אורחת  On 27/04/2007 at 5:04 pm

    האמן לי שלא מעט נשים נמשכות לגברים עם מעט שיער גוף. ראה למשל דוגמנים שמורטים את שיער גופם. לגבי הומוסקסואלים – האם נערך מחקר שבדק את כמות שיער הגוף שלהם ביחס לגברים אחרים?

    ועוד שאלה, בקשר לילדים ולבובות: האם נערך מחקר שבדק את רמת הטסטוסטרון של ילדים ששיחקו בבובות ושל ילדים אחרים וכעבור 20 שנה בדק שוב את רמות הטסטוסטרון במקביל להגדרה המינית שהם בחרו עבורם? או אפילו יותר מ-20 שנה למקרה
    שההגדרה שלהם את עצמם השתנתה.

  • אורחת  On 27/04/2007 at 6:48 pm

    אתה כותב "ההבדלים ברמות הטסטוטרון אחראים גם לדברים נוספים" ואז
    "במחקר שנסקר כאן נמצא שגברים שבוגדים הם בעלי רמות טסטוסטרון גבוהות יותר מגברים שבמערכת זוגית יציבה"
    מהמשפט הראשון, שאני מניחה שהוא שלך, עולה סיבתיות: טסטוסטרון —> דברים נוספים.
    מהמשפט השני שאמור להיות סקירה של המאמר עולה רק *קורלציה*. זאת אומרת, יש *קשר* בין רמות טסטוסטרון לבין בגידות/מערכות זוגיות יציבות.

    ולשאלה: האם במחקר מדובר על סיבתיות או רק על קורלציה? מכיוון שיכול להיות למשל קשר סיבתי הפוך, כלומר, הבגידה גוררת עליה ברמת הטסטוסטרון ולא להפך. השאלה הזאת מבוססת על תוכנית ששודרה אמש בערוץ 8, שם נבדקה רמת הטסטוסטרון של שני גברים לפני תחרות אגרוף ואחריה. בתחילת התחרות לשני הגברים היו רמות זהות פחות או יותר ובסופה אצל הגבר שניצח הרמה היתה גבוהה פי כמה ואילו אצל זה שהפסיד היא היתה נמוכה פי כמה. זאת אומרת שהמצב החיצוני יכול להשפיע על רמות הטסטוסטרון ולא רק להפך.

    בכל מקרה, להערה עניינית לגבי מה שכתבת: אם אכן המחקר מראה רק את מה שתיארת במשפט השני, קרי קורלציה, אזי במשפט הראשון שלך יש משום הטעיה. אם לעומת זאת המצב הפוך והמחקר כן מדבר על סיבתיות הרי שבמשפט השני שלך יש הטעיה. לסיכום: כדאי לדייק בניסוחים ובתיאור מחקרים ומסקנותיהם. אתה ודאי לא רוצה להיות שותף ליחסי הציבור הגרועים כל כך שיש לתורת האבולוציה ולדרוויניזם.

  • אריאל  On 27/04/2007 at 7:00 pm

    לגבי שיער גוף, קשה להניח שזה כתוצאה מאבולוציה אלא יותר תופעה של השנים האחרונות. כמו שרזון אצל נשים הפך בשנים האחרונות ל"סקסי" לעומת, אם נסתכל על לפני 200-300 שנה ואפילו על מדינות לא מערביות, שבהן נשים מלאות הן סמל המיניות, כך קרה עם שיער הגוף אצל גברים, שהפך למשהו שדוחה נשים.
    אם הייתי ממש מחפש לזה סיבה, הייתי מניח שזה תוצאה של טשטוש ההבדלים בין המינים (תופעת המטרוסקסואל היא היוצא המאוחר של זה) שגורמת לנשים לעשות דברים גבריים ולהיפך – לדוגמא, תלישת שיער הגוף. כמובן, שכמו כל תופעה היא הופכת אט אט לנורמה.
    אם היית מציעה לגבר לפני 50 שנה לתלוש את שיער הגוף שלו, היית מקבלת מילים מאוד חריפות בתגובה, היום זה הרבה יותר מקובל, אבל אין לזה קשר לאבולוציה, לדעתי

  • גיל  On 27/04/2007 at 7:27 pm

    אף אחד לא יעשה מחקר שבו יבדוק רמת טסטוסטורון בהפרש של 20 שנה..אולי זה יתקבל כתוצאה ממחקרים אחרים. מה שכן, הראו לאנשים סרטי וידאו של אנשים כשהיו ילדים קטנים, ואנשים יכלו לנבא בצורה די טובה מי מהילדים הפך להומוסקסואל בגיל מבוגר. רבים מהם הראו התנהגויות שהיינו מיחסים לילדות (כמו משחקים עם צעצועים מסוימים, מראה נקבי יותר) כך שהקשר הזה יותר מסביר.

    בקשר למחקרים אחרים, את צודקת שחלק גדול מהם הם מחקרים מתאמיים. אל תשכחי שהטסטוסטרון הוא רק המנגנון שבו אנשים הופכים למשל להומואים או מפגינים התנהגויות מסוימות, אבל הסיבה המקורית היא אחרת (למשל, האם מספקת פחות טסטוסטרון לבן שני או שלישי ברחם).

    זה לא סותר שזה גם יכול להיות ההפך. כתבתי בעבר שהבדלים ברמת הטסטוסטרון קשורים לניצחון או הפסד בספורט. כל הנקודה היא שגורמים מצביים משפיעים על יכולת החיזור שלנו, על הרצון לסקס, על התרותיות וכו'. כשאני אומר טסטוסטרון אחראי אני לא בהכרח טוען שהוא הסיבה לכך כי הטסטוסטרון כשלעצמו הוא רק הורמון, והסיבות העמוקות לכך הן אחרות. לא התכוונתי לבלבל ויכול להיות שהניסוח לא היה הכי מוצלח.

    לאמיר: אף אחד לא יודע למה חוש הריח שלנו לא מפותח במיוחד. יכול להיות שפשוט לא היו לחצים חזקים לשמור על חוש מפותח ופיתחנו יכולות אחרות שהאפילו על הצורך הזה.

  • אורחת  On 27/04/2007 at 8:18 pm

    לגבי המחקרים, ודאי שאף חוקר לא יעשה מחקר שיארוך 20 שנה -זה יעכב את פרסום התוצאות.
    ברור שכל חוקר רוצה לפרסם תוצאות כמה שיותר מהר. זה פשוט הופך מחקרים מהסוג הזה למאוד בעייתיים.
    אז לגבי הילדים: בעצם אין מחקר אמיתי שמראה שילדים ששיחקו בבובות והיו בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות הפכו בבגרותם לאנשים בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות שמגדירים את עצמם הומוסקסואלים. אם המחקר מתבסס על חיזוי סטריאוטיפי, ולא על מדידות רמות טסטוסטרון של הנבדקים, היכן נכנסות לכאן רמות הטסטוסטרון שכלל לא נבדקו?

    לגבי הגברים: אתה אומר שהמחקרים מתאמיים ואז שוב חוזר וטוען "שהטסטוסטרון הוא רק המנגנון שבו אנשים הופכים למשל להומואים או מפגינים התנהגויות מסוימות" ומצביע לכאורה על סיבתיות:
    טסטוסטרון הוא מנגנון שבו הופכים אנשים למשהו. לא להיפך: אנשים בעלי תכונות והתנהגויות מסויימות הם בעלי רמות טסטוסטרון גבוהות/נמוכות.
    בנוסף, אתה כותב שגברים בסוף מערכת יחסים הם בעלי רמות טסטוסטרון גבוהות. למיטב הבנתי, כמעט כל גבר נמצא בשלב זה או אחר בחייו במצב זה. אני מניחה שלא תטען שרק גברים עם רמות טסטוסטרון גבוהות מגיעים למצב הזה. זאת אומרת שמצב חיצוני/התנהגות משפיעים על רמות הטסטוסטרון ולכן יתכן שבוגדנות גורמת לרמות טסטוסטרון גבוהות ולא להפך. אם כך הוא הדבר, וההתנהגות היא זו שמשנה את רמת הטסטוסטרון, מה הקשר לאבולוציה? היה נשמע כאילו אתה מנסה לטעון שאנשים בעלי רמות טסטוסטרון מסויימות הם מראש בעלי תכונות כאלה ואחרות אבל מהטיעונים שלך עולה דווקא שיכול להיות שהתכונות משפיעות על רמות הטסטוסטרון ולא להפך.

  • אורחת  On 27/04/2007 at 8:26 pm

    אם שיער גוף גברי, שהפך בשנים האחרונות כמו שאתה טוען לדוחה נשים, הוא מאפיין של גברים בעלי רמות טסטוסטרון גבוהות, שעל פי מה שגיל טוען, אמורים למשוך נשים, האם זה לא קצת סותר את התאוריה? על פי מה שגיל כותב, התאוריה מנבאת שנשים דווקא ימשכו לגברים עם הרבה שיער גוף והמציאות הזאת שאתה מסכים איתי לגביה קצת סותרת את הניבוי הזה.

  • גיל  On 27/04/2007 at 8:31 pm

    טסטוסטרון שנמדדות אצל בוגרים. ההשערה היא שיש לזה קשר לרמות טסטוסטרון ברחם. אם בנים לא בכורים בעלי סיכוי גבוה יותר להיות הומוסקסואליים וידוע שילדים כאלו בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות אז מכאן הקשר.

    שוב, הטסטוסטרון עצמו הוא רק המגננון שמצביע לנו על עוררת מינית ועל נטייה לחפש פרטנרים מיניים בהקשר של גברים בסוף מערכת יחסים. הנקודה היא, שהגיוני מבחינה אבולוציונית שגברים כאלו יחפשו הרבה פרטנריות מיניות אחרי שהיו בזוגיות מונוגומית תקופה ארוכה (השערה הפוכה יכולה להיות שהם דווקא יכנסו למצב שבו הם לא מעוניינים בשום יחסים כאלו).

  • גיל  On 27/04/2007 at 8:33 pm

    רמות טסטוסטרון גבוהות. למעשה, לנשים אין שום בעייה לקבוע איזה גבר נראה גברי יותר בהסתכלות רק על הפנים שלו. יש פנים גבריות יותר ופנים נשיות יותר.

  • אריאל  On 27/04/2007 at 8:36 pm

    מה שאני טוען זה שיש מגמות תרבותיות, שלעתים סותרות את האבולוציה או מתנגשות איתה, אבל לאו דווקא מפריכות אותה.
    למה אני מתכוון? אני אתן דוגמא. יש טענה (שאני חושב שגיל דיבר עליה) שהומופביה היא תופעה אבולוציונית, כי זה כביכול נגד הפעולה הטבעית של ההישרדות, ואפשר לראות באמת איך הרבה נשים נדחות מהומוסקסואליות גברית, אבל זו הנשית לא מפריעה להן (ובטח לא לגברים שלהם). מצד שני, בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר יציאה מהארון והפיכה של ההומוסקסואליות לנורמה מקובלת אחרי אלפי שנים בארון (למעט מקומות בודדים כמו יוון העתיקה, למשל). איך זה אפשרי? ובכן, כבני אדם, יש לנו יכולת לעשות דברים נגד האינסטינקטים, נקרא להם החיתיים, שלנו. אנחנו יכולים לפתח מודעות חברתית שתאפשר לנו לקבל דברים שונים.
    אני רק יכול להגיד לך דבר אחד – גם אם זה הופך ליותר ויותר מקובל היום, 95% מהגברים שאני מכיר ייסרבו לכל הצעה להוריד את שיער הגוף ומרבית הנשים שאני מכיר, למרות שהן אוהבות גברים חלקים, לא יירצו שהבן זוג שלהן יעשה דבר כזה לעצמו.
    בסופו של דבר, זאת תופעה תרבותית (אני מניח שבמדינות העולם השלישי לתלוש את שיער הגוף לגבר זה לא בדיוק הדבר הכי נפוץ) וכמו כל תופעה תרבותית, היא עשויה לחלוף מן העולם כמו שבאה – או להפוך לנורמה.

  • אורחת  On 27/04/2007 at 9:21 pm

    לאריאל,
    ראשית, הרושם שלי הוא שהומוסקסואליות גברית דוחה דווקא גברים ולא נשים. שנית, אני לא בטוחה שההסבר שלך לגבי התנגשות שלא מפריכה יהיה מקובל על חוקרים של תורת האבולוציה אבל באמת שאין לי מושג.

    לגיל,
    אנסה לנסח את השאלה שלי יותר בבהירות מכיוון שאני חושבת שלא קיבלתי עליה תשובה.
    השאלה היא כזאת: אם מחקרים בין רמות טסטוסטרון לבין התנהגות מעידים רק על קורלציה ולא על סיבתיות, כיצד ניתן לומר שטסטוסטרון הוא ה*גורם* למשהו ולא שהמשהו גורם לטסטוסטרון. בכל מקרה, נדמה שמכיוון שכל מה שמוכח זו קורלציה, נשמע שכל השאר הן השערות ולא עובדות מדעיות. האם הבנתי נכון?

  • אריאל  On 27/04/2007 at 9:31 pm

    שהיא דוחה גם נשים, זה שהיא דוחה גברים זה די ידוע, פשוט הומוסקסואליות נשית לא דוחה גברים והתכוונתי להראות את החד צדדיות שבה.
    מכיוון שאני לא חוקר אלא רק חושב, יכול להיות שלמה שאני אומר אין תקפות. בכל מקרה, חשוב לזכור, ואני חושב שגיל הדגיש את זה מספר פעמים – שלא הכל אבולוציה. ישנן השפעות חברתיות לכל תופעה והחוכמה היא לבודד אותן.
    במקרה הזה, אני חושב שהתופעה היא יותר חברתית/תרבותית מאשר אבולוציונית. אחד האינדיקטורים לתופעה אבולוציונית זה שהיא קיימת בכל חברה בעולם ומה שרציתי להראות הוא שתופעת הדוגמנים מורטי השערות היא מאוד ספציפית למערב וגם זה רק לשנים האחרונות.

  • גיל  On 28/04/2007 at 12:11 am

    לא בהקשר הזה ולא במקרים אחרים. כפי שכתבתי בעבר, במדעי החברה אי אפשר להוכיח שום דבר אלא אפשר להצביע על תיאוריות סבירות יותר וכאלו שפחות. התיאוריה לגבי הקשר בין טסטוסטרון להומוסקואליות נחשבת למאוד מקובלת היום, אבל כמובן שיש צורך לחקור עוד בנושא הזה.

  • אורחת  On 28/04/2007 at 12:37 am

    נהדר. אז אנחנו מסכימים.
    אני חושבת שככל שתטרחו (ותטרח) להבהיר ולהדגיש את הנקודה הזאת, כך תלך ותקטן חוסר ההבנה בנוגע לאבולוציה ובמקביל ההתנגדות הגדולה לתאוריה.

  • גיל  On 28/04/2007 at 12:42 am

    מי שמכיר את הנושא מבין את זה לבד. אי אפשר לכתוב דיסקליימרים לכל פוסט כי אף פעם לא נצא מזה. כתבתי על הנושאים הללו בהרחבה בפוסטים הראשונים ומי שקורא אותי יודע זה לרוב.

    אגב, שימי לב שאת אותה דרישה לא מפנים להסברים אחרים במדעי החברה שאינם מבוססים על האבולוציה. למה נוח לאנשים לקבל הסברים חברתיים כמובנים מאליהם ובלי כל מיני הסתיגויות, ולעומת זאת הדרישה החוזרת ונשנית ממחקרים אבולוציוניים לסטנדרטים שלא קיימים בשום מקום אחר?

  • אורחת  On 28/04/2007 at 1:52 am

    תצטרך לתת לי דוגמא ספציפית למצב כזה.
    אני אישית מצפה לדיוק וזהירות בכל תיאור של עבודת מחקר בלי קשר לנושא. מאוד מרגיז להתקל בכותרות כוללניות ופשטניות שכל קשר בינן לבין המחקר האמיתי מקרי (לא שאני מאשימה אותך בזה).
    מה שמצאתי אצלך, כמו שכבר כתבתי, היה חוסר זהירות בניסוחים והתייחסות לסיבתיות כשבעצם מדובר בקורלציה. הבדל משמעותי. אפשר למשל לכתוב "מחקרים XYZ מצביעים על קורלציה בין W ל-V. חוקרים רבים משערים שיש קשר סיבתי בין המשתנים". חשוב שיהיה מובן מה ניתן להסיק מהמחקר ומה הן ההשערות ואולי גם על מה הן מבוססות.

    אני מניחה שההטפלות דווקא לאבולוציה היא בגלל כותרות סנסציוניות בסגנון "עכשיו זה מדעי: גברים מתקשים להקשיב לנשים" (כותרת אמיתית מ-YNET) שמופיעות בעיתוני מדע פופולרי ובעיתונים אחרים. הכותרות האלו מצוטטות אחר כך על ידי הדיוטות (ובעיקר אידיוטים…) בתור עובדות ותורמות לקיבועם של סטריאוטיפים, אפליה ודעות קדומות. אני מניחה שאתה מסכים שכתבות מהסוג הזה עושות לתחום שלך בעיקר רע. בנוסף לכל הצרות, נוהגים לבלבל שם בין מושגים כמו סיבתיות וקורלציה ובין הוכחה להשערה. כמובן שאין מה לדבר על ההבדלים בין פרט בודד לממוצע.

    דווקא אתה שכן בא מהתחום צריך להזהר מאוד מבלבול כזה ואפילו ממראית עין של בלבול כזה. דברים שלך אולי מובנים מאליהם לא יהיו מובנים בהכרח לקורא הפשוט ואתה עלול למצוא את עצמך תורם מבלי להתכוון להגדלת חוסר ההבנה וההתנגדות לתחום המחקר שלך. דווקא בגלל המודעות שלך לחוסר ההבנה בקשר לתחום יש הרבה שאתה יכול לעשות על מנת להקטין אותה. אל תסתפק במה שכתבת בפוסטים הראשונים. שים לב לדיוק ולניסוח בכל פוסט מחדש.

  • גיל  On 28/04/2007 at 2:29 am

    אני אכן משתדל להיזהר בניסוחים אבל הכתיבה כאן אינה אקדמית אלא יותר חופשית ולכן אי אפשר לצפות לסטנדרטים אקדמיים, כי זה בהכרח מלווה בפרשנות אישית שלי. מה שכן, כל אחד יכול להגיב ואם מתקבל רושם שלא התכוונתי אליו אז אני מסביר מחדש.

    ההיטפלות לאבולוציה באה מכיוונים שונים. כותרות סנסציוניות הן לא רק נחלתם של המחקרים על האבלוציה אבל מכיוון שהם עוסקים בנושאים שנוגעים לכולם, הם מעוררים הרבה תשומת לב. הבעייה, כפי שציינתי, שכל פעם שמוזכרת המילה אבולוציה במאמר יש תקיפה של עצם העלאת הרעיון שיש להתנהגות שלנו שורשים התנהגותיים, ודורשים ממחקרים אבולוציוניים סטנדרטיים בלתי אפשריים שלא נדרשים משום ממחקרים אחרים במדעי החברה. לאנשים נוח לקבל וזה נראה להם מובן מאליו שיש להתנהגות שלהם הסברים חברתיים אבל לא אבולוציוניים, בעוד שכל התנהגות כזו יכולה תיאורטית להיות מוסברת על ידי שניהם.

    אני בהחלט מסכים איתך שאנשים לא מבדילים בין מגמות או הכללות סטטיסטיות, לבין ניבוי לגבי אדם יחיד, מה שהפסיכולוגיה האבולוציונית בכלל לא מנסה לעשות.

  • כחולית  On 06/09/2007 at 9:45 pm

    נראה לי שיש בעיה קטנה, אם נשים מעדיפות ונמשכות לגברים עם פנים גבריות יותר, זה אומר שיש להם טסטוסטרון גבוה יותר וזה אומר שהם חזקים יותר.
    אבל… הם גם בוגדניים יותר והן לא תקבלנה כנראה עזרה גבה בגידול הצאצא המשותף, מה שיקשה על הצאצא בסופו של דבר לשרוד לאורך זמן או בתנאים הטובים ביותר שיש.
    בסופו של דבר זה יפגע בצאצא ולכן הפסד לא רק של האישה, אלא גם של הגבר שמקטין את סיכויי ההישרדות והמשך העברת הגנים של הגבר.
    אז למה?

  • גיל  On 06/09/2007 at 10:56 pm

    ובין בחירה של בני זוג לטווח הקצר ולטווח הארוך. נשים יעדיפו לטווח הארוך גבר נאמן יותר, אבל מבחינה מינית הן ימשכו יותר לגבר עם מאפיינים גבריים. זה אומר שהם ייטו לבגוד עם גברים כאלו כמו גם לנהל מערכות יחסים לטווח הקצר. אכן, יותר קשה להחזיק גבר כזה, אבל מצד שני, העובדה שהוא בוגד עם אחרות לא בהכרח אמורה לפגוע בקשר ארוך הטווח עם גבר כזה כל עוד הוא לא משקיע משאבים רבים באישה האחרת.

Trackbacks

%d בלוגרים אהבו את זה: