האם הופרכה הפסיכולוגיה האבולוציונית?

לפני  מספר חודשים רעשה וגעשה הקהילה המדעית מגילוי מפתיע. במחקר שנעשה על שימפנזות באוגנדה ופורסם בכתב העת הנחשב Current Biology, התגלה כי שימפנזות זכרים מעדיפים להזוודג בעיקר עם שימפנזות נקבות מבוגרות, ולא צעירות. בצד הגילוי המרעיש למדי כשלעצמו, הוביל הגילוי לביקורת נוקבת על הפסיכולוגיה האבולוציונית מצד המתנגדים לה, בעיקר בקרב פסיכולוגים מתחומים אחרים. "האם אין בגילוי הזה כדי להפריך את אחת מהנחות היסוד של הפסיכולוגיה האבולוציונית בנוגע לברירה המינית?", "האם הפסיכולוגיה האבולוציונית אינה מנבאת שזכרים מעדיפים נקבות צעירות מהם?", "האם אין בממצאים כדי להפריך את ההקבלה שעורכים פסיכולוגים אבולוציוניים לחיות אחרות, בעיקר כאשר מדובר בשימפנזות, שארי בשרנו הקרובים ביותר?" תהה פסיכולוג חברתי ידוע מאוד, והצטרפו אליו רבים אחרים.

יש בשאלות הללו כדי להעיד על כמה דברים. ראשית, מבקרי הפסיכולוגיה האבולוציונית מחפשים כל הזדמנות, ולו הקלושה ביותר, לבקר את התחום. יש בביקורות הללו משהו קנטרני, כאילו הפסיכולוגיה האבולוציונית תקועה כעצם בגרונם של מדעני החברה, והם יעשו הכל על מנת להוקיעה. מבלי להיכנס לעצם הביקורת (אעשה זאת מייד), יש בעייתיות רבה במחשבה שמחקר בודד, חשוב ככל שיהיה, יכול למוטט דיסיפלינה מדעית שלמה. כבר הראיתי במאמרים קודמים עד כמה התחום פורה. אבל מעבר לכך, יש משהו לא הוגן בסוג הביקורת הזה כי הוא מעמיס על הפסיכולוגיה האבולוציונית את חובת ההוכחה שלא נדרשת מתחומים אחרים. האם בכל תחום מדעי אחר, במדעי החברה ומחוצה לה, יכול מחקר בודד למוטט את הדיספלינה כולה? המדע כרוך בשינויים אינסופיים של תיאוריות, מחקרים שסותרים אחד את השני, התאמות שנעשות כל הזמן ושמעדנות את הידע הקיים ברשותינו, והפסיכולוגיה האבולוציונית אינה שונה מזה.

אבל מעבר לכך, יש כאן כמה אי הבנות בסיסיות שנוגעות כנראה לאי הכרה מספקת של התחום. קודם כל, ההעדפה שגברים מראים לנשים צעירות אינה הנחת יסוד, אלא ממצא אמפירי. כמו שציינתי במאמר הזה, הנחת המוצא הבסיסית ביותר הינה שהמוח הוא תוצר האבולוציה. אין במחקר החדש שום דבר שיסתור את זה.

 

 

שימפנזה תוהה על מה כל המהומה

 

מה קורה פה בעצם?

מה המחקר הראה? המחקר הראה שבאוכלוסייה שנבדקה, העדיפו הזכרים בממוצע להזוודג עם נקבות מבוגרות מהם. המחקר כלל 19 שימפנזות נקבות ובדק את דפוסי החיזור והרבייה של השימפנזות בטכניקות שונות. נתעלם לרגע מהעובדה שהמחקר כלל אוכלוסייה קטנה למדי, והוא הראשון שמצביע על המגמה המתוארת (יש כמובן צורך לאשש אותו בתצפיות במקומות אחרים). אין לי שום בעייה עקרונית לקבל את העובדה ששימפנזות זכרים מעדיפים שימפנזות מבוגרות מהם. כמו שהזכרתי בעבר, בהשוואה לחיות אחרות חשוב לראות איזו תכונה משווים ובאיזה הקשר. לא כל השוואה רלוונטית והרבה חוקרים מתחומים אחרים עושים את הטעות הקלאסית שבה הם משווים התנהגות מסוימת בצורה שטחית, מבלי להיכנס לסיבות שמובילות להתנהגות הזו, והאם הסיבות הללו רלוונטיות או לא לבני אדם.

חשוב לכן לדעת מה הגורם הרלוונטי שמוביל לשוני הנצפה בהתנהגות, ולראות איך השוני הזה הוא פועל יוצא של אותם עקרונות אבולוציוניים. כלומר, האם שוני בתכונה מסוימת הוא זה שהוביל לשוני בהתנהגויות?

לוויתנית שחווה הפסקת ווסת

ההסבר במקרה הזה די פשוט. לשימפנזות נקבות, בניגוד לנשים, לא מפסיקה הווסת בגיל מסוים, והן פוריות כמעט לכל אורך חייהן. למעשה הפסקת הווסת מאוד ייחודית לבני אדם (נושא שאקדיש לו פוסט נפרד בעתיד). התופעה של הפסקת הווסת נצפתה, בנוסף לבני אדם, רק אצל סוג מסוים של לוויתנים שנקרא Pilot Whale.

אין שום לחץ ברירתי ששימפנזות זכרים יחפשו שימפנזות נקבות צעירות. בניגוד לבני אדם, הגיל הצעיר אינו מסמן פוריות. תוסיפו את זה לעובדה ששימפנזות זכרים, בניגוד לבני אדם, לא משקיעים כמעט בגידול הצאצאים, ולכן אין להם קשרים זוגיים לטווח ארוך שאופיינים לבני אדם, ותגלו למה עדיף לאב, ששימפנזה מבוגרת ומנוסה יותר תגדל את הצאצאים שלו. כלומר, אם לוקחים בחשבון את המשתנים הרלוונטיים של הבדלים בהשקעה הורית בין שימפנזות לבני אדם, ואת העובדה ששימפנזות נקבות לא מפסיקות להיות פוריות כל חייהן, הממצאים מאוד הגיוניים ועולים בקנה אחד עם מה שהיינו מנבאים על פי עקרונות הברירה המינית. אפשר לומר שהמאמר דווקא מראה את כוחם של ההסברים האבולוציוניים ולא מחליש אותם. כל עוד לא יוכח שהנחות היסוד של האבולוציה אינן נכונות, אין חשש ממשי להפרכת הפסיכולוגיה האבולוציונית.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • Amir A  On 30/03/2007 at 5:13 pm

    קודם כל אני מסכים איתך שעל בסיס מחקר אחד אין טעם לנסות ולהפיל דיספלינה שלמה.

    השאלה שלי היא אחרת, וזו שאלה שחזרה כאן בדיונים שוב ושוב – האם הפסיכולוגיה האבולוציונית לא הייתה יכולה לספק הסבר מתקבל על הדעת גם במידה והממצא היה הפוך? דהיינו אם שימפנזות זכרים היו מעדיפים להזדווג אם נקבות צעירות מהן?

  • גיל  On 30/03/2007 at 8:14 pm

    אבל גם אם כן, אל תשכח שכמו בכל ענף במדע, בנושאים מסוימים יש תיאוריות חלופיות שמתחרות ביניהן ובאות מתוך הדיסיפלינה. מאוד יכול להיות שחוקרים לא בידדו את המשתנה הנכון שגורם לתופעה מסוימת והיו נדרשים תצפיות נוספות והשערות חדשות שיכריעו איזה הסבר טוב יותר. אם למשל היו מוצאים שזכרים שאינם משקיעים במין שלנקבות בו אין ווסת, היו מעדיפים נקבות צעירות דווקא, הייתה פה בעייה.

  • אודיסאוס  On 30/03/2007 at 8:51 pm

    1. מישהו ניסה לאמת את המשפט לפיו שמפנזות מבוגרות יותר הן גם אמהות טובות יותר?
    2. במחקר עצמו, האוכלוסיה היתה מספיק גדולה כדי שלא יהיה מתאם, ניח, בין שמפנזות מבוגרות יותר לשמפנזות בריאות יותר/ יפות יותר?

  • גיל  On 30/03/2007 at 9:17 pm

    העובדה שהשימפנזות בחרו בנקבות המבוגרות יותר מהווה מדד שהן אטרקטיביות. עצם העובדה שהזכרים נלחמים ביניהם על מנת להזדווג עם הנקבות המבוגרות אומרת דרשני.

    לגבי השאלה הראשונה יש עדויות ממקומות אחרים ששימפנזות מבוגרות יותר הן בעלות מעמד חברתי גבוה יותר, בריאות יותר באופן כללי, ושהניסיון שלהן בטיפול בצאצאים מגביר את הסיכוי להישרדותם של אותם צאצאצים (אצל בני אדם זה דווקא הפוך). אלו בעיקר השערות שעוד צריכות להיבדק בצורה רצינית יותר.

  • אודיסאוס  On 31/03/2007 at 12:27 am

    תודה על התשובה 🙂
    אצל בני אדם מקובל שנשים צעירות יותר מגבירות את סיכויי ההישרדות של צאצאיהן?
    מה עם סטטוס, הכנסה, ניסיון חיים, יתר יציבות לזוגיות ההורים?

  • גיל  On 31/03/2007 at 1:00 am

    מתקשרת לפוריות שלה וזה המרכיב המרכזי בבחירת בני זוג. אם תקרא את החלקים שהעליתי על פסיכולוגיה אבולוציונית תראה שכתבתי על זה בהרחבה. סטטוס הוא משהו שגברים לא נמשכים אליו במיוחד (אצל הנשים דווקא כן).

  • Amir A  On 31/03/2007 at 3:29 am

    נכון שצריך לדון אותה באופן מעט שונה ממדע אמפירי אחר. הסיבה שאני אומר זאת היא הטבע של התחום, אשר לא מאפשר ניבויים נקודתיים ובדיקתם הזריזה. בתור מי שבא מתחום שמאפשר מחקרים כאלו אני חוטא לעיתים לפסיכולוגיה האבולוציונית בביקורת לא הוגנת

    ובנוגע לכך, לא מזמן ראיתי תוכנית טבע אשר צולמה במקום נידח שגדל בו פרח בעל משפך ארוך באופן מיוחד. החוקרים אמרו שאם אכן האבולוציה נכונה, ניתן לשער שיתפתח שם זן של ציפורים בעלות מקור ארוך שיאפשר להן להגיע לצוף. בלילה האחרון, בעודם מחכים מאחורי המצלמה, הופיעה ציפור בעלת מקור מסתלסל שאיפשר לה, בעודו נפתח, להגיע לצוף. זה זן שלא היה מוכר קודם לכך, וזו הייתה דוגמא מאלפת לאישוש הרעיון האבולוציוני. יש מקרים דומים בתחום של פסיכולוגיה אבולוציונית?

  • אריאל  On 31/03/2007 at 3:45 am

    אנחנו חוזרים לנקודה הראשונית – האם מדע, שלא מאפשר ניבויים נקודתיים באמת ראוי להיקרא מדע. מה מבדיל בינו לבין תחומים אחרים בפסיכולוגיה (או במדעי החברה בכלל) שצופים תוצאות ומסבירים אותן באמצעות תיאוריות שונות? האם אנחנו לא בעצם משתמשים בכסות מדעית של האבולוציה כדי לכסות את ערוות הפסיכולוגיה?

  • גיל  On 31/03/2007 at 3:56 am

    כמו במקרה שתיארתי, אם אתה חושב שזיהית גורם להתנהגות מסוימת, אתה יכול לבחון אותו בכמה מישורים. אם אתה לא יודע איזה גורם חשוב יותר: האם העובדה שלנקבות אין הפסקת ווסת או שהחברה שבה הם חיים אינה מונוגומית הוא הגורם שמשפיע על בחירת נקבות מבוגרות יותר, אתה יכול ללכת למינים אחרים של בעלי חיים שבה קיים גורם אחד ולא השני (למשל, חברה מונוגמית שהנקבות בה פוריות כל החיים, ולראות איך בחירות בני הזוג נעשות).

    חשוב גם לבדוק שמה שאכן גילית תקף לשימפנזות אחרות שחיים באיזורים אחרים. אפשרי שגורמים אקולוגיים סביבתיים וספציפיים ישפיעו על מה שאתה רואה. אז כמובן שבמקרים הללו אין ניסויים, אבל אתה כן יכול לזהות דפוסי מסוימים.

    קח דוגמא אחרת שהזכרתי בעבר: גודל האשכים של פרימאטים קשור קשר הדוק למידת התחרותיות התוך זכרית. כשלא ידעו שום דבר על פרימאטים שונים מבני אדם לא יכלת להשוות בני אדם לשום דבר. אבל ברגע שאספו מידע יכול לנבא איפה בני אדם יפלו וזה בדיוק מה שקרה (אנחנו אי שם באמצע).

    חלק מהדברים לא כל כך פשוט. לבני אדם יש מוח גדול באופן חריג מכל חיה אחרת ביחס לגודל הגוף, וזה גם מחייב הסבר. למה המוח האנושי כל כך גדול? אין לזה עדיין תשובה חד משמעית, אבל יש השערות שונות שנבחנות בשיטות שונות. אחת ההשערות הייתה שפיתוח מוח כזה גדול נבעה מהצורך לפתח כישורי צייד. ההשערה הזו הופרכה פחות או יותר אחרי שמצאו את הקופים הסנאיים שהם בעלי מוח קטן והיו ציידים.

    מן הסתם בנושאים הללו נדרשת אורך רוח שאין בתחומים אחרים. אי אפשר להריץ ניסוי תוך כמה ימים ולקבל תוצאות. תצפיות בטבע לוקחים זמן והמסקנות לא תמיד חד משמעיות. ועדיין, שיטות מדידה שמשתכללים כל העת, תיאוריות הופכות סבירות יותר או פחות ולפעמים גם מזל טהור יכול לעזור (עם מתגלים עצמות של מאובנים למשל).

  • גיל  On 31/03/2007 at 4:02 am

    אבל בצורה אחרת ממה שאתה חושב. הפסיכולוגיה המסורתית עוסקת בעיקר ב"מה" ולא ב"למה". יש לך אינסוף תיאוריות שלא קשורות אחת לשנייה והן יותר מתארות דברים מאשר מסבירים למה הם מתרחשים. אנשים נמשכים לאנשים דומים להם, יופי חיצוני זה דבר חשוב, יש לנו דיסוננסים קוגנטיביים וכו'. אבל לא ברור למה כל הדברים הללו קורים, האבולוציה נותנת מסגרת ברורה שבמסגרתה אפשר לחקור דברים ולנהל מה שקון קרא לו "מדע תקין".

    כמובן שזה לא משהו פשוט ויש גם הרבה תיאוריות מצוצות מהאצבע. הבעייה היא לא אם המצאת תיאוריה אבולוציונית זו או אחרת, אלא האם יש אפשרות (ולו תיאורטית) לבחון אותה, לפחות באופן מקורב. אם אין שום אפשרות להפריך אותה אז היא אכן פסבדו מדעית, אבל רוב התיאוריות כם מאפשרות לך להפריך אותן, או לבחון אותן כנגד תיאוריות חלופיות. כמו שאמרתי בתשובה לאמיר: ברגע שיתגלה מין שאינו מתנהג לפי הניבויים שהזכרתי אז לכל התיאוריה הזו לא יהיה ערך.

  • Amir A  On 31/03/2007 at 4:13 am

    לשיטתך? או חיזוי מזג האוויר? הניסיון להגביל את תחומי המדע רק למה שמאפשר ניסוי מקומי חד וברור הוא בעייתי ועלול להשאיר מחוץ לגדר גם תחומים ראויים

  • אריאל  On 31/03/2007 at 4:20 am

    אבל ממה שאני זוכר שקראתי פה ושם, יש בפסיכולוגיה הרבה מאוד למה. למה הומסוקסואלים הם כאלה? למה לבן אדם יש מאניה דיפרסיה? וכו' וכו'. ואז באים עם תיאוריות כמו תסביך אדיפוס וקנאת פין וממבו ג'מבו אחר כדי להסביר את התופעות האלה.
    ממה שאני מרגיש מהכתבות שלך עולה שגם אם מישהו היה בא עם הוכחה שמפריכה אחת מהטענות, היית מצליח למצוא דרך לסובב את הדברים ככה שזה לא (לא אתה ספציפית, כמובן). בקיצור, אני רחוק מלהשתכנע שלמרות שחלק מסוים מהפסיכולוגיה האבולוציוניות יש בסיס מדעי, הרי שחלקים רבים מתוכו נמצאים בתחום האפור של הפסיכולוגיה המסורתית

  • אריאל  On 31/03/2007 at 4:26 am

    חיזוי מזג האוויר הוא מדע שתלוי ביותר מדי גורמים ולכן הוא לא מדוייק. אם היו לנו את כל הנתונים עד הספרה האחרונה אחרי הנקודה ומחשב מספיק חזק כדי לחשב אותם, החיזויים שלנו היו מדויקים. אני לא מבין את הנקודה שלך עם אסטרונומיה – אם אנחנו מסוגלים לשים חללית בנקודה ספציפית על כוכב שמרוחק מאיתנו מאות מיליוני קילומטרים (בהנחה שאנחנו לא אמריקאים מטומטמים שמבלבלים בין היחידות) די מוכיח את הדיוק בחיזויים שלנו, לא? אם אתה מתייחס לחומר אפל וכו', ובכן – זה הרבה פחות מדע והרבה יותר ספקולציות, לפחות עד שיהיה דרך להוכיח את זה.

  • גיל  On 31/03/2007 at 4:38 am

    הנחות היסוד של פרויד (תסביך אדיפוס, קנאת פין וכו') נמצאו כלא נכונות (וממש לא אוניברסליות). זה שאנשים עדיין ממשיכים להחזיק בתיאוריה הזו לא מוסיף הרבה כבוד לפסיכולוגיה לדעתי.

    בפסיכולוגיה האבולוציונית היו הרבה תיאוריות שהפורכו או שלא מקובלות בסבירות גבוהה.

    אגב, גם תחומים כמו גיאולוגיה ואסטרופיסיקה משתמשים בשיטות מחקר דומות ואף אחד לא תוקף אותן על חוסר המדעיות שלהן. משום מה, האבולוציה מרגיזה הרבה מאוד אנשים.

  • אריאל  On 31/03/2007 at 4:47 am

    שההבדל בין גיאולוגיה או אסטרופיזיקה לאבולוציה, זה שהאבולציה צריכה להתמודד עם הסברים אחרים, מהתחום החברתי, בעוד שני התחומים שהזכרת לא. כלומר, אם אנחנו רואים תופעה בחלל (נניח, התפשטות היקום) אנחנו יודעים שחייב להיות לה הסבר מדעי ואז אנחנו באים עם הסברים כמו החומר האפל, שאולי אין להם הוכחות אמיתיות או דרך להוכיח אותם, אבל זה לא שיש לך הסבר אחר בשבילם. לעומת זאת, אם אתה רואה תופעה של אפליית נשים (נניח) ואתה בא עם הסבר אבולוציוני, הרי שיש הסבר חברתי מתחרה שעשוי להסביר את אותה תופעה.
    אם הייתי צריך לאפיין, הייתי אומר שכל דבר שנוגע בבני אדם, יעורר תמיד תהיות לגבי המדעיות שלו.

  • גיל  On 31/03/2007 at 5:02 am

    בגיאולוגיה כמו באבולוציה יש לך הסקה בלתי ישירה על סמך ממצאים מסוימים.

    אני מסכים שאף פעם אי אפשר לדעת בוודאות שום דברי שנוגע לבני אדם, אבל אם יש לך שתי תיאוריות שונות אפשר לראות איזו מהן סבירה יותר ואיזו סבירה פחות, על אלו נתונים או שיטות מחקר כל אחת מתבססת וכו'. לא כל התיאוריות שוות זו לזו בכוח ההסבר שלהן, ובין לא לדעת שום דבר לבין לדעת משהו בוודאות מוחלטת רבה הדרך.

    אצלך לפחות יש ספקנות לגבי כל הסבר. הבעייה היא שרוב האנשים מקבלים הסברים חברתיים כמובנים מאליהם, אבל דוחים כל קבלה של הסברים אבולוציוניים וזו הבעייה.

  • אריאל  On 31/03/2007 at 7:57 am

    יש בי הרבה יותר ספקנות כלפי הסברים חברתיים כי אצלם אין אפילו איצטלה מדעית, אני רואה אותם כשעשוע נחמד ותו לא (ולכן קומוניזם מאוד משעשע אותי, הדרך שבה פיתחו שיטת ממשל שלמה על בסיס תיאוריה חברתית). באבולוציה יש לפחות כלים מדעיים כדי לבחון אותה, אם כי הכלים האלה הם מוגבלים משהו, וזה בעיקר מה שמטריד אותי. מה שכן, בגלל האיצטלה המדעית של הפסיכולוגיה האבולוציונית, היא גם הרבה יותר מסוכנת, מסיבות מובנות – כשמישהו מתעטף בכסות מדעית הוא מסוגל לשכנע בכל מיני תיאוריות מפוקפקות.

  • שמחת זקנתי  On 31/03/2007 at 12:30 pm

    שאנחנו הנשים הזקנות יותר שוות יותר
    והאמת היא שגם אצלנו בני האדם
    גברים מכל הגילאים נמשכים למבוגרות ולבעלות הנסיון, מאשר לילדות.
    יש צדק בחיים.

  • Amir A  On 31/03/2007 at 1:28 pm

    לאריאל – באסטרונומיה התכוונתי לתצפיות אל החלל וחקר כוכבים שנמצאים אי שם, ולא להנחתת חללית על כוכב כלשהו.

    לטענה כי אם היו לנו כל הנתונים על מזג האוויר היינו מצליחים לתת ניבוי מדוייק – אותו הדבר ניתן לומר על ההתנהגות האנושית. עד כמה שזה נראה מופרך, לדעתי ההתנהגות האנושית דטרמיניסטית גם היא, והבעיה היא שמספר המשתנים המשפיעים עליה הוא כל כך גדול. כמובן שזו רק אמונה שיש לי ולא איזו תיאוריה מדעית…

    ומה לגבי המתמטיקה – מדע, שעשוע, אמנות? אף אחד לא יקום ויגיד שתאורית המיתרים אינה מדע. אבל הנגיעה שלה לעובדות ולאפשרות הבחינה קלוש הרבה יותר מזה של הפסיכולוגיה האבולוציונית

    ולסיום, יש לעשות הבחנה (הבחנה או אבחנה?) בין פסיכולוגיה קלינית ופסיכולוגיה מחקרית. הסברים להתנהגות אנושית כגון תסביך אדיפוס וכדומה זה באמת ממבו ג'מבו. תחומים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית או פסיכופיזיקה זה כבר לא.

  • כחולית  On 08/09/2007 at 6:16 am

    1.גיל כתב:
    "חלק מהדברים לא כל כך פשוט. לבני אדם יש מוח גדול באופן חריג מכל חיה אחרת ביחס לגודל הגוף, וזה גם מחייב הסבר. למה המוח האנושי כל כך גדול? אין לזה עדיין תשובה חד משמעית, אבל יש השערות שונות שנבחנות בשיטות שונות. אחת ההשערות הייתה שפיתוח מוח כזה גדול נבעה מהצורך לפתח כישורי צייד. ההשערה הזו הופרכה פחות או יותר אחרי שמצאו את הקופים הסנאיים שהם בעלי מוח קטן והיו ציידים."

    זה לא מדויק. קודם כל, יחס המוח-גוף של הדולפינים דומה מאוד לשל בני האדם. בנוסף, יש להם יותר פיתולים בקורטקס מאשר אצל בני אדם והם גם עמוקים יותר. עוד לא מצאתי הסבר הגיוני לזה.
    דבר שני, יחס המוח- גוף של האדם הוא 2.33% ולעומתו יש את החדף הזעיר שאצלו היחס הוא דווקא 3.33%, יותר מהאדם. כנראה שהוא לא חכם יותר מאיתנו, ובכל זאת מדוע היחס שלו גבוה כל כל כך?

    2.גם אני לאחרונה התחלתי לפקפק בפסיכו' אבולו', אחרי הכל, לא ניתן לערוך במסגרתה ניסויים כמו בפסיכוביולוגיה או בפסיכולוגיה ביהביוריסטית כדי לבדוק את התיאוריות שלה. נוצר הרושם אצלי שהרוב נכתב לגבי תהליך שקרה בדיעבד ולפיכך כמו שאמר כאן אחד המגיבים, נראה כי כמעט לכל תופעה וכלו למצוא הסבר חלופי לאותה תוצאה.
    גם כושר החיזוי לעניות דעתי מוגבל מאוד ואינו תקף לכל השטחים.
    אגב, כתבת: "בפסיכולוגיה האבולוציונית היו הרבה תיאוריות שהפורכו או שלא מקובלות בסבירות גבוהה."
    אשמח לקבל מספר דוגמאות.

    שאלה זו מופנית לאמיר: מה זה פסיכופיזיקה!? על זה טרם שמעתי.

  • גיל  On 08/09/2007 at 8:36 am

    אני ממליץ לך לקרוא את הספר "כיצד פועל המוח". הוא יענה לך על רוב השאלות שיש לך על פסיכולוגיה אבולוציונית. מה שאת אומרת לגבי הניסויים לחלוטין לא נכון, ועובדה שאני מתאר הרבה מאוד ניסויים שנעשו על בסיס ההיגיון האבולוציוני. הרבה מאוד מהניסויים הללו לא מצליחים. דוגמא מפורסמת לתיאוריה שפעם חשבו שהיא נכונה והיום כבר לא, היא מלחמות הזרע. הייתה מחשבה שזרעים של גברים שונים שנלחמים זה בזה פיסית אם אישה קיימה יחסי מין מזדמנים רבים תוך זמן קצר. אין לזה שום ביסוס כנראה.

    זה בכלל לא נכון שלכל תופעה יש הסבר. הפוסט שקראת פה מדגים בדיוק מה אפשר להסיק ומה לא ממחקרים אבולוציוניים, ואיך אנשים תוקפים את הפסיכולוגיה האבולוציונית בזה שהם מייחסים לה טענות שהיא לא טוענת. אגב, כמו שכתבתי, גם גיאולוגיה, אסטרופיסיקה, ארכיאולוגיה וכו', הם ענפים מדעיים שמשתמשים באותם שיטות מחקר כמו הפסיכולוגיה האבולוציונית. משום מה אני לא רואה אף אחד מפקפק שהם מדע. זה רק מצביע על המניעים שיש לאנשים שמפקפקים בפסיכולוגיה האבולוציונית כמדע.

%d בלוגרים אהבו את זה: