למה גברים מעדיפים בלונדיניות? פסיכולוגיה אבולוציונית בחיי היום יום

אחרי שהסברתי את העקרונות הכלליים של הפסיכולוגיה האבולוציוניות וגם את שיטות המחקר הנהוגות בתחום, אני רוצה בחלק הזה לתאר בפניכם כמה מחקרים בתחום ששופכים אור על תופעות חדשות, או נותנים מבט מרענן לתופעות אחרות שנחקרו בעבר.

נופים הם לפעמים געגועים לנחל (נתן יונתן)

נתחיל עם נופים. כן, נופים. האם לבני אדם יש העדפה לנופים מסוימים ולא לאחרים? האם להעדפה הזו יש שורשים אבולוציוניים? מה יהיה הניבוי של הפסיכולוגיה האבולוציונית בנושא הזה? תחשבו רגע לפני שאתם ממשיכים לקרוא. האם נופים מסוימים נראים לכם יפים יותר מאחרים? האם אתם יכולים למצוא מכנה משותף לנופים הללו? האם הייתם רוצים לבקר במקומות מסוימים, עם נופים ספציפיים ולא אחרים?

שאלות אלו הטרידו פסיכולוגים אבולוציוניים מראשית המחקר בתחום. השאלות הללו קשורות לשאלות רחבות יותר של אסתטיקה ויופי כללי, שאת חלקן כבר הזכרתי בעבר (למשל ההעדפה לפנים ומבנה גוף סימטרי). מה אפשר לצפות שאנשים יאהבו? מכיוון שרוב תקופת הפלייסטיקן עברה בסוואנה באפריקה, סביר שההעדפות שלנו התפתחו בהתאם. הסוואנה הייתה מקום של שפע. שפע של צמחייה, בעלי חיים, או באופן כללי מקום שנעים לחיות בו ושמאפשר מחייה מבחינת ביטחון אישי ועושר של אוכל.

כשהציגו לאנשים ממדינות שונות, תמונות נוף שונות, התגלתה בבירור העדפה לנופים ירוקים, יערות טרופיים, או מרבדי דשא בשטחים פתוחים, שאפיינו את החיים בסוואנה. מקומות עם מקורות מים כמו נהרות ואגמים, ונופים שכללו עצים וחיות נחשבו ליפים יותר ולכאלו שאנשים היו מעדיפים לבקר או לחיות בהם. מעבר לכך, אפילו אצל אנשים שחיו במזג אוויר מדברי, כולל כאלו שמעולם לא ביקרו במקומות אחרים, ההעדפות היו דומות. מעבר לכך, ההעדפות של אנשים בבירור נטו לנופים או טבע, והרבה פחות לבניינים או כל מבנה מודרני מעשה ידי אדם.

המקומות שנחשבו לפחות אטרקטיביים, ואפילו מאיימים היו מקומות חשוכים. רוב בני האדם חוששים ממקומות חשוכים. מערכת הראייה מותאמת לחיים באור יום, ורוב הפעילויות של בני אדם בתקופה הקדומה התרחשו באור יום. בני אדם חשים חסרי אונים בחושך, והם הרבה יותר פגיעים (למשל לטורפים), מכיוון שהם לא יכולים לסמוך על החושים שלהם בצורה מוחלטת. מעניין שבני אדם נמשכים במידה רבה לתמונות או נופים שכוללים בתוכם מדורות או אש בכלל. אש היוותה מרכיב חשוב בהישרדות ובקיום שלנו (סיפקה מקור חום, איפשרה לבשל אוכל), ולכן לא מפתיע שאנשים נמשכים אליה.

יש גם תיאוריות מעניינות לגבי הסיבות שאנשים אוהבים להתבונן בשקיעה ולמה היא כל כך רומנטית, אבל אני אשאיר את זה לדימיון שלכם.

ילדים חורגים לאלוהים

נושא נוסף שנחקר רבות ויש לו השלכות מעשיות (לכל מי שטוען שהפסיכולוגיה האבולוציונית אינה מעשית), הוא אלימות במשפחה. הנושא הזה נחקר באינטנסיביות על ידי צמד החוקרים דאלי ווילסון.

נתחיל קודם בעובדה הפשוטה והלא כל כך אינטואטיבית שלהורים וילדיהם יש אינטרסים קצת שונים. הביולוג האבולוציוני הידוע רוברט טריברס עמד לראשונה על ניגודי האינטרנסים הללו במאמר מפורסם מ-1974. הורה מוריש 50% מהגנים שלו לילד, אבל לילד עצמו יש 100% מהגנים שלו עצמו. מעבר לכך, אם להורה יש צאצאים נוספים הוא צריך לחלק את ההשקעה שלו בין ילדים שונים שכל אחד מעוניין ברוב תשומת הלב לעצמו. הדבר בא לידי ביטוי בצורה חריפה אם להורה יש משאבים מוגבלים להשקיע, ואז הוא צריך לבחור איך להשקיעם בין ילדיו. בחברות ציידים לקטים קורה פעמים רבות שאין מספיק אוכל לכולם. ההורה יכול לוותר על חלקו במידה מסוימת (אבל לא לגמרי, כי אם הוא מת הסיכון לילדיו עולה פי כמה), אבל בעיקר הוא חייב להקצות אותו בצורה שונה לילדיו. נניח שיש תינוק בין חודש וילד בן 4 ושניהם זקוקים לאוכל והגנה. אם ההורה לא יכול לספק אותם לשניהם, אפשר יהיה לנבא שההעדפה תהיה לילד המבוגר יותר. בילד כזה כבר הושקעה מידה לא מבוטלת של משאבים מחייה, ועצם ההגעה שלו לגיל 4 אינה דבר של מה בכך בחברה ללא אמצעי רפואה מודרניים. במקרים קיצוניים הדבר יכול להתבטא בהזנחת התינוק למוות או אפילו בהריגה פיסית שלו. מי שראה את הסרט "בחירתה של סופי" יכול לראות באור אחר את הבחירה האכזרית שעמדה בפניה.

עכשיו, אלו ילדים יהיו בסיכון גבוה לאלימות מצד הוריהם? הילדים בסיכון הכי גבוה הם ילדים חורגים שלא חולקים גנים עם לפחות אחד מהוריהם. ראוי לשוב ולהזכיר שאין באמירה הזו להטיל דופי בהורים חורגים שמאמצים ילדים לא שלהם, ורובם ממלאים את תפקידם בצורה טובה ולא נוקטים באלימות. עם זאת, בהשוואה בין הורים חורגים להורים ביולוגיים מתגלים הבדלים בולטים. סטטיסטיקות הפשע חד משמעיות: ילדים להורים חורגים נמצאים בסיכון גבוה פי 40 לאלימות, מאשר ילדים להורים ביולוגיים. האלימות הזו נפוצה במיוחד כאשר האב הוא החורג (בניגוד למיתוס האם הרשעית החורגת).

מעבר לכך, ניצול מיני של ילדים נפוץ הרבה יותר בין אבות לבנות חורגות. מבחינה אבולוציונית, ישנם מנגנונים שונים שמפחיתים את המשיכה המינית בין אנשים בתוך המשפחה. כל מי שגדל עם אח או אחות בני המין השני, חש דחייה וגועל מעצם העלאת הרעיון של יחסי מין ביניהם. הסיבה האבולוציונית לכך היא שילדים שנולדים לקרובי משפחה, נמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר למחלות גנטיות רבות. ככל שהקירבה הגנטית גדולה יותר, כך הסיכון רב יותר. אין פלא לכן, שהאיסור על גילוי עריות הינו אוניברסלי.

אישוש לרתיעה המינית בסיסית בין אחים מתקבלת ממחקרים על קיבוצים. כידוע, במשך שנים רבות הייתה לינה משותפת של ילדים בקיבוצים. במונחים אבולוציוניים ועל פי צורת החיים של ציידים לקטים, כל מי שגדל קרוב אליך סביר שהיה קרוב משפחה שלך. למרות שאלו שגדלו יחד בקיבוץ לא היו בני משפחה ביולוגית, המודול הקוגנטיבי של התייחסות למי שקרוב אליך כאילו הוא בן משפחה שלך הופעל. ממחקרים שנעשו על ילדי קיבוצים התגלה ממצא מדהים: לא נוצר אף זוג בין ילדים שגדלו ביחד, גם אם לא הייתה שום קירבה גנטית ביניהם! הזוגות היחידים שנוצרו היו בין ילדים שגדלו בקבוצות דור שונות, או בין ילדי קיבוץ לבין ילדי חוץ שהגיעו לקיבוץ בתקופה מאוחרת יותר (התקופה הקריטית להיווצרות הרתיעה מיחסים עם אחים מתרחשת בשנים הראשונות לחיים). זו דוגמא קלאסית לאיך צורת מחשבה שהתפתחה במהלך האבולוציה, מופעלת בצורה שגויה בגלל שההקשר המודרני שונה.

באותה מידה יש מנגנונים דומים שפועלים על ההורים כך שהם לא נמשכים לילדיהם. אבות חורגים לילדות לא ביולוגיות לא מרגישים בהכרח את הרתיעה הזו. בייחוד נכון הדבר אם האבות אימצו את הבנות כשהן בוגרות. יש סיכוי גבוה הרבה יותר שהבנות יראו להם כאובייקט מיני, ומכיוון שהאב נמצא בעמדת כוח, הדרך לניצול מיני של ילדות סלולה בפניהם. רוב האבות החורגים אינם נוהגים כך. ההגבלות החברתיות והקשר עם האם הם גורמים חזקים שפועלים בניגוד לנטייה הזו. ולמרות זאת, הידיעה שבנות כאלו נמצאות בסיכון גבוה יותר יכולה לעזור לאימהות ולשירותי הרווחה במקרים של חשד להתעללות.

למי התינוק דומה?

מזל טוב! תינוק חדש בא לעולם וכל הדודות והחברים מלאי שבחים ומחמיאים לכם כמה התינוק דומה לכם? או אולי לא? האם יש סיבה אבולוציונית למה תינוק ידמה יותר לאב או לאם או אולי לא לאף אחד מהם?

כפי שדנו בעבר, ההשקעה ההורית בצאצא הינה דיפרנציאלית. הווה אומר, האישה משקיעה בילד הרבה יותר מבחינה אובייקטיבית ולכן היא בררנית יותר בבחירת בן זוגה. ברגע שתינוק נולד, ברור לכל מי האם, אבל לאב עצמו תמיד יכולים להיות ספקות מסוימים. מספיק פלירטוט אחד של האישה שיוביל להריון  שלא מבן זוגה. כפי שכבר הזכרתי, חוסר הביטחון הזה היווה במהלך ההיסטוריה תירוץ לכליאת והגבלת החירות המינית של נשים.

אבל נחזור לתינוק. האם יתכן שדרך האבולוציה התפתח מנגנון מסוים שיגדיל את ביטחונו של האב שהילד אכן שלו? זו שאלה הרת גורל, כי מחקרים מראים בצורה ברורה שאבות שאינם בטוחים שהילד שלהם, ישקיעו בו הרבה פחות. דימיון חיצוני של התינוק יכול להגדיל את הביטחון של האב שהילד אכן שלו. ואכן, בניסויים שנערכו על תינוקות בני יומם, נמצא שהם נשפטו כדומים יותר לאב מאשר לאם על ידי שופטים אובייקטיביים, שלא היו מיודעים לגבי זהות האב או האם.

מעבר לכך, יש תיאוריה שגברים מעדיפים בלונדיניות בדיוק מהסיבה הזו. גן בלונדיני הוא גן רצסיבי. כלומר, התינוק יקבל את צבע השיער של האב וכך תהיה לו אינדיקציה מסוימת שהוא אכן שלו. כמובן שבעולם שבו קל לצבוע את השיער, הדברים נעשים הרבה יותר מורכבים. ועדיין, המשיכה לבלונד שרירה וקיימת, אלא שהרווח במשיכה כזו מתבטל.

למי להוריש את הכסף?

ההשפעות האבולוציוניות יכולות לבוא לידי ביטוי גם אחרי המוות. האם גברים ונשים מורישים את כספיהם ושאר נכסיהם בצורה דומה? מה יכולה הפסיכולוגיה האבולוציונית לנבא?

הניבוי האבולוציוני מתבסס על הבדל מהותי אחד. לגברים אלמנים יש סיכויים גדולים יותר להתחתן בשנית בהשוואה לנשים. הסיבה קשורה לעובדה שהאטרקטיביות הגברית פוחתת בצורה מועטה יחסית לזו של נשים ככל שהם באים בשנים. מעבר לכך, קבלת כספים מירושה של בן הזוג, תיטיב יותר עם גברים מכיוון שסטטוס הוא גורם משיכה הרבה יותר חשוב לנשים מאשר לגברים. מה תעשה לפיכך אישה שרוצה לדאוג לילדיה (ולגנים שלה כמובן)? היא תוריש את הכסף ישירות לילדים. בצורה כזו, היא תומכת ישירות בצאצאים הישירים שלה ולא לוקחת את הסיכון שבעלה יבזבז את הכסף על נשים אחרות.

לגבר לעומת זאת עדיף להוריש ישירות לאישתו, כי האינטרסים שלה יהיו זהים לשלו והם לדאוג לילדים. הסיכוי שהיא תתחתן או תמצא בן זוג חדש קטנים יחסית. ואכן, מחקרים מראים שנשים נוטות להוריש את כספן לאנשים רבים יותר, בעיקר ילדיהן, ופחות לבעליהן. גברים לעומת זאת, מורישים את כספם לאישה שאיתם. העיקרון המנחה של רבייה והעובדה שהגנים שלנו ימשיכו להתקיים גם לאחר מותנו, מסתבר שמשפיעים גם על הצוואה שלנו.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • אבי  On 19/03/2007 at 1:13 pm

    פוסט מרתק. יש לי שאלה לגבי הפיסקה האחרונה. למה לגבר עדיף להוריש את הונו לאישתו ולא ישירות לילדיו?

  • אלעד יאיר  On 19/03/2007 at 6:42 pm

    נראה לי שיש קצת בעיה של סיבה ומסובב.
    אולי רגשי הדחייה נוצרו בשל כל מיני נורמות שנתקבעו במשך הזמן ואף הגיעו לחוקים נגד גילוי עריות, כפי שציינת ואין מדובר באיזו התנהגות אבולוציונית?
    הרי קיימים מקרים לא מעטים ששומעים עליהם, של גילוי עריות, שלא נדבר על תסביך אדיפוס.

    בכל מקרה, היה מעניין לקרוא.

  • גיל  On 19/03/2007 at 6:52 pm

    ברירת המחדל היא להוריש לבן הזוג. הורשה לילדים היא בעלת פוטנציאל חיכוך גבוה, וגם מסובת יותר משפטית (אם הילדים למשל עדיין לא בני 18). כמו שכתבתי בפיסקה אחרת, להורים ולילדים לא תמיד יש אינטרסים זהים, ולכן הדרך הכי טובה לאב להבטיח את האינטרסים שלו, הוא להעביר את הירושה לאם, שיש לה אותם אינטרסים כמו שלו (במקרה שהיא לא מתחתנת שוב).

  • גיל  On 19/03/2007 at 6:54 pm

    לא סביר שהגורמים התרבותיים הם הגורם, אלא יותר אמצעי. זה נכון שלצערנו יש גילויי עריות, כמו שיש הרבה תופעות אחרות שאינן אדפטיביות כביכול. השונות בין אנשים גדולה מאוד ותמיד יהיו חריגים. אבל העובדה שבכל מקום בעולם יש איסורים חמורים מאוד על גילוי עריות אומרת דרשני. אם זה היה רק עניין חברתי, סביר שהיינו מוצאים הרבה חברות שלא היה איסור כזה.

  • אלעד יאיר  On 19/03/2007 at 10:18 pm

    אם נבחן את כל המקרים של חברות שיש בהן חוקים נגד גילוי עריות, אזי המסקנה שלך היא בלתי נמנעת. אל תשכח שחברות משפיעות ומושפעות אחת על האחרת והרבה נורמות נכפות תרבותית. כך גם, אולי, זו האוסרת גילוי עריות.

    המציאות קצת יותר מורכבת מכמה חריגים.
    למשל, בדרום מערב סין (למרבה הצער, שכחתי את השם המדויק של המקום), ישנה חברה מטריאכלית שהנשים חיות במשותף והגברים צריכים להתגנב לבית. לא מן הנמנע ששם יהיו יחסים בין קרובים ואחים.

    אבל לא צריך להרחיק למחוזות נידחים של סין. בחברה הערבית בישראל, מוכרים לא מעט מקרים של נישואים בין קרובים.
    דווקא ההתמעטות של המקרים במרוצת השנים (אם כי זה עדיין לא עניין שנכחד), מצביעה על התזה שלי, על השפעות הדדיות ועל דחיקה של התנהגות שהייתה אולי נתפשת כנורמאלית, לולא ההשפעה הזרה.

    אגב, אם אני כבר מגיב בשנית, לגבי ההעדפה לבלונדיניות, אתה יוצא מנקודת ההנחה שהזכר לא בלונדיני. במקומות בהם הבלונד (בניגוד לשחורדיני) שולט, גם לגברים חסרים כמה פיגמנטים.
    במקרה של העדפת המראה הבהיר באזורים הצפוניים, אפשר להסביר אותה טוב יותר ע"י נדירות קרני השמש, שגורמת לבהירים יותר לתפקד טוב יותר, בסביבה טבעית.

  • גיל  On 19/03/2007 at 10:35 pm

    כשאני מדבר על גילוי עריות, אני בעיקר מתכוון ליחסים מדרגה ראשונה (אחים, או הורים וילדים). אכן יש חברות שנישואי בני דודים נפוצים למדי (למרות שגם שם הסכנה של הולדת ילדים עם פגמים גנטיים קיימת).

    אני לא מכיר חברה שמתירה גילוי עריות, מה שאתה מעלה זה בעיקר השערות. אל תשכח שלא כל הדיווחים האנתרופולוגיים ה"אקזוטיים" נשענים על בסיס מציאותי. מרגרט מיד למשל, טענה טענות דומות על הילידים בפפואה ניו גיני, טענות שמאוחר יותר התגלו כשגויות. בכל מקרה, אם אתה מכיר מחקרים ספציפיים אני אשמח לראות.

  • אלעד יאיר  On 19/03/2007 at 11:30 pm

    אבל הן לא פחות טובות (וגם לא יותר טובות) מאלו שלך שמרבית החברה האנושית באשר היא, מאז ומעולם, החליטה להוציא את גילוי העריות, כתוצאה מהעדפה גנטית בלתי מודעת…

    מחקרים פסיכולוגיים שקראתי בעבר, הראו שאנשים נוטים "לחבב" אנשים דומים להם. מי דומה יותר מאשר בני המשפחה?

    ובכל מקרה, טרם הספקתי לבדוק את המקורות שיובאו להלן. אבל יש השערות שבמצרים וביוון גילוי עריות היו מחזה לא נדיר (שוב, אדיפוס כדוגמא מיתולוגית שאמנם המשמעות שלה היא ההבניה התרבותית של מה שאמרת, אבל היא באה למנוע את הדברים האבולוציוניים, הטבעיים, שאתה רוצה לחזק):

    B. Shaw. (1992) "Explaining Incest: Brother-Sister Marriage in Graeco-Roman Egypt." Man. 27.2 (pp. 267-299).

    M. K. Hopkins. (1983) "Brother-Sister Marriage in Roman Egypt." Comparative Studies in Society and History. 22 (pp. 303-355).

    אלו השניים הכי רלוונטיים שמצאתי בקטע הזה:
    http://www.bigeye.com/sexeducation/ancientegypt.html

    שוב, אני לא מתכוון לחקור את הנושא בקרוב מפאת עיסוקים אחרים, אבל אתה מוזמן…

  • אלעד יאיר  On 19/03/2007 at 11:34 pm

    הדחייה שלך של נישואי הקרובים (שעד כמה שאני יודע, אין איזו חובה שיהיו רק בין בני דודים) כלאחר יד מעט מקוממת.
    כי הרי קודם דחית את מקרי גילוי העריות באשר הם.
    הבאתי דוגמא ברורה ומוכרת, אז התזה שלך מעט השתנתה והפכה להיות אחים ואחיות.
    דוגמאות סותרות מחיי היומיום? סתיות, אנשים פרוורטיים…

    אז מה בעצם עשוי לסתור את הנקודה שלך?
    או שזו לא טענה מדעית, אלא האמת הפנימית שלך. עניין לגיטימי, אבל פחות משכנע אותי, במקרה הזה.

  • יריב  On 20/03/2007 at 12:56 am

    אלעד נדמה לי שהשימוש הרווח במונח "גילוי עריות" נוגע ליחסים בין אח לאחות למרות שהמשמעות המילונית של המושג היא כמדומני רחבה יותר.

  • דנה  On 20/03/2007 at 1:25 am

    כבר כמה שנים שאני ערה לאסכולה האבולציונית, ו"גיליתי" אותה כשראיתי ראיון עם ד"ר או פרופ' למפרט.
    היה פה טיזר על השקיעה, ואשמח מאוד אם כן תציג את התאוריה.
    דרך אגב, לגבי בלונדיות, יש הסבר נוסף להעדפתן על ידי גברים. בעבר הרחוק כשפוריות נגזרה גם ממצב בראותי, הסיפטום הבולט ביותר למי שאינו ניזון היטב היה החיוורון הנובע מאנימיה.
    אשה כהת אור "הסתירה" טוב יותר את האנמיה ממנה סבלה, בעוד שאישה בהירה לא יכלה "להסתיר" את האנמיה.

  • גיל  On 20/03/2007 at 1:47 am

    יריב צודק. יכול להיות שלא הבהרתי את עצמי כראוי במאמר עצמו. אגב, יש לא מעט חברות קטנות יחסית שנישאים בינם לבין עצמן, ושכיחות מחלות מסוימות גדולה הרבה יותר.

    נקודה נוספת, שים לב שבמאמרים קודמים כבר הזכרתי שיש מגוון אנושי גדול מאוד בהתנהגויות. לא בעייה למצוא דוגמא נגדית לכל תופעה אנושית. הנקודה היא שיש תופעות רבות, שחורגות מאקראיות סטטיסטית. בכל מקרה, אין לי שום בעייה שתחשוב אחרת או תביא מחקרים מנוגדים. זה טוב לפרנסה של מדעני החברה לא?

  • גיל  On 20/03/2007 at 1:54 am

    בתחום, אבל אם אני לא טועה לא בצורה ישירה. היא כתבה ספר במסגרת האוניברסיטה פתוחה שנקרא "האבולוציה של האהבה". יש גם את אורן חסון שבא מהתחום ואפילו מייעץ על בסיס הפסיכולוגיה האבולוציונית אבל אני לא מכיר מישהו בארץ שעוסק במחקר בתחום.

    לגבי בלונדיניות הייתי מוסיף שצבע שיער בהיר גורם לגוף להיראות חלק יותר, ולאישה צעירה יותר. כמו שהזכרתי בעבר, אנשים עדיין מושפעים מסממני בריאות כאלו. מספיק לחשוב על כמה לא אטרקטיביים נראים אנשים חולים (וזה לא צריך להיות מחלה קשה, מספיקה נזלת פשוטה).

    בנוגע לשקיעה, נסי לחשוב בצורה אבולוציונית. אלו פעילויות היו נפוצות בזמן שקיעה אצל ציידים לקטים?

  • מוטי סגרון  On 20/03/2007 at 5:34 am

    גברים ונשים ורוב אוכלוסיית העולם היא קונפרמיסטית.קל מאוד לעצב את דעת הקהל כרצונך.היות ומדובר באוכלוסיה גדולה של לא משכילים.רק 4 אחוזים מאוכלוסיית העולם היא מושכלת ועם ידע רחב כך שתוכל במאמץ לא גדול לשכנע את כולם שהדשא בעצם הוא לא ירוק אלא כחול. גברים לא מעדיפים בלוננדיניות . הכול תוצאה של שטיפת מוח של עשרות שנים.

  • Amir A  On 20/03/2007 at 5:55 am

    לצורך העניין בואו נטען שתינוקות בני יומם היו דומים יותר לאם מאשר לאב. הפסיכולוגיה האבולוציונית היתה יכולה לטעון את הטיעון הבא:
    האב נקשר אל האם ואל המראה שלה
    מכיוון שכך ככל שהתינוק יהיה דומה יותר לאם כך גדול הסיכוי שהאב יקשר גם אליו.
    או במילים אחרות – הפסיכולוגיה האבולוציונית יכולה להסביר גם את תופעה א' וגם את ההופכי שלה. במצב עניינים שכזה עולה השאלה (שאנו דנים בה מאז שהבלוג עלה לאוויר) בנוגע לערך האמיתי של הפסיכולוגיה האבולוציונית

  • גיל  On 20/03/2007 at 6:35 am

    אין סיבה ממשית שהאב ישאר עם האם, אם היא דומה לתינוק. האב לא נקשר לאמא אלא נמשך אליה וזה הבדל גדול.

    יכול מאוד להיות שאין קשר בין מראה התינוק לאב, אבל אין שום היגיון אבולוציוני בזה שתינוק ידמה יותר לאם.

  • Amir A  On 20/03/2007 at 3:43 pm

    אותי ואת אישתי היית מבין למה יש סיבה אבולוציונית שהילדים ידמו לאמא ולא לאבא 😦

  • אריאל  On 20/03/2007 at 4:13 pm

    לא ברור לי למה צריך ללכת רחוק עד הסוואנה כדי להסביר את המשיכה שלנו לצבע הירוק והסלידה מצבעים חומים וצהובים. ירוק מסמן לבלוב ופריחה בעוד שצהוב מסמן התייבשות, קמילה ורקבון. ברור שבמהלך הזמן, הצבעים הירוקים התקבעו במוח כצבעים "טובים" והצהובים כ"רעים". רואים את זה בחושים אחרים שלנו גם כן – טעם רע וריח רע (או שלפחות אנחנו מגדירים כרע) מזהיר אותנו מאוכל מקולקל וריקבון. בקיצור, אם הייתי משתמש בתער אוקאם, התיאוריה הזאת הרבה יותר פשוטה והגיונית ואין טעם להרחיק עד הסוואנה בשביל להסביר אותה.
    כמובן, היא מעלה את התהיות הידועות על עובדת היות הפסיכולוגיה האבולוציונית מדע בהגדרתו המילונית. אם כל אחד מאיתנו יכול לזרוק תיאוריה ואין שום דרך להכריע בין התיאוריות (אם הן על בלונדיניות או על צבעים) הרי שאין שזה הופך להיות שעשוע נחמד יותר מאשר מדע.

  • גיל  On 20/03/2007 at 4:39 pm

    הרי למה בעצם התפתחנו בסוואנה ולא במדבר? בדיוק מאותן סיבות שהזכרת. התנאים שם היו טובים, והצבע הירוק משמעו מחייה טובה יותר. ההעדפות הפסיכולוגיות שלנו לצבעים, טעמים וכו' קשורות קשר הדוק לזה שהן עושות לנו טוב בצורה זו או אחרת.

  • אריאל  On 21/03/2007 at 9:09 am

    אני לא יודע כמה היית רציני בתיאוריה שלך, אבל לנסות להסביר את ה"משיכה" לבלונדיניות על ידי נושא האבולוציה די עומד בסתירה לעקרונות שעליהם דיברת עד עכשיו במאמרים שלך. העקרון מספר אחד שעליו דיברת הוא שהפסיכולוגיה האבולוציונית מסתכלת על תופעות גלובליות שהן מעבר לחריגה הסטטיסטית, בעוד שתופעת הערצת הבלונד היא תופעה מאוד מקומית ומאוד חדשה יחסית. במדינות מסוימות מעריצים נשים שמנות, במקומות מסוימים, כמו בסקנדינביה, מעריצים דווקא צבע כהה ובכלל, כל התופעה לא קיימת לדעתי יותר מאשר 100 שנה. בקיצור, נראה לי קצת חריגה מהתחום בכלל לנסות להסביר את זה באמצעות אבולוציה – זאת נראית בדיוק תופעה חברתית מאשר אבולוציונית, ולא שהתיאוריות הן לא נחמדות, כמובן

  • גיל  On 21/03/2007 at 9:21 am

    כשמציעים הסבר לתופעה כלשהיא, אין זה אומר שהסברים אחרים לא יהיו נכונים או משלימים. במקרה של הבלונדיניות רציתי להעלות צורת חשיבה מבוססת אבולוציה שניתנת עקרונית לבדיקה. ההשגות שהעלית בהחלט יכולות להיות נכונות או לא. יתכן שההעדפה לבלונדיניות היא רק מקומית, אבל אפשר לבדוק את זה על ידי בדיקה של תכונות דומות שבאות לידי ביטוי על ידי גנים רצסיביים. למעשה, זה בדיוק מה שעושים, ויש מחקרים שמראים שגם המשיכה למישהו או מישהיא עם עיניים כחולות יכולה להיות בעלת מרכיב אבולוציוני מאותה הסיבה בדיוק. כמובן שזה לא ממש משמעותי במדינות שבהן כולם בעלי עיניים כחולות או בלונדיניות, אבל חשוב לזכור שהדימיון הזה מאפיין תרבויות כיום, ואין בו כדי להעיד על הזמן שבו התעצבה התכונה.

  • טל  On 23/03/2007 at 7:38 pm

    שמראה שאחוז גדול של מגברים אכן נמשך לבלונדיניות ?

  • משה יעקב  On 01/04/2007 at 9:31 am

    בחירתה של סופי היה בתחילה ספר והסרט נעשה בעקבות הספר. אני מציין זאת מאחר שהספר מספר הרבה על התקופה באירופה (השואה) לעומת זאת הספר מתרכז יותר בניו יורק והיחסים בין הגיבורים

  • גיל  On 01/04/2007 at 9:42 am

    זה מה שקורה כשהסרט מאוד מפורסם. שוכחים שהיה ספר ידוע לא פחות (לא קראתי את הספר בעוונותי).

  • רק שאק  On 01/04/2007 at 5:17 pm

    מרתק, נכון במאה אחוז

    אבל – חסרה תמונה!!!!ו

    ואני לא צוחק – תמונה שווה אלף מלים

    בנאדם – קח את האתר ממעולה למושלם

  • יאיר  On 09/04/2007 at 9:06 pm

    אחת הסיבות שאני משער ללמה אין זוגות באותה שכבת גיל היא די פשוטה – אחרי 18 שנה שהילדים נמצאים, סליחה על הביטוי, אחד בתוך התחת של השני, כמובן שימאס להם אחד מהשני ושתהיה התרחקות (לפחות יחסית) מהקבוצה ורצון לפתח יחסים עם אנשים מחוץ לסביבה המצומצמת הזאת, והיחסים האלו מובילים בסוף גם לקשרי אהבה.

    חוץ מזה, כמובן שיש יוצאים מן הכלל שבכל זאת התחתנו למרות ששניהם בני הקיבוץ וגדלו אחד עם השני.🙂

  • גיל  On 09/04/2007 at 10:41 pm

    הסביבה של הקיבוץ מדמה בצורה מלאכותית סביבה של משפחה ביולוגית, ולכן אנשים מפעילים את הסכימה של "מי שגדל קרוב אליי הוא בן משפחה ולכן לא אימשך אליו". מה שמעניין בהקשר של הקיבוצים שאפילו זוגות מקבוצות גיל שונות לא נוצרו כמעט, מה שיהיה מאוד טבעי אם היה מדובר בשכונה רגילה. אלו שכן התחברו זה לזו מבחינת רומנטית היו לרוב אנשים, שאחד מהם לא גדל בקיבוץ בתקופה הקריטית שרגשות הדחייה מתעצבים.

  • קופיקו  On 17/06/2007 at 3:11 am

    גיל,
    אצל השכנים שלי, לאב שיער שחור
    ולחלק מהבנות שיער בלונדיני.
    אם התיאוריה שלך היתה נכונה,
    הבלונדינים היו ניכחדים מארצות דוגמת ישראל או אנגליה

  • כחולית  On 28/08/2007 at 4:11 am

    גם לי יש שאלה לגבי הבלונד: הבלונד הוא אכן גן רציסיבי, אבל מה קורה במדינות אירופאיות כדוגמת שבדיה ששם למרבית האנשים שיש שיער בהיר ושם הוא דומיננטי?
    מה לגבי שיער אדמוני שגם הוא רציסיבי, ובכל זאת לא נחשב לצבע שיער אטרקטיבי כמו הבלונד? אני אף קראתי לא מזמן מאמר שטוען שהג'ינג'ים עתידים להיעלם בקרוב מהעולם…
    דווקא הבנתי שאנשים נוטים להימשך לאנשים שנראים שונים מהם כנראה כדי להגדיל א מאגר הגנים (גם יוצר איכות וגם מקטין סיכון למחלות גנטיות כפי שציינת), ולכן בארץ שלנו בה רוב האנשים כהי עור ושיער מעדיפים בהירי עור ושיער, אבל תיקח מישהי שחומה לאירופה הבהירה או למדינה אסייתית והיא תהיה אטרקציה…
    זה מעלה לי שאלה נוספת: למה למרות זאת, בד"כ גזעים אינם נוטים להתערבב ביניהם (הלבן, השחור והאסייתי)? האם יש לזה הסבר אבולוציוני?

    • נ  On 21/07/2012 at 8:34 pm

      לא נראה לי ששחומה ישראלית תהיה אטראקציה בשוודיה. כיוון שהשוודיות (שהן אומנם לבנות מאוד מבחינה גנטית) נוטות לשיזוף עמוק בהרבה מאשר השחומות בארץ (שיראו חיוורות לידן) וגם תווי פניהן לא יראה אטרקטיבי מי יודע מה, אבל זו דעתי.

  • גיל  On 28/08/2007 at 5:36 am

    אני לא חושב שיש כרגע תשובה בנושא.

    אנשים נוטים להימשך לאנשים שונים מהם מבחינה גנטית, אבל זה לא אומר שהם חייבים להיות שונים לגמרי חיצונית. למעשה, יש מספיק שונות בכל חברה. עשו מחקרים על טישרטים שבו אנשים לבשו טישרט למשך 24 שעות, ואז נתנו לבני המין השני להריח אותם ולומר מה מריח טוב. הטישרטים שהריחו טוב הם אלו של אנשים שהיו הכי שונים מהם מבחינה גנטית.

    לגבי אי ההתערבבות יש לזה הסבר אבולוציוני חלקי. אנשים לרוב מעדיפים בסופו של דבר, בני זוג שדומים להם פחות או יותר מבחינה תרבותית, השקפת עולם וכו'. יש סיכוי גבוה שאנשים מתרבויות שונות פשוט לא יסתדרו ביחד. תוסיפי לזה גם את העובדה שיש לאנשים שנאת זרים, ושמוצא שונה קשור בהרבה מקרים לריבוד חברתי ותהיה לך תשובה חלקית.

  • כחולית  On 28/08/2007 at 5:09 pm

    זה לא אמור היה להשתנות בחברות שבהן יש כור היתוך של מהגרים רבים כמו ישראל או ארה"ב?
    במדינות מהסוג הזה נוצרת תרבות חדשה שהיא ערב שלמכלול תרבויות, עמים ואף דתות שונות. הגזע לא אמור להשפיע, ולמרות זאת ניתן לראות שלמשל בארה"ב לנוצרי לא תהיה בעיה להינשא ליהודיה, אבל להרבה שחורים יש בעיה להינשא ללבנים.
    האם יש רציונל אבולוציוני לשינאת זרים ולגזענות?

  • גיל  On 28/08/2007 at 5:57 pm

    מאבקים בין שבטים קיימים מאז ומעולם. קבוצות מנסות לשמור על הטריטריה מבחינה פיסית, כמו גם מגינות על החברים שבהם. כל תוספת של אנשים מבחוץ יכולה לאיים על מקורות המחייה כמו גם להוות תחרות על בני זוג (בעיקר בנות זוג).

  • WW  On 04/12/2007 at 9:08 am

    נראה כי רוב הגברים מעדיפים עור שהוא בהיר יחסית וחלק יחסית, בלי קשר לצבע השיער. גם אצל השחורים יש מן העדפה לאלו שהן "מולטיות" או "שחומות" מאשר שחורות.
    אולי בשוודיה זה שונה כי ג'ינג'ית חיוורת תטפס כפחות בריאה מבלונדינית בעלת צבע ורדרד שזוף וחי יותר, באיזור שמש.

    האמת שרוב הספרות מדברת על אידיאל "שילגיה", בהירת עור עם שיער שחור פחם.
    כי שיער שחור הוא כזה שמדגיש יופי ופגמים, כמו גם עור לבן. כאשר מישהי בהירה מאוד עם שיער שחור ויפהיפיה זה מדגיש את עד כמה היא באמת יפהיפיה. עור לבן מושלם וחלק (בניגוד למנומש צהבהב חיוור וכו) גם מזכיר לנו תינוק ומראה צעיר ובריא.
    כמובן שגם עור שהוא לבן עם נטיה לשיזוף יראה בעיני אנשים יפה יותר מאשר עור שחום מטבעו. זה מעיד על יכולות "בריאות" לספוג שמש.

  • אדם  On 07/01/2008 at 9:28 pm

    אין לי מושג מה היו עושים הציידים בזמן השקיעה. אתה יכול להרחיב?:)

    ניחושים:
    אוכל, מדורה, וסקס?

  • קוראת  On 10/01/2008 at 2:43 am

    איזה חרטאבונה כל הביולוגיה האבולוציונית, תסלח לי. זה נראה כמו פיזיקה אירסטוטאלית.
    האבן נופלת לאדמה כי היא רוצה כי האדמה מושכת אותה ,ועוד וכו וכו.

    זה לא מדע, זה אוסף סברות ותיאורים. ההבדל בין מדע לאוסף של תיאורים הוא התיאוריה, והדרך לבדוק תיאוריה היא בעזרת מערך ניסויי. לפיזיקה לקח מעל אלף שנה להבין איך ליצור מערכת ניסויי , אז בתחום החדש של פסיכוביולוגיה אבולוציונית, זה עוד לא נמצא.

    זה נשמע לא מדעי, ואין לכם מושג מהחיים שלכם. גברים מעדיפים בלונדיניות, אנשים רוצים לרעות כבשים על יד אגמים וכרי דשא ירוקים…וואו. לא הייתי בונה על זה יותר מדי. אנשים גם חשבו פעם שכדור הארץ שטוח כי הם מסתכלים רחוק ורואים משטח ולא כדור. נשמע הגיוני. גם נשמע הגיוני שאבן נופלת מהר מנוצה. וואלה, הגיוני. הנה דיווח מהשטח.

    זה לא קטע של אגו, אלא שאנשים עשויים לקחת את הדברים האלה ולהשתמש בהם בדרך הרע. אתה עושה את זה כשעשוע, אבל יש דרכים לנצל את זה להנצחת גזענות וסתם רעות חולות שלא חסרות בחברה האנושית.

  • גיל  On 10/01/2008 at 3:01 am

    אני מניח שמאוד קל להטיח רפש במסווה של אנונימיות אבל מה שאת אומרת נובע פשוט מבורות. מעבר לזה שאת אפילו לא מצטטת נכון את שם הפרדיגמה כל הדברים שלך נובעים משגיאות לוגיות ידועות שכבר התייחסתי אליהם פעמים רבות בבלוג. את מוזמנת לקרוא יותר בבלוג כדי לראות שלביקורת שלך אין בסיס (רצוי לדעת נגד מה את יוצאת ולא לתקוף המצאות פרי דימיונך).

  • קוראת  On 16/01/2008 at 10:59 pm

    אין כאן שום 'שגיאות לוגיות'. קרא בספר הדלתא של אריסטו וראה כיצד הוא מתאר את המציאות הפיזיקלית. באותה הדרך שאתה מבקש לאפיין ולקבוע על דרך דיון פסאודו מדעי, עובדות וחוקים, מבלי שתהיה לך מערכת מדוייקת של כלי ניתוח, ובעיקר בהעדר מערך נסויי מוגדר, לעבוד אתם.

    אני לא זו שמטילה רפש. הפסיכוביולוגיה שאתה מדבר בשמה מטילה רפש באוכלוסיות שלמות, למשל אנשים שהם לא בלונדינים או לא בהירים, או שאינם גברים או שאינם גבוהים או שאינם כך וכך , בהתחבאה מאחורי אצטלה מדעית. זה איננו מדע.
    אתה כותב כאן דברי הבל כבר זמן רב . בתור אחת שכן מגיעה מהמדעים המדוייקים, אני מתחלחלת לחשוב שמישהו ייקח את כל זה כפשוטו.

    בפיזיקה, מתמטיקה , כימיה ומדעי המחשב יש דרך מוגדרת פחות או יותר לנסח חוקים ונביעות לוגיות. התחום שאתה מתעסק אתו נמצא בחיתוליו. יצא לי לקחת קורס אצל פרופסור לביולוגיה אבולוציונית באונ' העברית. הוא בעיקר חזר והדגיש לפנינו, שאין מדובר במדע. כדאי לשתף את הקוראים שלא יודעים זאת.

  • גיל  On 16/01/2008 at 11:25 pm

    אם את עדיין תקועה באריסטו, כאילו שום דבר לא השתנה במחשבה המדעית באלפיים השנה האחרונות אז באמת אין לנו על מה לדבר. מעבר לזה, את מדברת מתוך בורות מוחלטת של התחום הזה באופן ספציפי ומהו מדע באופן כללי. אף אחד לא מטיל רפש באף אוכלוסייה אבל כמובן שמאוד נוח לך לכתוב את השטויות הללו כאילו מישהו באמת אומר אותם. כתבתי כמה קישורים על הנושאים הללו ואת יכולה לקרוא למה הטענות שלך לא נכונות.

    מעבר לכך, אם כל המטרה שלך היא לבוא ולהכפיש זה לא המקום עבורך. אם יש לך ביקורת עניינית, אפילו נוקבת שמסתמכת על משהו שנאמר אני אשמח לשמוע. סתם לומר דברים שהם כל כך לא נכונים בשביל ליצור פרובוקציה לא יתקבל פה.

  • יעל  On 02/02/2008 at 6:38 am

    את המאמרים שלך.
    אבל, אתה לא באמת קורא לזה מדע מדויק, הא?

  • גיל  On 02/02/2008 at 6:42 am

    מדויק. זה לא הופך אותם לפחות מדעיים. כמו שכבר אמרתי פעמים רבות, יש הבדל גדול בין חקירת חומרים בפיסיקה או כימיה כשהכל תחת שליטתך במעבדה, לבין חקר בני אדם. הרבה יותר מסובך לחקור בני אדם אבל זה לא אומר שאי אפשר לומר דברים משמעותיים בהכללות סטטיסטיות.

  • נדב  On 19/07/2008 at 5:41 pm

    כל דבר שהוא שונה ומגוון (מדבר חול) עד שנאי יראה את זהיותר מדי זמן וזה ישעמם

    איזה נופים יפים יש עם אש? הר געש?

    ולא הבנתי למה אנחנו אוהבים בלונדיניות חח

  • לדעתי  On 23/01/2009 at 5:38 pm

    גברים לא הופכים ליותר אטרקטיבים, אלא לבעלי יותר אמצעים, שיכולים למצוא חן בעיני נזקקות, אבל הנזקקות לא תופסות מהם כאטרקטיבים.
    עצם זה שהם ממהרים להתחתן שנית, ועוד עם נזקקת לעזרה, מעיד על נזקקותם וחוסר אטרקטיביותם.

    אישה ממוצעת היא יותר אטרקטיבית מהגבר הממוצע, לא משנה באיזה גיל.
    פשוט רואים פחות פערים, מכיוון שגבר שאינו אטרקטיבי, מלכתחילה היה לא אטרקטיבי לרוב ולכן אין "נפילה" משמעותית במדד האטרקטיביות שלו.

    נשים מצליחות פחות ירצו להתחתן בעוד גברים מצליחים ירצו זאת יותר.

    אין אף מחקר שבדק כמה נשים בנות 45-50 הן אטרקטיביות, לעומת גברים בני 45-50, אבל מה שבטוח – מתחילים איתן יותר, פשוט צאו לבר כזה ותראו מי אטרקטיבי יותר.
    כמובן שיש עוד משתנים חברתיים.

    וגם העובדה שיש ירידה בטסטוסטרון כבר מגיל 30 ואף 25, גוררת חוסר אטרקטיביות
    היום רואים בנות 40 שנראות ילדות ובני 24 עם קרחת, כרס או בני 35 עם ציצים

    לגבי בלונדיניות, זה יכול להיות רעיון יפה, אבל האמתי שכנראה דווקא מיעוט מעדיף בלונדיניות, ולפי מחקרים גברים פשוט אוהבים נשים שקצת יותר בהירות מהם באופן מולד.

    לגבי דחיה מקרובים, אז אפשר להוסיף שגם אישה נרתעת מבן זוגה שגר עימה, כי יש קונוטציה של משפחתיות, לכן מגורים משותפים וכו' הורסים את המשיכה.

    ויש יותר מדי מקרים של אבות ביולוגיים שמתעללים מינית שנים רבות בבנותיהם, מכדי להגיד שיש רתיעה מולדת.

    לסיכום, אבות כן נמשכים לבנותיהם לצערנו הרב, גברים פחות אטרקטיבים בכל גיל, במיוחד אם התנאים שלהם ושל נשים דומים, ו"גברים מעדיפים בלונדיניות" אפשר להחליף ב"גברים מעדיפים יפות"

  • אני  On 28/01/2010 at 4:30 pm

    לרוב דומה נמשך לדומה אשר מספיק שונה ממנו גנטית. כלומר עד גבול מסוים
    יווני יעדיך טורכיה מאשר יפנית ויעדיף אותה גם מאשר קרובת משפחה סטטיסטית.
    דומה נמשך לדומה מבחינת ערכים ומנטאליות (הרי מספיק שיש מבטא שונה כדי שאנשים יפסלו מהר), אבל הגנטיקה צריכה להיות מספיק שונה כדי לגרום למשיכה הסטרית, למרות שהמראה יכול להיות מאוד דומה בקווים כלליים וצבעים.

    גיל, תביא מחקר על גנטיקה יהודית, זה מעניין.

  • איש  On 12/03/2010 at 2:41 pm

    מבחינה אבולוציונית בהירות עור יכולות להסתיר מחלות כמו אנמיה.
    מעניין עם זאת, שבאפריקה למשל תיהיה העדפה לכהות עור מן הסתם, זאת בגלל שבהירות האור לא יוכלו להעמיד צאצאים שישרדו בחום האפריקני.

  • נתנאל  On 28/09/2010 at 2:34 pm

    שלום , הכתבה מעיינת מאוד
    אני סטודנטית לאמנות פלסטית בפריס ואני עושה פרוייקט על ביופיליה בהדגשה על הכמיהה לנופים שככל הנראה טבועים בגנים האנושיים בעקבות הרצאה ששמעתי של יעקב דפני. אך אני מתקשה למצוא תמונות שישימשו את החוקרים של התופעה ובכלל איזה שהם פרטים על המחקרים שנעשו ומאוד מאוד יעזור לי אם תוכל לעזור לי למצוא חומר. הפרוייקט יוצג בתערוכה כאן בפריס ויש "דד ליין" לא מתפשר ולכן צריך למצוא חומר בהקדם האפשרי. תודה מראש

  • גיל  On 28/09/2010 at 2:39 pm

    היי נתנאל, האמת היא שאין לי מושג לגבי התמונות. שווה פשוט לגשת למחקרים עצמם ולראות מה התפרסם. בכל מקרה, כתבתי פוסט נפרד על הנושא שיעניין אותך:

    https://greengross.wordpress.com/2010/05/21/%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%95%d7%a0/

    • נתנאל  On 28/09/2010 at 2:54 pm

      היי תודה רבה
      רק לא מצאתי בכתבה שלך גישה למחקרים או ביבליוגרפיה וכיוצא בזה
      אגב זה היה עוזי אבנר לא יעקב דפני תסלח לי בילבלתי ביניהם לא פעם

      • גיל  On 28/09/2010 at 3:49 pm

        האמת שאספתי את זה מכמה מקורות אבל אם יש לך גישה למאגרי מידע אקדמיים אני בטוח שתחת ביופיליה או אסתטיקה אבולוציונית תוכלי למצוא מקורות רבים. בהצלחה בכל מקרה.

  • נ  On 21/07/2012 at 8:19 pm

    גרושים נוטים להתחתן יותר מאשר גרושות וכו' – לא בגלל שהם מבוקשים יותר, אלא בגלל שגברים לא יכולים להסתדר לבד ואישה בגיל הזה מגלה שהרבה יותר טוב לה לבד. עדיין נשים מבוקשות ומחוזרות יותר מגברים – אפילו זקנות ושמנות.

    אבל שיהיה.

    • גיל  On 21/07/2012 at 8:31 pm

      נ, תגובות כמו "אבל שיהיה" לא מקובלות פה. את רוצה להביע את דעתך, בבקשה בלי לזלזל באחרים (וזה עוד מבלי להכנס לתאוריה שלך שאינה נכונה).

      • נ  On 21/07/2012 at 9:04 pm

        אז אשתדל לא להשתמש בביטויים לא מקובלים.

        אבל למה לא נכונה?

        נשים נוטות יותר ליזום גירושין ולאח"כ נוטות פחות להתחתן. לפחות במקרים שאני שמעתי אותן מדברות על כך – הן טוענות שהספיק להם. וגברים גרושים רצים להתחתן כמה שיותר מהר..ואלה שלא, נוטים יותר לדכאונות וקיצור תוחלת החיים.

      • גיל  On 21/07/2012 at 9:20 pm

        לא נכונה כי היא לא מבוססת על עובדות. האם יש לך נתונים שמראים שנשים יוזמות יותר גירושין? לגבי זה שהן לא נוטות להתחתן כמו הגברים, זה אפשרי אבל חלק גדול מזה נובע מהקושי למצוא בני זוג בעיקר כשיש ילדים, וזה משהו שהתאוריה האבולוציונית מסבירה היטב.

  • נ  On 21/07/2012 at 9:07 pm

    ואם התופעה היתה הפוכה – אני בטוחה שהיו מביאים זאת כראיה לכך שהנה – הנשים רוצות להתחתן והגברים לא.

    • גיל  On 21/07/2012 at 9:21 pm

      שוב, ספקולציה לא מבוססת. אנא, התרכזי בעובדות ולא בכל מיני השערות מה אנשים היפותטיים היו אומרים.

Trackbacks

  • By שווה קריאה on 20/03/2007 at 5:00 am

    כמה מחקרים בתחום ששופכים אור על תופעות חדשות, או נותנים מבט מרענן לתופעות אחרות שנחקרו בעבר.

  • […] כתבתי בעבר שיש לבני אדם נטייה ברורה להעדיף נופים מסוג מסוים על פני נופים אחרים. בעיקר, יש לנו העדפה לנופים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה האבולוציונית שלנו וכאלו שהיוו חלק אינטגרלי מהסביבה שלנו בסוואנה. שדות ירוקים, עצים, מעיינות נובעים, אגמים נהרות נחלים וחיות – כל אלו מהווים מאפיינים אוניברסליים שאנשים בכל העולם חושבים שהם יפים יותר. אפילו אנשים שגדלו במקומות שונים לגמרי נמשכים לנופים הללו בבגרותם. זה יכול לבוא לידי ביטוי ברצון לגור או להסתובב במקומות הללו או לפתח העדפה לציורים וצילומים שכוללים את המאפיינים הנ”ל, בהשוואה לנופים טבעיים אחרים כמו מדבר, או נופים אורבאניים של בניינים ואספלט. הבעיות מתחילות כשיש חוסר התאמה בין ההעדפות למה שרואים בפועל. […]

%d בלוגרים אהבו את זה: