הויכוח שמסעיר את הקהילה הפסיכולוגית בארה”ב

שאלות אתיות ומוסריות הטרידו מאז ומעולם את הקהילה הפסיכולוגית. למשל, עד כמה ניתן לחשוף משתתפים בניסוי לגירויים שליליים כמו כאב? מהם הגבולות בזמן טיפול? באלו מקרים מותר ואף הכרחי לשבור את הסכם הסודיות בין מטפל למטופל?

מערכת נוקשה מאוד של חוקים נועדו להגן ככל האפשר על המטופלים או מושאי המחקר של הפסיכולוגים. בכל אוניברסיטה יש ועדת אתיקה מיוחדת שבוחנת כל מחקר שנעשה על בני אדם (או בעלי חיים), ומאשרת אותם רק אחרי שהיא משוכנעת שאין שום פגיעה ממשית בנבדקים, או שהפגיעה בהם מצדיקה את התועלת המדעית של המחקר. כל פסיכולוג קליני מחויב לכללי אתיקה שנועדו להגן על המטופל. כללים אלו מופרים רק במקרים יוצאי דופן, למשל כשמדובר במעורבות פלילית של המטופל.

אבל בחודשים האחרונים מטרידה את הקהילה הפסיכולוגית דילמה מסוג שונה. בעקבות גילויים חוזרים ונשנים של עינויי אסירים בחקירות הצבא האמריקאי, אסר איגוד הרופאים האמריקאיים על חבריו (שכוללים פסיכיאטרים) לעזור בכל צורה שהיא בחקירת אסירים. בצר לו, פנה הצבא האמריקאי לעזרת הפסיכולוגים ויצר מהומה גדולה.

האם גבולות המקצוע מאפשרות לפסיכולוגים להשתמש בידע שברשותם להוצאת מידע שלא מרצון מאסירים או שבויים? האם יש לאפשר לפסיכולוגים שמעוניינים בכך לעזור לצבא האמריקאי כדי להגן על המדינה? אסירי מלחמה או שבויים שחזרו משדה הקרב מדווחים לעיתים קרובות, שעד כמה שהעינויים הפיסיים מכאיבים, מתרגלים אליהם בסופו של דבר. דווקא העינויים הפסיכולוגיים הם אלו שקשה לעמוד בפניהם. בעקבות השערוריות האחרונות שהתגלו במספר מתקני כליאה, נאסר כמעט לחלוטין שימוש בכוח פיסי לחקירת שבויים. לכן החשיבות של טקטיקות פסיכולוגיות עולה.

מעבר לסיבות פטריוטיות מובנות, המצדדים במתן הרשאה לפסיכולוגים שמעוניינים בכך להשתתף בחקירות מעלים טענה חזקה לזכות. היכולת של פסיכולוגים לאבחן מתי אסיר נמצא במצוקה, או עבר התעללות, מכשירה אותם לתפקיד. אם פסיכולוג יהיה נוכח בחקירות, הוא יוכל לוודא שהחקירה מתנהלת בצורה בטוחה, אתית וחוקית שמגינה על האסיר אבל שמוציאה ממנו מידע החיוני לחוקרים.

המתנגדים טוענים שאסור לפסיכולוגים להשתתף בשום אקט, שלא נועד לעזור לבני אדם אחרים. התרומה היחידה שלהם צריכה להיות במחקרים המדעיים שהם עושים, ובמידע המופק מהם שחוקרים צבאיים יכולים להשתמש בו. אסור להם להיות במגע ישיר עם אסירים. למשל, התעללויות החיילים באבו גרייב מוכיחות שהחיילים אומנו ותודרכו בצורה לקויה. הנסיבות באבו גרייב תואמות בדיוק את הניסוי המפורסם שערך פיליפ זימבארדו ב-1971 באוניברסיטת סטנפורד. בניסוי שאת פרטיו אפשר לקרוא כאן, חולקו נבדקים באופן שרירותי לסוהרים ואסירים. תוך זמן קצר החלו הסוהרים להתעלל באסירים עד שהיה צורך להפסיק את הניסוי.

בימים אלו הוגשה הצעת החלטה למועצה של אגודת הפסיכולוגים האמריקאיים לאסור על שיתוף פעולה בין פסיכולוגים והצבא ולהצטרף לשאר האירגונים הרפואיים שאסרו על חבריהם להשתתף בחקירות כאלו. בין השאר, האגודה גם מבקשת לשמוט כל האשמות שיש כנגד פסיכולוגים שהשתתפו בחקירות כאלו בעבר.

Both comments and trackbacks are currently closed.

תגובות

  • איריס  On 05/03/2007 at 11:25 am

    בישראל פסיכולוגים משתתפים בעינויים כבר זמן רב מאד, וכמובן פסיכיאטרים. האם יש לך משהו לחדש לנו על הקהילה בארץ ? השתיקה ממש מחרישה.

  • גיל  On 05/03/2007 at 7:01 pm

    זה באמת נכון? האם נאמר משהו על ידי האגודה הישראלית לפסיכולוגיה?

  • איריס  On 05/03/2007 at 9:04 pm

    בארץ זה מוכחש ברמה הרשמית. היתה תלונה אחת, על פסיכיאטר אחד, וכתוצאה מכך כמעט נשלל רשיון הרפואה של…הרופאה שהתלוננה עליו.
    –אתה יכול אולי למצוא חומר על זה בגוגל באנגלית, הרופאה שהתלוננה נקראת רוחמה מרתון
    וזה היה לפני עשר שנים. מאז למיטב ידיעתי המסר הופנם ואף אחד לא אומר כלום.

    באשר לפסיכולוגים, הס מלהזכיר. זה מופיע רק בשיחות סלון וטוקבקים.

%d בלוגרים אהבו את זה: