Category Archives: פילוסופיה של המדע

על האב שהורשע באונס בתו ולא בגלל חלום

“האנשים אינם מקדישים מחשבה למה שהם רואים בשעת ערנותם, אבל את מה שהם רואים בחלומותיהם הם הופכים במוחם שוב ושוב.” דיוגנס

רבים פנו אליי בימים האחרונים כדי להגיב בנושא האב שהורשע באונס שיטתי של בתו. לא הגבתי בשום מקום מכיוון שטרם קראתי את פסק הדין המלא ולא נכון להגיב על משהו שלא קראתי, בדיוק כמו שלא הייתי כותב על מחקר רק מקריאת הסיכומים שלו בעיתונות. אבל עכשיו אחרי שקראתי את פסק הדין אביע את דעתי בעניין. להמשיך לקרוא

מה קורה כשאסירים משחקים בדילמת האסיר?

דילמת האסיר הוא כנראה המשחק הנפוץ ביותר אי פעם בניסויים פסיכולוגיים וכלכליים. הרעיון מוכר לרובכם אבל אחזור עליו בקצרה. במשחק סטנדרטי שני פושעים נתפסו ונחקרים כל אחד בנפרד. מכיוון שאין מספיק ראיות להרשיעם, החוקרים מנסים להוציא הודאה מכל אחד מהם, או לפחות שיפלילו אחד את השני. בפני החשודים עומדות שתי אפשרויות. לשתוק או להלשין על חברם. כל אחת מהאפשרויות הללו אחת נושאת בחובה רווח או הפסד כתלות במה שהחשוד השני יעשה. בגירסה הקלאסית של המשחק אם שני החשודים שותקים, הם ישבו בכלא למשך שנה אחת על עבירה זוטרה יותר. אם אחד מהם מלשין והשני שותק, אז המלשין יוצא לחופשי וזה ששתק ישב בכלא 15 שנה. אם שניהם מלשינים אחד על השני אזי הם ישבו בכלא 5 שנים כל אחד. מבחינה רציונלית, עדיף לשניהם לשתף פעולה ולשתוק כי אז הם מבטיחים לעצמם נזק מינימלי. מצד שני, קיים סיכון שהצד השני ילשין, ואז יוצא שאחד הצדדים נדפק בעוד השני מרוויח בגדול. כשמשחקים את המשחק פעם אחת קשה מאוד לנבא מה יהיו התוצאות, אבל כשחוזרים על המשחק פעמים רבות אפשר לפתח אסטרטגיות שונות למשחק אופטימלי. האסטרטגיה המוצלחת ביותר היא זו שנקראת “מידה כנגד מידה” (Tit for Tat). שחקן מתחיל בשיתוף פעולה ובמשחק הבא הוא מחקה את מה שהשחקן השני עשה. אם השחקן השני שיתף פעולה אז הוא גם ישתף פעולה, ואם השחקן השני בגד והלשין אז גם הוא יעשה אותו הדבר. זו האסטרטגיה שבטווח הארוך ממקסמת את ההצלחה של שחקן בודד.

להמשיך לקרוא

מה (אי) אפשר ללמוד ממחקרי מוח ועד כמה הם אמינים?

כולנו ראינו אותן. תמונות צבעוניות של מכשירי ההדמייה המגנטית (fMRI) שנראות יפות ומרשימות מאוד, ושמלוות לרוב דיווח על מחקר כלשהוא שמצא איזור במוח שאחראי לאמפתיה, הומור, מוסר, אלוהים ומה לא. לאחרונה הכריז הנשיא אובמה על פרוייקט שאפתני שמקביל בהקפו וביומרה שלו לפרוייקט מיפוי הגנום האנושי, ושמוקדש כולו לחקר המוח בעשור הקרוב ויעלה יותר מ-3 מיליארד דולר. האיחוד האירופאי גם הוא יממן פרוייקט משלו שמטרתו לערוך סימולציה שלמה של המוח ויעלה יותר ממיליארד דולר. הפרוייקטים הללו הם רק הביטוי האחרון לתחום הפורח של מחקרי מוח, תחום שמאוד פופולארי באקדמיה בעשור האחרון (באנגלית Neuroscience) ושמקבל תקציבים שמנים ביותר שנובעים במידה רבה מהמיכשור היקר וההכשרה של חוקרים שעולים מיליונים.

להמשיך לקרוא

האם 3 נמצא בדיוק באמצע בין 1 ל-9?

אם תשאלו אדם מבוגר מה האמצע בין 1 ל-9, יש להניח שהוא יענה 5, אבל אם תשאלו ילדים או אנשים שחיים בחברות מסורתיות שאינן יודעות קרוא וכתוב, סביר להניח שהתשובה שיתנו תהיה 3. התשובה 3 אולי נראית לנו תשובה פחות הגיונית אבל היא לא כזו אם אנחנו משתמשים בחישובים שלנו בבסיס 3. אנחנו אמנם רגילים לחשוב על בסיס עשרוני, אבל זה לא אומר שבסיסים אחרים בהכרח פחות מדויקים או לא שימושיים עבורנו. אנחנו משתמשים בבסיסים אחרים בחיי היום יום בצורה ישירה או עקיפה. בסיס 2  הוא זה שמחשבים עובדים לפיו, אם כי הוא לא נוח כל כך בחיי היום יום. אבל בסיס 12 משמש אותנו בהקשרים שונים, למשל מספרי חודשי השנה, ואפילו יש לו מילה משלו, תריסר.

להמשיך לקרוא

הקשר בין צריכת שוקולד וזכייה בפרס נובל

אוכל ידוע כמשפיע על היכולת הקוגנטיבית של אנשים. למשל, בלי ארוחת בוקר טובה נפגע התיפקוד הקוגנטיבי במהלך היום. שוקולד הוא אחד המאכלים הכי נחקרים בהקשר הזה ומחקרים שונים מראים שהוא תורם לתפקוד קוגנטיבי תקין, משפר ביצועים במבחנים, ויכול אף להפחית את הסיכוי ללקות בדמנציה בגיל מבוגר. מחקר חדש שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The New England Journal of Medicine, מנסה לבחון האם התרומה של השוקולד עובדת גם ברמת האוכלוסייה, וככל שמדינה מסוימת צורכת יותר שוקולד ככה היא גם יותר אינטליגנטית. כדי לבחון את הקשר, בדק החוקר את צריכת השוקולד במדינות שונות וחישב מתאם עם מספר הזוכים בפרסי נובל, מדד שמשמש להערכת יכולות קוגנטיבית עילאית של האוכלוסייה. גרף בקישור שהבאתי (ושאני לא יכול להעתיק לכאן משום מה) מראה על קשר ברור בין שני המשתנים. ככל שעולה צריכה השוקולד של המדינה, כך היא מפיקה יותר זוכים בפרסי נובל (ישראל משום מה לא נכללת במדגם הזה). המתאם עצמו קרוב ל-0.8.

להמשיך לקרוא

ניסיון לא מוצלח לערער על האוניברסליות של העדפות בבחירת בני זוג

אחד התחומים הנחקרים והמבוססים ביותר בפסיכולוגיה אבולוציונית, כמו שכל מי שקורה את הבלוג יכול להווכח בעצמו, הוא הנושא של בחירת בני זוג והעדפות זוגיות שנחקרים מנקודת מוצא אבולוציונית. מאות מחקרים נעשו על הנושא שהוא הפופולארי ביותר למחקר בתחום הפסיכולוגיה האבולוציונית, ותוצאות אותם מחקרים מראות באופן עקבי שלגברים ונשים יש העדפות שונות כשהם באים לבחור בן זוג. גברים מעדיפים אישה צעירה מהם, כזו שנמצאת בגילאי הפוריות, ויופי חיצוני מהווה גורם משמעותי בבחירות שלהם. נשים לעומת זאת מעדיפות גבר קצת יותר מבוגר מהן, ומראות העדפה לגברים בעלי סטטוס גבוה, או כאלו שיש להם פוטנציאל להשיג משאבים חומריים בעתיד.

להמשיך לקרוא

האם יש התקדמות במחקר פילוסופי?

ישנה תפיסה רווחת בציבור הרחב שפילוסופיה הולכת סחור סחור ואינה מתקדמת. על פי התפיסה הזו, פילוסופים עוסקים מאז ומעולם באותן שאלות ואף פעם לא מגיע למסקנות חד משמעיות. שאלות כמו האם קיים רצון חופשי, בעיית הגוף והנפש או נושאים הנוגעים למטאפיסיקה נתפסים ככאלו שהדיון בהם מעגלי ולא מתקדם לשום מקום. התפיסה הזו נובעת במידה רבה מהמחשבה שמדעי הרוח בכלל, ופילוסופיה בפרט, אינם מדעיים ולכן אין שום אפשרות לקדם את הידע בצורה שענפי מדע אחרים עושים. זה כמובן נכון, אבל מחמיץ את הנקודה. מדעי הרוח בוודאי אינם פועלים כמו פיסיקה או כימיה, ואפילו לא כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה. בענפי המדע הידע מצטבר, ומה שיודעים היום נחשב למדויק ונכון ביותר מבחינה מדעית עד שיוכח אחרת. לעומת זאת, התפיסה הרווחת לגבי מדעי הרוח היא שידע אכן מצטבר אבל הוא בעיקר רוחבי. תאוריות חדשות קמות ונופלות, אבל אין שום דרך ממשית להכריע ביניהן כי הכללים המדעיים כמו עיקרון ההפרכה, אינם תקפים במחקרים במדעי הרוח. זה אכן כך אבל עם זאת, אין זה לא שולל את העובדה שישנה התקדמות במדעי הרוח בכלל ובפילוסופיה בפרט.

להמשיך לקרוא

מה ניתן לעשות כדי לשפר מחקרים מדעיים?

הסערה שהתעוררה בעקבות גילוי הזיופים חסרי התקדים של דידריך סטייפל ממשיכה להכות גלים בציבור הרחב, בעולם המדע ובקרב פסיכולוגים בפרט. הרבה בלוגים מדעיים וקבוצות דיון של מדענים מגיבות לנושא ולהשלכות שיש לו על גילוי זיופים במדע, על המחקר המדעי, ובעיקר מנסים לענות על השאלה מה אפשר לעשות כדי לשפר מחקרים מדעיים והצורה שבה הם מוצגים? כמה הצעות לשיפור הועלו על ידי בפוסט פה ובתגובות. מאמר חדש מוסיף כמה רעיונות משלו. להמשיך לקרוא

עד כמה אפשר להאמין לפירסומים מדעיים? זיופים במדע, הטיות סטטיסטיות, חוסר שיחזור מחקרים ועוד בעיות מבניות שמקשות על חקירה מדעית

לפני מספר חודשים פורסם בכתב העת היוקרתי Science מחקר שמצא שלבנים נוטים להפלות כנגד שחורים כשהם נמצאים בסביבה מבולגנת ומלוכלכת. מחקר אחר שפורסם לפני שנתיים גילה שאוכלי בשר הרבה יותר אנוכיים מצמחוניים, ומחקר נוסף מצא שאנשים עם קול גברי נתפסו כמוכשרים יותר בראיונות עבודה. הבעייה עם כל המחקרים הללו שפורסמו בכתבי עת יוקרתיים ביותר הייתה שכל אחד ואחד מהם, ועוד עשרות אחרים, הם זיופים פרי עטו של הפסיכולוג דידריך סטייפל. להמשיך לקרוא

הבדלים בין המינים בשאיפה למין מזדמן – מחקרים קלאסיים בפסיכולוגיה אבולוציונית

היה לי פעם מרצה שאמר שמחקר קלאסי זה מחקר שכולם מצטטים אותו אבל אף אחד לא טרח לקרוא. המשפט הזה נחרת אצלי בזיכרון ויותר מפעם אחת מצאתי אותו נכון. סטודנטים שמתוודעים לתחום חדש לומדים אותו לרוב בצורה “מסוננת” דרך המרצה או ספרי מבוא של התחום. סטודנטים מתחילים לא קוראים כמות גדולה של מאמרים מקוריים ולכן נשארים עם מה שאחרים כתבו על הנושא, או מה שהם שמעו בהרצאות. זה כמובן לא דבר רע ואפילו הכרחי. יש יתרונות לא מעטים ללימוד נושא ממקורות משניים, בעיקר יכולת להתמודד עם כמויות גדולות של חומר בזמן קצר, הפשטה של נושאים מורכבים לשפה פשוטה, וחוסר יכולת להתמודד עם טקסטים אקדמיים מורכבים (חישבו למשל כמה אנשים קראו על פרויד לעומת הכמות שקראה את פרויד). זה נכון אגב, לא רק לגבי סטודנטים אלא פעמים רבות לחוקרים בכירים שלא תמיד קוראים טקסטים מכוננים בתחום שלהם אלא מקבלים אותם כמובנים מאליהם. יש סיבות רבות למה כדאי לטרוח לקרוא מאמרים קלאסיים, ואני שמח שזה הרגל שאימצתי לי במשך השנים. מעבר לעובדה שתמיד טוב לדעת את היסודות של תחום מסוים ממקור ראשון, שווה גם לבדוק האם ההבנה שלנו השתנתה עם השנים ומה בדיוק נאמר שם באותו מחקר ראשוני ופורץ דרך. קריאת מחקרים ממרחק השנים יכולה להיות שיעור טוב בהיסטוריה של התחום, שיעור שרבים לצערי לא לומדים. לכן, אני פותח כאן מעין “מדור” חדש שינסה לבחון מדי פעם כמה מאמרים קלאסיים בראי השנים. אני אתחיל עם כמה מאמרים שנוגעים לתחום שלי של פסיכולוגיה אבולוציונית, ואולי בהמשך גם אגע במאמרים קלאסיים מתחומים אחרים. להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 634 שכבר עוקבים אחריו