ההסבר השלם והממצה ביותר למספר הנמוך של נשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים

הנושא של ייצוג נשים בתחומים מדעים באקדמיה לא יורד מהכותרות וממשיך לעורר דיונים בקרב חוקרים ומחוץ לאקדמיה. כתבתי לא מעט על הנושא כולל התמקדות בגורמים ביולוגיים ואבולוציוניים והחשיבות של שפה לכל הנושא. שני הבדלים מרכזיים בין המינים הוצעו כהסבר למספר הנמוך של נשים בתחומים מדעיים. האחד הוא הבדלים ביכולת המתמטית, פחות הבדל בממוצע ויותר הבדל באחוזון העליון ומעלה, והשני קשור לבחירות השונות של גברים ונשים כשנשים מעדיפות מקצועות שכוללים אינטרקציה עם אנשים אחרים או שעוסקים בעשייה חברתית ולתועלת החברה. מאמר חדש מנסה לעשות קצת סדר בדברים ולהראות איך השילוב של הגורמים השונים מוביל לייצוג השונה של הגברים והנשים וללא צורך ממשי לדבר על אפלייה או גורמים תרבותיים שמכוונים נשים או גברים למה שאנחנו רואים בפועל. התמקדות המחקר היא בעיקר במקצועות הנדסה, טכנולוגיה, או מבוססי מתמטיקה. מה שנקרא באנגלית STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics, כי אלו התחומים שבהם יש רוב גברי מובהק.

אפשר לחלק את ההעדפות השונות של אנשים לשני סוגים מרכזיים כשהראשון שבהם הוא העדפות טבעיות שיש לאנשים כחלק מתחומי העניין שלהם. אלו העדפות שיכולות לנבוע מגורמים מולדים, למשל הטענה שנשים מעדיפות מקצועות שכרוכים בעבודה עם אנשים כמו הוראה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, רפואה וכו’, או העדפות שייחודיות להיסטוריה האישית של אותו אדם (למשל, מה שנחשפו אליו בבית).

הסוג השני של ההעדפות קשור קשר הדוק ליכולות בפועל של האנשים ובזה מתרכזים כותבי המאמר הנוכחי. הנחת המוצא היא שאם אנשים טובים במשהו אז יש סיכוי גבוה שיבחרו לעסוק בו כי יכולת גבוהה בתחום מסוים פותחת את האפשרות לקריירה בתחום הזה. אם למישהו יש יכולת מתמטית גבוהה ויכולת מילולית נמוכה אז רוב הסיכויים שיצליח יותר בקריירה שקשורה במתמטיקה ולא ביכולת מילולית ולכן תהיה לו נטייה לבחור בקריירה כזו. אם הם טובים בשני התחומים במידה שווה אז יש להם סיכוי זהה להצליח בכל מקצוע שיבחרו.

מחקרים בנוגע לבחירות במקצועות מדעיים וטכנולוגיים מראים שאלו שהולכים ללמוד את המקצועות הללו הם כמעט תמיד בעלי יכולת מתמטית גבוהה מאוד (לרוב נבדקת על פי הציון בחלק המתמטי של הפסיכומטרי), בעוד יהם בעלי יכולת מילולית בינונית. רוב הדיונים בקשר לייצוג הנמוך של נשים במקצועות הללו מתרכז בעיקר בעובדה שגברים טובים יותר במתמטיקה באחוזונים העליונים של יכולת מתמטית ביחס שנע בין 1:3 ל-1:16 כתלות במחקר ובאחוזון (ככל שמתרכזים באחוז או שבריר אחוז קטן יותר בקצה העקומה כך הפער גדל, ראו הלינקים האחרים בנושא). כתוצאה מההתמקדות במרכיב הזה, רוב תוכניות ההתערבות נעשות כדי לעודד ולחזק נשים במתמטיקה ותחומים קרובים.

אבל הגורם החשוב ביותר במשוואה הוא כנראה השילוב בין היכולות השונות, או ליתר דיוק היחס ביניהן. אפשר לחשוב על יחס בין יכולת מתמטית ליכולת מילולית כמספר. אם היכולות הללו שוות אז היחס הוא 1, אם לאדם מסוים יש יכולות מתמטיות גבוהות יותר מהמילוליות אז היחס גבוה מ-1, ואם היכולת המילולית גבוהה יותר אז היחס קטן מ-1. אפשר לצפות שלאנשים עם יחס קרוב ל-1 לא תהיה העדפה מיוחדת למקצועות מדעיים כי הם יכולים להצליח בתחומים אחרים במידה שווה (זאת אם מניחים שאין השפעות ביולוגיות וששאר ההשפעות מאזנות אחד את השנייה). אבל מה קורה כשיש אסימטריה בין התחומים? כשתחום אחד חזק יותר נצפה באופן טבעי שיותר אנשים יבחרו בו וזה כנראה מה שמתרחש בפועל. עבור גברים, רוב אלו שיש להם יכולות מתמטיות יוצאות דופן אינם מחזיקים ביכולות מילוליות גבוהות ולכן טבעי עבורם לבחור במקצועות מדעיים. עבור נשים המצב שונה. מעבר לעובדה שיש כנראה פחות נשים מגברים עם יכולות מתמטיות גבוהות, בקרב אלו שכן מצטינות כמו הגברים במתמטיקה יש לא מעט שנהנות גם מיכולות מילוליות גבוהות, בוודאי יש רבות יותר במצב הזה מהגברים. לכן לנשים עם יכולת מתמטית גבוהה יש יותר אופציות בבחירת הקריירה והגיוני שחלק גדול מהן יבחרו בקריירות לא מדעיות. בפועל, אלו שמחזיקות ביכולות מתמטיות ומילוליות גבוהות במידה שווה בוחרות כנראה פחות במקצועות מדעיים כקריירה בגלל העדפות שונות שלא קשורות רק ליכולות.

השורה התחתונה היא שעבור גברים אין כמעט קונפליקט באיזו קריירה לבחור כי האופציות די ברורות. להרבה יותר נשים יש יותר בחירה ובשילוב עם הבדלים מולדים ותרבותיים בהעדפות בבחירת מקצוע אנחנו רואים את ההבדלים הנצפים. נערות בתיכון למשל מבטאות העדפה ברורה למקצועות עם השפעה חברתית או כזו שנוגעים ישירות לבני אדם כמו ביולוגיה, ומבטאות סלידה מפיסיקה וכימיה כיוון שלא רואות איך זה תורם לאנשים. יותר קל להן לראות איך ביולוגיה או רפואה יכולות לעזור במציאת תרופה למחלות אבל התרומה של כימיה או פיסיקה פחות ברורה. עבור גברים ההעדפות הללו לא קיימות בצורה כזו והם בין השאר מונעים על ידי בחירה במקצועות שמובילים לסטטוס גבוה יותר או יכולים למקסם את ההכנסה שלהם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • orikatz  On 27/04/2014 at 1:12 am

    זה קצת מוזר לכתוב כל כך הרבה על מקור להעדפות בלי להזכיר את העובדה שמהנדסים מרוויחים כיום פי 2 לפחות מכלכלנים ועורכי דין ופי 3 או 4 מביולוגים. כל שאר האפקטים שפועלים על נשים חייבים להתגבר על הפער הזה. כמו כן, נראה לי שדווקא במדעי המחשב יש יחסית הרבה נשים, וגם בהנדסת תעשייה וניהול יש הרבה.

    • גיל  On 27/04/2014 at 9:16 am

      אורי, הזכרתי בסוף את הנטייה של גברים לבחור במקצועות עם הכנסה וסטטוס גבוהים יותר אבל זה רק חלק מההסבר. היו יותר גברים בהנדסה מאז ומעולם ולמעט המצאות מודרניות כמו תעשייה וניהול שהיא שענטז של הרבה תחומים, אין שינוי משמעותי בפרופורציות של הנשים ביחס לגברים.

  • נעמה  On 27/04/2014 at 1:18 am

    לא הצלחתי להבין האם הנטייה של נשים בעלות יכולות שוות לעבר הכיוון המילולי יותר היא חברתית או אבולוציונית.
    גברים בעלי יכולות שוות נוטים לכיוון המתמטי, בגלל הסטטוס והמשכורות?

    • גיל  On 27/04/2014 at 9:17 am

      גם וגם. קראי את הפוסטים הקודמים שלי בנושא שמראות הבדלים מולדים בין המינים ביכולות מילוליות ומתמטיות. ואכן, אם לגבר יש יכולת שווה במתמטיקה ושפה, הנטייה תהיה לבחור במקצוע מכניס יותר.

  • דודי  On 27/04/2014 at 3:43 am

    "השילוב של הגורמים השונים מוביל לייצוג השונה של הגברים והנשים וללא צורך ממשי לדבר על אפלייה או גורמים תרבותיים שמכוונים נשים או גברים למה שאנחנו רואים בפועל."

    משפט לא ברור. נניח שלפנינו ממצא שבתחום כלשהו יש 20% נשים. אפשר להעלות הסברים כאלה ואחרים לשיעור זה. חלקם ביולוגיים, חלקם תרבותיים.

    איך אפשר לקבוע בצורה נחרצת שהסבר אחד מבטל את האחר? אפשר בהחלט לטעון שהסבר מסוג אחד הוא בר-תוקף ויש בו כדי להסביר חלק כלשהו מהפער. כלומר, בעולם ללא כל אפלייה והעדפות תרבותיות, עדיין היה בכוחו של הגורם הביולוגי לגרום לכך שחלקן של הנשים יהיה פחות מ-50%. אבל איך אפשר להראות שהוא מסביר את הפער כולו?

    רמז לכך שהביולוגיה אינה מסבירה את הכל אפשר למצוא בכך ששיעורן של נשים במקצועות שונים אינו יציב עם הזמן. הביולוגיה לא השתנתה משנת 1970 או 1980 אך שיעור הסטודנטיות במקצועות מדע והנדסה – השתנה משמעותית.

    • גיל  On 27/04/2014 at 9:19 am

      דודי, תקרא את כל הפוסטים הקודמים שלי בנושא, התייחסתי לאיך אפשר לקבוע מה תרבותי ומה ביולוגי כולל לנושא צמצום הפערים. ואף אחד לא חושב שגורם אחד מסביר את הפער כולו כך שזו טענה של איש קש.

      • דודי  On 27/04/2014 at 9:34 am

        כבר הכותרת קובעת כי ההסבר הביולוגי הוא "השלם והממצה ביותר", ובגוף הטקסט נאמר ש"אין צורך לדבר על אפלייה או גורמים תרבותיים".

      • גיל  On 27/04/2014 at 10:14 am

        איפה מוזכרת בכותרת ביולוגיה?

  • עמית  On 27/04/2014 at 7:30 am

    וואו. זה היה ממש הגיוני ומעניין. לאיפה הלכו כל הטרולים שאמורים לקרוא לך מיזוגן?

    • גיל  On 27/04/2014 at 9:20 am

      חכה, הפוסט הוא רק בן כמה שעות, אבל יכול להיות שזה כבר מוצה בפוסטים הקודמים בנושא :-)

  • Mira Ker  On 27/04/2014 at 3:32 pm

    אשה יכולה להיות גם טכנולוגית. אבל זה קשה עם גידול ילדים. מקצועות המדעים והטכנולוגיה דורשים מהאדם התמסרות טוטלית, פלוס שעות עבודה מרובות. זה לא תמיד מסתדר עם גידול ילדים, שגם הם דורשים התמסרות טוטלית. זה יהיה גם קשה לגבר אם הוא יאלץ לגדל את ילדיו ולהיות פרופסור לביוטכנולוגיה למשל. גם בימינו נשים נושאות את רוב הנטל והאחריות בגידול הילדים, ולכן הן מעדיפות מיקצועות נשיים, הוראה, מזכירות, וכו׳. יחד עם זאת יש כבר הרבה נשים שהן מנהלות מפעלים, רופאות, מדעניות, הייטק, מנהלות בנקים, מנהלות בתי ספר. ועוד. הן מוכיחות שאפשר לעשות גם וגם וגם. די הרבה נשים מחליטות לפרק את הנישואים. כי יותר קל לגדל ילדים במשמורת משותפת, מאשר לקיים משפחה מאוחדת. חצי מהשבוע הילדים אצלו ושאר הזמן אצלה. זה מאפשר לנשים ימי חופשה מהילדים שמוקדשים לעבודה בלי דאגות.

    • גיל  On 27/04/2014 at 4:00 pm

      נכון, גידול ילדים מהווה בעייה אבל לרוב בשלבים מאוחרים יותר. זה לא מסביר למה נשים פונות פחות ללמוד הנדסה או פיסיקה לעומת פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית שגם הם מקצועות שדורשים לא מעט. אין ספק שנשים יכולות ועושות הכל, זו בכלל לא השאלה אבל ההבדלים עדיין קיימים.

  • אור  On 30/04/2014 at 7:06 am

    הנחות היסוד שלך הן מאוד חלקיות. אנחנו כל הזמן נמצאים ונמצאות בתהליך למידה – ספיגת גירויים מהסביבה והכללה שלהם, חלק מהלמידה היא גם של חיברות (סוציאליזציה). אנחנו לא נולדים/ות עם העדפות ויכולות – הן מתפתחות כחלק מהלמידה התמידית מהסביבה שאנחנו נמצאות ונמצאים בה. כך שגם היחס בין היכולות המילויות והמדעיות הוא תלוי-סביבה. האנשים שלקחו חלק בניסוי שעל בסיסו נוצרו המדדים ליכולות המילוליות והמתימטיות הם גברים ונשים שעברו חיברות (סוציאליזציה) כל חייהם/ן, שהפכה אותם/ן מ"זכר" ל"גבר" ומ"נקבה" ל"אישה", על המשמעויות החברתיות של המושגים האלו. אמנם יש הבדלים מוחיים מולדים בין גברים ונשים, אבל ההבדלים האלו מזעריים בהשוואה להבדלים שנוצרים כתוצאה מלמידה מהסביבה.

    • גיל  On 30/04/2014 at 8:08 am

      אור, אין כאן שום הנחות יסוד אלא בחינה של הממצאים והמחקרים בתחום. הנושא של הבדלים בין המינים נחקר רבות ורוב החוקרים מסכימים עם מה שאני מציג כאן והצגתי בפוסטים קודמים. לא יודע אם קראת את הפוסטים הקודמים בנושא אבל הם מסבירים את כל הנושא של ביולוגיה וסביבה ואיך כל אחד תורם למצב.

      לא ממש מבין מה זה אומר להפוך זכר לגבר או נקבה לאישה. גבר ואישה אינם מונחים ביולוגיים לדעתך? ועל סמך את מסיקה שהיכולות המילוליות והמתמטיות נוצרות כתוצאה מחיברות ואין להן גם בסיס ביולוגי? יש לך מחקרים שתומכים בכך? כי אני סקרתי כאן מחקרים שמראים שזה לא המצב. ומותר לשאול על סמך מה את מבססת את הטענה שההבדלים המוחיים מזעריים? לגברים יש מוח שגדול בערך 10%-15% מזה של הנשים. זה כתוצאה מחיברות לדעתך? ומחקרים מראים באופן עקבי הבדלים רבים אחרים, את יכולה לקרוא מחקר מהעת האחרונה פה: http://www.nhs.uk/news/2014/02February/Pages/Mens-and-womens-brains-found-to-be-different-sizes.aspx

      אז לפני שיוצאים בהצהרות נחרצות רצוי לקרוא קצת מהספרות בנושא ולבסס את הטענות על מחקרים קיימים ולא כאלו שחושבים שהם קיימים.

    • עמית  On 30/04/2014 at 9:38 am

      אהממממ… Citation required.

      אגב. דבר אחד שלא ברור לי כשאני קורא תגובות כאלה זה איך אותם אנשים מצד אחד טוענים שהחיברות הוא תהליך שיוצר את האדם מאפס ולהבדלים הביולוגיים אין שום חשיבות, ומצד שני טוענים שכל נטיה מינית או זהות מגדרית היא מולדת ולא ניתנת לשינוי.

      אני באופן אישי מקבל את הטענה (המגובה מחקרית עד כמה שאני יודע) שהומוסקסואלים וטרנסג'נדרים יכולים בהחלט להיות הרבה ממה שהם בגלל דברים שלא קשורים לחיברות והיו מוטמעים בהם מגיל מוקדם, בגלל שאני מקבל שיש הבדלים ביולוגיים (חלקם גנטיים וחלקם כתוצאה מגורמים אחרים) בין בני-אדם, בנוסף להבדלים שנובעים מאינטראקציות חברתיות, ובמקרים מסוימים ההבדלים הביולוגיים כופים תוצאות שלא ניתן להפוך אותן בחיברות. אי-אפשר "לחברת" הומוסקסואל ב-100% להיות הטרוסקסואל ב-100%. מצד שני יש דברים שהם תוצאה של חברות, כמו השפה שאתה מדבר, או העובדה שבגדים מסוימים שאין בהם שום דבר מיני נחשבים לגבריים או נשיים (עניבות, בגדים וורודים). האם כל אחד ואחד מההבדלים בהתפלגות ההעדפות והיכולות בין גברים ונשים הם יצירה מלאכותית לחלוטין של החברה שלנו? קצת קשה לי להאמין. יכול להיות שהחברה מחזקת הבדלים מסוימים, יכול להיות גם שחלק מההבדלים אכן מומצאים לחלוטין. אבל כולם עד לאחרון שבהם? זה נראה קצת לא סביר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 656 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: