האינטליגנציה וסגנונות ההומור של סטנדאפיסטים

בפוסטים הקודמים שלי, דנתי במאפיינים והחוויות הייחודיות של סטנדאפיסטים. בפוסט הזה, אני מעוניין לדון בשתי תכונות שקשורות זו לזו במידה מסוימת: אינטליגנציה וחוש הומור. אפשר לתהות, למה אני בכלל צריך לכתוב על ההומור של סטנדאפיסטים. אחרי הכל, די ברור שהם מצחיקים אחרת הם לא היו על הבמה. אבל כפי שתראו, השאלה הזו מורכבת מעט יותר. אבל ראשית,  נתחיל עם אינטליגנציה (המאמר המקורי באנגלית נמצא כאן).

לסטנדאפיסטים יש אפשרות להפגין סוגים שונים של אינטליגנציה שהם רלוונטיים לחייהם ולמופע שלהם. למשל, אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה חברתית הן שתי דוגמאות לאינטליגנציה שנותנת לאדם יתרון בעת אינטרקציה עם אנשים אחרים. שתי האינטליגנציות הללו קריטיות להצלחה של סטנדאפיסטים מחוץ לבמה, שם הם צריכים להתמודד כל הזמן עם סוכנים, מנהלי מועדוני סטנד-אפ, וסטנדאפיסטים אחרים. אם סטנדאפיסט לא יודע איך להתנהג עם אנשים אחרים, מועדונים פשוט לא יזמינו אותו להופיע. על מנת להצליח בסטנד-אפ, צריך להפגין בגרות ואחריות בקשר עם זרים, צריך לדעת לבוא למועדון ולהופיע בזמן, ועוד הרבה דברים שקשורים ליחסי אנוש בסיסייםה. ישנם כמה סטנדאפיסטים שהם חסרי אינטליגנציה רגשית וחברתית מתאימה לעיסוק בסטנד-אפ, מה שללא ספק פוגע בקריירה שלהם כי מנהלים לא מעוניינים להעסיק אותם.

על הבמה, סטנדאפיסטים צריכים לדעת איך להתאים עצמם לקהל ולהגיב אליו מה שגם דורש אינטליגנציה, בעיקר רגשית. סטנדאפיסטים צריכים להיות רגישים לאופן בו הם נתפסים ורגישות זו חיונית להצלחה שלהם. אין שום ספק שאינטליגנציה, על סוגיה השונים, יכולה מאוד לעזור להצלחה של סטנדאפיסטים. הנה כמה מההממצאים המרכזיים של המחקר שלי בנושא.

המדד הנפוץ ביותר למדידת אינטליגנציה הוא מבחן וקסלר, הידוע יותר כמבחן IQ. המדד מורכב מ-10 תתי מבחנים שונים שביחד נותנים את המדד הכללי של ה-IQ. המבחנים בודקים חשיבה מופשטת, מילולית, מתמטית, זיכרון ועוד ולוקח כמה שעות להשלים את המבחן שהוא הנפוץ ביותר להערכת אינטליגנציה. הציון הממוצע במבחן הוא 100 בדיוק ואנשים עם פיגור שכלי נחשבים אלו שמוציאים בו 70 ומטה. אם הוצאתם מעל 130 אתם ב-2% העליונים באוכלוסייה ויכולים להצטרף למנסה, אגודת הגאונים.

הפסיכולוג ג’אנוס ערך שני מחקרים לפני 40 שנה שמדדו את האינטליגנציה של סטנדאפיסטים שהיו בעלי הצלחה בקנה מידה גדול (כלומר, לא סטנדאפיסטים מתחילים). הם עבדו כסטנדאפיסטים במשרה מלאה במשך 5 שנים לפחות. המחקר הראשון, שכלל מדגם של 55 סטנדאפיסטים גברים, מצא שהם היו בעלי מנת משכל גבוהה בהרבה מהממוצע, טווח של 115-160, עם ממוצע 138. במחקר המשך עם 14 סטנדאפיסטיות, ציוני ה-IQ היו גם הם מאוד גבוהים, בטווח של 112-144, עם ממוצע 126.

כדי להעביר מבחן IQ שלם נדרשת הכשרה מיוחדת שאין לי, וזה גם לא היה מעשי להעביר לנבדקים שלי מבחן שלם שלוקח שעות. במקום זה השתמשתי בתת מבחן אחד שרלוונטי יותר לסטנדאפיסטי וזהו מבחן אוצר מילים. המבחן מכיל 46 פריטים שבו הנבדק צריך לבחור מילה נרדפת למילה נתונה מתוך רשימת מילים והוא ידוע ככזה שנמצא במתאם גבוה עם אינטליגנציה כללית. התוצאות הראו שסטנדאפיסטים קיבלו ציונים גבוהים יותר באופן משמעותי מאלו של הסטודנטים, מה שמעיד על אינטליגנציה כללית גבוהה. זה ממצא מפתיע במקצת בהתחשב בזה שקבוצת הביקורת הייתה סטודנטים שאמורים להיות אינטליגנטים למדי.

בנוסף לבדיקת האינטליגנציה שלהם, העברתי להם גם מבחן הפקת הומור. השתמשתי בתחרות המפורסמת של המגזין ניו יורקר שנותן לקוראים שלו כל שבוע קריקטורה בלי שום כיתוב, ומבקש מהקוראים לתת לה כיתוב מצחיק. למרות שהקריקטורות נראות מוזרות ומצחיקות בפונטציה, לא קל למצוא להן כיתוב מתאים (אתם יכולים לנסות את כוחכם כאן). כל הנבדקים קיבלו שלוש קריקטורות ללא כיתובים והתבקשו לכתוב להן כמה שיותר כותרות מצחיקות במשך 10 דקות. שופטים בלתי תלויים שלא ידעו את זהות הנבדקים או מינם דרגו את כל הקריקטורות בסולם מ 1-7. זוהי בדיקה טובה למדידה של הומור ספונטני המשמש כמדד טוב שמפריד בין אנשים עם יכולת ליצור הומור מאלו שלא (הייתי הראשון שהשתמש בשיטה הזו ומאז רבים משתמשים בה). התוצאות הראו כי, הסטנדאפיסטים כתבו את הכותרות המצחיקות ביותר בהשוואה לסטודנטים בפער עצום. הם גם הפיקו הרבה יותר כותרות.

זה אולי לא מפתיע שהסטנדאפיסטים נתפסו כמצחיקים יותר מהסטודנטים ושיש להם כישורים מילוליים טובים יותר, מאחר שהעבודה שלהם היא להיות מצחיקים באמצעות הומור מילולי. מצד שני, חשוב לזכור כי ההופעות שלהם על הבמה דורשות איכויות הומור שונות מיצירת כותרות לקריקטורות. יצירת הומור שמבוצע מול קהל דורשת השקעה גדולה בזמן, וכוללת תירגולים אינסופיים על הבמה ומחוצה לה. זה לא בהכרח זהה למיומנות הנדרשת לייצור הומור בתגובה לגירוי אמביוולנטי, אם כי שתי המשימות כנראה חולקות את אותו כישרון בסיסי של יצירת הומור. היכולת להיות מצחיק יכולה להתבטא בדרכים שונות, וגם אם סטנדאפיסטים לא מכירים במיוחד את הסוג הספציפי הזה של משימה ליצירת הומור שנתתי להם, הם עדיין יהיו טובים בה כי כיוצרי הומור הם יכולים להפעיל את כישרונם בצורה שונה. כמו כן, מצאתי מתאם חיובי חזק בין האינטליגנציה הכללית והיכולת ליצור הומור. ככל שמישהו היה אינטליגנטי יותר כך הוא הפיק הומור מצחיק יותר.

דבר נוסף שרציתי לבדוק בקשר להומור של הסטנדאפיסטים היה את סגנונות ההומור שהם משתמשים בהם בחיי היום יום עם שאלון מיוחד שפותח לאחרונה ובודק סגנונות הומור חיוביים ושליליים. השאלון מודד שני שימושים חיוביים של הומור בחיי היומיום ושני שימושים שליליים שלהם. הסגנון הראשון הוא הומור חברתי שבוחן עד כמה אנשים משתמשים בהומור כדרך לתקשר עם אחרים, לקדם קשרים חברתיים וכו’. הומור עצמי הוא סגנון חיובי שני שבו ציון גבוה מסמן שאותו אדם יכול לראות את הצד המצחיק של החיים גם בזמנים קשים ומלחיצים, ושהוא משתמש בהומור כמנגנון הגנה והתמודדות עם בעיות. הומור אגרסיבי הוא סגנון הומור שלילי שמטרתו להקניט וללעוג לאנשים אחרים על ידי בדיחות משפילות, לעג, וכו’, בדרך כלל כדי לשפר את מעמדו החברתי של אותו אדם על חשבון הקורבן (זה יכול להיות אדם בודד או קבוצה כמו במקרה של הומור סקסיסטי או גזעני). הסגנון הרביעי והאחרון הוא הומור של הרס עצמי שבו אנשים מספרים בדיחות על עצמם או משפילים את עצמם בניסיון לשעשע אחרים. סטנדאפיסטים מרבים להשתמש בכל הסגנונות על הבמה למרות שיש נטייה גדולה יותר לרבים להשתמש בהומור אגרסיבי יותר, כולל הומור מיני ואתני, שהוא לעתים קרובות פופולרי יותר עם הקהל גם אם הוא אינו משקף את דעותיהם האישיות של הסטנדאפיסטים. כפי שציינתי בפוסט קודם, האישיות של הסטנדאפיסטים מחוץ לבמה יכולה להיות שונה במידה ניכרת מזו שהם מציגים על הבמה שם הם נוטים להיות מוחצנים יותר, למרות שהם די מופנמים בחיים האמיתיים. פער זה מצביע על כך שסגנונות ההומור היומיומיים שלהם עשויים להיות שונים לא רק בהשוואה לאנשים אחרים, אלא גם בהשוואה לאישיות שלהם על הבמה.

מה שמצאתי לגבי סגנונות ההומור היה די מעניין. סטנדאפיסטים השיגו ציונים גבוהים יותר מאשר הסטודנטים בכל אחד מארבעת המימדים של ההומור. כלומר, הם משתמשים בחיי היום יום שלהם בהומור, חיובי או שלילי, יותר מאנשים אחרים. מה שעוד מעניין הוא שהדפוס הכללי של המימדים השונים היה זהה אצל כולם. אצל כולם ההומור החברתי קיבל את הציונים הגבוהים ביותר, ולאחריו בסדר יורד הומור עצמי, הומור אגרסיבי, והומור של הרס עצמי.

אין זה מפתיע שהסטנדאפיסטים קיבלו ציונים גבוהים יותר מאשר הסטודנטים בכל אחד מסולמות ההומור. סטנדאפיסטים מקיפים את עצמם בהומור ומקדישים את כל הקריירה שלהם להתבוננות, ניתוח, יצירה, תירגול, והופעות של הומור. הם חושבים על חומר חדש למופע שלהם כל יום, רואים סטנדאפיסטים אחרים, ומדברים איתם בנושא. מה שהיה מעט מפתיע זה הציונים הנמוכים היחסית שהסטנדאפיסטים קיבלו בסגנונות ההומור השליליים (אגרסיביות והרס עצמי) בהשוואה לשני הסגנונות החיוביים. זה הבדל בולט ולרוב הפוך מההומור שהם מופיעים איתו על הבמה, שכולל לעיתים קרובות שפה בוטה, ירידות על הקהל, בדיחות אתניות ומיניות, והוא די אגרסיבי באופן כללי. הפער בין התוצאות של סגנונות ההומור שלהם בחיי היום יום וההופעות שלהם על הבמה הוא כנראה ביטוי להבדל בין ההופעות שלהם שהינן מוחצנות ואגרסיביות לעומת האישיות הפרטית שלהם שהיא הרבה יותר נחמדה ומופנמת. עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שסגנונות ההומור השליליים שלהם היו הנמוכים ביותר, הם עדיין היו גבוהים יותר מאלו של הסטודנטים.

בדקתי גם אם סגנונות הומור יכולים לנבא את ההצלחה של סטנדאפיסטים על הבמה. כמדד להצלחה שלהם לקחתי את מספר השבועות שהם הופיעו על במה בשנה החולפת (יותר הופעות = יותר הצלחה). התוצאות הראו ששני הסגנונות שניבאו את ההצלחה שלהם היו הומור חיובי והומור של הרס עצמי עם כי בכיוונים הפוכים. היה מתאם חיובי בין הצלחה להומור חיובי, ושלילי עם הומור של הרס עצמי. כלומר, ככל שסטנדאפיסט השיג ציונים גבוהים יותר בהומור חברתי וציונים נמוכים יותר בהומור של הרס עצמי, כך הוא הצליח יותר. למה הקשרים הללו דווקא?

היכולת לצחוק עם אנשים אחרים, לשתף בסיפורים הומוריסטיים, ולשבור את הקרח עם הומור היא ללא ספק יכולת חשובה לקומיקאי מוצלח ומסבירה מדוע הומור חברתי היה מנבא משמעותי להצלחה שלהם. סטנדאפיסטים חייבים להיות רגישים לתגובת קהל ולהתאים עצמם אליו. גם אם הם משתמשים בהומור אגרסיבי בהופעות שלהם, הם עדיין צריכים לקחת בחשבון את מה שקהל מסוים מוצא מצחיק. להיות חזקים בסגנון הומור חברתי עשוי לתת יתרון משמעותי שכן הם יכולים להביא את החוויות החברתיות שלהם לבמה. סטנדאפיסטים שמשיגים ציון נמוך בהומור חברתי עלולים "לאבד" את הקהל, ולא לדעת כיצד להתאים את עצמם אליו. גם מנהלי מועדוני סטנד-אפ עשויים להעדיף סטנדאפיסטים ידידותיים וחברתיים יותר שבא לידי ביטוי בסגנון ההומור החברתי.

בניגוד לכך, השימוש בהומור של הרס עצמי היה מזיק להצלחה שלהם. די ברור שהומור כזה יכול להיות בעל השפעה שלילית. להיות ציני ושלילי יכול להיות יעיל על הבמה אבל בחיי היום יום מזיק ליחסים בין אנשים ואולי יגרום למנהלים לא להזמין אותם להופיע. בעסק שמסתמך במידה רבה על כישורים חברתיים טובים חשוב להיות בן אדם טוב. מחקרים קודמים הראו גם כי הומור של הרס עצמי קשור להערכה עצמית נמוכה, ביטחון עצמי נמוך, חרדה ודיכאון. כתוצאה מכך, סטנדאפיסטים שמשתמשים לעתים קרובות בהומור כזה עלולים להיתפס כחסרי ביטחון, בעלי סטטוס נמוך, ובעלי סיכוי גבוה להכשל. מחקר קודם שלי הראה כי אנשים בעלי סטטוס נמוך המשתמשים בהומור עצמי נתפסים כפחות אטרקטיבים על ידי אנשים בני המין השני, והשפעה זו עשויה לחול גם על יחסים מקצועיים כמו ביחסי סטנדאפיסט ומנהל מועדון. סטנדאפיסטים צריכים להיות חכמים כדי להצליח בעסקי הקומדיה, והמחקר שלי מצא מתאם שלילי בין אינטליגנציה לסגנון הומור של הרס עצמי. משמעות הדבר הוא כי אינטליגנציה שלובה כנראה בסגנונות הומור שמועילים לקריירה של הסטנדאפיסט.

לסיכום, תוצאות המחקר מצביעות על כך שסטנדאפיסטים מקצועיים הם קבוצה מקצועית בעלת מאפיינים מובחנים מאנשים וקבוצות אחרות: הם מוציאים תוצאות גבוהות יותר מאנשים אחרים בכל סגנונות ההומור, מפגינים עליונות ביצירת הומור ספונטני, ויש להם גם אינטליגנציה גבוהה מהממוצע. מצד שני, יש פער בין האישיות שלהם בחיי היום יום לזו שעל הבמה. ההצלחה המקצועית של הסטנדאפיסטים תלויה לא רק ביכולת שלהם להיות מצחיקים אלא גם במיומנויות החברתיות שלהם מחוץ לבמה, למסירות שלהם למקצוע, וביכולת שלהם לשפר ולהתאים את המופע לקהלים שונים.

הפוסט הבא שלי יעסוק באחת השאלות המרכזיות שעולה תדירות בנוגע לסטנד-אפ. למה יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • meirgilboa  On 09/03/2014 at 6:10 am

    פוסט מעניין.
    הומור קשור גם ליצירתיות, שכן, מהות ההומור היא קישור לא צפוי בין שני נושאים, אובייקטים או אירועים שאין ביניהם קשר נראה לעין. מעניין לבדוק האם יש מחקרים על קשר כזה ועל קשר בין יצירתיות של סטנדאפיסטים ובין הצלחה שלהם.
    אני חשבתי לא פעם על השימוש בהומור בחקירות, אכן כדי לשבור את הקרח בין החוקר ובין הנחקר, אך מעולם לא בדקתי זאת הלכה למעשה. סביר שהומור גם משפיע לטובה על תפקוד של בעלי מקצוע נוספים, שיש בהם חשיבות ליצירת קשר טוב בין בעל המקצוע ובין הקהל שלו, כמו מורים.

    • גיל  On 09/03/2014 at 9:31 am

      מאיר, יש הרבה מחקרים על הקשר בין הומור ליצירתיות שללא ספק קיים. הבעייה היא שכמו הומור, לא קל להגדיר יצירתיות. יש גם לא מעט מחקרים על שימושים אפקטיביים של הומור בחיי היום יום, כולל בקרב מורים ורופאים אם כי על מחקר משטרתי טרם שמעתי אבל זה רעיון מעניין. עולה לי הסטראוטיפ של "השוטר הטוב" שמשתמש בהומור מול "השוטר הרע" שהוא כל הזמן רציני.

  • oferyo  On 10/03/2014 at 5:30 am

    מעניין. מעניין אם גם יש קורלציה חיובית בין סטנדאפיסטים לבין מודעות עצמית גבוהה. הייתי מהמר שכן (היכולת לקלוט פידבקים בצורה נכונה וכו')

    • גיל  On 10/03/2014 at 8:27 am

      כן! אני יכול לומר לך שבמחקר המשך שטרם פורסם, מצאנו שסטנאפיסטים הם בעלי יכולת גבוהה יותר לווסת את ההתנהגות שלהם. זה מדד שבצורה עקיפה מודד מודעות של אנשים לסביבה ואיך הם מתאימים עצמם אליה.

  • מירק  On 24/05/2014 at 2:35 pm

    ערב טוב, המחקר מעניין. עם זאת דע כי ממחקרים עולה כי לציונים בתתי המבחן של וקסלר אין כל משמעות כשלעצמם. כלומר החלק המילולי במבחן של וקסלר איננו כלי תקף למדידת יכולת מילולית או למדידת אינטיליגנציה כללית.

    http://www.srmhp.org/0202/iq.html

    http://www.jstor.org/discover/10.2307/1510314?uid=35960&uid=3738240&uid=2129&uid=35958&uid=2&uid=70&uid=3&uid=67&uid=62&uid=5911112&sid=21104065488247

    http://edpsychassociates.com/Papers/WISC3SubtestScatter.pdf

    http://edpsychassociates.com/Papers/WISCsubtestAnalysis.pdf

    http://psycnet.apa.org/psycinfo/1995-35431-001

    http://www.iapsych.com/articles/mcdermott1990.pdf

    • גיל  On 24/05/2014 at 2:51 pm

      היי מירק, ממה שאני רואה הקישורים שהבאת עוסקים במבחן ווקסלר לילדים ולא למבוגרים (WISC ולא WAIS). עד כמה שאני יודע למבוגרים יש מתאם (אם כי רחוק מלהיות מושלם) בין הציונים בחלק המילולי לציון האיי קיו הכללי. זה אגב מאוד הגיוני בהתחשב בזה שזה מבחן שהוא חלק ממבחן האייקיו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 661 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: