לוחמים ב-UFC שמחייכים לפני הקרב מפסידים יותר

חיוכים יכולים ללמד אותנו לא מעט על אנשים אחרים. אדם שמחייך הוא לרוב מישהו שיש לו מצב רוח טוב, הוא אופטימי ונוח לשהות במחיצתו. אנשים שמחייכים חיוך אמיתי (מה שנקרא חיוך Duchenne) מזמינים אותנו להיות באינטרקציה איתם, להתחיל בשיחה או כמו שכתבתי בעבר, מאותתים לנו על עניין רומנטי (ראו פה, כאן ופה).

להיות באמצע ההיררכייה החברתית מוביל ליותר מתח נפשי

כל החיות בטבע ובני אדם בתוכן נלחמות על סטטוס חברתי. רוב הפרטים בקבוצה מעוניינים להיות בעלי הסטטוס הגבוה ביותר, עמדה המובילה ליתרונות רבים כמו שליטה על אחרים, מספר גדול יותר של בני זוג, אוכל רב יותר וכו’. אבל להיות עם סטטוס גבוה נושא בתוכו מחיר מסוים. להיות בעל סטטוס גבוה נושא בחובו גם אחריות רבה שמובילה לדאגות לא מעטות. הפרט עם הסטטוס הגבוה ביותר, לרוב זכר אלפא, צריך להשקיע משאבים רבים כדי לשמור על הסטטוס הזה, הוא גם צריך להאבק ביריבים פוטנציאלים המאיימים עליו וחומדים את הסטטוס שלו, ובאופן כללי להשקיע הרבה מאמצים ומשאבים בנושא. אם כך, האם פרטים עם סטטוס גבוה יהיו הלחוצים ביותר בקבוצה? ומה ביחס לפרטים עם סטטוס נמוך יותר? מחקר חדש שנעשה על נקבות קופי מקוק ברברי ושיש לו השלכות גם לבני אדם, עוסק בשאלת המחיר הנפשי שמשלמים פרטים שונים כתלות במיקום החברתי שלהם.

קומיקאים, בדרנים וספורטאים מתים צעירים יותר

אחד המיתוסים הקיימים לגבי חשיבות חוש ההומור לחיינו היא שהוא תורם לבריאות הפיזית והנפשית. אימרות כמו “הצחוק יפה לבריאות” נחשבות לאקסיומות תרבותיות, ואפילו בשפת הדיבור נוהגים לערוך הקבלה בין צחוק לבריאות כשמדברים על צחוק בריא. בעוד יש עדויות לא מעטות לגבי חשיבות ההומור לבריאות הנפשית של בני אדם, הממצאים לגבי בריאות פיזית מועטים ביותר. אחת התפיסות השגויות בנושא היא שהומור עוזר להאריך ימים, אבל אין למעשה מחקרים שתומכים בכך. למעשה, המחקרים המעטים הקיימים מראים שאנשים שנחשבים לבעלי הומור משובח דווקא סובלים יותר מבעיות בריאות רבות יותר ומתים בגיל צעיר יותר. למשל, במחקר אורך אחד שעקב אחרי ילדים מחוננים עם איי קיו ממוצע של 151 החל משנות ה-20 של המאה הקודמת, נמצא שאלו שהוגדרו עלי ידי המורים וההורים שלהם כבעלי חוש הומור משובח, נטו לסבול מבעיות בריאות רבות יותר בבגרות. הם עישנו יותר, צרכו יותר אלכוהול וגם מתו בגיל צעיר יותר. מחקר אורך אחר בקרב שוטרים בפינלנד מצא ששוטרים עם חוש הומור משובח סבלו יותר מבעיות השמנה, עישנו יותר, והיו בעלי סיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב וכלי דם, בהשוואה לעמיתיהם חסרי חוש ההומור.

בניגוד לאמונה הרווחת, גברים טובים יותר מנשים במולטיטסקיות, הבדלים שנובעים מפערים ביכולת המרחבית

חיי היום יום שלנו מוקפים בפעילויות רבות שצריכות להתבצע בו זמנית. לאכול ארוחת בוקר תוך התלבשות והכנת הילד לבית הספר, שיחה עם בן הזוג תוך בדיקת הודעות טקסט בסמארטפון, ואלף ואחד משימות אחרות שאנחנו מבצעים בו זמנית. נדמה שהעולם המודרני, עם כל הטכנולוגיות החדישות שצצות חדשות לבקרים, מציב בפנינו אתגרים רבים בהקשר הזה. מקובל לחשוב שנשים טובות מגברים במולטיטסקיות, אבל באופן מפתיע כמעט ואין מחקרים בנושא. למעשה, סקירה מעמיקה של הספרות מראה שלא בוצע מחקר אחד שבדק את ההבדלים הללו בצורה מדעית. המחקרים שכן קיימים מראים שנשים נוטות לבצע משימות רבות יותר בו זמנית, בערך 10 שעות יותר בממוצע בהשוואה לגברים, וזאת בעיקר בעבודות הקשורות למשק הבית ולטיפול בילדים. אבל האם הן טובות יותר מהגברים במולטיטסקיות (ריבוי משימות בעברית?). מחקר חדש בוחן את הנושא מקרוב.

בחירות קריירה של נשים שמשפיעות על ייצוג שונה של נשים וגברים באקדמיה ובמדעים

הנושא של הבדלים בין גברים ונשים באקדמיה ממשיך לעורר עניין ובעיקר העיסוק בשאלה למה יש ייצוג קטן יותר של נשים במקצועות מדעיים שונים, כמו הנדסה, טכנולוגיה, ומתמטיקה. באנגלית ראשי התיבות של התחומים הללו הוא STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics. כתבתי בעבר שיש שלושה גורמים מרכזיים שכנראה משפיעים על הייצוג הדיפרנציאלי של נשים וגברים באקדמיה והם, הבדלים ביכולת (בעיקר מתמטית), אפלייה של נשים, ובחירות שונות שנשים וגברים עושים. חלק מהגורמים המשפיעים מקורם כנראה אבולוציוני-ביולוגי כפי שניתן לקרוא פה וכאן. מחקר חדש מתמקד בגורם השלישי שהוא הבדלים שנובעים בעיקר מהבחירות שנשים עושות וחושף כמה ממצאים מעניינים בנושא.

ההעדפות השונות לגובה בן הזוג אצל גברים ונשים

השאיפה למצוא בן זוג גבוה הוא אחת ההעדפות העקביות ביותר של נשים, בעוד גברים מייחסים חשיבות מועטה יחסית לגובה האישה. יש לזה כנראה סיבות אבולוציוניות מוצקות שבהן גובה משמש כאינדיקטור לחוסן גופני, מבנה גוף אתלטי, על יכולות צייד טובות, ובעקיפין מלמד כנראה על יכולת להשיג משאבים חומריים הכרחיים לשרידה, מה שמושך נשים בשלבים האבולוציוניים שההעדפה הזו התפתחה. מחקרים מראים שישנה קורלציה בין גבהים של בני זוג כך שגבר גבוה יתרועע עם אישה גבוהה ולהפך. מחקר חדש מנסה לבדוק עד כמה גמישות ההעדפות הללו לגובה ועד כמה הן קשורות לגובה של הגברים והנשים המחפשים בני זוג.

מתי הזמן הכי טוב להתחיל עם בחורה?

להתחיל עם בחורה זה קושי שרוב הגברים צריכים להתמודד איתו בזמן זה או אחר בחייהם. חלק גדול מהגברים ביישן או שפשוט לא יודע איך לעשות את זה בצורה יעילה (אם יש בכלל אחת כזו). מחקר חדש שאפשר לקרוא במלואו פה, מנסה לבחון האם התנאים הסביבתיים משפיעים על הענות הבחורה לחיזור, וליתר דיוק, מה תפקיד מזג האוויר בחיזור?

למה גברים מסורסים זוכים לחיים ארוכים יותר, ועוד כמה מחשבות על הזדקנות, אריכות ימים ומוות

אאוץ’. כל גבר ששומע את המילה סירוס סביר שהוא מתכווץ בכסאו בחוסר נוחות. מחקר חדש שפורסם לא מזמן מגלה שגברים שסורסו בילדותם חיו חיים ארוכים יותר מאשר גברים שלא סורסו ובהפרש שנים משמעותי. על מנת להבין את ההקשר האבולוציוני של המחקר, ולמה הוא קשור לרבייה, הזדקנות ומוות אני אפתח בסקירה כללית של הנושא ומקווה שהוא יובן טוב יותר לאחר מכן.

סיכונים כלכליים במצבי אי ודאות. כיצד אנשים מגיבים בתקופה של מחסור כלכלי

בשנים האחרונות יש פריחה למחקרים כלכליים שמבוססים על מנגנונים אבולוציוניים שונים. למשל, שני מחקרים שסקרתי כאן בחנו כיצד מספר לא שווה של גברים ונשים משפיע על הנטייה לבזבז יותר או פחות כסף, ועל בחירות הקריירה של האנשים, בחירות שמונעות בין השאר מתחרות תוך ובין מינית והניסיון למצוא בן או בת זוג אופטימליים. כעת, פורסם מחקר חדש שניתן לקרוא במלואו כאן, ושבוחן את מידת הסיכון הכלכלי שאנשים מוכנים לקחת במצבי משבר ואי ודאות כלכליים, והאם הם מעדיפים להשקיע כלפי העתיד או להרוויח בטווח הקצר.

האם אפשר לזהות הבעות פנים של מנצחים ומפסידים?

שאלת האוניברסליות של רגשות והבעות פנים העסיקה ועדיין מעסיקה אנתרופולוגים ופסיכולוגים בכל העולם. במשך שנים ארוכות האמינו רוב החוקרים שבני אדם אינם חולקים הבעות ורגשות אוניברסליים וצריך להסביר כל רגש והבעה על פי מאפיינים תרבותיים בלבד. היו לא מעט אנתרופולוגים שהצביעו לכאורה על תרבויות שחסרות רגש בסיסי מסוים או שהוא בא לידי ביטוי בצורה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רגילים אליה. מרגרט מיד למשל, התפרסמה כשטענה שמתבגרים באיי סמואה לא חווים רגשות של בלבול וחרדה שאופיינים למתבגרים אחרים בעולם המערבי, ושבני המקום אינם חווים קנאה מינית ונהנים מסקס חופשי ללא שום רגש. מיד ואחרים שדוגלים ביחסיות תרבותית (cultural relativism) רואים כל חברה כייחודית לגמרי, וזה כולל גם את הרגשות המובעים בה. לטענתם ניתן ללמוד על הרגשות הספציפיים של האנשים רק על ידי הכרה מעמיקה של התרבות.