טוב מראה עיניים: האם אנשים יכולים להעריך אינטליגנציה אצל אחרים לפי מראה הפנים?

פנים אנושיות מעבירות הרבה מאוד מידע למי שמתבונן בהן. אפשר להעריך את גילו של אדם, המין שלו, עד כמה הוא בריא, כמה הוא יפה, מוצא אתני ועוד. מחקר חדש מנסה לבדוק האם ניתן גם להעריך אינטליגנציה מהפנים. מידע שמתקבל דרך התבוננות בפנים רלוונטי מאוד מבחינה אבולוציונית. פנים יפות וסימטריות למשל, נותנות מידע אמין לגבי הבריאות של הנושא אותן ובעקיפין מבשרות שהוא בעל גנים טובים שלא פגעו בהתפתחות הסימטרית של הפנים. אבל הערכת אינטליגנציה על פי הסתכלות בפנים היא משימה שונה, כי לא כמו יופי או גיל שאפשר לראות בצורה ברורה מהסימטריה בפנים או החריצים והקמטים, איפה בדיוק האינטליגנציה באה לידי ביטוי בפנים?

להמשיך לקרוא

יותר מדי כישרון בקבוצה פוגם בקבוצה

אם תשאלו כל אוהד או מאמן של קבוצה האם הם רוצים שישחקו אצלם השחקנים הכישרוניים ביותר אז באופן גורף, כמעט כולם יאמרו שכן. זו נראית חכמה קטנה מאוד לחשוב שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה כך הביצועים של הקבוצה ישתפרו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקבץ של שחקני על בקבוצה אחת. זה התחיל אולי עם קבוצת הכוכבים של ריאל מדריד שכונתה הגלקטיקוס בתחילת שנות ה-2000, כששחקני על כמו דיוויד בקהאם, זינאדין זידאן, רונאלדו ואחרים נרכשו במטרה ליצור קבוצת על. בהעדר הגבלות על השכר זה קורה יותר ויותר בכדורגל, בעיקר בספרד ואנגליה, אבל גם בענפי ספורט אחרים. בנבא חברו לברון ג’יימס, דוויין ווייד וכריס בוש לקבוצה אחת, מיאמי, וזכו בשתי אליפויות. לברון מנסה כעת לעשות דבר דומה בקליבלנד יחד עם קווין לב וקיירי אירווין. נראה שרוב האנשים מסכימים שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה ככה יותר טוב, אבל האם זה באמת נכון? לפחות ממידע אנקדוטי נראה שזה לא תמיד עובד. לפעמים שחקנים רבים נאבקים על אותו תפקיד בקבוצה, יש גם מאבקי אגו מי יהיה המוביל ואז נוצרים סיכסוכים בתוך הקבוצה. מה שיוצא זה שסך כל כישרון השחקנים גדול מהשלם. לעומת זאת בקבוצה כמו הסן אנטוניו ספרס שניצחה את לברון ומיאמי בדרך לזכייה באליפות הנבא האחרונה, היה פחות כישרון אבל הקבוצה שיחקה הרבה יותר טוב. אז מה קורה פה? האם כדאי להשקיע בשחקנים טובים? האם יותר שחקנים טובים זה תמיד יותר טוב לקבוצה? מחקר חדש בדק את העניין. להמשיך לקרוא

גבר עם תינוק נתפס כאטרקטיבי יותר עבור נשים

בני אדם משקיעים בצאצאים שלהם יותר מכל חיה אחרת בעולם. זו התוצאה של תינוק שנולד חסר אונים ולא מפותח מספיק לדאוג לעצמו. ללא תמיכה הורית מאסיבית לאורך שנים תינוקות פשוט לא ישרדו. עם זאת, יש הבדלים בין גברים ונשים בכמות ההשקעה ההורית שהם נותנים שנובעת מהמחיר השונה שכל אחד מהם “משלם” עבור יצירת תינוק והוודאות שיש להורה שהצאצא אכן שלו. נשים הן אלו שצריכות לשאת את העובר במשך 9 חודשים והן אלו שמניקות אותו או הניקו במשך תקופה ארוכה לאורך כל ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. כמובן שהאישה תמיד יודעת שהיא האמא בעוד האב לא יכול להיות בטוח ב-100% שהוא האב. מכל זה יוצא שהאישה משקיעה יותר בתינוקות שרק נולדו כי היא כבר השקיעה הרבה יותר עד לשלב הזה. כל המערכת ההורמונלית שלה מכוונת לכך (כולל כמובן היכולת להניק) ולא סתם קיים המושג האינסטינקט האימהי שכולל בתוכו את כל התהליכים האבולוציוניים שגורמים לאם לספק את צרכי התינוק ולהגן עליו מכל משמר. להמשיך לקרוא

על האב שהורשע באונס בתו ולא בגלל חלום

“האנשים אינם מקדישים מחשבה למה שהם רואים בשעת ערנותם, אבל את מה שהם רואים בחלומותיהם הם הופכים במוחם שוב ושוב.” דיוגנס

רבים פנו אליי בימים האחרונים כדי להגיב בנושא האב שהורשע באונס שיטתי של בתו. לא הגבתי בשום מקום מכיוון שטרם קראתי את פסק הדין המלא ולא נכון להגיב על משהו שלא קראתי, בדיוק כמו שלא הייתי כותב על מחקר רק מקריאת הסיכומים שלו בעיתונות. אבל עכשיו אחרי שקראתי את פסק הדין אביע את דעתי בעניין. להמשיך לקרוא

האם דימויים של נשים רזות בתקשורת גורמות לעלייה בשיעורי האנורקסיה? המקרה של איי פיג’י

אחת הטענות המושמעות לעתים קרובות נגד ההשפעות ההרסניות של כלי התקשורת, היא שהיא מציגה דימויים מעוותים או לא מציאותיים של אנשים ובעיקר נשים שמובילים לאידיאל רזון והפרעות אכילה אצל נערות. הייצוגים הללו כוללים בעיקר נשים רזות ויפות באופן קיצוני, ונעזרים באמצעים מלאכותיים כמו מייקאפ או פוטושופ כדי ליצור אידיאל יופי שלא קיים באמת ובלתי מושג. המראה הנפוץ של דוגמנית צעירה, סימטרית ועור חלק פונה ליצרים האדפטיביים שנוצרו במהלך האבולוציה, אבל הוא מוצג בצורה קיצונית ולא פרופורציונלית (ראו כאן את הפוסט על האבולוציה של היופי). על פי התאוריה שהמייצגת הבולטת שלה היא נעמי וולף, הדימויים הלא מציאותיים בטלביזיה, קולנוע, מגזינים ושלטי חוצות, גורמים להפרעות אכילה בשל הניסיון הכושל להדמות לאידיאל יופי בלתי אפשרי. להמשיך לקרוא

יכולת הציור של ילדים כמדד לאינטליגנציה עם בסיס גנטי חזק

ציורי ילדים הם לכאורה דבר פשוט ותמים שהורים תולים בסלון או על המקרר אבל לא עוד. בשנים האחרונות ציורים הם כר פורה למחקרים מסוגים שונים שמחזקים את הקשר בין אמנות ומדע. תארתי פעם מחקר כזה שבדק אם אנשים מסוגלים להבחין בין ציורים של ילדים לציורי אמנים (התשובה היא שכן אבל לא בצורה מרשימה אצל אנשים רגילים). והנה מחקר חדש שפורסם השבוע עוסק בשאלה חשובה הרבה יותר: האם ציורים של ילדים אומרים משהו על האינטליגנציה שלהם, והאם יש להם בסיס גנטי? להמשיך לקרוא

אנשים מעדיפים לקבל שוק חשמלי מאשר לשבת במשך 15 דקות ולחשוב

לאנשים בימינו קשה להתרכז במשימה אחת לאורך זמן. תמיד יש משהו באינטרנט וברשתות החברתיות שאנחנו מפסידים, והרצון לא להפסיד שום דבר גורם כנראה לרבים להפרעת קשב כלשהיא. מחקר חדש מראה שזה אפילו גרוע יותר ממה שחושבים. סדרה של ניסויים שפורסמו בכתב העת היוקרתי ביותר Science מצאה שאנשים יעדיפו לקבל שוק חשמלי על פני התרכזות במחשבות שלהם. להמשיך לקרוא

האם אימון ממושך אכן מוביל להישגים? על חוק ה-10,000 שעות

בשנת 1993 פורסם מאמר פורץ דרך שבו נטען שתירגול או אימון מובילים להצלחה מקצועית. המחקר מפורסם בזה שהוא נקב במספר, עשרת אלפים שעות, או עשר שנים בממוצע, כנוסחת הפלא להצלחה והזמן הדרוש לחובבן להפוך למומחה בתחומו. המחקר המקורי נעשה על כנרים ופסנתרנים אבל מאז הורחב למומחים מסוגים שונים כמו ספורטאים, שחמטאים ועוד. הרעיון המקורי הוא שמאמץ מכוון להשתפר הוא המפתח להצלחה. כלומר, לא מספיק להתאמן אלא צריך כל הזמן לאתגר את עצמך יותר ויותר אחרי שמשפרים את הביצועים. לדוגמא, נגנן כינור שלמד לנגן יצירה מסוימת צריך לעבור ליצירות קשות יותר לניגון, או ספורטאים צריכים להתחרות נגד יריבים טובים יותר ולנסות לשבור שיאים אישיים כל הזמן במקום להתחרות נגד יריבים חלשים. המספר 10,000 התקבע כאיזה מספר פלא וזכה לפופולאריות גדולה לאחר שמלקולם גלאדוול כתב עליו בספרו “מצוינים”. המחשבה שאם רק תשקיעו כמות כזו של זמן בכל תחום תוכלו להצטיין בכל תחום קוסמת מאוד ורבים ראו בה עובדה שלא ניתנת לערעור. להמשיך לקרוא

האם סטנדאפיסטים הם בעלי מאפייני אישיות פסיכוטית?

כתבתי לא מזמן על מאפייני האישיות של סטנדאפיסטים ומחקר חדש בחן את הנושא מזווית שונה ומעניינת. מחקרים על אנשים יצירתיים מראים שיש קשר בין יצירתיות ומאפיינים פסיכוטיים שקשורים לסכיזופרניה ומאניה (חצי מההפרעה הדו קוטבית מאניה-דיפרסיה). המחקר הנוכחי רצה לבחון האם גם קומיקאים מתאפיינים באותן נטיות פסיכוטיות. לפני שאתאר אותו חשוב להדגיש שפסיכוזה אינה פסיכופתיה ואנשים שמאובחנים קלינית כפסיכוטיים הם בעלי קשר חלקי עם המציאות (אפשר לקרוא עוד על הנושא פה). להמשיך לקרוא

כמה אנרגיה שורפים בזמן סקס?

הרבה אנשים מעוניינים לדעת כמה אנרגיה נשרפת בזמן קיום יחסי מין והאם היא יכולה להוות תחליף לאימון כושר. נעשו בעבר כמה מחקרים בנושא אבל חוקרים כמו מאסטרס וג’ונסון ערכו את המחקרים שלהם במעבדה ולא בסביבה הטבעית של הזוגות, מה שיכול להטות את התוצאות. בנוסף, מחקרים קודמים בדקו בעיקר קצב פעימות לב, לחץ דם ופעילות אק”ג, ולא השתמשו במדידות מתוכחמות יותר של בדיקת האנרגיה המושקעת. מחקר חדש בדק את הנושא הזה ישירות ועם זוגות שקיימו יחסי מין בבתים שלהם. להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 662 שכבר עוקבים אחריו