לאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מחקרים שעוסקים באונס ותקיפות מיניות מנקודת מבט אבולוציונית. נראה כי אחרי הסערה הגדולה שעורר הספר של רנדי תורנהיל וקרייג פאלמר לפני יותר מעשור, הביקורת הלא עניינית שככה, ויותר ויותר חוקרים מוצאים תועלת בניתוח מקרי אונס ותקיפות מיניות על בסיס אבולוציוני, מה שמוביל ללא מעט תובנות חדשות בנושא. למי שכל הנושא חדש לו אני ממליץ על קריאה של שניהפוסטים המקיפים שלי בנושא. מחקרים יותר ספציפיים שבחנו השערות שונות הנוגעות לאונס על בסיס אבולוציוני נסקרו בבלוג כאן, כאן, ופה.
אחד הרגעים הכי משמעותיים במערכת יחסים בתהליכי התהוות הוא הרגע שבו אחד הצדדים מעז להתוודות לגבי אהבתו, ובמבט מצטעף ובחיל ורעדה מוציא מפיו את שלוש המילים הכל כך טעונות “אני אוהב אותך” (או, כמובן, “אני אוהבת אותך”). לטוב או לרע, לאחר הצהרה כזו מערכת היחסים לא תשוב להיות כפי שהייתה. בחלק מהמקרים זה מוביל לחיזוק הקשר וגם הבנה שאתם אכן זוג, אבל במקרים אחרים זה יכול לקלקל את מערכת היחסים המתהווה ולהרוס כל אפשרות לקשר זוגי מפני שהצד השני עדיין לא מוכן לזה ונבהל, או חושב שההצהרה מוקדמת מדי ולא במקום ומעידה על חוסר רצינות או בגרות של הצד העורג.
אחד הדיונים עתיקי היומין במדעי החברה עוסק בשאלת ההבדלים בין המינים. כמה הם קיימים, האם הם משמעותיים, האם בכלל ניתן להעריך אותם בצורה אובייקטיבית, ובכלל, האם באמת גברים הם ממאדים ונשים מנוגה? מי שקורא את הבלוג הזה יודע שאני מאלו הסבורים שבהחלט קיימים הבדלים מסוימים שיכולים להיות משמעותיים בין גברים ונשים, בין אם מדובר ביכולות, בהעדפות או מוטיבציות שונות, ושחלק גדול מהם מוסבר על ידי תאוריות אבולוציוניות שונות (בעיקר הברירה המינית).
אתמול התפרסמה כתבה במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות שעסקה במיניות ואורגזמה הנשית. במסגרת הכתבה מופיע ראיון קצר איתי שעוסק בליבידו הנשי (קצת מתחת לתמונה של מג ראיין מזייפת אורגזמה מהסצינה האלמותית ב”כשהארי פגש את סאלי”). אני רוצה להרחיב קצת על המחקר שהזכרתי שם כי זה מחקר מעניין למדי שמציע תאוריה אבולוציונית חדשנית בנוגע לשינויים בחשק המיני של נשים (בניגוד למשתמע מהכתבה המחקר הזה לא שלי אלא של תלמידת מחקר של דיוויד באס).
אחד התחומים המרתקים ביותר שבו הויכוח בין סביבה לתורשה הוא החריף ביותר הוא הספורט. האם גברים לבנים אינם יכולים לקפוץ ולשחק כדורסל כמו שחורים בגלל גנים פחות טובים, או שהם פשוט פחות מתעניינים בספורט הזה? האם רצים קנייתים מתעלים על שאר העולם בריצות ארוכות בגלל עליונות גנטית, או שאולי מדובר בתנאי מחייה מסוימים שבו ילדים רצים 10 ק”מ כל יום לבית הספר ובחזרה? ואם הם כל כך עליונים בריצות ארוכות, למה אין שום שחיין שחור משמעותי? קרא עוד »
אחת העדויות החזקות ביותר להשפעות אבולוציוניות על בני אדם הם השינויים, רבים מהם עדינים ולא מודעים, בהתנהגויות וההעדפות של נשים כתלות בשלב שבו הן נמצאות בזמן המחזור החודשי. אפשר לסכם את השינויים הללו ברצון של הנשים למצוא את בן הזוג המוצלח ביותר להזדווגות בזמן הביוץ, כמו גם להרתע מגברים לא רצויים שמבטלים את הבחירה של נשים. זה כולל פתיחות גדולה יותר לבקשות חיזור של גברים מוצלחים, רתיעה מגברים או סיטואציות שעלולות להוביל לאונס, כמו גם תחרותיות גדולה יותר כנגד נשים אטרקטיביות אחרות.
מחקרים על הקול האנושי נעשו פופולאריים למדי לאחרונה. הרעיון שעומד מאחורי רבים מהמחקרים הללו הוא שגובה הקול (pitch) מהווה סממן לתכונות שונות של בן או בת הזוג, והוא תכונה שנבררה על ידי הברירה המינית. כתבתי בעבר על שני מחקרים שנוגעים לגובה הקול ושנעשו בעיקר בחברות של ציידים לקטים. באחד, נמצא קשר בין גובה הקול לחוזק פיסי כך שקול עמוק יותר שוייך לאנשים חזקים יותר, ובשני, גברים עם קול עמוק היו בעלי מספר ילדים רב יותר בחברת ציידים לקטים שבה אין אמצעי מניעה (ולכן מספר הילדים הוא מדד טוב להצלחה רבייתית). שני מחקרים חדשים ממשיכים בקו הזה ובודקים קשר בין גובה הקול למשיכה מינית ונאמנות של בן הזוג. קרא עוד »
הערה מאוחרת: בצירוף מקרים מדהים, בעוד אני כותב את הפוסט על נפלאות ברזיל 82 נודע שסוקרטס נפטר היום בגיל 57. אין לי יותר מדי מילים שיכולים לתאר את החוויה המזככת שהשחקן הזה העניק לי ולאחרים בעולם, במקום זה, הנה קליפ של ביצועים שלו ושל הנבחרת באותן שנים.
ועכשיו לפוסט המקורי.
אחת מחוויות הילדות המשמעותיות והמעצבות ביותר שלי הייתה טראומה שלא נס ליחה עד היום ושותפים לה רבים מאוהדי הכדורגל. בשנת 1982 התמודדה ברזיל מול איטליה על העלייה לחצי הגמר במונדיאל בספרד. תיקו היה מספיק לעלייה (זה היה בסיבוב השני בבית משולש שכלל גם את ארגנטינה). למרות שניצחה את כל המשחקים עד לאותו שלב, למרות כוכבי כדורגל רבים כמו זיקו, סוקרטס, אדר, ג’וניור וסרג’יניו, ולמרות שברזיל הייתה אולי הנבחרת המלהיבה וההתקפית ביותר אי פעם, המשחק הסתיים במפח נפש גדול ובהפסד 3:2 ששם קץ לחלום אליפות העולם של ברזיל, והשאירו אותי ומיליוני חובבי כדורגל אחרים ברחבי העולם מאוכזבים ושבורי לב ועם טראומה קשה שנמשכת עד היום. קרא עוד »
המונח החפצה (או חיפצון) (objectification) הוא מונח טעון. פמיניסטיות רבות סבורות שנשים מוחפצות בגלל שהחברה, ובעיקר הגברים שבה, מתייחסים ומתנהגים לנשים כמו לחפץ, הווה אומר, ללא אישיות או מהות עצמאית. זה בא לידי ביטוי שאישה נמדדת לפי היופי החיצוני שלה, משהו שנתפס כסממן שטחי מאוד, ולא לפי קריטריונים אחרים. אפשר לראות את זה בכל מקום, החל מפרסומות שבה רואים נשים צעירות ויפות, וכלה בצורה אולי הכי קיצונית והיא פורנוגרפיה, שבה אישה מופשטת לגמרי (פיסית ומטאפורית) מכל מימד אחר. קרא עוד »
הסערה שהתעוררה בעקבות גילוי הזיופים חסרי התקדים של דידריך סטייפל ממשיכה להכות גלים בציבור הרחב, בעולם המדע ובקרב פסיכולוגים בפרט. הרבה בלוגים מדעיים וקבוצות דיון של מדענים מגיבות לנושא ולהשלכות שיש לו על גילוי זיופים במדע, על המחקר המדעי, ובעיקר מנסים לענות על השאלה מה אפשר לעשות כדי לשפר מחקרים מדעיים והצורה שבה הם מוצגים? כמה הצעות לשיפור הועלו על ידי בפוסט פה ובתגובות. מאמר חדש מוסיף כמה רעיונות משלו. קרא עוד »
