מה משפיע על היכולת המוסיקלית של אנשים?

הדיעה המקובלת בקרב רוב האנשים שאם מתאמנים במשהו אז הם נעשים יותר טובים בו. התפיסה הדומיננטית קשורה למה שכתבתי על “חוק” ה-10,000 שעות. השקעה מרובה אמורה להפוך אנשים למומחים בתחום . בפועל, מחקרים מראים שזה לא תמיד מה שקורה. למרות שיש לרוב שיפור ביכולת, כדי להגיע לרמה גבוהה צריך הרבה פעמים את הגנים המתאימים. מחקר חדש בוחן את הסוגייה בהקשר של יכולת מוסיקלית ומגיע לממצאים מעניינים.

להמשיך לקרוא

נשים שיש להן פרטנר עם חוש הומור חוות יותר אורגזמות

מחקר חדש בדק איך אורגזמה נשית קשורה לתכונות רצויות של בן הזוג. ידוע למשל שנשים חוות יותר אורגזמות אם הפרטנר שלהן סימטרי יותר בפנים, יפה יותר, עשיר יותר, ושרירי יותר, והמטרה של המחקר הנוכחי היא להרחיב את הממצאים הללו לתכונות נוספות, ואחת מהן היא חוש הומור. להמשיך לקרוא

האם אנשים משתמשים בהסברים אבולוציוניים כתירוץ להתנהגות שלהם?

הביקורות כנגד פסיכולוגיה אבולוציונית מתחלקות לשני סוגים עיקריים: האחד, ביקורות מתודולוגיות ומדעיות, חלקן הקטן רלוונטי ונכון, אבל בחלקם הגדול מבוסס על אי הבנות בנוגע לפסיכולוגיה אבולוציונית, קריאה סלקטיבית ולא נכונה של מחקרים מדעיים בתחום, או חוסר הבנה בתהליכים אבולוציוניים שמאפיינים רבים ממדעני החברה. החלק השני של הביקורות הן ביקורות פוליטיות או אידיאולוגיות. אלו התנגדויות נגד השמעת הסברים אבולוציוניים מתוך החשש של ההשפעות שלהם. מי לא שמע טענות כנגד הסברים אבולוציוניים שהם מנציחים את הפטריארכיה והם שמרניים, שהם מנציחים פערים בין גברים ונשים, שהם נותנים לגיטימציה לגברים לבגוד, או שהם מנקים אחריות מגברים כי הרי בהכל אשמים הגנים. טענה חביבה עליי במיוחד היא זו שגורסת שהחוקרים עצמם (לרוב גברים לבנים ממעמד גבוה) חוקרים נושאים הקשורים למיניות כדי להצדיק את ההתנהגויות שלהם (בגידות למשל). זה די משעשע כי זה כמו להאשים חוקר המנסה להבין את הגורמים למחלת הסרטן, בכך שהוא מנסה להצדיק את קיומם של תאים סרטניים. להמשיך לקרוא

טוב מראה עיניים: האם אנשים יכולים להעריך אינטליגנציה אצל אחרים לפי מראה הפנים?

פנים אנושיות מעבירות הרבה מאוד מידע למי שמתבונן בהן. אפשר להעריך את גילו של אדם, המין שלו, עד כמה הוא בריא, כמה הוא יפה, מוצא אתני ועוד. מחקר חדש מנסה לבדוק האם ניתן גם להעריך אינטליגנציה מהפנים. מידע שמתקבל דרך התבוננות בפנים רלוונטי מאוד מבחינה אבולוציונית. פנים יפות וסימטריות למשל, נותנות מידע אמין לגבי הבריאות של הנושא אותן ובעקיפין מבשרות שהוא בעל גנים טובים שלא פגעו בהתפתחות הסימטרית של הפנים. אבל הערכת אינטליגנציה על פי הסתכלות בפנים היא משימה שונה, כי לא כמו יופי או גיל שאפשר לראות בצורה ברורה מהסימטריה בפנים או החריצים והקמטים, איפה בדיוק האינטליגנציה באה לידי ביטוי בפנים?

להמשיך לקרוא

יותר מדי כישרון בקבוצה פוגם בקבוצה

אם תשאלו כל אוהד או מאמן של קבוצה האם הם רוצים שישחקו אצלם השחקנים הכישרוניים ביותר אז באופן גורף, כמעט כולם יאמרו שכן. זו נראית חכמה קטנה מאוד לחשוב שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה כך הביצועים של הקבוצה ישתפרו. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר מקבץ של שחקני על בקבוצה אחת. זה התחיל אולי עם קבוצת הכוכבים של ריאל מדריד שכונתה הגלקטיקוס בתחילת שנות ה-2000, כששחקני על כמו דיוויד בקהאם, זינאדין זידאן, רונאלדו ואחרים נרכשו במטרה ליצור קבוצת על. בהעדר הגבלות על השכר זה קורה יותר ויותר בכדורגל, בעיקר בספרד ואנגליה, אבל גם בענפי ספורט אחרים. בנבא חברו לברון ג’יימס, דוויין ווייד וכריס בוש לקבוצה אחת, מיאמי, וזכו בשתי אליפויות. לברון מנסה כעת לעשות דבר דומה בקליבלנד יחד עם קווין לב וקיירי אירווין. נראה שרוב האנשים מסכימים שכמה שיש יותר כישרון בקבוצה ככה יותר טוב, אבל האם זה באמת נכון? לפחות ממידע אנקדוטי נראה שזה לא תמיד עובד. לפעמים שחקנים רבים נאבקים על אותו תפקיד בקבוצה, יש גם מאבקי אגו מי יהיה המוביל ואז נוצרים סיכסוכים בתוך הקבוצה. מה שיוצא זה שסך כל כישרון השחקנים גדול מהשלם. לעומת זאת בקבוצה כמו הסן אנטוניו ספרס שניצחה את לברון ומיאמי בדרך לזכייה באליפות הנבא האחרונה, היה פחות כישרון אבל הקבוצה שיחקה הרבה יותר טוב. אז מה קורה פה? האם כדאי להשקיע בשחקנים טובים? האם יותר שחקנים טובים זה תמיד יותר טוב לקבוצה? מחקר חדש בדק את העניין. להמשיך לקרוא

גבר עם תינוק נתפס כאטרקטיבי יותר עבור נשים

בני אדם משקיעים בצאצאים שלהם יותר מכל חיה אחרת בעולם. זו התוצאה של תינוק שנולד חסר אונים ולא מפותח מספיק לדאוג לעצמו. ללא תמיכה הורית מאסיבית לאורך שנים תינוקות פשוט לא ישרדו. עם זאת, יש הבדלים בין גברים ונשים בכמות ההשקעה ההורית שהם נותנים שנובעת מהמחיר השונה שכל אחד מהם “משלם” עבור יצירת תינוק והוודאות שיש להורה שהצאצא אכן שלו. נשים הן אלו שצריכות לשאת את העובר במשך 9 חודשים והן אלו שמניקות אותו או הניקו במשך תקופה ארוכה לאורך כל ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. כמובן שהאישה תמיד יודעת שהיא האמא בעוד האב לא יכול להיות בטוח ב-100% שהוא האב. מכל זה יוצא שהאישה משקיעה יותר בתינוקות שרק נולדו כי היא כבר השקיעה הרבה יותר עד לשלב הזה. כל המערכת ההורמונלית שלה מכוונת לכך (כולל כמובן היכולת להניק) ולא סתם קיים המושג האינסטינקט האימהי שכולל בתוכו את כל התהליכים האבולוציוניים שגורמים לאם לספק את צרכי התינוק ולהגן עליו מכל משמר. להמשיך לקרוא

על האב שהורשע באונס בתו ולא בגלל חלום

“האנשים אינם מקדישים מחשבה למה שהם רואים בשעת ערנותם, אבל את מה שהם רואים בחלומותיהם הם הופכים במוחם שוב ושוב.” דיוגנס

רבים פנו אליי בימים האחרונים כדי להגיב בנושא האב שהורשע באונס שיטתי של בתו. לא הגבתי בשום מקום מכיוון שטרם קראתי את פסק הדין המלא ולא נכון להגיב על משהו שלא קראתי, בדיוק כמו שלא הייתי כותב על מחקר רק מקריאת הסיכומים שלו בעיתונות. אבל עכשיו אחרי שקראתי את פסק הדין אביע את דעתי בעניין. להמשיך לקרוא

האם דימויים של נשים רזות בתקשורת גורמות לעלייה בשיעורי האנורקסיה? המקרה של איי פיג’י

אחת הטענות המושמעות לעתים קרובות נגד ההשפעות ההרסניות של כלי התקשורת, היא שהיא מציגה דימויים מעוותים או לא מציאותיים של אנשים ובעיקר נשים שמובילים לאידיאל רזון והפרעות אכילה אצל נערות. הייצוגים הללו כוללים בעיקר נשים רזות ויפות באופן קיצוני, ונעזרים באמצעים מלאכותיים כמו מייקאפ או פוטושופ כדי ליצור אידיאל יופי שלא קיים באמת ובלתי מושג. המראה הנפוץ של דוגמנית צעירה, סימטרית ועור חלק פונה ליצרים האדפטיביים שנוצרו במהלך האבולוציה, אבל הוא מוצג בצורה קיצונית ולא פרופורציונלית (ראו כאן את הפוסט על האבולוציה של היופי). על פי התאוריה שהמייצגת הבולטת שלה היא נעמי וולף, הדימויים הלא מציאותיים בטלביזיה, קולנוע, מגזינים ושלטי חוצות, גורמים להפרעות אכילה בשל הניסיון הכושל להדמות לאידיאל יופי בלתי אפשרי. להמשיך לקרוא

יכולת הציור של ילדים כמדד לאינטליגנציה עם בסיס גנטי חזק

ציורי ילדים הם לכאורה דבר פשוט ותמים שהורים תולים בסלון או על המקרר אבל לא עוד. בשנים האחרונות ציורים הם כר פורה למחקרים מסוגים שונים שמחזקים את הקשר בין אמנות ומדע. תארתי פעם מחקר כזה שבדק אם אנשים מסוגלים להבחין בין ציורים של ילדים לציורי אמנים (התשובה היא שכן אבל לא בצורה מרשימה אצל אנשים רגילים). והנה מחקר חדש שפורסם השבוע עוסק בשאלה חשובה הרבה יותר: האם ציורים של ילדים אומרים משהו על האינטליגנציה שלהם, והאם יש להם בסיס גנטי? להמשיך לקרוא

אנשים מעדיפים לקבל שוק חשמלי מאשר לשבת במשך 15 דקות ולחשוב

לאנשים בימינו קשה להתרכז במשימה אחת לאורך זמן. תמיד יש משהו באינטרנט וברשתות החברתיות שאנחנו מפסידים, והרצון לא להפסיד שום דבר גורם כנראה לרבים להפרעת קשב כלשהיא. מחקר חדש מראה שזה אפילו גרוע יותר ממה שחושבים. סדרה של ניסויים שפורסמו בכתב העת היוקרתי ביותר Science מצאה שאנשים יעדיפו לקבל שוק חשמלי על פני התרכזות במחשבות שלהם. להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 671 שכבר עוקבים אחריו