האם אימון ממושך אכן מוביל להישגים? על חוק ה-10,000 שעות

בשנת 1993 פורסם מאמר פורץ דרך שבו נטען שתירגול או אימון מובילים להצלחה מקצועית. המחקר מפורסם בזה שהוא נקב במספר, עשרת אלפים שעות, או עשר שנים בממוצע, כנוסחת הפלא להצלחה והזמן הדרוש לחובבן להפוך למומחה בתחומו. המחקר המקורי נעשה על כנרים ופסנתרנים אבל מאז הורחב למומחים מסוגים שונים כמו ספורטאים, שחמטאים ועוד. הרעיון המקורי הוא שמאמץ מכוון להשתפר הוא המפתח להצלחה. כלומר, לא מספיק להתאמן אלא צריך כל הזמן לאתגר את עצמך יותר ויותר אחרי שמשפרים את הביצועים. לדוגמא, נגנן כינור שלמד לנגן יצירה מסוימת צריך לעבור ליצירות קשות יותר לניגון, או ספורטאים צריכים להתחרות נגד יריבים טובים יותר ולנסות לשבור שיאים אישיים כל הזמן במקום להתחרות נגד יריבים חלשים. המספר 10,000 התקבע כאיזה מספר פלא וזכה לפופולאריות גדולה לאחר שמלקולם גלאדוול כתב עליו בספרו “מצוינים”. המחשבה שאם רק תשקיעו כמות כזו של זמן בכל תחום תוכלו להצטיין בכל תחום קוסמת מאוד ורבים ראו בה עובדה שלא ניתנת לערעור. להמשיך לקרוא

האם סטנדאפיסטים הם בעלי מאפייני אישיות פסיכוטית?

כתבתי לא מזמן על מאפייני האישיות של סטנדאפיסטים ומחקר חדש בחן את הנושא מזווית שונה ומעניינת. מחקרים על אנשים יצירתיים מראים שיש קשר בין יצירתיות ומאפיינים פסיכוטיים שקשורים לסכיזופרניה ומאניה (חצי מההפרעה הדו קוטבית מאניה-דיפרסיה). המחקר הנוכחי רצה לבחון האם גם קומיקאים מתאפיינים באותן נטיות פסיכוטיות. לפני שאתאר אותו חשוב להדגיש שפסיכוזה אינה פסיכופתיה ואנשים שמאובחנים קלינית כפסיכוטיים הם בעלי קשר חלקי עם המציאות (אפשר לקרוא עוד על הנושא פה). להמשיך לקרוא

כמה אנרגיה שורפים בזמן סקס?

הרבה אנשים מעוניינים לדעת כמה אנרגיה נשרפת בזמן קיום יחסי מין והאם היא יכולה להוות תחליף לאימון כושר. נעשו בעבר כמה מחקרים בנושא אבל חוקרים כמו מאסטרס וג’ונסון ערכו את המחקרים שלהם במעבדה ולא בסביבה הטבעית של הזוגות, מה שיכול להטות את התוצאות. בנוסף, מחקרים קודמים בדקו בעיקר קצב פעימות לב, לחץ דם ופעילות אק”ג, ולא השתמשו במדידות מתוכחמות יותר של בדיקת האנרגיה המושקעת. מחקר חדש בדק את הנושא הזה ישירות ועם זוגות שקיימו יחסי מין בבתים שלהם. להמשיך לקרוא

הוריקנים עם שמות נשיים הורגים יותר אנשים

הוריקנים זה לא משהו שישראלים צריכים לחשוש ממנו בארץ אבל בארה”ב נהרגים כל שנה 200 אנשים מהסופות הקטלניות. לפעמים הרשויות לא מתכוננות מספיק טוב להוריקן הממשמש ובא, או שהתשתיות לא טובות מספיק כדי לעמוד בהוריקן אימתני (כמו קתרינה), אבל מספר לא מבוטל של אנשים מתים בגלל שהם לא נשמעים לאזהרות לעזוב מקומות שהוריקן עומד לפגוע בהם, או לא תופסים את הסיכון של ההוריקן כגבוה. כל אלו הן סיבות הגיוניות למספר הגבוה של נפגעים. מחקר חדש מצביע על גורם נוסף שנראה כלא קשור בכלל לעניין והוא השם שניתן להוריקן.

להמשיך לקרוא

ביבי צדק. למה צריך להפסיק לצלם כל כך הרבה?

לפני כמה שבועות התפרסם וידאו שבו נראה ראש הממשלה נתניהו מעיר הערות לא רשמיות לפני ראיון כלשהוא. בוידאו (שנמצא למטה) מביע ביבי את דעתו שכולנו עבדים לגאדג’טים שלנו ושואל-תמה (תוך אינספור קליקים של מצלמות שמצלמות אותו) למה אנחנו מצלמים כל כך הרבה? צריך לחיות ולא ולצלם הוא טוען. הטענה המובלעת שלו היא שמי שמצלם לא ממש חווה את החיים. באופן מפתיע או לא, הוא גם צודק ויש ראיות מדעיות שתומכות בדבריו.

להמשיך לקרוא

השפעת הגיל על ביצועים של שחקני כדורסל

בימים אלו מגיעה עונת הנבא לשיאה עם משחקי הפלייאוף שבסיומם תקבע האלופה. אחד השחקנים הבולטים בפלייאוף הוא טים דאנקן שבחודש שעבר מלאו לו 38. לכאורה, גיל מבוגר אמור להאט שחקני כדורסל ולפגום בביצועים שלהם אבל דאנקן משחק טוב יותר מצעירים רבים בליגה בעמדה שלו. החכמה המקובלת לגבי כדורסל ורוב ענפי הספורט היא שככל שמזדקנים הביצועים נעשים פחות טובים. זה לא רק שהיכולת של השחקן נפגעת אלא שיש גורמים אחרים שמשפיעים לרעה על הביצועים. זמני התגובה למשל איטיים יותר, זמן ההתאוששות ממשחק למשחק גדול יותר, יש נטייה גדולה יותר להפצע ועוד. מאמר חדש בוחן את הנושא של הזדקנות שחקנים בספורט תוך שימוש במאגרי המידע של הנבא והמקבילה הנשית שלו ה-WNBA וניתוח אבולוציוני של הנושא.

להמשיך לקרוא

ההסבר השלם והממצה ביותר למספר הנמוך של נשים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים

הנושא של ייצוג נשים בתחומים מדעים באקדמיה לא יורד מהכותרות וממשיך לעורר דיונים בקרב חוקרים ומחוץ לאקדמיה. כתבתי לא מעט על הנושא כולל התמקדות בגורמים ביולוגיים ואבולוציוניים והחשיבות של שפה לכל הנושא. שני הבדלים מרכזיים בין המינים הוצעו כהסבר למספר הנמוך של נשים בתחומים מדעיים. האחד הוא הבדלים ביכולת המתמטית, פחות הבדל בממוצע ויותר הבדל באחוזון העליון ומעלה, והשני קשור לבחירות השונות של גברים ונשים כשנשים מעדיפות מקצועות שכוללים אינטרקציה עם אנשים אחרים או שעוסקים בעשייה חברתית ולתועלת החברה. מאמר חדש מנסה לעשות קצת סדר בדברים ולהראות איך השילוב של הגורמים השונים מוביל לייצוג השונה של הגברים והנשים וללא צורך ממשי לדבר על אפלייה או גורמים תרבותיים שמכוונים נשים או גברים למה שאנחנו רואים בפועל. התמקדות המחקר היא בעיקר במקצועות הנדסה, טכנולוגיה, או מבוססי מתמטיקה. מה שנקרא באנגלית STEM – Science, Technology, Engineering, and Mathematics, כי אלו התחומים שבהם יש רוב גברי מובהק.

להמשיך לקרוא

מה הקשר בין מילים אחרונות של נידונים למוות, הארוחה שהם אוכלים ותחושת האשמה של הנידונים?

ישנה קלישאה ידועה שאסירים בבתי הכלא בטוחים תמיד שהם חפים מפשע. למרות שבשנים האחרונות, בעיקר בגלל בדיקות דנ”א, יש יותר ויותר מקרים שבהם אנשים ישבו שנים ארוכות בכלא, חלקם אפילו נידונו למוות, שהתגלו כזכאים בסופו של דבר, חשוב לזכור שהם מיעוט בסך הכל ואחוזי ההרשעות המוצדקות גבוהים. בכל מקרה, האסירים כמובן יודעים את האמת, בין אם הם מודים בה או לא. להמשיך לקרוא

למה יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות?

אחת השאלות המסקרנות ביותר, וגם השנויות במחלוקת ביותר, בכל הנוגע לסטנד-אפ היא מדוע יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות? זו שאלה שאין עליה תשובה מוסכמת וכמספר האנשים שתשאלו, ובמיוחד הסטנדאפיסטים, כך מספר התשובות שתקבלו. אני מעוניין לספק כמה הסברים אפשריים שאחרים הציעו וגם להציע את המחשבות שלי בנושא. זהו פוסט ארוך, אז קחו אוויר (או קראו אותו בכמה חלקים). הפוסט המקורי באנגלית נמצא כאן.

להמשיך לקרוא

האינטליגנציה וסגנונות ההומור של סטנדאפיסטים

בפוסטים הקודמים שלי, דנתי במאפיינים והחוויות הייחודיות של סטנדאפיסטים. בפוסט הזה, אני מעוניין לדון בשתי תכונות שקשורות זו לזו במידה מסוימת: אינטליגנציה וחוש הומור. אפשר לתהות, למה אני בכלל צריך לכתוב על ההומור של סטנדאפיסטים. אחרי הכל, די ברור שהם מצחיקים אחרת הם לא היו על הבמה. אבל כפי שתראו, השאלה הזו מורכבת מעט יותר. אבל ראשית,  נתחיל עם אינטליגנציה (המאמר המקורי באנגלית נמצא כאן).

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 618 שכבר עוקבים אחריו