מה הקשר בין מילים אחרונות של נידונים למוות, הארוחה שהם אוכלים ותחושת האשמה של הנידונים?

ישנה קלישאה ידועה שאסירים בבתי הכלא בטוחים תמיד שהם חפים מפשע. למרות שבשנים האחרונות, בעיקר בגלל בדיקות דנ”א, יש יותר ויותר מקרים שבהם אנשים ישבו שנים ארוכות בכלא, חלקם אפילו נידונו למוות, שהתגלו כזכאים בסופו של דבר, חשוב לזכור שהם מיעוט בסך הכל ואחוזי ההרשעות המוצדקות גבוהים. בכל מקרה, האסירים כמובן יודעים את האמת, בין אם הם מודים בה או לא. להמשיך לקרוא

למה יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות?

אחת השאלות המסקרנות ביותר, וגם השנויות במחלוקת ביותר, בכל הנוגע לסטנד-אפ היא מדוע יש כל כך מעט סטנדאפיסטיות? זו שאלה שאין עליה תשובה מוסכמת וכמספר האנשים שתשאלו, ובמיוחד הסטנדאפיסטים, כך מספר התשובות שתקבלו. אני מעוניין לספק כמה הסברים אפשריים שאחרים הציעו וגם להציע את המחשבות שלי בנושא. זהו פוסט ארוך, אז קחו אוויר (או קראו אותו בכמה חלקים). הפוסט המקורי באנגלית נמצא כאן.

להמשיך לקרוא

האינטליגנציה וסגנונות ההומור של סטנדאפיסטים

בפוסטים הקודמים שלי, דנתי במאפיינים והחוויות הייחודיות של סטנדאפיסטים. בפוסט הזה, אני מעוניין לדון בשתי תכונות שקשורות זו לזו במידה מסוימת: אינטליגנציה וחוש הומור. אפשר לתהות, למה אני בכלל צריך לכתוב על ההומור של סטנדאפיסטים. אחרי הכל, די ברור שהם מצחיקים אחרת הם לא היו על הבמה. אבל כפי שתראו, השאלה הזו מורכבת מעט יותר. אבל ראשית,  נתחיל עם אינטליגנציה (המאמר המקורי באנגלית נמצא כאן).

להמשיך לקרוא

מה מניע סטנדאפיסטים לבחור בקריירה של סטנד-אפ?

ישנה אמונה רווחת כי קומיקאים וליצנים עצובים יותר או סובלים מדיכאון גדול יותר בהשוואה לאנשים אחרים. ישנן דעות שונות על הסיבות לכאורה שמובילות לדיכדוך הזה, אבל רבים חושבים ששורשי הדיכאון נעוצים בילדות עשוקה או אומללה ובמערכות יחסים בעייתיות עם ההורים. על פי ההשקפה הזו, ההופעות על הבמה משמשות את הסטנדאפיסטים כמנגנון הגנה שעוזר להם להתמודד עם הבעיות שלהם ולברוח מהשדים וצרות היום יום שאולי רודפים אותם.

להמשיך לקרוא

האם לסטנדאפיסטים יש בריאות טובה יותר מרוב האנשים?

בוב הופ וג'ורג' ברנס חיו עד גיל 100. פיליס דילר נפטרה בגיל 97. ג'קי מייסון (82), ג'ואן ריברס (80), מל ברוקס (87), דון ריקלס (87) וקרל ריינר (91) כולם עדיין חיים ובועטים. מצד שני, לני ברוס (40), מיץ' הדברג (37) ואנדי קאופמן (35), כולם נפטרו בגיל צעיר. שלא לדבר על ג'ון בלושי, ביל היקס וכריס פארלי שלא הגיעו אפילו לגיל 35. מה קורה כאן? האם קומיקאים חיים זמן רב יותר או מתים בגיל צעיר? באופן כללי יותר, האם יש לסטנדאפיסטים בריאות טובה יותר? (הפוסט המקורי מופיע כאן).

להמשיך לקרוא

סטנדאפיסטים כמטפסי הרים – האישיות של קומיקאים

הפוסט הקודם שלי תאר בכלליות את חיי היומיום של סטנדאפיסטים והיווה מבוא כללי לחיים של קומיקאים, משהו שרוב האנשים אינם מודעים אליו. חשוב מאוד להכיר את שגרת היום יום של סטנדאפיסטים על מנת לקבל תחושה של מה כל כך ייחודי במקצוע שלהם, והכרה באתגרים שעומדים בפניהם. בפוסט הזה ובפוסטים הבאים אני רוצה לחלוק כמה מהממצאים המעניינים ביותר שעלו מהמחקר שלי על סטנדאפיסטים ואני חושב שיפתיעו חלק גדול מהקוראים כי הם מנוגדים לתחושות הבטן שיש לרבים בנוגע לסטנד-אפ קומדי. כל פוסט יתמקד בתכונה אחת או שתיים והפוסט הנוכחי יסקור את האישיות של סטנדאפיסטים. כמו כל מחקר מדעי חשוב להבהיר שהממצאים הם ראשוניים ויש עוד הרבה מאוד מה לחקור בנוגע לחיי סטנדאפיסטים, אבל צריך להתחיל מתי שהוא לא? מהתגובות שקיבלתי ואני מקבל מסטנדאפיסטים על הפוסטים הללו נראה שהממצאים ברובם מדויקים למדי ומה שמצאתי תואם את החיים שלהם ושל חבריהם. הפוסט הזה הופיע באנגלית כאן.

להמשיך לקרוא

החיים המרתקים של סטנדאפיסטים

בחודשים האחרונים פירסמתי סדרה של פוסטים בבלוג האנגלי שלי הומור סאפיינס שנמצא באתר פסיכולוגיה היום, ושעוסקים בסטנד-אפ קומדי ובעיקר בסטנדאפיסטים עצמם. הפוסטים הללו מבוססים במידה רבה על המחקרים שלי על סטנדאפיסטים ומספקים בעיניי הצצה מרתקת לחיים שלהם מחוץ לאור הזרקורים. אני אתרגם, בשינויים קלים, את הפוסטים הללו לעברית כי אני חושב שהם יעניינו קוראים רבים. צרים לזכור שהדברים שאני עומד לספר לכם על סטנדאפיסטים מתייחסים לסטנדאפיסטים אמריקאיים, ערש הסטנד-אפ קומדי המודרני. הסטנד-אפ בארץ בנוי בצורה שונה, בלי אינסוף המועדונים שקיימים בארצו של הדוד סם עם הצביון המסוים מאוד שלהם שאסביר בהמשך. עם זאת, אני די בטוח שהרבה מהדברים נכונים גם לסטנדאפיסטים ישראלים. הפוסט הראשון עוסק בחיים המרתקים של סטנדאפיסטים (הפוסט המקורי הופיע כאן, ושווה לבקר בו וגם בפוסטים הבאים כי קומיקאים רבים הגיבו אליהם).

להמשיך לקרוא

האם חשיפה לנופים טבעיים גורמת לאנשים לחשוב על העתיד?

אחת הבעיות המרכזיות שעומדת בפני אנשים היא תכנון נכון של העתיד והם יכולים לשכוח מהאבולוציה שתעזור להם. בני אדם מעדיפים באופן כללי סיפוקים מיידים מכיוון שרוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו חיינו בעולם שבו לא היה צריך לתכנן מעבר לימים ספורים בלבד. ציידים לקטים חושבים על הארוחה הבאה, איך לצוד או ללקט מזון, איך למצוא בן או בת זוג או איך לבנות מקלט או מקום מגורים, כולם מצריכים חשיבה לטווח קצר למדי. מהבחינה הזו, החיים המודרניים מהווים אתגר למוח האנושי כי כיום אנחנו כן נדרשים לתכנן דברים לטווח הארוך. כתבתי בעבר איך אנשים נוטים להמעיט בערך סכנות עתידיות ואיך אנחנו לא תופסים סיכונים של מחלות בצורה נכונה בגלל הצורה שבה המוח שלנו עוצב אבולוציונית. אקטאוריה של סיכונים כמו מחלות מסובכת מדי עבורנו ואנחנו נוטים להמעיט במחשבה שנחלה במחלות עם סיכון גבוה, ולעומת זאת תופסים סכנות נדירות כנפוצות הרבה יותר (חישבו על ההבדל בין הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס לעומת החשש להפגע מכריש). אותה הטייה קיימת גם בנוגע להשקעות כספים, ובעיקר לחסכונות. בני אדם לא טובים בחיסכון לטווח ארוך, שוב, כי לא היינו צריכים לחסוך שום דבר רוב ההיסטוריה האבולציונית שלנו. ציידים לקטים הם בעלים של מעט מאוד חפצים רוב החיים שלהם, ויש לנו בעייה לתפוס מושגים ערטילאים כמו כסף בבנק. לכן השקעות בבורסה אינן טבעיות בשבילנו ויכולות להוביל בקלות לאבדן כספים. מחקר חדש בוחן את הנושא מזווית אחרת.

להמשיך לקרוא

הגודל כן קובע

אחת מהשאלות שהטרידו וממשיכות להטריד נשים וגברים מאז ומעולם נוגעות לגודל הפין. נשים רבות התחבטו בשאלה האם אורך הפין או עוביו משפיעים על ההנאה המינית שלהן. גברים רבים, לעומת זאת, סבלו וסובלים מדימוי עצמי נמוך שנובע מהחשש שהפין שלהם לא גדול מספיק כדי לספק נשים. האם החשש הזה מוצדק? האם גודל הפין מהווה גורם משיכה עבור נשים? האם יש קשר בינו לבין ההנאה המינית שלהן? שני מחקרים שנעשו לאחרונה מנסים לשפוך אור על הסוגייה (את שניהם ניתן לקרוא במלואם ברשת).

להמשיך לקרוא

האם מבחנים במהלך הסמסטר יכולים לשפר את יכולת הלמידה של הסטודנטים?

מבחנים הם נושא רגיש עבור סטודנטים בכל הרמות, החל מבית ספר ועד האוניברסיטה. רוב האנשים לא אוהבים מבחנים כי זה מלחיץ, צריך ללמוד אליהם ולא תמיד הם משקפים את הידע שלהם. רבים מעדיפים להגיש עבודות שאפשר לכתוב בניחותא בבית בלי הלחץ של המבחן. אבל מה לעשות שמבחנים הם חלק חשוב בלמידה, ונראה שעבור למידה אפקטיבית אין למבחנים תחליף. גם קל יחסית להעביר אותם מאשר לבדוק עבודות שהן יותר סובייקטיביות. מאמר חדש מנסה לבחון את היעילות של מבחנים במהלך הסמסטר ולענות על השאלה הכללית יותר, מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד את החומר ולזכור אותו.

להמשיך לקרוא

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 586 שכבר עוקבים אחריו